הציטוט לא מדויק לדעתי. בכתבה הוא טען שכשאנשים מתבגרים הם מאבדים את הערוצים שדרכם הם מכירים מוזיקה חדשה, אך לא את הרצון להכיר מוזיקה כזו. בדיוק משום כך כשהם נתקלים במוזיקה חדשה שהם אוהבים, זה כל כך נדיר מבחינתם.

צודק. הוא אמר שככל שאנשים מתבגרים הם מתקשים יותר ויותר לגלות מוסיקה חדשה, וכשהם מגלים אותה סוף סוף, הם מרגישים כאילו מצאו את מעיין הנעורים.

I stand corrected. את עניין הקושי במציאת מוסיקה חדשה, בעיקר בארץ ,פיתחתי בפוסט שלי על השיר החדש של ביורק שהתפתח לדיון מעניין בפורום זכויות יוצרים.

וכמובן, כל העניין של DNA של מוסיקה הוא כל כך נכון. כל כך נכון.

 

 

מרשים למדי האתר, למרות שכל קשר הזה בין מוזיקה למיתוג עוד מעביר בי צמרמורת קשה.

משעשעים במיוחד התאורים של דובי לנץ כ"מומחה עולמי למוזיקת עולם" (לא כי הוא לא כזה חס וחלילה),  ושל שרון קנטור כ"אשת רנסנס", משעשע לא פחות הציור של קוואמי עם רעמת האפרו ההיא מפעם.

בכל מקרה, עידית, ב"סימן שאלה" פרסמה לפני כמה ימים פוסט שאולי תרצה לקרוא אחרי עניין פנדורה. 

קודם, וראשית לכל,

איך עד כה לא העברת לנו קישור של האתר שלך?? כולל המוסיקה המלווה אותו :)

 

לעצם העניין.

 

מוסיקה היא משהו רגשי.

יש לה חשיבות בליווי כל מה שאנחנו עושים, ובוודאי כשהיא רקע אסוצייטיבי.

 

ככל שאדם מתבגר, עולמו האסוציאטיבי מצטמצם והוא לוקח איתו את מה שטמון בזכרונו.

אם לא השכיל להרחיב דעת (בכל תחום), יקשה עליו גם החיפוש או ההיתקלות, במוסיקה חדשה.

 

 

הכי קל להבין את זה כשאומרים שילדים שומרים על נעוריך.

רבים מהזוגות שהביאו בגיל מאוחר (יחסית) ילדים לעולם, גילו עולמות חדשים, שחבריהם, מאותה קבוצת גיל, כבר לא חווים.

 

קיים קשר הדוק בין עולם החוויות שלנו לבין יכולתנו כבני אנוש "לגלות" עוד ועוד דברים. זה כמובן נכון במיוחד לגבי מוסיקה.

 

לצורך הדוגמא,

הבן שלי, מעדיף מוסיקה מסרטים.

הוא כמובן יודע, מכיר, אוהב (טוב, סלקטיבית כמובן, בהיותו תוצר שלי...:)), שומע - את מה שהדור שלו שומע כי זה חלק מהווייתו, אבל הוא צעיר מאוד ועסוק בחיפוש עבור עצמו והגדרת טעמיו וגיבוש אישיותו ובין השאר בחר מוסיקה מסרטים.

 

בעוד שנים ספורות, עולמו ישתנה ולא בטוח שיהיה לו פנאי או מקום - לחפוש הזה.

 

(בסוגריים - מוסיקה ואלמנטים שמעוררים אסוציאציות בפרסומות - מפולחים כך - שהם עובדים על קהל היעד הרלוונטי. בדיוק מהמקום הזה. )

 

תודה רבה, רוב הטקסטים באתר הם מפרי עטי.

עניינית - מה לעשות, וחברות משתמשות במוסיקה בין אם נרצה או לא נרצה. עדיף שיעשו זאת בצורה מושכלת, גם לטובתן כ"יצואניות" מרכולתן, וגם לטובת המוסיקה שכבודה יישמר באכסניה הולמת.

כבר הולך לקרוא את עידית.

 

 

 

 

צטט: shahare 2007-04-17 15:22:13

מרשים למדי האתר, למרות שכל קשר הזה בין מוזיקה למיתוג עוד מעביר בי צמרמורת קשה.

משעשעים במיוחד התאורים של דובי לנץ כ"מומחה עולמי למוזיקת עולם" (לא כי הוא לא כזה חס וחלילה),  ושל שרון קנטור כ"אשת רנסנס", משעשע לא פחות הציור של קוואמי עם רעמת האפרו ההיא מפעם.

