הפרדס שהושמד בדרך לבניית עוד חניון וקניון
מול הבית שלנו היו פעם פרדסים. דונמים שלמים של עצי פרי, שהפיצו ריחות מכשפים בפריחה. 20 שנה אני זוכר את הפרדסים האלה, עד שב-1996 החליטו להוריד את כל העצים. לא ברור מדוע ולמה. פשוט כרתו את כל העצים וזהו.
במשך שנים הופקר השטח הפתוח כשבמקום הפרדסים התהוו שדות. השטח הפתוח מגני תקווה ועד פתח תקווה וגבעת שמואל התמלא פרחים צהובים ואדומים, חרציות ופרגים, סביונים ואמנון ותמר. עם הזמן הגיעו הטרקטורונים, שעלו על השדות, ומשאיות עם פסולת בנין הגיעו בחשאי, בחצות הלילה ולפנות בוקר, כדי לפרוק זבל בשדות הפתוחים. גם הפקחים הנמרצים והחרוצים שרשמו דו"חות לאלה שנתפסו לא הצליחו למנוע את הזיהום הסביבתי, ועדיין היה זה שדה פתוח. טבע.
ואז, לפני שנתיים, הגיעו כוחות הנדל"ן חמושים בגדרות מתכת ירוקות, טרקטורים, דחפורים ומנופים ועלו גם על מה שנשאר, במטרה להפוך את שמורת הצבע והטבע האחרונה לבטון מניב דולרים. הפרוייקט קורם ברזל ובטון וחניות תת קרקעיות לנגד עיני. מיום ליום מתרבות דפיקות הפטישים ורעם הקידוחים. הציפורים נמלטו בבהלה מהאזור. הקיפודים נדרסים למוות בכל יום. אנחנו מוצאים גם את גוויותיהם הרמוסות של הצבים, שנחמס מרחב המחיה שלהם ובדרכם למצוא מקום אחר לחיות בו, מצאו את מותם ממשאית עמוסת קרמיקה.
דירה בפרוייקט נמכרת בלמעלה מ-300 אלף דולר מינימום. איזה סיכוי יש לאדם, טבע ודין או לאירגון הירוקים לעצור מפעל של זהב שכזה? מי שמנפק את הרשיון להדפיס כסף לחברות הבניה ומפשיר שטחי קרקע לא יעצור לעולם את התהליך. כמו שלא הצליחו לעצור את כביש חוצה ישראל, כך בלתי אפשרי לעצור את הפיכת מדינת ישראל לגוש אורבני אחד גדול ומוצק. ומזוהם.
והתהליך בלתי-הפיך. שדה שהפך לקניון, לעולם לא יחזור להיות טבע. לאט ובהתמדה אנו מלבישים את הארץ שלמת בטון ומלט, אבל לא פורשים מרבדי-גנים. ישראל הופכת למדינת הקניון והחניון. הפוליטיקאים הנלהבים ביותר בשירות הימין הקיצוני, אלה שמדברים על "אהבת הארץ" - אינם מתכוונים לאהבת הטבע. הם לא ימסרו שטחים לידי הערבים, אבל ימסרו בשמחה כל שטח לאויבים הגרועים ביותר של איכות החיים והסביבה בישראל.
פשעי קרקע הם ענין חמור ביותר. דו"ח אדם טבע ודין חושף: מדינת ישראל מאבדת את השטחים הפתוחים שעוד נותרו בגלל שימושים בלתי חוקיים שמתבצעים ללא שליטה. עוד עולה מהדו"ח 'מאבדים את האדמה' כי כ-93% ממתחמי המסחר בשטח המועצה האזורית חוף השרון מופעלים בניגוד לחוק. כך גם בנוגע לשטחים הפתוחים מסביב לכנרת, שנתפסו בידי גורמים פליליים, גודרו ומאפשרים כניסה אליהם רק בתשלום.
אבל בישראל למי איכפת מחוץ לפורום איכות הסביבה בווינט או הפורום השכן ב-NRG או גופים כמו הגל הירוק או מגמה ירוקה ? כל אלה, ואחרים וטובים, לא עוצרים ולא מאטים את פעילותם המזוויעה של כרישי הנדל"ן. אחרי מאה אלף כתבות בכל כלי תקשורת אפשרי, ואחרי אסון המכביה הנורא, עדיין הירקון מזוהם ומסוכן. עדיין שפכים מוזרמים אל הים התיכון. עדיין כל חלקת שדה פתוח היא ענין זמני.
עד הדחפור הבא.
ולכן הצבעתי לירוקים. כולם אמרו: "אתה מבזבז את קולך" והירוקים קיבלו 47,634 קולות, פחות מדי מכדי להכניס ולו נציג אחד לכנסת.
האם לישראלים איכפת מהאוויר שהם נושמים? מהמים שהם שותים? מהירקות שהם אוכלים?
נראה לי שלא.
רוב האנשים לא מודעים למזון אורגני. לא בודקים איזה צבעי מאכל וחומרים משמרים יש במזון שלהם. המודעות בחברה הישראלית לנושא איכות הסביבה היא ירודה ביותר. ממש מדכאת.
דרג את התוכן:
החיים במדינה הזו מדכאים, במקום בו לא אכפת לך מהאחר, בו אין ערך לזכוכיות אנושיות בסיסיות לא יהיה גם ערך לסביבה, לעתיד, לחברה. זו חברה שמתמקדת בהישרדות, בעכשיו באני, ב"לדפוק מכה" וללכת הביתה עם כרס שמנה וכיסים תפוחים.
חשיבה ארוכת טווח? זה תראה אולי רק בתוכניות עסקיות של חברות מצליחות. אין כאן איזון, רק שלטון שמשתמש בכסתח "הביטחון" בכל כשל.
בקו אופקי מחדר ילדותי היו פעם עצי תפוז, בפרדס שהפך לשכונה החדשה בפאתי העיר הייתי מטיילת שעות , אחיי היו חוזרים עם שקים של תפוזים והריח הציף את הבית, היום רחובות, לשעבר "עיר ההדר והמדע", הפכה ל"עיר המדע".
עצוב