כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    תכנים אחרונים

    0 תגובות   יום שלישי, 9/6/15, 11:17

    לא כולם יודעים כי רוב העבירות בגינן נשפטים בבית הדין הצבאי גוררות עם ההרשעה רישום פלילי. אם חייל נשפט בגין עבירות אשר מקורן בחוקים שאינם חוק השיפוט הצבאי (חוק העונשין, פקודת הסמים המסוכנים ועוד) ילווה להרשעה רישום פלילי, אך גם אם העמידו לדין חייל בעבירות אשר מקורן בחוק השיפוט הצבאי ילווה להם רישום פלילי, למעט כמה עבירות בודדות. גם לעבירות אשר לכאורה נראה כי הן משמעתיות לחלוטין למעשה נלווה רישום פלילי, אשר יופיע בגיליון הרישום הפלילי, כאשר יוציאו גיליון זה מהמשטרה. עבירות כמו אלימות כלפי מפקד, גניבה מחייל, אלימות כלפי חייל, חריגה מסמכות, סירוב להיבדק (מהשנים האחרונות), הטלת מום ועבירות צבאיות אחרות גוררות רישום פלילי במשטרה, למרות שהן עבירות צבאיות מובהקות.

     

    יש רישום פלילי גם בגין הרשעה בעבירה של היעדר מן השירות (עריקות)!

     

    רישום פלילי יכול כמובן לפגוע בעתידו של כל אזרח, החל מלהתקבל לעבודה במשרות מסויימות, קבלת רשיון לעסוק במקצועות הדורשים רשיון (עריכת דין, רפואה, ראיית חשבון, רשיון מונית, הדברה ועוד...) ועד לדחיות בבקשות לקבלת ויזה למדינות שונות.

     

    הרישום הפלילי בצה"ל מתחלק לרישום פלילי בשתי "רמות", רישום פלילי "מלא" ורישום פלילי "מופחת", רמת הרישום הפלילי נגזרת מן העבירה שבה הורשעת והעונש אותו קיבלת, כמו גם מן השאלה האם היה קיים תלוי ועומד נגדך בעת הרשעתך תנאי קודם אשר ניתן היה להפעילו. הרמות נבדלות זו מזו במספר וסוג הגורמים אשר יכולים להיחשף להרשעתך.

     

    הדרך הפשוטה ביותר לברר אם בגין הרשעתך הוזן רישום פלילי במשטרת ישראל היא פשוט ללכת לתחנת המשטרה הקרובה לביתך ולהוציא את גיליון הרישום הפלילי, שם ניתן לראות האם הרשעתך בבית הדין גררה עימה רישום פלילי (כמובן ניתן גם להתקשר אלינו ולשאול אותנו באופן ישיר לגבי העבירה בה הורשעת).

     

    הדרך למחיקת הרישום הפלילי היא הגשת בקשה לנשיא המדינה (ברוב המקרים), וזו גם הדרך בפניה בבקשה למחיקת רישום פלילי בגין הרשעה בבית הדין הצבאי.

     

    במקרה של בקשה למחיקת הרשעה בבית הדין הצבאי, הבקשה עוברת דרך מדור חנינות בפרקליטות הצבאית אשר מצרף את המלצתו לנשיא המדינה, המלצה אשר יש לה משקל לא מבוטל. השיקולים אשר נשקלים בגיבוש ההמלצה הם השיקולים הרגילים (מספר ההרשעות, סוג ההרשעות, גיל, תרומה לקהילה ועוד), ושיקולים צבאיים שונים (משך השירות, אופיו, האם החייל קיבל פטור לפני השלמת השירות המלא, בגין מה הפטור ועוד), ולכן אם פונים למחיקת רישום פלילי שמקורו בהרשעה בבית הדין הצבאי, הרי שכדאי לעשות זאת באמצעות עורך דין צבאי, יוצא הפרקליטות הצבאית אשר מכיר את השיקולים הייחודיים ואת שיקולי המערכת, כדי למקסם את הסיכויים למחיקת הרישום הפלילי.

     

    אם יש לכם עוד שאלות אתם מוזמנים כמובן לפנות למשרדינו.

