ככל שמתקדם המירוץ לנשיאות ארה"ב, הופך הסנאטור באראק אובאמה לשיחת היום בישראל ובעולם היהודי.
זה התחיל במייל שהזהיר מפני שורשיו האיסלמיים והשתייכותו לאל קעידה, נמשך במאמר של השגריר לשעבר בוושינגטון, דני איילון שהזהיר מפני בחירתו ובקמפיין בקרב יהודי ארה"ב שמזהיר מפני בחירתו של אובאמה.
אתמול נפגשתי עם חבר שלא עוסק בפוליטיקה ולא קשור לארה"ב בכל דרך אבל היה מוטרד מאד בדבר כשירותו של אובמה לשמש נשיא ארה"ב. הוא שאל אותי לדעתי, האם אובמה באמת טוב לישראל, האם הוא יכול להיות נשיא טוב?
איני יודע אם אובאמה מתאים להיות נשיא אם לא, אבל הניסיון הישראלי מלמד שגם מנהיגים מנוסים ששימשו בתפקידים בכירים בצבא ובפוליטיקה , כשלו בהיותם ראשי ממשלה.
מנהיג טוב נבחן ביכולתו לקבל החלטות, ביושרה האינטלקטואלית שלו וביכולתו להנהיג. העובדה אם היה רמטכ"ל או מושל, לא בהכרח תצביע על מידת כשירותו כנשיא.
השבתי לחברי שאין לי מושג ירוק אם אובמה אכן יכול להיות נשיא טוב, אבל מה שמטריד אותי הוא מסע הדה לגיטימציה נגד אובמה, שלטעמי פוגע קודם כל בנו.
פתאום אתה שומע יותר ויותר ניתוחים של ישראלים ויהודים המסבירים למה אובמה רע לישראל, ומן הצד השני את אובאמה נאלץ להתייחס בנאומיו לסוגיה ולהתחייב "שאין לו אחות" ושאין לו שורשים איסלמיים.
מעבר לניחוח הגזעני שבקמפיין המתנהל נגד אובאמה, יש כאן נזק גדול לישראל וליהודים. הצורך של אובאמה להצטדק, מעוררת אנטגוניזם ומצדיקה את ההאשמות בדבר מעורבות היתר של היהודים בפוליטיקה האמריקאית.
היהודים מרכיבים אחוז שולי באוכלוסיה של ארה"ב, אולם השפעתם על הפוליטיקה האמריקאית רבה לאורך כל ההיסטוריה האמריקאית. ייצוגם בבתי הנבחרים גדל למרות תהליכים דמוגרפיים שליליים של הקהילה היהודית בארה"ב. זו אחת הסיבות המרכזיות לעובדה שלישראל נוכחות בלתי פרופורציונית בהליכי קבלת ההחלטות של הממשל האמריקאי.עד כדי כך גדולה ההשפעה של היהודים בארה"ב, שבשנים הראשונות של ממשל בוש רווחה הדעה כי בוושינגטון שולטת קבוצה יהודית שמכתיבה את מדיניות החוץ של הממשל.
אכן, קיים קשר גורדי בין ישראל וארה"ב, אולם יתכן כי הגיע הזמן להתיר במקצת את הקשר הזה. לקשר הזה חשיבות אסטרטגית חשובה לקיומה של ישראל, אך הוא גם מכשיל את התפתחותה של ישראל מבחינה כלכלית ומדינית.
בין אם אובאמה ידיד ישראל ובין אם לאו, תשפוט ההיסטוריה, אולם זה לא רלוונטי.
במידה שיבחר, גם אם אובאמה לא יהיה "ידיד ישראל" ולא יציב את עצמו בפרץ מול גלי השנאה וההרס של העולם הערבי, עליו יהיה להנהיג את המעצמה הגדולה בתבל.
התסריטים יכולים להיות כדלקמן:
ארה"ב תתנער ממחויבותה ההיסטורית כלפי ישראל ותשתעבד לכסף ולנפט הערבי. במקרה כזה יתכן וישראל מצידה תוכל להינות מחופש רב יותר בקיום יחסי מסחר וקשרים מדיניים עם סין ורוסיה.
ארה"ב תפגין גישה מאוזנת יותר בניהול התהליך המדיני.אז סוף סוף התהליך המדיני יצא מהקיבעון בו הוא נמצא מאז אוסלו.
איני חושב שלישראל צריכה להיות איזו שהיא מעורבות בהליכים הדמוקרטיים בארה"ב, קל וחומר לאישים שייצגו ומייצגים את ישראל. אני חושב שלגיטמי מצד קהילות מיעוטים בארה"ב להחליט במי לבחור, אך שומה על היהודים להיות זהירים כפליים לבל עמדתם תפעל כבומרנג נגדם.
אחת ההשלכות של המעורבות היהודית בבחירות של הדמוקרטים לדעתי, היא התגייסותה של התקשורת האמריקאית לטובת אובאמה. אין להפריז בחשיבותה של העמדה היהודית, אולם לא יהיה זה הימור מסוכן לומר שבין היתר מתגייסת התקשורת לטובת האנדר דוג, לטובת האיש שהושמץ כל כך הרבה בקמפיין ומתגלה כנער זהב, שקול לקלינטונים.
רשמים מהג'ונגל- הבלוג שלי ברשימות