בעוד שמיקרוסופט ויאהו מנסות כבר שנים להתמודד עם ההצלחה של גוגל - על ידי פיתוח מנוע חיפוש טוב יותר (לשווא) ופלטפורמת פרסום מבוסס חיפוש טובה יותר (גם ללא הועיל) - ברקע הולך ומתחזק לה מגמה מעניינת.
הנה שלוש פיסות מידע רלוונטיות:
1. ביום חמישי, הבלוגר ומייסד מנוע החיפוש האנושי Mahalo ג'ייסון קאלאקאניס כתב בטוויטר שיהיה מוכן לשלם לטוויטר 125,000 דולר לשנה כדי שטוויטר ימליץ עליו למנוייו.
2. עוד באותו יום הבלוג TechCrunch דיווח על העלייה חדה בכמות הטראפיק שמופנה אליו מטוויטר. בתוך שנה אחת, מתחילת 2008 ועד תחילת 2009 עלה מספר הדפים הנצפים החודשי שנוצרו ב-TechCrunch כתוצאה מהפניות של טוויטר מכ-10,000 לכ-120,000.
3. ביום שלישי לפני שבוע דיווח Advertising Age על כך שיש כמה אתרים שפייסבוק מפנה אליהם יותר טראפיק מגוגל, בהם אתר הרכילות PerezHilton, אתר האירועים Evite - וגם טוויטר.
אמנם לא מדובר בסקר מקיף, אבל העדויות לכך שאתרי מדיה חברתית, כמו פייסבוק וטוויטר, לא רק מושכים הרבה טראפיק לתוך האתרים שלהם - כי אם גם מפנים יותר ויותר טראפיק לאתרים אחרים - מצטברות.
וברור למה: כי העיקרון הבסיסי של מדיה חברתית הוא שיתוף. לפעמים השיתוף הזה נעשה בתוך גבולות האתר המשתף - גולש ששלח לחבריו סרטון מ-YouTube יוצר טראפיק בתוך YouTube וגולש המזמין את חבריו לאירוע באמצעות פייסבוק יוצר טראפיק בתוך פייסבוק.
אבל לפעמים הוא מוציא את הנמען מחוץ לגבולות האתר המשתף. טוויטר הוא דוגמה מצוינת מכיוון שרבים משתמשים בו כדי לספר לחבריהם על קטע מעניין קראו במקום אחר באינטרנט.
אתרי השיתוף תמיד יהיו הנהנים העיקריים של הטראפיק שהחברים בהם מייצרים, אבל עם העלייה במספר החברים באתרי מדיה חברתית - הכמות האבסולוטית של הטראפיק המופנה החוצה גדל.
אם גוגל היא המפנה הגלובלית הגדולה ביותר, האם אתרי המדיה החברתית יכולים להיות מתחרים חדשים לה ולשאר מנועי החיפוש?
התשובה היא לא - ולכך כמה סיבות. הראשונה היא שעדיין מדובר בנפחים קטנים. זו תופעה מעניינת, אבל עדיין די מצומצמת.
הסיבה השנייה היא שמטבע הדברים מיגוון ההפניות שאתרי מדיה חברתית מבצעים הוא מצומצם - הוא מרוכז בעיקר סביב אתרי מדיה (טקסטים, תמונות, וידאו) וחלש יותר בהפניות לאתרים מסחריים. והכסף הרי נמצא באתרים המסחריים.
הסיבה השלישית קשורה לגודל, להתאמה ולניצול של מדיה חברתית. TechCrunch למשל מתאים מאוד לטוויטר: הרבה מקוראי TechCrunch הם חברי טוויטר, ל-TechCrunch עצמו יש חשבון בטוויטר שרבים מנויים עליו והקהל של TechCrunch מאוד משתף באופיו, ובמיוחד באמצעות טוויטר.
טוויטר כאילו "נוצר" עבור TechCrunch ואתרים דומים ל-TechCrunch - אבל הוא לא מתאים לקבוצה גדולה מאוד של אתרים אחרים שמציעים תוכן אחר ומושכים גולשים מסוג אחר - אתרים שעבורם גוגל הוא פיתרון נהדר.
הסיבה האחרונה קשורה ליכולת לנצל את ההפניות בצורה מסחרית. לגוגל אין בעיה - היא מנצלת את הטראפיק במנוע החיפוש שלה על ידי פרסום באמצעות AdWords ומנצלת את הטראפיק באתרים שמחוצה לה על ידי פרסום באמצעות AdSense.
אבל לפייסבוק וטוויטר אין יכולת כזו - הם אינם אתרים שבהם מחפשים דברים שמחוצה להם והם לא יכולים "לשתול" פרסום בהפניות שהם מבצעים. אין גם דרך ממשית שישכנעו את האתרים שאליהם הם מפנים לשלם להם עמלות, כי הרי לא יעלה על דעתם "לחסום" הפניות למי שלא משלם.
מה שקאלאקאניס מציע אכן יכול לעבוד: אם טוויטר תסכים לקבל ממנו 125,000 דולר לשנה ואם היא תפנה לו מספיק טראפיק כך שהכנסות הפרסום שלו יגדלו כתוצאה מכך ביותר מ-125,000 דולר לשנה (או כל ערך אחר שיציב לעצמו) - שני הצדדים ירוויחו.
אבל המודל הזה לא חדשני: קוראים לו "פרסום". זה המודל שממנו מתפרנסים כל אתרי המדיה - מדיה חברתית או מדיה לא-חברתית. זה גם המודל שמקיים את תעשיית המדיה המסורתית - זו שלפני האינטרנט.
פייסבוק וטוויטר ושאר אתרי המדיה החברתית עשויים להגדיל את נפח ההפניות שהם מבצעים לאורך זמן - אבל לא רק שהוא יהיה נמוך, גם אין להם דרך לעשות מונטיזציה להפניות האלה. גם אם אתרי המדיה החברתית ייצרו הרבה הפניות שמקורן בגולשים שלהם - הם לא יוכלו להפוך את ההפניות האלה לדולרים כמו שגוגל עושה.
דרג את התוכן:
לדעתי מה שאנחנו רואים זה מגמה שבא המדיה החברתית מתחילה לשנות את דפוסי החיפוש
ששלטו ברשת עד היום.
השיטה שבא אני מחפש משהו בגוגל וככה מגיע אליו היתה
עד היום שיטת הגלישה המרכזית.
לאט לאט מתחילה להתפתח שיטה חדשה.
אני עוקב אחרי הקהילה שמעניינת אותי ונע בתוך הרשת לפי השיחות והלינקים שהיא מספקת.
השיטה הזאת של מעקב אחרי חברים ושיטוט בעקבות הלינקים שהם מספקים
תופסת יותר זמן מזמן הגלישה של אנשים ונוגסת בעולם החיפוש וזה ילך ויגדל.
מאמר מעניין בעניין אפשר למצוא כאן
http://www.avc.com/a_vc/2009/03/the-rising-power-of-social-media-as-a-traffic-driver.html
לגבי מודל עסקי. אני לא חושב שמודל הפרסום יכול לשאת על גבו
לא את טוויטר ולא את פייסבוק ולא נראה לי שהם חושבים בכיוון.
אני הייתי מהמר שהמודל של אוטומטיק הבעלים של וורדפרס
או של יאהו הבעלים של פליקר שמרוויחים משירותי פרימיום
מאיחסון וממכירת כלים מתקדמים ושירות למשתמשים כבדים (ביניהם חברות ענק)
הוא יותר הכיוון.
אבל זה רק הימור.