     

    כותב המאמר, עו"ד אבי פינרסקי, הוא עו"ד העוסק במשפט צבאי ומשפט פלילי, אשר ייצג אלפי חיילים בפני בית הדין הצבאי ורשויות הצבא. בעבר שירת בסנגוריה הצבאית הראשית ובסנגוריה הצבאית המחוזית.

    www.finarsky.co.il

     

    לשאלות נוספות מוזמנים לפנות לדוא"ל finarsky.adv@gmail.com  או בטלפון 053-3373105

     

    חפשו אותנו גם בפייסבוק: https://www.facebook.com/FinarskyLaw

     

    אין לראות במאמר ייעוץ משפטי פרטני אלא מידע כללי בלבד

    דרג את התוכן:
      0 תגובות   יום רביעי, 4/3/15, 18:18

      יש לא מעט אנשים, רבים וטובים, אשר נעדרים מהשירות הצבאי. בין אם לא התייצבו אליו מלכתחילה, ובין אם עזבו אותו מכל סיבה שהיא. בדרך כלל ההיעדרות תסתיים בהתייצבות, במוקדם או במאוחר, נוכח ההבנה שהבעיה לא תיעלם ולכן יש לטפל בה כמה שיותר מהר.


       

      מי שלא מתייצב הרי נעצר בסופו של דבר, אחרי כמה חודשים או אפילו אחרי הרבה שנים, ואז מצבו חמור הרבה יותר.


      בגלל זה, מי שנעדר מסיים את ההעדרות בהתייצבות, ואפילו מתכנן מראש מתי לסיימה. יש כאלו שמתכננים את סיום ההיעדרות חודשים לפני, וכך הם מוכנים לתהליך הסדרת המעמד מול הצבא.

       

       

      יש לפחות חמש סיבות טובות מאוד להתייעץ ולשכור את שירותיו של עורך דין מראש, ולפני שמתייצבים להסדרת המעמד:

       

      1. הקפאת העריקות ו/או המעצר – במקרים חריגים אפשר להקפיא את המעצר של מי שנעדר משירות, אבל זאת אפשר לעשות רק מראש, ורק לאחר פניה מושכלת לגורמים הרלוונטיים.

       

      1. התארגנות וייעוץ מביאים להעלאת הסיכויים להקלה בעונש, פטור או השתלבות חזרה בשירות תקין – עורך דין המלווה עריק או משתמט אשר מעוניין להסגיר את עצמו או להסדיר את מעמדו מול רשויות הצבא יודע ומכיר את התהליך אותו יעבור החייל אחרי ההסגרה שלו. הוא גם מכיר את כל הצמתים שבהם אפשר להשפיע על הגורמים בצבא, בפרקליטות ובבית הדין, ואיך לעשות את זה. עורך הדין יכול לכוון את החייל לגבי המסמכים אשר עליו לארגן לפני ההתייצבות, מסמכים אשר לעיתים יש קושי לאסוף כאשר החייל נמצא במעצר.

       

      1. קבלת מידע לגבי כל האפשרויות הרלוונטיות – לאחר ייעוץ פרטני של עורך דין צבאי מקצועי נחשפות אפשרויות שלא היו ידועות לפני כן, ואפיקים נוספים להקלה בעונש, פטור משירות או השתלבות חזרה בשירות תקין.

       

      1. הקטנת אלמנט אי הוודאות, קבלת מידע על ההליך הצפוי והסיכויים להצלחה – כניסה להליך משפטי, בטח של סיום היעדרות מן השירות כרוך באי וודאות רבה. כדי להבין מה צפוי ומה הולך להיות בהליך, מההתחלה ועד הסוף, ניתן להיוועץ בעורך דין צבאי.

       

      1. קושי ביצירת קשר במעצר – לעיתים נעצרים במפתיע, ואז נדרשים בלחץ של זמן, ובחוסר ודאות מוחלטת, להסדיר את הייצוג של עורך הדין, ולא תמיד ניתן ליצור קשר עם המשפחה, החברים והעולם החיצון בכלל, בצורה חופשית. לעיתים גם לא ניתן להגיע לפגישה מסודרת עם עורך הדין, ונאלצים להסדיר את הייצוג עם עורך דין שלא פגשנו לפני כן ואנחנו לא יודעים עליו דבר (והוא עלינו).

