איך בונים רעיון עובד ?
מה זה ידע אינטגראלי ?
מה יכול לתת לנו ידע זה ?
ידע אינטגרלי מכוון לענות על שאלה פשוטה:
איך יכול להיות שכל אחד צודק ?
או בשפה יותר מדוייקת
איך יכול להיות שכל ידע הוא נכון?
לכל אחד יש פרספקטיבה, לפיכך אף אחד לא יכול לטעות תמיד.
אז אם כך, האם יש דרך המאחדת או מיישבת את כל הפרספקטיבות הקיימות?
אנו מכירים נקודות מבט שונות הנראות מופרדות או חלוקות ביניהם על: מדע, פוליטיקה, כלכלה, אמנות, רפואה, דת או כל תחום אחר.
הידע האינטגרלי ( שאביו מולידו הוא קן וילבר)
מציג מסגרת התייחסות בסיסית המיישבת ומארגנת נקודות מבט שונות אלו. במובן זה ידע אינטגרלי הוא מעין אינדקס מארגן של רעיונות/גישות או תובנת על או מטה-ידע אודות מגוון גופי ידע שלכאורה אינם דרים זה בכפיפתו של זה.
ודאי ידועה לכם האגדה האינדיאנית העתיקה, על הפיל , שמספר אנשים עיוורים מובאים אליו, אינם יודעים מי זו החיה שהם פוגשים, כל אחד מזוית אחרת ממשש את החיה, והם אינם מסוגלים להגיע להסכמה משותפת
איזו חיה הם ממששים.
זהו למעשה האתגר האינטגרלי,
לתת לנו כלי, מסגרת התייחסות אשר באמצעותה, נותנים בידינו פתרון המאפשר לנו לראות קשרים , הקשרים המפשטים את המורכבויות אותם אנו פוגשים כמעט בכל רגע ובכל מגרש בחיים.
אם זה בקישוריות מהותית בין שיטות או בין תרבויות שונות, באסטרטגיות כלכליות שונות ומשונות, השקפות עולם במנעד שונות רחב, הבדלים ופערים במוטיבציות והתנהגויות.
הידע האינטגרלי מגיש לנו מצע שעושה שכל, בכל מרחבי המורכבות שלנו.
על מנת לראות את הקשר וההקשר בין גופי ידע הידע האינטגרלי למעשה מבצע התבוננות חשובה וייחודית כלהלן.
כל חויה אנושית יש לה ארבע שטחות,
וכאשר אנו מתעלמים או דוחים אחת מהשטחות או יותר אנו למעשה מוותרים על חלק חשוב של התמונה הכוללת או של הספור השלם.
הנסיון- החוויות
השטחה הראשונה, ההכרה שלנו, התודעה המודעת הכוללת את מחשבותינו, רגשותינו, משהו שהוא לחלוטין פנימי בתוכנו ואינו יכול להיות ידוע לאחרים אלא אם אנחנו מחליטים לחלוק עם מישהו. זוהי שטחה של הערכים העמוקים שלנו, המונחים בבסיס האישיות הייחודית שלנו. הכוללים את המאוויים שלנו, המניעים, הציפיות , הרגשות אודות הרגשות שלנו, פחדים, משאלות, וכל שאר החלקים, אשר כולם כאחד אינטימיים, אישיים ורק שלנו, של כל אחד מאיתנו. שטחה זו מניעה את הפירושים שלנו אודות החיים שלנו ואודות העולם.
התנהגות – סגנון ההתמודדות
השטחה השניה היא שטחת ההתנהגות שלנו והפעולות שלנו, כמו הגוף שלנו והפיזיולוגיה שלנו, זהו עדין משהו מאוד אישי, אינדיבידואלי, רק שלנו, אך ניתן לתצפית, לראיה על ידי אחרים. זוהי שטחה חיצונית, כאמור, רואים אותה אחרים, והיא מבנה את כל הדברים אותם אנו עושים, אומרים, ואפילו כוללת בתוכה מימדים הניתנים למדידה באופן מדעי, בכללם הגוף שלנו והמח. השטחה הראשונה כולה פנימית, סמויה, השטחה של ההתנהגות המכילה מימדים חיצוניים של החויה האנושית. שטחת ההתנהגות מניעה את איך אנחנו פועלים בעולם.
