פעמים רבות, כאשר אני מדבר עם מנהלים בארגונים, אני שומע מהם: "ניהול ידע זה בהחלט משהו שאנחנו חייבים לעשות, אבל אנחנו עדיין לא בשלים לכך", או לחילופין: "אנחנו עסוקים עכשיו בהכנסת ERP / בתהליך שינוי ארגוני / בחר...". כגורם עסקי, אני משתדל לא להתווכח עם הלקוחות הפוטנציאליים, כי אם אדם או ארגון אינם מודעים לצורך, אין סיכויים רבים שהם יקדישו זמן ומשאבים לטפל בו. מצד שני, כגורם מקצועי, התשובה הזו מתמיהה אותי בכל פעם מחדש. האם ארגון יפסיק לטפל בהיבטים שונים של כח אדם (מיון, גיוס, הכשרה, משוב, טיפול אישי,...) או בהיבטים שונים של כספים (הוצאת חשבוניות, טיפול בתזרים מזומנים, תשלום משכורות, ...) כי הוא עסוק כרגע בדברים אחרים?
ידע הוא משאב בסיסי בארגון לא פחות מכסף או אנשים, ובין אם אנחנו מודעים לכך או לא, הוא זורם בארגון, בדרך כלל בצורה לא מקצועית ולא מנוהלת. אפשר היה להחליט לנהל כך גם את הכספים או את האנשים (לתת לדברים לזרום בלי להשקיע בניהול מסודר שלהם), אבל אין כמעט ארגון שמוכן לוותר על הפונקציות של משאבי אנוש וכספים, רק כדי להתרכז בנושא אחר.
מה גורם לכך שארגונים מוכנים לוותר על ניהול מקצועי של משאב הידע? יש, להבנתי, מספר סיבות:
א. יש מנהלים שלא מקשרים בין הצלחת הארגון לידע הנדרש לטובת ביצוע המשימות וקבלת ההחלטות.
ב. יש מנהלים שנותנים ערך רב לידע, אבל ספקנים לגבי היכולת לעשות משהו טוב יותר ממה שהם עושים כרגע.
ג. יש מנהלים ש"יודעים" בדיוק מה זהב ניהול ידע (אלא שכל אחד "יודע" משהו אחר...).
ד. ספקי תכנה הצליחו ליצור תחושה ש"ניהול ידע" זה משפחה של כלי תכנה. זה כאילו נאמר שמודול הכספים של ה ERP הוא "ניהול כספים".
בבסיס כל הסיבות האלו העבודה שמדובר בדיסציפלינה צעירה ולא מוכרת מספיק, ובהפנמה שטיפול נכון בידע עשוי לשפר את ביצועי הארגון בצורה דרמטית.
הכיוון לשיפור צריך לכלול שני כיוונים עיקריים:
א. התייחסות לניהול ידע במונחים של התועלות, ולא של מרכיבי הפעילות. יש לכוון את הפעילויות לכיוון של תועלות קונקרטיות. למשל:
1) הגדלת אחוז הזכיה בעסקאות (למשל באמצעות מודיעין עסקי משופר, שימוש נכון בידע קודם, ועוד...)
2) הקטנת מספר הכשלונות בניסויים(למשל ע"י תחקיר של "כמעט כשלונות" בניסויים קודמים, ריכוז כלל המידע מניסויים קודמים, שתוף ידע משופר בין המשתתפים בניסוי, ועוד...)
3) הגדלת הרווחיות בפרויקט (למשל ע"י הקטנת מספר "המצאות הגלגל" בעזרת שיפור בתהליכים, ונגישות לאנשים ולמידע הרלוונטי, בזמן בו הוא נדרש)
ב. היכולת להראות איך פתרונות המבוססים על שיטות וטכנולוגיות של ניהול ידע יכולים לתרופ להשגת התועלות שצוינו בסעיף הקודם
כאשר נפסיק לדבר על ניהול ידע במונחים של פעילויות וכלים, ונתמקד בתועלות - ייתכן שאז, לפחות בחלק מהארגונים, יבינו שהארגון בשל כבר מזמן לטיפול בניהול הידע, ורצוי לא להמתין אפילו יום נוסף לפני שמתחילים לעבוד.
דרג את התוכן:
ניהול הידע הארגוני, הוא ללא ספק אחת המערכות שיקבלו הכי הרבה צומת לב בשנה שנתיים הקרובות, עם כל זה, אך אסור לנו להתעלם מכמות הזהויות האנושיות שיכולות לבוא וללכת כרצונם.. שהם בסופו של דבר מאגרי הידע הארגוני..