|
| | | |
פתרונות להקטנת פערים בחברה הישראלית ובכלכלה הגלובלית3 חברה וקהילה דר דוד פסיג, צופן העתיד,קפיטלי 8 תגובות יום שלישי, 3/11/09, 12:11 ד"ר דוד פסיג הוא עתידן .מתמחה בחיזוי מגמות טכנולוגיות, חברתיות וחינוכיות.יועץ לארגונים רבים בארץ ובעולם, היה יועצו של נציב הדורות הבאים מ-2002- עד 2006 .משמש היום יו"ר ועדת המקצוע למדעי המידע במשרד החינוך, חבר בוועדות שיפוט לאומיות ובין לאומיות שונות של מחקרים ופרויקטים בעלי השפעות ארוכות טווח .
נחשב ליחיד המחזיק בתואר שלישי בחקר העתיד בישראל .
מטרתו היא גבש תפיסה הוליסטית לכלכלה מורכבת וסבוכה בעלת זיקות גלובליות שכמותן לא הכיר המין האנושי מעודו .
"זה נהנה וזה אינו חסר "
השיטה הכלכלית הקפיטליסטית השקיעה מעט מחשבה בסוגיה של הוגנות כלכלית .
ההנחה שביסוד עקרונות הקניין הפרטי שבהם דוגלת השיטה הקפיטליסטית היא שכאשר יזהה הצרכן חוסר הוגנות , יוכל לבחור בשירותי המתחרים של אותו ספק בלתי הוגן, ובכך ייאלץ אותו , את הספק הבלתי הוגן , לתקן את דרכיו .
אך תחושת חוסר ההגינות בכלכלה החופשית רווחת מאוד למרות העיקרון זה של בריחת לקוחות אל המתחרים .
ההליכה אל המקורות היהודיים :" זה נהנה וזה אינו חסר ".כלומר , כאשר למישהו יש דבר מה אשר חברו נהנה ממנו , אבל בהנאת חברו אינו חסר דבר , אזי חברו אינו צריך לתת לו תמורה כלשהי על השימוש שהוא עשה בחפץ .
הוגים רבים מציעים ללמוד מהסוגיה עיקרון קיומי עמוק יותר שלפיו בכל מקרה נועדו הנכסים לשימושו של בעל הקניין ולא לשם שליטה בחירותו של הזולת .
יש צורך באיזון בין זכויות הקניין הפרטי לבין צורכיהם של הנזקקים, לא רק כאקט של נדיבות ושל תרומה אצילית.
ההלכה היהודית לא האלילה את מושג הבעלות , אלא הכירה בזכותן של אמות מידה מוסריות שונות להגבילו .
חז"ל ייחסו לתפיסה הדוגלת בקדושת הקניין הפרטי מידת סדום . כלומר , תפיסה שלילית או בלתי מוסרית .
הבעלות של בעל קניין לרכושו הינה זכות להשתמש בנכס אך אינה מהווה זכות לשלוט על חירות הזולת .
חברה שאין בה הזדהות ושותפות גורל , סופה שתגיע לדווקנות בעמידה על זכויות , הגובלת בגילוי אכזריות .
השוויוניות המחזורית :
ההוגנות הכלכלית מושתתת על פי ד"ר פסיג על שוויונות מחזורית .
הוא פונה אל המסורת היהודית , מחזורי השמיטה והיובל .
לכאורה השיטה הקפיטליסטית ראתה בהזדמנות השווה לכול ערך עליון והציבה אותו בראש מעייניה , אלא שכידוע צבירת ההון ולו גם זו הבאה כפרס לבעלי היוזמה והכישרון מנציחה את ההון אצל ילדיהם של בעלי ההון לדורי דורות , בלא שיהיה ביכולתה של השיטה להעניק הזדמנות שווה באמת , כלכלית ופוליטית , לכל האזרחים האחרים .
סביר להניח , כפי שהופיעו הדברים רבות לאורך ההיסטוריה , שאם מצב זה ימשך ויתרחב , סופו להביא שוב לשפיכות דמים ולמלחמות אחים .
הענקת סיכוי שווה ואמיתי לכל אדם באשר הוא עשויה לעצור מעגל דמים כזה .
רק מתן הזדמנות כלכלית נוספת לבני האדם במהלך חייהם עשוי לבלום את העמקת הפערים והרחבתם עד למצב בלתי נסבל שיביא לשפיכות דמים בלתי נמנעת בעתיד .
רק שיטה שתבטל את המעגל הנצחי הנורא של שעבוד הנגזר מפערים כלכליים
ושעבוד שכנגד , תצליח למנוע שפיכות דמים בהמשך .
מצוות השמיטה והיובל המופיעה בספר ויקרא פרק כה קולעת למטרה זו .
