כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    דודי רצם

    ציורים ,צילום מקורי, אמירות , אקטואליה ,קוריוזים, מוזיקה ועוד...

    תכנים אחרונים

    12 תגובות   יום שלישי, 21/6/16, 12:00

    מתוך הגלריה: תנור המחשבות.

    http://cafe.themarker.com/image/3320473/

    כידוע, אינטואיציה (תחושות הבטן) מהווה גורם בלתי נפרד בקבלת החלטה שלנו
    ניתן ללמדה ולפתחה לרמות גבוהות המשפרות את שיתוף הפעולה עם השכל הישר ולהביאן לאחוזי הצלחה גבוהים יותר.
    אך במבחן התוצאה נמדדת הצלחה והכישלון כמקשה אחת.
    בנקודה זו ציורי מעביר באופן היפותטי תחושה שמשהו מתבשל בבטן...
    בו זמנית השכל אינו מספק מידע בזמן לכן הבהלה מתגברת
    וכך באופן אינסטינקטיבי - הדמות מליטה פניה בתקווה שהסכנה תחלוף.

    כל הזכויות שמורות לדודי רצם.

    דרג את התוכן:
      14 תגובות   יום חמישי, 14/5/15, 17:57

      כשהפרדוקס נמצא בגילופין.

      *מתוך הגלריה החדשה - תנור המחשבות.


      בטעות, עפרוני נטבל באלכוהול וצייר משהו הזוי,

      תרנגול מוזר ובגופו התחתון תלויה דמות אדם.

      מכיוון שנרדמתי בשמירה (בדרך כלל אני בשליטה),מצפוני לא הניח לי לעבור לציור אחר.

      החלטתי ללגום כמה שוטים של וודקה כדי להבין מה פשר הקווים ההזויים שעפרוני שרבט.והנה,

      ראיתי ברישום צורות הנדסיות שמתחברות יחדיו בחוט דקיק לעיני הדמות שברישום.

      נשאבתי אל עולם הדמיון, חלפתי בערפול מעל סיפורי הבריאה, תורת האבולוציה ועוד פרדוקסים ידועים.

      חשתי רצון לכתוב על כולם, שפרשנותי תיתן הסבר מניח את הדעת.

      אך רמת האלכוהול בדמי עלתה ואפשרה לספר רק על פרדוקס אחד.

      מה קדם למה, הביצה או האדם?

      לאחר התייעצות עם העץ הנדיב,

      הבין האדם שאינו יכול להטיל ביצים מגרונו על פי התקנון שנקבע.

      מסתבר, שלאחר ההטלה, חיידק הסלמונלה נכנס לגרונו ומשם גלש למערכת העיכול'.

      לכן ביקש מ... לסלק ממנו את החיידק ולהוריד את מערכת הרבייה.

      בתמורה, האדם מוכן לתת משהו מגופו.

      לאחר שנבדקה טענתו לעומק, נמצא שהיא מוצדקת.

      בתרדמתו, מולאו בקשותיו וליתר ביטחון,נלקחה ממנו צלע המחלוקת.

      ואני מתוך החמרמורת, עשיתי מכל הרישום חביתה מקושקשת.

      הצלחתי לכתוב מטעמים לסיום הסיפור למרות שאינני בגילופין.

      התרנגול שבקע מהאדם, זכה ליהנות מן ההפקר.

      עם השנים...עבר שינוי מין.

      מאז, היא תרנגולת עצמאית המטילה את ביציה על כרעי תרנגולת.

      והאדם... הפך להיות – גבר, גבר!

      בתמורה לשתיקתו, קיבל האדם עזר כנגדו -"הנחש".

      אני שואל:" מי אמר שתרנגול לא מטיל ביצים?"


      כל הזכויות שמורות לדודי רצם.

