עמיחי נהרג באשמורת בוקר יום רביעי א' באב תשס"ו (26/7/06) בקרב בבינת ג'ביל בדרום הלבנון, בעת ניסיון פריצה למבנה במטרה להתמקם בו למארב, נתקלה מחלקתו במחבלי החיזבאלה. במהלך הקרב נהרגו עשרות מחבלים. עמיחי ניהל עם מחלקתו קרב גבורה והוביל את חייליו תחת אש כבדה להסתערות על האויב. בתחילת ההסתערות נפגע מ-2 כדורים בידו הימנית ובהמשך הקרב נפצע אנושות מרימון יד שהושלך לעברו.
יום הזיכרון לשואה נקבע בתאריך "בלתי מוצלח" מבחינת הדת היהודית. בחודש ניסן, שזהו חודש שלא מספידים בו. זהו חודש הגאולה.
הסיבה לכך שהוא נקבע בתאריך זה היא כי קובעי התאריך רצו להנציח את גבורתם של לוחמי גטו ורשה. הם כנראה הרגישו לא נוח עם זה שהיהודים נרצחו ללא התנגדות. הם, שרצו להתנער מכל סממן גלותי, ניסו לצבוע את האומה הצעירה בצבעים מסוימים.
במשך הדורות נרצחו יהודים רבים על אמונתם. הם חיו לשם מטרות נעלות, וגם מתו לשמם.
מנגד, היו גם כאלה שמתו במלחמות מוות שנראה ללא תכלית. קשה לומר מה ערכו של מוות אחד אל מול אחר.
עמיחי כתב לחייליו:
זכור שחברה היודעת על מה היא הולכת להלחם כבר ניצחה במלחמה.
עמיחי ידע על מה הוא נלחם. עמיחי חי לשם הגשמת מטרות עמו וגם נהרג לשם כך.
יהי זכרו ברוך
נ.ב. לפני כמה חודשים הקמתי אתר לזכרו של עמיחי מרחביה, בן דוד של אשתי.
אחת הסיבות להקמה של אתר היא על מנת לאסוף תגובות וזכרונות של מבקרים.
התגובה הראשונה שנרשמה באתר היתה:
צדיק שלי,
ימים ארוכים עוברים מאז הלכנו בדרך ההיא בלבנון.
אני עדיין מתגעגע, לנועם הליכותך , ללחיצת היד עם הנשיקה, לציניות שצריך ולענווה שהיתה כל כולך.
צחקנו לפני המלחמה שהטובים הולכים ראשונים. זה נורא כמה זה נכון.
אוהב אותך אחי.
הדוקטור
Unprofessional
דרג את התוכן:
יהי זכרו ברוך.