מדינת ישראל נמצאת בימים אלה במצב קשה במיוחד, בשל העובדה שמבצע צבאי רחב היקף מתקיים כאשר מערכת הבחירות נמצאת בעיצומה. אין פוליטיקאי אחד בעולם שיכול להיות בלתי מושפע לחלוטין מניגוד אינטרסים בין תפקידיו: האינטרס הציבורי הכללי בתפקידו כראש ממשלה, שר ביטחון, שר חוץ או יו"ר האופוזיציה, לבין האינטרס המפלגתי כמי שמתמודד בעצמו או עם מפלגתו בבחירות הקרובות כל כך.
 
מישהו באמת מאמין שכשדמות פוליטית שוקלת את צעדיה בימים אלו ומקיימת התייעצויות עם כל מיני מומחים, היא אינה שומעת גם הערות כמו 'זה גם יכול לעזור בבחירות'? אמירות כאלה, אפילו אם הן נדחות כלא קבילות על ידי פוליטיקאי אציל נפש, בסופו של דבר משפיעות בתת ההכרה על מהלכיו.
 
אף על פי כן, זהו המחיר שחייבים לשלם במערכות דמוקרטיות בסיטואציות כאלה, ואני מאמין שהפוליטיקאים הישראלים בסך הכול מודעים לבעייתיות ומשתדלים כמיטב יכולתם לצמצם את השפעה. ראינו מה היתה תגובת התקשורת להתנהגות של ציפי לבני אשר ניהלה קמפיין פוליטי בתחילת המבצע. על כן אסור לדחות את הבחירות, ולו היה ניתן - רצוי היה אף להקדימן, כי משבר שכזה צריכה לנהל ממשלה שיש לה טווח קיומי של שנים מספר ולא של ימים אחדים.
 
מעבר לבעיות הביטחון יש לישראל בעיות גם בתחום החינוך, הכלכלה, החברה ועוד נושאים שמחייבים הכרעה. למשל, עדיין אין תקציב למדינה והכול מחכה לכנסת הבאה, אין רפורמה בחינוך ואין חוק הסדרים, והכול בהקפאה. לדחות כל אלה בחודשים ארוכים זהו נזק בל ישוער.
 
עוד סיבה לא לדחות את הבחירות היא נימוק המבוסס על העבר. בשל מלחמת יום כיפור  נדחתה מערכת הבחירות אז. אבל כאשר הבחירות התקיימו, עדיין היה גיוס מילואים ואחוזים הרבה יותר גבוהים מאזרחי ישראל היו מגויסים לצבא מאשר היום. היום, בשל המבצע הצבאי עוד לא דחו אפילו את משחקי הכדורגל או הכדורסל, אז לדחות בחירות?!