בכל מקרה, עידית, ב"סימן שאלה" פרסמה לפני כמה ימים פוסט שאולי תרצה לקרוא אחרי עניין פנדורה. 

 

היי vg

האתר דנדש. נולד בחמישי בלילה, ועדיין חסר בו כל עניין הרישום לניוזלטר וכניסת הלקוחות המפוארת. המתכנת הבטיח שזה יהיה מוכן עד מחר בבוקר.

לעצם העניין - אין לי אלא להסכים לכל מילה.

 

צטט: vg10 2007-04-17 19:49:57

קודם, וראשית לכל,

איך עד כה לא העברת לנו קישור של האתר שלך?? כולל המוסיקה המלווה אותו :)

 

לעצם העניין.

 

מוסיקה היא משהו רגשי.

יש לה חשיבות בליווי כל מה שאנחנו עושים, ובוודאי כשהיא רקע אסוצייטיבי.

 

ככל שאדם מתבגר, עולמו האסוציאטיבי מצטמצם והוא לוקח איתו את מה שטמון בזכרונו.

אם לא השכיל להרחיב דעת (בכל תחום), יקשה עליו גם החיפוש או ההיתקלות, במוסיקה חדשה.

 

 

הכי קל להבין את זה כשאומרים שילדים שומרים על נעוריך.

רבים מהזוגות שהביאו בגיל מאוחר (יחסית) ילדים לעולם, גילו עולמות חדשים, שחבריהם, מאותה קבוצת גיל, כבר לא חווים.

 

קיים קשר הדוק בין עולם החוויות שלנו לבין יכולתנו כבני אנוש "לגלות" עוד ועוד דברים. זה כמובן נכון במיוחד לגבי מוסיקה.

 

לצורך הדוגמא,

הבן שלי, מעדיף מוסיקה מסרטים.

הוא כמובן יודע, מכיר, אוהב (טוב, סלקטיבית כמובן, בהיותו תוצר שלי...:)), שומע - את מה שהדור שלו שומע כי זה חלק מהווייתו, אבל הוא צעיר מאוד ועסוק בחיפוש עבור עצמו והגדרת טעמיו וגיבוש אישיותו ובין השאר בחר מוסיקה מסרטים.

 

בעוד שנים ספורות, עולמו ישתנה ולא בטוח שיהיה לו פנאי או מקום - לחפוש הזה.

 

(בסוגריים - מוסיקה ואלמנטים שמעוררים אסוציאציות בפרסומות - מפולחים כך - שהם עובדים על קהל היעד הרלוונטי. בדיוק מהמקום הזה. )

 

 

בהצלחה רבה!!!

 

שתף אותנו.

זה הולך להיות כמו קינוח חריף אבל למי שתהה מה פתאום טים ווסטרגרן מתראיין פתאום, הנה משהו שקיבלתי היום במייל:

 

Hi, it's Tim from Pandora,

I'm writing today to ask for your help.  The survival of Pandora and all of Internet radio is in jeopardy because of a recent decision by the Copyright Royalty Board in Washington, DC to almost triple the licensing fees for Internet radio sites like Pandora.  The new royalty rates are irrationally high, more than four times what satellite radio pays, and broadcast radio doesn't pay these at all.  Left unchanged, these new royalties will kill every Internet radio site, including Pandora.

In response to these new and unfair fees, we have formed the SaveNetRadio Coalition, a group that includes listeners, artists, labels and webcasters.  I hope that you will consider joining us. 

Please sign our petition urging your Congressional representative to act to save Internet radio: http://capwiz.com/saveinternetradio/issues/alert/?alertid=9631541 

Please feel free to forward this link/email to your friends - the more petitioners we can get, the better.  

Understand that we are fully supportive of paying royalties to the artists whose music we play, and have done so since our inception.  As a former touring musician myself, I'm no stranger to the challenges facing working musicians.  The issue we have with the recent ruling is that it puts the cost of streaming far out of the range of ANY webcaster's business potential. 

I hope you'll take just a few minutes to sign our petition - it WILL make a difference. As a young industry, we do not have the lobbying power of the RIAA. You, our listeners, are by far our biggest and most influential allies.

As always, and now more than ever, thank you for your support.

-Tim Westergren
(Pandora founder)

מוזיקה, כמו ריח, היא מעורר זכרונות ומציף רגשות בחדות ובחריפות שאין כמותן, כל מי שחווה פרץ רגשות מטורף בגלל קצה-קצהו של ריח, או נסחף אחורה בזמן לשמיעת תו-פותח של השיר שליווה אותו בקיץ חם אחד, יודע שזה באמת כמו מעיין הנעורים, או כמו מכונת זמן..