      אלו הסיבות העיקריות, אך לא היחידות, לשכור שירותיו של עורך הדין לפני שאתם מסיימים את ההעדרות מול הצבא, או חלילה נעצרים במפתיע. עורך הדין מכיר אותכם, ואתם את עורך הדין, יש כבר תוכנית פעולה מסודרת ואתם יודעים, במגבלות המתאימות כמובן, מה הולך לקרות.

       

       

      המנעו ממצב בו אתם נעצרים במפתיע, לא יודעים מה קורה סביבכם ומה יהיה, ולא יכולים ליצור קשר עם המשפחה או עורך דין בקיא מספיק בהליכים הצבאיים. עם המעצר ייתכן ותפספסו הזדמנויות להסדיר את עניינכם יותר בקלות או לא תוכלו לאסוף מסמכים רלוונטיים.

       

       

      מי שנעדר מן השירות או לא הגיע אליו, בסוף ייעצר, לעיתים כעבור מספר חודשים, ולעיתים לאחר מספר שנים.

       

       

      תקדימו תרופה למכה, תתייעצו עם עורך דין צבאי, תקבלו מידע על התהליך ותתחילו אותו במינימום אי ודאות ומקסימום סיכויי הצלחה להקלה בעונש, פטור או השתלבות בשירות תקין, בהתאם למטרותיכם.

       

      לחצו כאן ותקראו למה כדאי לסיים את העריקות או ההשתמטות כמה שיותר מהר

       

      לחצו כאן כדי לקרוא על קבלת פטור, שינוי שיבוץ, גחל"ת, ועדת התאמה או שינוי פרופיל

       

      לחצו כאן כדי לקרוא את המאמר "עריקות? נפקדות? השתמטות? המאמר שיעשה לכם סדר בבאלגן"

       

      *כותב המאמר, עו"ד אבי פינרסקי, הוא עו"ד העוסק במשפט צבאי ומשפט פלילי, אשר ייצג אלפי חיילים בפני בית הדין הצבאי ורשויות הצבא. בעבר שירת בסנגוריה הצבאית הראשית ובסנגוריה הצבאית המחוזית.

       

       

      www.finarsky.co.il


       

      לשאלות נוספות מוזמנים לפנות לדוא"ל finarsky.adv@gmail.com  או בטלפון 053-3373105

       

       

      חפשו אותנו גם בפייסבוק: https://www.facebook.com/FinarskyLaw

       

       

      אין לראות במאמר ייעוץ משפטי פרטני אלא מידע כללי בלבד


      דרג את התוכן:
        1 תגובות   יום שני, 16/2/15, 21:42

        כמשרד המתמחה במשפט צבאי ועוסק רבות בייצוג אזרחים החיים בחו"ל מול לשכת הגיוס ריכזנו בכתבה זו את הסיבות לכל המתלבטים והממתינים את הסיבות מדוע כדאי לברר ולהתחיל בהסדרת מעמדכם מול צה"ל מחו"ל וכמה שיותר מהר, אם יש לכם שאלות נוספות בנושא אתם מוזמנים לפנות אלינו בפרטים בסוף הכתבה.

         

        ישראלים רבים עוזבים את הארץ לתקופה מסוימת או לעיתים לתמיד, למרות שלא שירתו בצבא ולא הסדירו את המעמד שלהם מול רשויות הגיוס.

         

        הסיבות לעזוב את הארץ בכל גיל הן רבות ומגוונות, והן כוללות אזרחים בעלי אזרחות נוספות (כאלו שלעיתים בילו את רוב חייהם בארץ אחרת), אזרחים היוצאים לשליחות, כאלו אשר עוזבים עם הוריהם ועוד.

         

        למרות העזיבה, לעיתים יש ישראלים שמעוניינים לחזור לחיות בארץ לאחר מכן, או שמעוניינים לבקר נוכח שמחה משפחתית, או חלילה, צרה משפחתית. למעשה ניסיון החיים מלמד כי מי שעזב את הארץ ייתכן ויחזור לגור או לבקר בה.

         

        לא כולם יודעים זאת, אבל מי שמגיע לארץ, ולו לביקור, אך מעמדו מול רשויות הצבא לא מוסדר כנראה ייעצר בשדה התעופה, בכניסה או ביציאה, ועלול להיות מועמד לדין בבית הדין הצבאי!

         

        יש כמובן פתרונות רבים להסדרת המעמד, כל מקרה לגופו, לפעמים גם ממקום מושבכם בחו"ל, בדרך פשוטה יחסית, אבל הדברים מסתבכים ככל שעובר הזמן, ונפרט בהמשך.