      ''

      דרג את התוכן:
        12 תגובות   יום ראשון, 3/5/15, 19:19

        כד-קד לחופש

        בעולמנו המודרני לא מעטות התופעות של חנק חירותו של האדם ע"י הממסד
        מסיבות של: מגדר, לאום, דת-מסורת, חברה, משפחה ועוד...
        אתייחס אל קבוצת מעוט של נשים הנמצאות במעגל התופעה הנ"ל (שמסיבות ידועות, אינן מתלוננות).
        הנשים נדרשות להתנהג על פי קודים חברתיים ולהיות נשיות בהתאם לסטראוטיפים ולמאפיינים המקובלים.
        מתוך הקבוצה זו יש קומץ של נשים שאזרו אומץ והחליטו להתמודד מול הממסד.
        בציורי, אישה חשה עצמה סחוטה וכלואה. כל עולמה הסתכם רק בלרצות אחרים.
        מתוך כלי חרס צמחה אישיותה המזויפת חסרת החיות.
        לאחר שנים של תסכולים ומרורים, גמרה אומר לעזוב את "החממה המוגנת" ולהשיב לעצמה את חדוות החיים שאבדה.
        למרות רצף המכשולים שניקרו בדרכה, היא הצליחה למצוא סדקים בחומה ולבתק אחיזתה ממנו במחיר כאב.
        האישה הפכה להיות ה"גנן של גורלה".

        כול הזכויות שמורות לדודי רצם.

        ''

        דרג את התוכן:
          8 תגובות   יום שישי , 24/4/15, 16:31

          חווה אם הרובוטים.

          האדם מאס בעצמאות של האישה המודרנית.

          לראשונה הצליח ליצר כנגדה מכונה חכמה היודעת להוליד דמות אישה רובוטית הניתנת לשליטה ובקרה.

          בהמצאה הושקעו משאבים רבים בטכנולוגיה מתקדמת.

          תוצאות הניסוי הניבו הצלחה מופלאה ומסחררת,

          נפתח צוהר דרכו הקיש לעבר העתיד בו הרובוטית אף תלד עבורו ילדים.

          במחשבותיו, קרא תיגר על בורא עולם!

          אך דמעה בודדת על לחייה זלגה;

          הדמעה יצרה קצרים חשמליים והמערכת קרסה ושבקה חיים.

          ההמצאה שפיתח, לא ידעה לתת מענה לחוקי הפיזיקה הפשוטים.

          הייתכן כי הייתה זאת יד המקרה?!

          כל הזכויות שמורות לדודי רצם.

          ''

          דרג את התוכן:
            8 תגובות   יום שני, 20/4/15, 15:57

            להקשיב לדממה
            ראיתי גשם זלעפות שאינו חס על הקשת בענן
            שטף את כל צבעיה לאפור.

            ראיתי קליע מדמם ואם בוכיה,עומדת מול המצבה.

            בשעה שמונה שמעתי צפירה כקולה של מקוננת שכולה.

            ראיתי דמעות אדומות ניגרות מדגל המבקש סליחה.

            ראיתי ילדה קטנה עם תמונה של אח שלא ישוב

            ולב אומה מצטמרר מכאב ותר אחר פעימותיו. 

            פרח שקמל - אבד ריחו עודו באיבו.

            אותיות כתובות על אבן חרוטות לנצח מנציחות פרחים שקומתם נשברה.

            מעל הקבר ניצבת אם מחבקת ילדיה:שחוחה, דוממת וגרונה ניחר, צופה ובוהה...

            ובין לבין הזדקפה קומתה בזוכרה את יתר ילדיה,

            מבקשת עבורם תקווה: לא עוד מלחמה.יהי זכרם ברוך.

            זכויות הציור שמורות לדודי רצם.

            ''
             

            דרג את התוכן:
              20 תגובות   יום שבת, 11/4/15, 16:03

              להפנט את עצמך
              תן לעינך לעקוב אחר תנועת המטוטלת שבידך
              הרפה את גופך ונשום עמוקות, 
              קולי הוא קולך הפנימי, הקשב לפעימות לבך.
              אתה עומד לשקוע עמוק, עמוק אל תוך עצמך. 
              עכשיו אתה נע על ציר המחשבות הטובות והטהורות,
              שם תפגוש באור בוהק שיחמם את עורך,
              תרגיש שליו ומוגן כמו ברחם אמך.
              הרפה מהצלקות שאתה סוחב, הן מעיבות במשקלן הנפשי 
              ומעכבות את החלמתך.
              אל תחשוש להתמודד מולן, זה עניין של גישה אחרת.
              אתה עכשיו רואה אותן ממעוף הציפור וחש שליטה בהן
              ומבין שאתה יכול להן.
              בספירה לאחור אתה תתעורר רגוע ותחוש חוסן פנימי .
              מיד תאמר: "התגברתי על פחדי וכל מכאוביי מאחור".
              אחת, שתיים, שלוש... התעורר!!!
              פקחתי עיניים ואמרתי כנדרש.
              לצערי, המציאות לא השתנתה,
              האגו לא שיתף פעולה.
              כל הזכויות שמורות לדודי רצם.