היובל :
היסוד העיקרי שבשיטה המחזורית שיוויונית הוא חלוקה התחלתית הוגנת , המאפשרת לכל המשתתפים בה לצאת לתחרות הכלכלית , החברתית והפוליטית מקו זינוק מעמדי שווה .
אחרי חמישים שנות כלכלה חופשית ייווצרו שוב פערים כלכליים ומעמדיים ויהיו כאלה שיגיעו לעושר מופלג , ויהיו אשר ייפלו לחרפת רעב עוני ויתנוונו .
פערים אלה לא יונצחו כי כעבור חמישים שנה ישוב הכל לקדמותו .
כולם יקבלו מחדש את הבעלות על הנכסים המשמשים לייצור , שהיו ברשותם בתחילת היובל ויאבדו את בעלותם על הנכסים הנוספים שרכשו במרוצת היובל .
מחירי הקרקעות ייגזרו ממחזוריות זו וככל שתתקרב שנת היובל , ירד מחירה של הקרקע .
מעמד כולם ישתווה מחדש והם יוכלו לצאת לחמישים שנים נוספות של כלכלה חופשית מנקודת זינוק שווה.
סביר להניח שלכל אחד תינתן פעם בחייו הזדמנות חוזרת להגשים את שאיפתו הטבעית למימוש עצמי כלכלי.
השאלה היא איך לישם את העיקרון בחברה המודרנית המתחרה בכללי תחרות גלובלית עם מדינות בעלות שיטות כלכליות אחרות על בעלות של חומרי ייצור , נכסים ומשאבים שונים .
יש לבחון בצורה מדוקדקת ולעמוד על ההשלכות ועל הדרכים הפוטנציאליות ליישום השיטה המוצעת .
הפתרון הוא להקים מעין "חברת מניות ארצית ", אשר תכיל את כל משאבי המדינה וישתייכו אליה אזרחי הארץ כולה . לכל אזרח תהיה בה מניה שמספר הנקודות בה יהיה שווה וקבוע לכולם . מניה זו תבטא את קניינו של כל יחיד בחברה בארץ .
המניה תהיה שווה לדוגמה 1000 נקודות , שתמורתן יוכל אדם לקנות כל מה שירצה ממשאביה הלאומיים של המדינה , החל מחינוך גבוה וכלה בדירה .
האדם יוכל לבחור להשקיע את כל נקודותיו או אחדות מהן במה שנראה לו חשוב .
הוא יוכל להקים עסק ,או להיות שכיר ולהשקיע את הנקודות בקרן נאמנות לשעת הצורך .
ליוזמה הפרטית יינתן מכאן ואילך כר פעולה חופשי .
לתחומים שהחברה מעוניינת לקדם יינתנו הקלות ותמריצים מיוחדים.
בתום 49 שנים יחזור כל אזרח להיות בעל מניה של 1000 נקודות , בין שהכפיל או בין ששילש את נקודותיו או בין שהתרושש כליל . לכולם תהיה הזדמנות שווה לעשות חיל בחייהם בשנה החמישים .
בכך ייעקר הדחף הצובר עוצמה וכוח מתחת לפני השטח במאבק דמים .
נכון , יש כאן חשיבה שונה . מחוץ לקופסה .
יש כאן שימוש בכללי כלכלה מסורתיים - אנאכרוניסטיים אך ד"ר דוד פסיג קורא להוגי הדעות לשבת על המדוכה ולבחון את הרעיונות .
שמיטת חובות בכלכלה גלובלית
סוגיה אחרת אשר חורגת מגבולות הבעיה הישראלית היא סוגיית הנצחת הפערים בין מדינות עניות לעשירות.לסוגיה זו יש השלכות על הפרט ועל הכלל במדינות רבות .
סוגיה זו באה לידי ביטוי בצורך לשמוט חובות של מדינות עניות ומתפתחות בכלכלה הגלובלית של המאה ה - 21 .
שמיטת חובות מוזכרת כחלק מהשיטה של שבע השמיטות הצוברות מומנטום לקראת שנת היובל בעיקר לטובת הפרט.
לדעתו של ד"ר דוד פסיג ,כדאי לנסות להחיל את עקרונות שמיטת החובות לפרט גם על שמיטת חובות לכלל ולנסח תורה שתוצע לאומות העולם כדי להוציא מדינות מתפתחות ממעגל תלותן במדינות העשירות המלוות להן מיליארדי דולרים .
להלן עיקרי דבריו של אריאל לביא , שסקר את המצב כיום וניסה לבחון אם יש בערונות היהודיים של היובל פתרונות .