 

ואני חושבת שאנשים מאבדים לא רק את הגישה לערוצים-חדשים-לשמיעת-מוזיקה, אלא את הגישה לערוצים חדשים להרבה מאוד דברים..

יופי של עבודות. אישית, אני הכי אוהב את המוסיקה לקמפיינים של פלאפון. אולי בגלל שנות השמונים:)

 

אני חושב שיד מקצועית בנושא פשוט יכולה להרים את הסרטון בכמה דרגות. הרי כל איש קריאייטיב מסתובב עם איזה 4 שירים לפחות שמתאימים לאיזה תסריט שיש לו בראש...והוא בטוח שזה יישב על התסריט כמו כפפה.

 

אבל...למרות זאת, אני עדיין מאלה שלא כל כך אוהבים שלוקחים שיר מוכר ומשנים לו את המילים בהתאם למותג והשירה היא על אותו הלחן. ברוב המקרים זה יוצא עקום.

מבחינתי תמיד עדיף ללכת על המקור וזה בטח ייצא טוב יותר.

 

 

 

צטט: עמית כנעני 2007-04-18 22:23:16

מוזיקה, כמו ריח, היא מעורר זכרונות ומציף רגשות בחדות ובחריפות שאין כמותן, כל מי שחווה פרץ רגשות מטורף בגלל קצה-קצהו של ריח, או נסחף אחורה בזמן לשמיעת תו-פותח של השיר שליווה אותו בקיץ חם אחד, יודע שזה באמת כמו מעיין הנעורים, או כמו מכונת זמן..

 

ואני חושבת שאנשים מאבדים לא רק את הגישה לערוצים-חדשים-לשמיעת-מוזיקה, אלא את הגישה לערוצים חדשים להרבה מאוד דברים..

 

עצוב מה שאת אומרת אבל אני חושב שהכל בחירה. איך שמואל למד אומר בסצנה הראשונה במטריקס: את יכולה לבחור בין הכדור הכחול לאדום. לבחור אם להתקהות ולהיכנע או להישאר פתוח. הכוח של מוסיקה, או של ריח, הוא שזה שהם עוקפים את מנגנוני ההכחשה של המוח ופועלים ישר על המערכת המרכזית. אנחנו לא מתגוננים בפני תכנים כאלה, אנחנו לא יודעים איך.  

  

תודה על המחמאות אורן.

פלאפון עשו עבודה מצויינת בעיני במיתוג מוסיקלי מדוייק - דרך שימוש בשירי שנות השמונים, וקצת זנחו אותו. יש על זה המון ביקורת בכל מיני פורומים ואני מקווה שהם ישכילו לחזור לאיזהשהו תלם מוגדר.

בעניין שינויי המילים - בגדול אני איתך. יש מקרים שבהם זה מתאים יותר, אני רק לא מצליח להיזכר בדוגמא ספציפית אבל זה בגלל שמאוחר עכשיו, לא כי אין דוגמא כזאת.  

צטט: oren ba 2007-04-18 22:35:20

יופי של עבודות. אישית, אני הכי אוהב את המוסיקה לקמפיינים של פלאפון. אולי בגלל שנות השמונים:)

 

אני חושב שיד מקצועית בנושא פשוט יכולה להרים את הסרטון בכמה דרגות. הרי כל איש קריאייטיב מסתובב עם איזה 4 שירים לפחות שמתאימים לאיזה תסריט שיש לו בראש...והוא בטוח שזה יישב על התסריט כמו כפפה.

 

אבל...למרות זאת, אני עדיין מאלה שלא כל כך אוהבים שלוקחים שיר מוכר ומשנים לו את המילים בהתאם למותג והשירה היא על אותו הלחן. ברוב המקרים זה יוצא עקום.

מבחינתי תמיד עדיף ללכת על המקור וזה בטח ייצא טוב יותר.

 

 

 

 

צטט: vg10 2007-04-18 05:54:43

בהצלחה רבה!!!

 

שתף אותנו.

 

ורדה הצמד חמד שבונה לי את האתר הבריז לי היום מהדד ליין.

שוטים ועקרבים. נשבע לך. שוטים ועקרבים ומים רותחים.

 

(זה נשמע כמו מתכון לארוחת גורמה בדאנג'ן. לאו דווקא רעיון כזה רע)