              ''

              דרג את התוכן:
                12 תגובות   יום רביעי, 1/4/15, 12:04

                כאב (ל)ראש...  משולה(ית) הקוסם


                הצימאון לתקווה נגוזה

                כשטיפות המים האחרונות - אזלו!

                בהישמע גזר הדין, פג הקסם!

                במקום הרמת כוסית לחיים - נשפך כל היין.

                בתוך החומה -בגדים כתומים ממתינים.

                הוא משם ייצא זקן.

                 תרתי....


                ***הבהרה: אינני שופט אדם.

                כל הזכויות שמורות לדודי רצם.

                ''

                דרג את התוכן:
                  18 תגובות   יום חמישי, 26/3/15, 21:05

                  האמת שאינה שקולה.
                  האם היופי החיצוני כבד יותר?!
                  כשאני עוצם את עיניי, אני מצליח לדמיין את יופייך .
                  כשאני פוקח את עיניי, אינני מצליח לראות את סגולותייך!
                  כעת אינני יכול לכייל את המשוואה.
                  מטבע הדברים התהיות צצו.
                  האם המגנט שבי, שינה את קטביו?
                  מחוסר החלטה, אשתמש כתחליף לשיקול הדעת באלת המזל.
                  האם זאת היא שתכריע בסוף את כף המאזניים?

                  כול הזכויות שמורות לדודי רצם.

                  ''

                  דרג את התוכן:
                    10 תגובות   יום ראשון, 22/3/15, 19:03

                    שבט אחים גם לא יחד.

                     

                    בשם הדמוקרטיה ודרכיה המוצלבות
                    שני הגושים שכחו את דברי רבי עקיבא:
                    "ואהבת לרעך כמוך".

                     

                    כל הזכויות שמורות לדודי רצם.

                    ''

                    דרג את התוכן:
                      14 תגובות   יום שבת, 21/3/15, 13:01

                      מזור מהטבע.

                      ציורי מבטא באופן סימבולי עובר הנמצא בתוך מרחב מוגן - הרחם.
                      מוקף טבעות של זיכרונות.
                      הן מגינות עליו משחר ילדותו ועד לבגרותו.
                      בדומה לבצל יבש הבנוי משכבות.
                      בסיפורי: אדם משול לעץ ששורשיו – חזקים.
                      לאורך השנים, עובר העץ תהפוכות של שנים שחונות
                      וגשמי ברכה, מהם הוא ניזון ומזין את יבוליו.
                      ידוע שמומחים לבוטניקה מסוגלים לזהות באמצעות התבוננות 
                      בטבעות השנתיות את ההיסטוריה של העץ ואת התהפוכות שעבר.
                      האם בעתות משבר, יש ביכולתנו להתחקות אחר רבדי הנפש
                      ולהגיע לשכבות העמוקות... כדי לשאוב את הכוחות הנדרשים
                      לריפוי עצמי?
                      "כי האדם עץ השדה"

                      כל הזכויות שמורות לדודי רצם.
                      ''


                      דרג את התוכן:
                        6 תגובות   יום רביעי, 18/3/15, 20:49

                        לפני ואחרי הבחירות, מה ההבדל?

                        לפני הבחירות, הקירות מבטיחים הבטחות.
                        אחרי הבחירות, ייעלמו ההבטחות.
                        מחרתיים, נדבר לקירות!

                        כל הזכויות שמורות לדודי רצם.

                        ''

                        דרג את התוכן:
                          14 תגובות   יום שבת, 14/3/15, 23:13

                          הסכם הגרעין

                           

                          האם בעקבות ההסכם עם איראן הגרעינית,

                          האבולוציה שוב תשתנה?


                          כל הזכויות שמורות לדודי רצם.

                          ''

                          דרג את התוכן:

                            ארכיון

                            תגובות אחרונות

                            פיד RSS