הקדמונת
ממש נעלמתי לחבר’ה של הקפה ואני מבקש סליחה - היו לי דברים דחופים ולא היה זמן אפילו לקפה.
1-2-3
1. הכלכלה העולמית = הקלקלה העולמית = עקלקלה העולמית = זה לא יוסף
מי מצליח בשוק קשה שכזה עם רמת אי-וודאות כל-כך גדולה? זו שאלה מצויינת, כי ברור שיש מי שמצליח, גם אם הרוב סופרים הפסדים, או גרוע מכך- סופרים לאחור את ימי החברה שלהם. בבניין שבו אני עובד במיד-טאון של ניו יורק רואים בעיקר חיוכים. אפילו אצל ברוקרים שעובדים באותה קומה. כבר ראיתי אותם בימים של סבל כשהשוק הסריח לגמרי ממיצי הזבל של הנדל"ן, אבל לא באמת ראיתי עליהם את היגון שאפשר לראות כשאוכלים צהריים באיזור וול-סטריט. אפשר אפילו לומר בלי להגזים, שהשכנים שלי לעבודה רוב הזמן מחייכים, גם אם הם לא שלווים כמו לפני שנה.
המדגם האישי שלי אינו מצומצם לבניין שבו המשרד שלי: יש עוד דוגמאות רבות של חברות שממש מצליחות בימים קשים אלו. חלקן אכן עסוקות מאוד בלחתוך הוצאות, אבל ספק אם הפעילות המייעלת הזו הינה כורח לכולם - בעבור רבים, זו פעילות שתמיד טוב לעשות אבל השוק סיפק הזדמנות לנקות ולמרק את את האורוות ולא להחזיק סוסים מיותרים, כי התבן במשל-נימשל שלנו, יקר מתמיד.
עכשיו, מבלי להתיימר להיות מדעי, ובהתבסס על מה ששמעתי (היינו, רכילות עסקית); אפשר לחלק בצורה גסה את החברות שמצבן מצויין, גם ובעיקר בשוק הנוכחי, לשתי קבוצות:
א. אלו שראו את הנולד (נקרא להם פה, "הגאונים")
ב. אלו שיודעים לתפוס הזדמניות (נקרא להם פה "החכמים" , למרות שגם "הגמישים" יכול לתאר את יחודם)
כמובן שישנה קבוצה גדולה של חברות חזקות עם מוצרים טובים, יעילות שהופנמה כבר מזמן, תלות מינימלית בנגזרות השוק שחטפו חזק, והכי חשוב, כסף בבנק - אבל אלו לא באמת מעניינות אותי...הדינמיקה שלהן איטית והצורך שלהם בשינויים קטן יותר מפאת יציבות המוצר בתנאי שוק משתנים ויציבות ההנהלה והערכים של ההנהלה.
ה'גאונים' הינם קבוצה יחודית שאין לי את הכלים (והגאונות) להסביר. כשכולם ניבאו שהבועה תתפוצץ לנו בפנים, הם לא רק דברו, הם ממש עשו למען עתידם. כל סיפור וה"גאונות" שלו: מכרים שלי עובדים בחברת השקעות שבמהלך מתמשך של החמש השנים האחרונות הוציאה את כל הלקוחות שלהם מהשקעות דולריות והשקעות אמריקאיות בפרט. החברה הזו מתרחבת בימים אלו ומחפשת משרדים גדולים יותר(...באמריקה כמובן) וגם עובדים, למרות שאת אלו כבר לא צריך לחפש, הם בכל פינה ולראשונה מזה זמן רב, במחיר הנכון.
