פרטי הקהילה ברוכים הבאים לקהילה הבינלאומית של הדה מרקר. ישראלים בחו"ל, מסחר ועסקים בינלאומיים, רילוקיישן, הצעות עבודה ומחפשי עבודה בחו"ל, שילוח בינלאומי וכל מה שמעבר לים. קחו הפסקה, הצטרפו אלינו לקפה אספרסו קצר ברומא, קפה אולה בפריז, או תה ירוק בסין. יזמות ועסקים | | | |
הודו הניו יורקר השכלה גבוהה  2/5/07 08:55 | 0 | | 
דירוג: |
אין לי מה לחפש פה, זאת אומרת בקהילה הזו. אבל הבוקר נתקלתי בעוד מאמר מרתק של ג'יימס סורווויצקי בניו יורקר, וחשבתי שיש בו לעניין את אנשי הקהילה הזו, אז הצטרפתי. השורה התחתונה של המאמר היא שהפריחה הגדולה של הכלכלה ההודית עומדת לפני משבר, ושהאתגר הגדול של הודו בשנים הקרובות יהיה להכיר בעובדה שלמרות ההתקדמות הגדולה והמתמשכת, היא תהיה חייבת לטפל בבעיה לפני שיהיה מאוחר מידי. והבעיה של הודו, בניגוד מוחלט לדימוי העולמי שלה, היא השקעה נמוכה בחינוך, ומערכת השכלה גבוהה לקויה. לאורך שנים נתפשה הודו, ובצדק, כמדינה שסובלת דווקא מהשכלת-יתר, הרבה בוגרי אוניברסיטאות, גם בעלי תארים מתקדמים, הועסקו בעבודות פקידותיות שלא ניצלו את יכולותיהם האמיתיות. כך קרה שמרגע שהוסרו כל מיני חסמים בירוקרטיים עמדו לרשות היזמים הפועלים בהודו גדודים של כוח עבודה מוכשר, מתוסכל, ורעב להצלחה. אבל המאגרים האלה כבר מוצו. כדי להמשיך את ההתפתחות שלה הודו חייבת להמשיך ולייצר כמויות גדלות של כוח אדם מוכשר ומשכיל, והיא לא עושה את זה. שיעור ההשקעה של המדינה בחינוך בהודו נמוך מזה שבארצות הברית, שלא לדבר על אירופה. הודו אמנם מייצרת בכל שנה 400,000 מהנדסים חדשים, אבל מסתבר שכאשר בוחנים אותם בסטנדרטים הנהוגים בארצות הברית רק 170,000 אכן ראויים להיקרא מהנדסים, פחות ממחצית. רק שתי אוניברסיטאות הודיות דורגו בין 100 האוניברסיטאות המובילות בעולם. כל הנתונים האלה מצביעים על אפשרות שמהר מאוד תגיע הצמיחה ההודית לעצירה. כדאי לשים לב, ולעקוב. שוב, כדי להימנע ממשבר כזה, ממשלת הודו צריכה להחליט שלמרות שהמצב בתחומי ההיי-טק והשרותים נראה מצויין, ולמרות בעיות בוערות של שלוש מאות מיליון אנשים המרוויחים דולר ליום, היא חייבת לשנות סדרי עדיפויות ולהשקיע הרבה יותר בחינוך. |
 4/5/07 01:40 | 0 | |  
דירוג: |
קודם כל - ברוך הבא! בגיליון האחרון של Business Today, מגזין העסקים ההודי, עסקו במשבר המתקרב להודו בכתבת השער. שם, וגם ב-Times of India עסקו בנושא מזווית כלכלית יותר - האינפלציה גבוהה מדי (6%), הייסוף בשער הרופי מול הדולר (בדומה למה שקרה בישראל) פוגע ביצואנים. בנוגע להשקעה בחינוך - זה נכון בכל מקום (שוב, כמו בישראל, אני מניח), אבל בהודו במיוחד, מכיוון שהצמיחה שלה באמת קשורה מאוד לחינוך ולהשכלה הגבוהה (והמשכילים שיוצאים ממערכת החינוך). |
| 6/5/07 10:35 | 0 | | 
דירוג: |
תודה על הלינקים המעניינים. אני לא בקיאה במיוחד במצב הכלכלימדיני בהודו אבל כטיילת מעורה ומתעניינת (באזור הדרום, המשכיל והעשיר יותר) הרושם שלי היה שה Local saint/sage/guru תורם הרבה יותר לתשתיות חינוך-בריאות-תעסוקה- הגיינה מאשר הממשל המקומי או המדיני. וגם, שההודים- תבורך נשמתם- חסינים בצורה מדהימה לקונספט של תכנון מקדים, ומקבלים בהכנעה מדהימה את המצב הנתון של שחיתות וסיאוב בבירוקרטיה ובניהול (של הכל). הדרך פרושה בפני הקולוניאליזם הגלובליסטי, אבל ההודים הם לא סינים ולא יגיבו בצורה דומה, גם אם אין להם בנמצא היום איזה ויוקאנאנדה, גנדי או נרו שיטרחו לשמר חוט שדרה חברתי-תרבותי הודי (גמיש כמו פלסטלינה) |
| 24/6/07 18:30 | 0 | | 
דירוג: |
לטעמי אתם לא מפנימים שהתהליכים שעוברות סין, הודו וויאטנם הם ראשית כל תרבותיים ולא כלכליים. שלא ישתמע שאני מבטל את אשר אתה אומר, אך התהליך שעוברות מדינות אלו הוא כה עמוק ואותנטי שיהיה מאוד קשה לעצור אותו. להסתכל על תהליך זה במונחים כלכליים בלבד זה לא נכון. מה גם שמול הדברים שאתה מציין עומדות נקודות ארכימדיות שנוצרות בימים אלו. למשל, עד שנת 2015 הודו עתידה להפוך לאמפריית רכב. חברות התרופות ההודיות עושות חייל ומכות שוק על ירך חברות אירופאיות ואמריקיות. לסיכום, התהליך הוא רחב מאוד: לא ניתן לבטל את הצמיחה בהודו על סמך נתון צר יחסית כמו זה שהצגת. |
| 30/6/07 16:37 | 0 | | 
דירוג: |
"...חברות התרופות ההודיות עושות חייל ומכות שוק על ירך חברות אירופאיות ואמריקיות..." מה פתאום, אין אף תרופה אתית שפותחה בהודו. אמנם יש שם שירותי CRA, ומיקוד החוץ שעובר שוק הגנריקה להודו משמעותי (תעשייה של 2 מיליארד דולר ב 2005 שצפוייה לעבור ב 2010 את איטליה ולהגיע ל 4.4 מיליארד דולר). אבל הפראפרזה של "שוק על ירך" חסרת כל סימוך! |
צפיה בעמוד הדיון: כל הגולשים הוספת תגובה לדיון: חברים |
