את השאלה הזו שאל אותי צלם עיתונות בחדר העיתונות של ועידת הנשיא. זה כמובן לא גרם לי לרוץ לדרוש כסף עבור כתיבתי, גם לא היו נותנים לי, אבל זה כן גרם לי לחשוב למה כך ולא אחרת.
היום מלאו שנתיים לבלוג. כן, מגיע לי מזל טוב (!),שנתיים בהם אני כותבת 'בהתנדבות'.
התחלתי לכתוב כי מצב מערכת החינוך בער בעצמותיי, והמשכתי בדיוק מאותה סיבה. מין תחושת שליחות כזו שהדברים המתרחשים במערכת החינוך צריכים להישמע ולחלחל. ההנאה שבכתיבה התווספה אחר כך, אבל אני ממשיכה בעיקר משום שיש לי עוד מה לומר ומשום שיש דברים שיש לחזור עליהם ולהדגים עד שהמידע יהפוך לתודעה.
כשיגמר אפסיק.
ולא, אני לא רוצה כסף עבור כתיבתי, כי אני לא רוצה שאף אחד יתערב לי....שלא יגידו לי מה לכתוב , שלא ישנו לי את הכותרת ושלא יערכו . הבלוג מאפשר את החופש במקביל לשליטה. בפעמים היחידות שבהם הצורך ברייטינג הביא את העורך לפרסם עם כותרת פרובוקטיבית, הבנתי את היתרון של להיות העורכת של עצמי.
בצד כל אלה אני מקפידה 'לשמור על הכללים', לא להתלהם, לבקר תחת בקרה ושליטה, לא להעליב ובעיקר לא לערב את תלמידי וחברי לעבודה.
רק אתמול בערב נשאלתי אם אני מרגישה שאני משפיעה. התשובה הייתה בהחלט כן:
- אני נותנת הרגשה טובה למורים שיש מי שמשמיע את הדברים, לרוב הם מסכימים איתי וגם אם לא, זה בסדר. אני קשובה לביקורת עניינית.
- אני מרגישה שאני מגיעה לציבור, בכל זאת הבלוג הזה הוא בין הנצפים מזה זמן רב. כמעט מתחילתו.
- העובדה שהזמינו אותי בשנה האחרונה לועידת ישראל לעסקים ולועידת הנשיא מחמיאה אבל גם אומרת דרשני,
- כך גם העובדה שאני מופיעה ברשימת הפובליציסטים' באתר NEWS 1 (רק עכשיו נודע לי שאני לא רק בלוגרית אלא גם פובליציסטית...) והפוסטים שלי מקושרים מיד עם פרסומם.
- באתר עבודה שחורה ביקשו ממני לכתוב טור שבועי, כאן העדפתי לא להתחייב, ולאפשר לעצמי את החופש לכתוב כשנכון לי לעשות זאת. אני ממשיכה לפרסם גם שם.
- והעיקר - שר החינוך העיד על כך שהוא קורא את הבלוג שלי - גיליתי את כוחו של בלוג ב'קפה דה מרקר'.
ולכל חברי, אשר קוראים, תומכים , אלו שמגיבים, מככבים וגם לאלו שלא, לאלו שנשארים נאמנים גם לאחר שנתיים ו 350 פוסטים - תודה!
פוסטים אחרונים
דרג את התוכן:
מזל טוב,
ותודה לך.