         

        חשוב להדגיש שוב, כי גם אם מרכז החיים, של מי שמגיע לארץ, נמצא בחו"ל, הוא עדיין עלול להיעצר ולעמוד למשפט פלילי! חשוב להדגיש את העובדה הזו כי יש מה לעשות כדי למנוע, או לכל הפחות להקל, על המצב (אם אתם מעוניינים בבחינת נסיבותיכם הפרטניות, אתם מוזמנים לפנות אלינו לפי הפרטים המפורטים בסוף הכתבה, כדי לבדוק את האופציות העומדות בפניכם).

         

        במאמר זה אנחנו נביא את כל הסיבות מדוע יש לברר ולהסדיר את המעמד מול הצבא, על כל הכרוך בכך ולא להמתין ליום בו יתעורר צורך לחזור לארץ, בין אם לתמיד, ובין אם לביקור.

         

        הסיבה הראשונה והכי מרכזית מדוע לא להמתין אלא להסדיר את המעמד מול הצבא כמה שיותר מהר, היא: זמן.

         

        כשהמעמד מול הצבא לא מוסדר, או חלילה מישהו הוכרז כשוהה בחו"ל שלא ברשות, או אפילו משתמט, מדובר בעבירה נמשכת, אשר מתחדשת מדי יום.

         

        ככל שעובר הזמן אופציות הטיפול מתמעטות, וכך גם הנכונות של לשכת הגיוס לבוא לקראת מי שהמעמד שלו לא מוסדר (דוגמה אחת היא מי שלא הסדיר מעמד של "בן מהגרים", ואם מדובר בתקופה לא ארוכה, ניתן להסדיר את המעמד גם של מי שלא עומד בתנאיי הפקודה, או לחילופין מי שהוכרז כשוהה בחו"ל שלא ברשות).

         

        הנחיות לשכת הגיוס, מאפשרות גמישות במקרים מסויימים (כל מקרה לגופו כמובן), אבל הנכונות להתגמש קטנה, ככל שמדובר במי שנעדר זמן רב יותר. אם בשלב מוקדם ניתן להסדיר את המעמד מול לשכת הגיוס, כך שמי ששוהה בחו"ל יוכל להגיע ללא מעצר וללא משפט פלילי, ככל שחולף הזמן האופציה הזאת נעלמת.

         

        כך שאם לדוגמה הייתם יכולים להסדיר את מעמדכם רק ממקום מגוריכם בחו"ל, כעבור פרק זמן מסוים תצטרכו להגיע לארץ על מנת לעשות כן!


        אם חלילה מגיעים כבר למצב בו מוכרזים על ידי לשכת הגיוס כמשתמטים, כלומר לאחר שהוצא צו אליו מי שזומן לא הגיע, הרי שככל שהזמן חולף ההנחיות מורות על העמדה לדין פלילי בפני בית דין צבאי ולא ניתן להסתפק בהליך משמעתי. גם אם מדובר במקרה גבולי, ניתן לשכנע את לשכת הגיוס להסתפק בדין משמעתי או לעיתים אף ללא הליך כלל, אבל עם חלוף הזמן הדבר אפשרי פחות.

         

        אם חלילה המעמד לא הוסדר ומגיעים למצב בו עומדים לדין בבית הדין הצבאי הרי שהעונש נגזר גם ממשך ההיעדרות והתביעה עותרת לרוב לחודשיים כליאה על כל שנת היעדרות (כמובן שגם כאן כל מקרה לגופו ובהחלט אין זה אומר שאלו העונשים שמקבלים), אבל ככל שחולף הזמן העונש יכול להיות משמעותי מאוד!

         

        מי שמוכרז כמשתמט מעל שבע (7) שנים עלול להיות מועמד לדין באשמה של עריקה! שזהו סעיף אישום חמור שגורר עונשים משמעותיים, גם מעל שנה בכלא!

         

        סיבה נוספת מדוע להסדיר את מעמדכם בהקדם האפשרי היא כי בדרך זו אתם בשליטה.

         

        אתם בוחרים מתי לחזור, אתם יודעים מה צפוי לכם ואתם יכולים לבחור את עיתוי החזרה ולהתארגן כנדרש, מבחינת הסידורים בארץ ומבחינת הסידורים בחו"ל.

