מסכים אתך לחלוטין  

אם זה היה תלוי בי הייתי משאיר את דביר ב XXX 

שיתנו לחיות בשקט כל הגנבים שחודרים לנו לנשמה דרך כל מדיה אפשרית. 

* 

באמת - אני לא מבין את התגובה הזאת.

קודם כל אנו מדינה מיליטנטית, לוחמנית, שטופת פירסום שיווק וכסף - כשאתה מערבב כל כך הגורמים הללו יוצא לך קמפיין שכזה.

בנוסף אם עוד לא ידעת - מלחמות נהדרות לבנקים - הרי ממשלות צריכות אז הרבה הלוואות בשביל לממן את כל הפצצות.

- אני ממליץ בהקשר הזה לצפות בסרט הדקומנטרי הנהדר "why we fight" שיש אותו פה באורך מלא.  על ארה"ב ומלחמת עיראק והגורמים הערכיים (והפננסיים) מאחורי המלחמה הם (ועוד לא מעט אנשים) עדיין משלמים עבורה. 

דרך אגב - גם אני מגייס אמנים/לוחמים למלחמה בה רק קנבסים וצבעים מעורבים - מלחמת אמנות - פה הייתה ההכרזה שכנראה פיספסת, אבל הגיוסים עדיין נמשכים...

כדי שאתה תכתוב על זה

ויגיבו לך

ותגיב להם

וככה נוצר באזז...

או ברווז...

"נפילה" אמיתית של קמפיין...

רק עושה רע לבנק ומפרסמיו.

אני חושבת שהקמפיין דווקא מתמצת מאוד את ה"ישראליות":

1. לא ניתן להזיז שום דבר במדינה ללא המילה "גיוס" - גם אם זה שמירת זכויות  התיקן הירוק. כל דבר בחיינו שטומן בחובו הזזת הישבן מהספה והנעה לכל פעולה שהיא כרוך בצו 8. ראה את כל הקמפיינים - אפילו הכי דביליים שיש (כמו אייל גפן במגה).

2. הסחבקיות הדביקה שמאפשרת לכל אחד לחדור לפרטיותך בכיף. אין צורך בהסכמה, כי אין אצלינו סודות ודלתות נעולות. כול המידע האישי שעובר בחופשיות בין גופים מסחריים.

3. הניו-איג'יות המעוסה של קבוצות תמיכה - שוב בכל נושא שהוא. גם גמילה מהתמכרות למכוניות אדומות. ומכניסים אותך לזה בכוח - כמו למוסד פסיכיאטרי - גם כנגד רצונך. הכל לטובתך האישית, כמובן.

דביר ו"משפחתו" זו תמצית ההווייה שלנו או בעצם מראה שמשקפת היטב את האופי הלאומי שלנו: עבי קרס, בורים הפועלים בשיטת הסמוך כי אני יודע הכל (זוכרים כשהוא הורס את הבית ב"פרק" הקודם), קהי חושים. זו משפחת ישראלי הממוצעת.

נ.ב. - ההתגייסות או כשלונה בעצם מזדקרים היטב בנושא אחד שכולנו סובלים ממנו בשקט: זכויות צרכניות. כמה פעמים ניסו לקרוא לחרם על כל מיני מאחזי עיניים קמעונאיים ושום דבר לא עזר. זוכרים את טיב טעם? את הבשר המסריח במגה? את המוצרים בזוגלובק? יש פה פרדוקס מטומטם: מצד אחד הישראל פוחד לצאת פראייר דפוק וחושש מהצל של עצמו פן ידפקו אותו ומצד שני, כשכל העובדות מול העיניים ובמצבים שאכן הוא נדפק, אי אפשר להניע אותו לפעולה אקטיבית חוץ מטוקבקים.

כמה זמן היה כלוא דביר המסכן בבנק אחר,

כדי שאתגייס לעזור לו לעבור בנק?

עובדה שזה מושך תשומת לב ולכן ,פרסום יעיל

עובדה הגבת לזה

צטט: מיכאל מיכאל 2009-11-03 11:01:00

קמפיין מקסים. הבעיה מתחילה כשאנשים לוקחים ברצינות, או שמישהו מפרק את הבדיחה וחושב ברצינות שעליו "להעביר את דביר". מטרת הקמפיין היא לא ליצור שיחות העברת דביר, ולא שם תימדד הצלחתו. העניין שהוא יצא סביבו, הבולטות, ובכלל רגע הפנאי הקטנטן הזה שעוד נשאר לנו במוח ונתפס ע"י הקמפיין- הוא ההצלחה האמיתית בעיני.

וואללה, במחשבה שניה זה דווקא הכישלון של הקמפיין - מדברים על כל הדברים שמסביב ולא על מהות העניין - המפרסם - במקרה זה עד כמה טוב הבנק הספציפי אלו רצוי לעבור. בעצם, אנו ממש לא יודעים עד כמה הוא עדיף על האחרים, כי אף אחד לא מדבר על זה. אומנם הבנק בו נמצא "דביר" היום הוא רע, אך עדיין מקבל תשומת לב יותר גדולה מהמטרה המיועדת. ופרסום שלילי הוא גם פרסום.

הקיצר, נראה לי פיספוס אחד גדול: האובר-קיל גדול מדי וסוטה מהעניין.

חבל שמדובר בפרסומת שהועתקה מפרסומת חו"ל.

אבל בגדול, פרסומת שעשתה את הבאאאז הרצוי.

קצת מעצבנת,ולא נראה לי שמצפים שישתפו פעולה ויצלצלו...

המסר עבר.

אז כן הצליח הבאאזזזז...

אתה כותב, אתה במומלצים ....

ואני במזרחי טפחות יכולה לספר לך שכן עובד !

מסכימה.

גם מספר האיזכורים שלו ברשת גבוה מאוד...

 

 

 

 

צטט: אהוד אמיר. 2009-11-03 12:27:40

האפקטיביות של הקמפיין המבריק והמשעשע הזה מוכחת עם כל תגובה, עם כל פוסט, עם כל דיון סביבו.

דביר בנדק הוא שחקן מעולה, ובזמן הפרסומות תמיד הייתי מתאכזב אם לא היתה מופיעה פרסומת בהשתתפותו או שהיו מראים רק גרסה מקוצרת שלה. אך, זה לא אומר שאשלם עבור ה"זכות" לשמוע פרסומת. אם מישהו רוצה לחייג מכיסו עבור התענוג שיבושם לו, It's a free country. אני גם לאתרים שמשלמים לי תמורת צפייה בפרסומות לא מתפתה.

פ א נ א ן?

עלה אחרי שהשבעה של פ א נ א ן הסתיימה...

לדעתי זה היה קמפיין מעולה.

דוקא קמפיין מצויין בעיני.