הטוקבקים באתרי החדשות עולים לי על העצבים. כמות הזבל, הזבל בתחפושת, השנאה והגזענות מאפשרים לעולם כולו הצצה מזעזעת לתוך עולמם של הישראלים. האופן שבו הצעקניים ביותר מקבלים במה שוות ערך ואנונימית לחלוטין משליכה על כולנו ומכתימה את כולנו.
זה קורה לי בתכיפות משתנה... אני מתעכב לרגע לקרא תגובות לכתבות של האקטואליה. לא כל ידיעה מעוררת דחף לקרא תגובות - אבל לרוב כשזה קורה, משהו בידיעה מדליק אצלי נורה סקרנית, כאילו אומר לעצמי, "בוא! סקרול קטן עם העכבר, ונראה את הנזק במו עינינו". לדעתי הנזק הוא ממשי ומיידי ויש ימים שבהם אנו מפקירים בחזית הטוקבק חיי אדם, ואת העתיד המשותף של כולנו.
קראתי השבוע בטוקבקים את המילים 'גיס חמישי' הרבה מידי פעמים וחשבתי על ידידים מיפו ומה הם מרגישים כערבים בישראל. כאב לי עליהם, אותם הכרתי ודרכם הבנתי מה כל כך מסוכן בפרסום צמד המילים הללו כשבפינה העליונה של הדף נישא לוגו מכובד של גוף תקשורתי מוביל.קראתי השבוע אמירות שנאה ואמירות שמחה על כמות ההרוגים בעזה, כאילו שכמות הרוגים זה חלק ממטרות המבצע. קראתי גם טוקבק של ישראלי שאמר שיתרום בשמחה עשרים וחמש אלף שקיות שחורות לגופות של פלסטינים. ממש להקיא. אנו מצטיירים בטוקבקים כצמאי דם שדוחפים את השלטון שלנו לנקמה ולא למבצע צבאי חיוני לבטחונינו.
אני נגד ביטול הטוקבקים ואני נגד צנזורה. אני רק רוצה לדעת מי כתב כל טוקבק, כי זו לטעמי, הדרך היחידה שלנו לשמר שיח ציבורי אותנטי. איני מבין מדוע אתרי החדשות אינם מתעשתים ומטפלים בבעיה הגלויה לעיני כל. - הרי מה פשוט הוא לדרוש מכל מגיב להרשם פעם אחת בפרטים מלאים, בצרוף אימייל בתוקף ולהגיב ללא הגבלה מעתה ואילך? הייתי מעניק בתמורה פרס חיוני - בלי כל צנזורה, אלא אם מדובר בהפרת חוק או פגיעה מוחשית בצנעת הפרט. כל השאר, בפנים.
...ולהוספת עניין, לצד כל תגובה הייתי מראה את מספר התגובות של המגיב באותו יום ומספר התגובות שלו מיום ההרשמה. זכותם של הצעקנים לצעוק, וזכותינו לדעת את הווליום שלהם במדוייק. כך כולנו נדע עם מי יש לנו עסק: האם מדובר במגיבים "מקצועיים" או ברוב הגורף של הצרכנים ,שפה ושם גם הם תורמים את חלקם בכתיבת טוקבק.
להלן הפורמט המוצע:
משה יעקובוביץ הוא חייב להתפטר היום [לת] 4 תגובות היום 552 משנת 2004
אמיר לבנון כנסו כנסו 43 תגובות היום 109298 משנת 2006
הרשו לי לנבא שלא ירחק היום שבו אתרים יתרגמו את הטוקבקים הישראלים לערבית, אנגלית וכל שפה של מי שיש לו עניין באיזור הקטן שבין הים התיכון לירדן. קראתי לפוסט 'חופש הלכלוך' כי לדעתי מלכלכים את חופש הביטוי שיקר מאוד לליבי ואפילו מלכלכים ומשחירים את פניו של הישראלי לדורותיו. חבר טוב שלי המליץ לקרא לזה 'חופש הטמטום'. בדור שבו הכל מופץ, גלוי, שמור, אגור ולא ניתן להסרה מוחלטת (תמיד גוגל שומרים איזה עותק של מה שרצינו שיעלם), נשאלת השאלה איזה יחסי ציבור אנו אנחנו משדרים לעולם, ואפילו- מורישים לדורות הבאים. אסור שהאוייבים של ישראל ישמשו לישראלים דוגמא ומאור בנושאי שנאה וגזענות. איננו טובים מהם אם גם אנחנו צווחים באותו הטון.
הערה לסיום: כמובן שהכללתי הכללות ושהטוקבקים אינם מקשה אחת. אני מזמין אתכם להגיב, הרי פה כולנו חשופים.
. 
. 
דרג את התוכן:
אז למה לא, על אותו משקל, שגם הבחירות לא תהיינה אנונימיות יותר?
ואיך יבדקו? אני אאלץ למסור מספר ת"ז לפני כל תגובה? או אולי טביעת אצבע?
ולמה שאני ארצה שיהיה מעקב אחרי התגובות שלי ברחבי הרשת?
"ענבל בלופ חושבת שמגיע להם" "ענבל בלופ חושבת שסושי כשר זאת המצאה" "ענבל בלופ בלהבלה"
לא מספיק שמעסיקים פוטנציאלים מגגלים שמות של מועמדים ויכולים למצוא אותי פה, אני צריכה שהם גם יידעו מה הדעות הפוליטיות שלי על סמך טוקבק בYnet?
הפוסט הזה מזכיר קהילה מסוימת בקפה שכל היום מתעסקת במי אמיתי, מי מתחזה ומי טרול.