         

        אם אתם נעצרים במהלך חופשה, או עליכם להגיע בצורה דחופה לארץ, אתם לא שולטים בתהליך ואתם לא מתארגנים כנדרש.

         

        הסיבה שלישית היא הגישה למסמכים וגורמים רלוונטיים.

         

        ככל שעובר הזמן הגישה למסמכים נחוצים וגורמים רלוונטיים פוחתת, ולכן יהיה קושי להשיג מסמכים וגורמים אשר יכולים לסייע בהסדרת המעמד, גם אם באמת מגיעות לכם הקלות שונות!

         

        אלו שלושת הסיבות העיקריות להסדרת המעמד מול הצבא כמה שיותר מהר, המצב מסתבך ככל שעובר הזמן, ואסור לטמון את הראש בחול.

         

        תזכרו - אם תתעלמו הבעיה אל מול הצבא לא תעלם.

         

        אתם מוזמנים לפנות אלינו לבחינת האופציות הפרטניות העומדות בפניכם להסדרת מעמדכם.

         

        הסדרת מעמד של ישראלים השוהים בחו"ל מכל סיבה שהיא אל מול רשויות הצבא

         

         

         

        כותב המאמר, עו"ד אבי פינרסקי, הוא עו"ד העוסק במשפט צבאי ומשפט פלילי, אשר ייצג אלפי חיילים בפני בית הדין הצבאי ורשויות הצבא. בעבר שירת בסנגוריה הצבאית הראשית ובסנגוריה הצבאית המחוזית.

        www.finarsky.co.il

         

        לשאלות נוספות מוזמנים לפנות לדוא"ל finarsky.adv@gmail.com  או בטלפון 053-3373105

         

        חפשו אותנו גם בפייסבוק: https://www.facebook.com/FinarskyLaw

         

        אין לראות במאמר תחליף לייעוץ משפטי פרטני אלא מידע כללי בלבד

        דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום שלישי, 2/12/14, 10:34

        כורח המציאות הוא כי ישראלים שונים עוזבים את הארץ, לזמן קצוב או לצמיתות, בעקבות שליחות או מסיבות אישיות.

         

         

        הסיבות לעזוב את ישראל הן רבות ומורכבות, יש כאלו אשר מעתיקים את מגוריהם יחד עם המשפחה, יש כאלו אשר עושים זאת על מנת ללמוד בחו"ל, לעיתים עושים זאת נוכח גירושי ההורים או אפילו בגלל רצון ללמוד בישיבה מסויימת. מטבע הדברים מורכבות החיים גדולה מכדי להקיף את כל המקרים.

         

        זה קורה בכל גיל. למעשה האילוצים לעזוב את ישראל נכונים לכל גיל שהוא, ואנחנו רואים אזרחים עוזבים את הארץ מסיבות שונות בגילאים שונים. עם כל גיל עזיבה יש חובות שירות שונות בצבא, מעמד שונה ואפשרויות שונות להסדרתו.

         

        האפשרויות מטבע הדברים שונות למי שהיה במגעים עם לשכת הגיוס, אל מול מי שלא היה. מנגד האפשרויות הן שונות בין מי שטרם הגיע לגיל 16, טרם הגיע לגיל 18 או אם עבר את גיל 18.

         

        במאמר נדון בכמה סוגיות ואפשרויות להסדרת המעמד, כמובן שאתם מוזמנים לפנות אלינו בכל שאלה ספציפית אם לא תמצאו את התשובה במאמר, או בכל שאלה אחרת. פרטי ההתקשרות בתחתית העמוד.

         

        את ישראל עוזבים נערים ונערות בכל הגילאים, חלקם כבר בגיל 15, חלקם לאחר גיל 17 ו-18. חלק עושים זאת לפני התייצבות לצו ראשון וחלק אף עוזבים לאחר גיוסם, ללא אישור.

         

        במאמר זה נסביר בדבר האופציות העומדות למי שעזב את ישראל, להסדרת מעמדו מול לשכת הגיוס וגם מה ניתן לעשות כדי להסדיר מעמד של מי שלא עומד לכאורה בהנחיות היבשות של הפקודה.

         

        בפני אותם ישראלים עומדת השאלה – מתי יקבלו דחיית שירות, מתי פטור ובאילו מקרים יחוייבו להתגייס? את המקרים ה"רגילים" מסדירה הוראת קבע מטעם מנהל גיוס.

