כותרות TheMarker >>

    ברוכים הבאים לרשת החברתית TheMarker Café

    כדי להגיב לתכנים המופיעים באתר או לפתוח בו עמוד אישי, נבקש ממך לעבור תהליך הרשמה קצר.

    ההצטרפות לאתר תחבר אותך לעשרות אלפי חברים שגולשים בו מדי יום. לאחר תהליך הרשמה קצר, ניתן להזמין לאתר חברים שלך ולפגוש אנשים חדשים מכל הארץ, בכל הגילאים ומכל תחומי העיסוק.

    אנחנו מזמינים אותך להקים דף אישי ברשת האינטרנט. בדף זה ניתן לספר על עצמך, לכתוב בלוג (יומן רשת) ולהוסיף תמונות וסרטי וידאו. זו הדרך לבטא את עצמך, לקדם רעיונות עסקיים או חברתיים, ואפילו להיחשף למעסיקים פוטנציאליים.

    זה המקום לכתוב ולהשתתף בעשרות קהילות בנושאי כלכלה, אקטואליה, עסקים, תרבות ופנאי.

    ההרשמה לאתר לוקחת דקות בודדות, אם ברצונך להירשם לחץ כאן.

    rss הבלוג מפסיק להיות פעיל בקפה

    • הפסקה   במילים אחרות, אני מחליף את עצתו של רבי טרפון בעצתו של קהלת. Fondly I ponder You all:
      without Y...

      ספאם

      0

      Café  אינטרנט   נתן דטנר   ספאם   קפה דה מארקר   תקשורת   תרבות

      0 תגובות יום חמישי, 22/5/08, 20:12

                          

      כידוע, אנשים רבים בקפה נוהגים לשלוח הודעות שמזמינות את חבריהם, ואת אלה שאינם חבריהם, לקרוא את הגיגיהם. משלוחים אלה נעשים ללא הבחנה, בלי התייחסות לבקשות חוזרות ונשנות שלא להיכלל ברשימת תפוצה, בלי קשר לעניין שהמכותב עשוי למצוא ברשימות וכן הלאה.

                     

      ספאם, כידוע, הוא חזיר משומר, המשווק בקופסאות שימורים, לא שונה במהותו ואיכותו מהבשר המשומר המכונה בטעות לוּף (שמו האמיתי הוא לוֹף, הווה אומר, כיכר בשר). ואכן, גם שולחי המכתבים הללו הם סוג של חזיר משומר, שכמו הלוף הצהל"י נצטברו כמויות רבות ממנו שאין אדם יודע כיצד ייפטר מהם, וגם שנים לאחר שצה"ל החליט להפסיק להשתמש בו, עדיין נותרו לו מצבורים רבים לפיטום חייליו.

                         

      מעבר לכעס על החוצפה וגזל הזמן הכרוכים במשלוח הודעות כגון אלה, אני נמלא צער ורחמים. צער ורחמים על אנשים שחוסר הבטחון שלהם גדול עד כדי כך, שאינם סומכים על חבריהם שיטרחו להתעדכן בכתביהם; צער ורחמים על אנשים שכמה מאות צפיות אין בהן די כדי להשביע את יצריהם האקסהיביציוניסטיים, ואת הצורך בליטופים מעושים, שעל-פי-רוב מגיעים מאנשים שמעוניינים ביחסי-גומלין של כוכבים ומחמאות, ותו לא; צער ורחמים על אנשים שזקוקים לצפייה ללא הבחנה – גם מצד אנשים שכבר אמרו להם מפורשות שאין להם הערכה לכתביהם.

                       

      אך אין בצער הזה כדי לפצות על בזבוז הזמן שלי, עת אני צריך למחוק הודעות בכל יום. מערכת הקפה הגבילה את אפשרות המשלוח לעשרים איש בלבד, אך הספאמרים מהר התגברו על מכשול זה. ההודעות שאני מקבל ממוענות אך ורק לאנשים שכינויים בקפה נפתח באות א'. אשרי הספאמר שיש לו זמן לשלוח 22 הודעות בנפרד.

                   

      מלחמות בספאם הן מגוונות, אך כולן הוכיחו את עצמן כבלתי-יעילות: בקשה להסרה מהרשימה; חסימת השולחים (כלי גרוע בשל האופן שבו מערכת הקפה מאפשרת רק לצד אחד אפשרות לחסום, מבלי זכות ערעור או יכולת ללבן את הבעייה); שליחה חוזרת לשולח של הודעת הספאם עשר פעמים (על-מנת שיזכה לטעום מתחושת הספאם); שליחת תגובה מביכה לכל המכותבים בהודעה. אך הספאמר שולח בחוסר-הבחנה עקרוני, ולכן לא יזכור מי הביך אותו בפומבי, מי חסם אותו, מי הציף אותו בספאם חוזר, ומי פשוט חש עליו צער ורחמים.

                    

      העובדה היא שמזה כמה שבועות אני מקבל יותר הודעות ספאם מאשר הודעות שמתייחסות אליי אישית. על-כן, מערכת הדואר כבר איננה כלי יעיל עבורי ואני מפסיק להשתמש בה. יצטברו להן ההודעות שם עד כמה שהמערכת יכולה להכיל. אני לא נרשמתי לאתר כדי להיות פועל הנקיון של הקפה שימחק הודעות מהשרת.

                   

      בעוד אני כותב את הדברים, אני שומע שנתן דטנר עומד לשחק את טוביה החולב בהפקה חדשה של "כנר על הגג". עבורי, דטנר תמיד יהיה החתול שמיל, וכעת – חתול על גג פח לוהט. שיהיה בהצלחה!

                        
      addthis
      דרג את התוכן:
      0
      מומלץלא מומלץ

      טראקבקים

      דְּבָרִים בִּבְלוֹגוֹ - סעיף 21 28/6/08 18:52:
      לפני כמעט שנה, הקפה המה סער וגלש סביב סוגיית סעיף 30 וסעיף 40, שהסדיר את זכויות היוצרים בקפה. ריכוז טוב של הדיון אפשר למצוא בפוסט של אסתי סגל שפורסם בזמנו . מאז הנושא כמעט נשכח, עורך האתר הוחלף, תכנים התחילו להיות מקודמים בעמוד הראשי של אתר "הארץ" ובמהדורת הדפוס של דה-מארקר, והסיבה שבגללה היה צורך בסעיף הזה נהפכה מדיון תיאורטי למציאות ממש.                 היום אני מבקש להלין על סעיף 21 שאומר כך:

      בלוג

      דְּבָרִים בִּבְלוֹגוֹ

      מאת .*-*.

      דְּבָרִים בִּבְלוֹגוֹ

      המטרה: לזקק את המחשבות שלי בכמה שפחות מילים, עם כמה שיותר דיוק.