דבריו לקוחים לממאמרו "ליצא את היובל":
בעיית שמיטת החובות בקפיטליזם הגלובלי החלה ב 1945 בהכמי ברטון- וודס , שבעקבותיהם הוקם הבנק העולמי . הבנק הוקם כדי לרכז את מאמצי השיקום הכלכליים של אירופה שלאחר המלחמה , אולם במהרה החל לעסוק בקידום כלכלי של מדינות העולם השלישי .
לצד הבנק קיימים כיום שני ארגונים נוספים. האחד , קרן המבע העולמית ( IMF )והשני , ארגון הסחר העולמי
(WTO ).תאורתית גופים אלה אמורים להביא מזור למדינות העניות . אך בפועל קרה ההפך . הבנק העולמי העניק הלוואות למדינות ב- 1948 , כדי להקים תשתיות כגון תחנות כוח, כבישים,נמלים וכדומה .
אך מתוך עשרות המדינות שהבנק העולמי הלווה להן כספים לא הצליחה אף מדינה לצאת מהחובות ובכלל זה ישראל .
רוב הישראלים חושבים כי החלק החשוב בתקציב המדינה הולך לביטחון , כאשר לאמיתו של דבר שליש מהתקציב מופנה להחזרי חובות לגופים חיצוניים - כלומר לבנק העולמי .
ישראל רחוקה מהמצב שאליו הגיעה ארגנטינה , כאשר החוב הבלתי נשלט שלה הביא לקריסת המערכת הבנקאית כולה , והוציא את ההמונים בארגנטינה בזעם לרחובות .
מה שמרע את מצב המדינות שלקחו הלוואות מן הבנק העולמי הוא ירידת דירוג האשראי שלהן , וכתוצאה מכך חוסר אפשרות להשיג אשראי להמשך פיתוח המדינה ממקורות אחרים .במקרה זה הן פונות שוב למוסדות הבינלאומיים לקבלת הלוואות בכל תנאי שיציבו לפניהן וכם מונצחת התלות שלהן בגורמים החיצוניים .
ארגוני ההון העולמיים רודים בהן וכופים עליהן "תוכניות הבראה " ו"יישום תוכניות להתאמות מבניות במשק" -Structural Adjustment Programs
שהן למעשה התערבות גסה של ארגון חיצוני בקביעת המדיניות הכלכלית של המדינה הלווה .
ואזוקמות תעשיות שעלויות הקמתן נמוכות והן יכולות להניב תשואה גבוהה.
תופעה זו נקראת Cash - Corps , "יבול מזומנים".היא מאלצת את הממשלה הלווה לכפות על חקלאיה לגדל גידולים רווחיים הנוגדים את האינטרס המקומי שלהם. למשל במקום לגדל אורז למשפחתם נאלצים החקלאים לגדל קפה או כותנה בשביל אזרחי המדינות המפותחות .
שמיטת חובות לא תגרום לנזק כלכלי למדינות העשירות , הן בסך הכל ישחררו מדי פעם את המדינות המתפתחות מטבעת החנק .
המערכת הכלכלית מושתתת על השאיפה ליצור רווחים גדולים ככל האפשר ולא על השאיפה לעזור בסיפוק צרכי הבריות תוך שמירה על האיזון הסביבתי .
קיים בעולם שפע בלתי מוגבל . דבר המאפשר ייצור מספיק של מזון , מוצרים ושירותים נחוצים נוספים אשר יאפשרו לכל באי העולם לחיות ברמת חיים סבירה
יש הסוברים כי בתחילת המאה ה - 21 יש ייצור יתר מעבר למה שהאנושות זקוקה לו .
לביא טוען כי מצוות יובל יכולה ללמד את העולם לראות בשפע פיקדון (אלוהי או טרנסצנדנטלי)ולא רכוש פרטי , ועל האדם מוטלת האחריות לדאוג לזרימתו הראויה בעולם .
להשתתפות בדיונים ולקריאה נוספת www.keter.org
מתוך הספר "צופן העתיד " מאת ד"ר דוד פסיג
הוצאת ידיעות אחרונות ,2008 . תגובות
| | | |
פרופילגמלאית של בנק הפועלים . מורה ללשון עברית. כתבת - צלמת בערוץ הקהילתי בתקשורת הקהילתית של רחובות.שרה בלהקת זמר "הפרדס " בניהולו המוסיקלי של צביקה כספי .  רב הנסתר על הנגלה
|
דרג את התוכן:
אל דאגה, עוד תהיינה מלחמות עולם כנגד התאוריה והתובנה שלו רק כדי להגן על מקורות הכנסה שלמים.
לא חסרים כאלו - שראיית עולמם הצרה מסתכמת ב + בסוף כל רבעון, ללא יכולת לקשר בין רווחתם ורווחת הכלל.
מאמר יפה, ותודה