ה'חכמים' - בשוק הזה הן חברות שגמישותן והפתיחות של ההנהלות שלהן אפשרו להן לזוז במהירות לכוון הכסף שכן קיים בשוק. בהרבה מקרים פרושו של דבר היה שינוי אסטרטגי (מה מוכרים, למי מוכרים, באיזו טריטוריה) ושינויים טקטיים ("תבטל מודעת עמוד, ותעביר עוד חמשת אלפים דולר לגוגל במקום", וכמובן - בעשרת הגדולים: "את מי לא צריך יותר? - תודיע לו היום!"), חלק משינויים אלו נעשים על בסיס שבועי ודו-שבועי בישיבות הנהלה קצרות ובלתי נמרחות בעליל. חברות כאלו ערות להזדמנויות בשוק והן קיימות כמעט בכל הנגזרות שכבר נפגעו מהמשבר - בנקאות, טכנולוגיה ו...- אפילו נדל"ן. המוטו המשותף לחברות שמצליחות להראות גמישות שכזו הוא: "תשכחו ממה שלמדנו עד עכשיו, הבוקר אנחנו טפשים, בו ננסה לסיים את היום הזה חכמים יותר".
2. אופרת הסבון של סדאם חוסיין, בקרוב אצלכם
אז ישבתי בסלון ביתי לצפות בפרקי הפתיחה של "בית סדאם". ההפקה משותפת לבי.בי.סי ול-איג'.בי.או. ונהניתי מאוד וזו השורה התחתונה:
-ישראלים על המסך נותנים משחק משכנע וברמה -ממש הרגשתי בבית: אין ספק שיגאל נאור שכבר לבש כל כך הרבה מדים על הבמה בתפקידים קודמים, נותן שם הופעה מרשימה בכל קנה מידה והג'סטות "הסדאמיות" שלו מעניקות לדמות מימדים צבעוניים שחסרו עד כה לצופי הטלויזיה וסי.אן.אן בפרט. ששון גבאי (בתפקיד נשיא עיראק הקודם) נותן לדמות הערבי רגישות ואנושיות שמלמדת שהבמאי ואנשי הקסטינג חרשו את 'ביקור התזמורת' ואמרו לו - "תעשה אותו דבר"... מכרם חורי עושה טאריק עזיז כל כך טוב שחטפתי פלשבקים עם ריח של מסיכת אב"כ.
- למרות הסעיף הקודם, ישראל אינה מוזכרת בכלל, ואם כן - אז אולי פספסתי משהו. מלחמת המפרץ התחילה והסתיימה והסקאדים לכוון תל-אביב פשוט לא חלק מהסיפור. כמו שאומרים, תודה על הפרופורציות.
- הרבה סבון - כמובן שזו סוגת הדרמה, או דרמה היסטורית, אבל במקרה של סדאם, הביוגרפיה שלו והאופן שבו הוא העניק והחסיר אהבה מחבריו ומשפחתו מאפשרים למעין אופרת סבון להתקיים על המסך בשלום. אם לא היה מדובר בעובדות גמורות, האמינות של המוצר היתה נפגעת; כאן - מדובר בשדרוג שמאפשר לקהלים רחבים בציבוריות האמריקאית לפתח רגש אמיתי תוך כדי צפייה.
יש עוד סיבות - אבל קאם-און, מי שלא יכול להמתין לערוצינו לשדר את זה, ידע איפה להשיג עותק, נכון??
3. חברי ג'ק
יש לי חבר שכאן נקרא לו ג'ק - ולא בשמו האמיתי. הוא טיפוס, כמו שאומרים. ג'ק מאמין בקונספירציות מכל הסוגים וקצרה היריעה מלהכיל. לאחרונה, הוא וחבריו (ששותפים לדעותיו)החלו לאגור כמויות נייר גרוס גדולות בשקיות זבל ולזרוק אותן בפחים של וול-סטריט. הם בטוחים שבמקום שבו זורקים נייר גרוס גם תפתח איזושהי חקירה...ואם תפתח חקירה - אז רוב הסיכויים שימצאו משהו. זה ג'ק. אירגן עשן. אם יהיה אש, כולנו נשמע על זה.
סיומונת
מברוק לגיל קופטש על מינויו לנציג עלה-ירוק לבחירות. מה שיותר עמוק יותר ירוק.
דרג את התוכן:
אחלה,נהינתי והפנמתי: אני כבר הולך להשקיע בבורסה,בין רכישה למכירה של איגרות חוב אני אקפוץ לראות את הסרט על סאדם,בדרך אאסוף נייר גרוס כדי שיהיה לי עם מה לגלגל...