תרבות
השטחה השלישית, עוסקת בתרבות אותה אנו מקיימים, הכוללת שפה, בה אנו משתמשים, השקפת עולם, ערכים, אמונות שאנו חולקים במשותף בקבוצות גדולות. כל האופנות הנחשקות בעינינו, המוסיקה הערבה לנו, המוסר המקובל עלינו וכיוצא באלו.לפעמים נסתר מעינינו שכל הטעמים, העקרונות עליהם אנו מתבססים הם תוצר של המרחב הפנימי המשותף בתוך הקבוצה הגדולה לה אנו שייכם, ובדרך כלל הננו שייכים ליותר מקבוצה אחת גדולה או אפילו ענקית. אנחנו יכולים בכלל לדון בתרבות, בתנאי שהיא מבוססת ניסיון משותף של יותר מאדם אחד, יוצא איפה, שמרחב משותף זה, הנקרא תרבות, כולל משמעויות פנימיות משותפות החיוניות להבנה על איך חברה מתפתחת ומה היא באופן משותף מעריכה כחשוב. שטחה זו מניעה את מה שאנחנו מעריכים כחשוב ונחשב ומעצבת את השקפת העולם הקולקטיבית שלנו.
שיטה, מערכת (סיסטם)
השטחה הרביעית, כוללת את המערכת ,השיטה שאנו מקיימים, הכוללת את את השיטה/ המערכת הכלכלית, השיטה החוקית או התחוקתית, השיטה הפוליטית, שיטת התעבורה, השיטה האזרחית ועוד שיטות/מערכות בהם אנו חיים ופועלים. השיטה עוזרת לנו להבין את ההיבטים השונים של החוויה הקולקטיבית שלנו, אשר ניתנת בנקל לתצפית וזיהוי חיצוני. זוהי דרך להציג שלא כמו השטחה התרבותית אשר מתארת את המרחב הפנימי של קבוצות, השטחה של השיטה מתארת את המרחב החיצוני של קבוצות. או שכמו שהשטחה ההתנהגותית מתארת את המרחב האישי החיצוני של היחיד כך גם השטחה של השיטה מתארת את המרחב החיצוני של הקבוצה. שטחת השיטה מניעה את מה שאנחנו בפועל עושים כקבוצה- גם אם מדובר בשני אנשים או במיליון .
מדוע ארבעת השטחות חשובות כדי להבין את עצמינו את הסביבה?
איך בעצם באמצעות ארבעת השטחות אנו מקבלים ראיית אופק וגובה רחבה ועמוקה?
איך זה יכול לעזור לנו בתהליך של שינוי?
בבואנו להתמודד עם כל שאלה, בעיה, אתגר...אנו מקשיבים להערכות של מספר אנשים ביניהם מומחים ואנחנו מקבלים לכאורה וגם באמת תשובות שונות.
אז למי להקשיב?
למה להקשיב?
מה לדחות?
מדוע נופלות הצעות שנראות סבירות או אפילו נכונות?
בדרך כלל כי חסרה להם סינכרוניזציה עם מי מתוך השטחות, בדרך כלל מייצגות שטחה אחת בלבד.
כמו למשל שחסרה השטחה התרבותית- מה אנחנו מעריכים?
או שחסרה השטחה הראשונה של ההכרה ואין מענה למה מניע אותנו אישית?
זה ממש מרתק להתבונן איך רעיונות מתעלמים מיותר מאחת השטחות.
כשמשתמשים במפה האינטגרלית או במסגרת ההתייחסות האינטגרלית כדי למפות את הרעיונות שלנו, אנחנו יכולים להבטיח שאנחנו מחוייבים לכל המהויות של תהליך שנותן לדברים לקרות בשלמותם ובשלום.
קח או קחי לדוגמא
איזו הצעה שמישהו הביא בפניך או שאת או אתה הבאת בפני מישהו והיא נדחתה,
בחנו את ההצעה על פי ארבעת השטחות (הכרה, התנהגות, תרבות , שיטה) ותראו מה היה חסר בהם?
עכשיו בבקשה,
עשו תרגיל מנטלי קטן,
איך ניתן היה להגיש את אותה הצעה ומה היה צריך לתקן או להוסיף כדי שתתקבל ? ומיד יופיע לכם רעיון עובד.
שרה בכור