שכר הלימוד של בתנו עומד על קרוב ל-18,000 ש"ח. היה לנו מזל גדול. באחד משלושת המוסדות שאליהם נרשמה לפני שנה וחצי היה הביקוש למסלול שלה נמוך במיוחד, וכך מצאנו את עצמנו מדלגים מעל המשוכה הגבוהה של ועדת הקבלה. כיוון שהנתונים מוכרים לי אני יכול לאמר בוודאות שדי היה בעוד מתחרה אחד או שניים כדי לדחוק אותנו אל מחוץ לרשימה, לחייב אותנו לפנות למוסד פרטי, ללא פיקוח ממשלתי, ולהקפיץ את שכר הלימוד בחמישים אחוזים לכל הפחות. את שכר הלימוד הזה אנחנו משלמים בהבנה ובאהבה, אבל הוא מעמסה כבדה על התקציב המשפחתי, ועוד לא הזכרנו את כל ההוצאות הנלוות.
המוסד ששיחק לנו המזל והתקבלנו אליו הוא 'מעון יום ויצ"ו ע"ש מילה רסין' בשיכון למ"ד. הוא לא יפאר את קורות החיים שלה לכשתחפש עבודה ביום מן הימים. הוא לא מקנה לה מקצוע שישפר את מעמדה בבואה לנהל משא ומתן על העסקה עתידית. שלוש שנים, מיום סיומה של חופשת הלידה ועד הכניסה למערכת החינוך הממלכתית דרך גנים עירוניים, בדיוק כאורך הלימודים לתואר ראשון, ובשכר לימוד גבוה באופן משמעותי.
כן, מרב ארלוזורוב, משטרת ישראל, ועכשיו גם ועד ראשי האוניברסיטאות, עושים ככל יכולתם כדי לגרום לאנשים כמוני להזדהות בלב שלם עם מאבק הסטודנטים לנוכח הטיעונים הדמגוגיים והצעדים הנבזיים שלהם כדי לשבור את המאבק. ואף על פי כן אני חייב להעלות את הנקודה הזו.
כמו תמונת מראה ניצבות שתי התקופות האלה, בעלות אורך דומה מאוד, משני קצותיה של מערכת החינוך, משיתות הוצאה כבדה על זוג ההורים שרוצה וצריך לחזור לעבודה אחרי הלידה, ושרוצה להעניק לילדיו נקודת מוצא טובה להמשך חייהם, ובכל זאת, אם אחת מהן זועקת לתיקון מיידי זו התקופה הראשונה. זו התקופה שבה הורים צעירים עוד לא ביססו את עצמם וכבר נקראים להוסיף על שכר הדירה או המשכנתא הוצאה דומה מאוד, תקופה שאין מנוס ממנה ואין בה אפשרות לבחירה אחרת, ושכאמור, אי אפשר לראות בה השקעה כלכלית חכמה כבר לטווח הקצר.
מאבק הסטודנטים דווקא לא מגעיל אותי, אני נכון לראות את הצדק שבו, אבל עוד לפני שהסטודנטים הופכים לעתידה של המדינה, הילדים האלה בני פחות משלוש שנים הם העתיד שלנו, במובן הפשוט והצר ביותר. לא ייתכן שמאבק על צביונה של מערכת החינוך הישראלית לא ידבר עליהם. להורים הצעירים, אלה שטרודים במרוץ עכברים של קיום וקידום אין כלים לנהל את המאבק הזה, אין להם יכולת להשבית את הגנים או לצאת לרחובות, אבל מי שרוצה לראות כאן מערכת חינוך ראויה ושיוויונית חייב להתחיל שם, ולא עשרים שנים אחר כך, במסע אל התואר.
ומלבד זאת, יש להפסיק את רצח העם בדרפור
דרג את התוכן:
מסכים לחלוטין. ובכלל, אני מתקשה להבין מהיכן שאבו הסטודנטים את התפישה כי הם אוכלוסיה מקופחת. מדוע שנממן רזומה של אלמוני כעורך דין? ושל פלוני כרואה חשבון? ואולי יש מקום לשכר דיפרנציאלי על פיו סטודנטים למדעי המחשב ישלמו פי 3 מסטודנטים לפיזיקה? ואם כך מה עם רפואה? פילוסופיה? ספרות? מכיוון שלא מדובר בצעד ישים, פרקטית או ערכית, הרי ש1,000 ש"ח לחודש נשמעים לי סכום סביר בהחלט. זהו סכום נמוך משמעותית מבמדינות כמו ארה"ב ומהשכר במכללות הפרטיות.