         

        אותה הוראה מסדירה את המקרים בהם לשכת הגיוס תעניק מעמד מסוים ("בן שליחים" או "בן מהגרים"), מתי ישראלים השוהים בחו"ל צריכים להתייצב לרישום ומתי הם לא יזכו למעמד המבוקש.

         

        הפקודה גם מסדירה את זמני השהייה של אותם ישראלים בארץ ומה קורה אם הורי המיועדים לשירות ביטחון חוזרים לארץ.

         

        לדוגמה, אם מתייחסים למעמד "בן מהגרים", הרי שמי שיזכה במעמד זה הוא מי שעזב את ישראל עם הוריו (או עם ההורה שבחזקתו הוא נמצא או הורה שמתגורר דרך קבע לחו"ל) ועשה כן בטרם הגיעו לגיל 16. אם הוריו חזרו לארץ הרי שמעמדו יבוטל, אלא אם עשו כן לאחר הגיעו לגיל 21 או 18, והכל תלוי במועד עזיבתו את ישראל.

         

        מי שזוכה למעמד זה עדיין חייב ברישום, ולמעשה גיוסו נדחה עד אשר יקבל פטור, והכל בתאם למינו ולמשך השהות שלו בביקוריו בארץ לאחר עזיבתו לחו"ל. המעמד אף מזכה בביקורים בארץ לזמן מצטבר של לא יותר מ120 ימים בשנה או ביקור חד פעמי עד שנה, והכל מבלי לאבד את המעמד. במקרים מסויימים ניתן לבקש שהיה של מעל לשנה, מבלי לאבד את המעמד.

         

        בפקודה קבועה הפרוצדורה להכרה במעמד ולביטולו.

         

        המורכבות האמיתית עם ההסדר, היא בעיקר העובדה כי החיים מורכבים מהסדרים שבלוניים, והפקודה מטבע הדברים אינה ממצה ומקיפה את המורכבות הזו.

         

        הפקודה מעניקה סמכויות להקנות מעמד חריג לחלק מהעוזבים, בין אם על דרך של הענקת מעמד חריג ("בן מהגרים" לדוגמה), או אם מישהו הוא כבר בעל מעמד הרי שהיא מאפשרת גם חריגות במסגרת המעמד (לדוגמה: הארכת משך זמן השהיה המותר בישראל).

         

        נוכח העובדה כי האפשרויות להסדיר מעמד זה הן חריגות, והשיקולים לא מפורטים בפקודה, הרי שיש חשיבות גדולה מאוד לגבי ניסוח הפניה בטרם העברתה לגורם המוסמך והנכון.

         

        אפילו לשכת הגיוס מכירה בכך כי המציאות מורכבת ולעיתים גם מי שעזב אחרי גיל 17, לדוגמה, ייתכן ונוכח כורח המציאות יהיה ראוי להכיר גם בו כ"בן מהגרים".

         

        לעיתים מדובר על מי שלא הסדיר מעמדו אך שירת בצבא, ונוכח כך מגיעה לו התחשבות, וזאת למרות שאינו זכאי להכרה בשירותו בצבא זר (לדוגמה אם מדובר בשירות בצבא ארה"ב, אשר אינו מהווה שירות מוכר לצורך ועדת צבא זר בלשכת הגיוס).

         

        לעיתים קיימים מקרים מורכבים של מי שעזב על מנת להשתלב בישיבה, ולעיתים אף עשה זאת לאחר גיוסו, ובטרם יחזור עליו להסדיר את מעמדו.

         

        קיימים מקרים בהם נסעו לחו"ל בני נוער בגיל צעיר כדי ללמוד במסלול אקדמי, ולמרות שלא עשו כן באישור וללא הוריהם לשכת הגיוס, במקרים המתאימים, מגלה התחשבות בנסיבות, כמובן אם הנסיבות יובאו בפניה כהלכה.

         

        כל מי שיחזור לארץ ללא מעמד מוסדר צפוי להיעצר, להישפט על כך ולהיות מגויס לתקופה בה הוא מחויב על פי חוק.

         

        גם אם המעמד מול לשכת הגיוס לא הוסדר, ניתן להסדירו, גם במקרים בהם מי שעזב את הארץ לא עונה לקריטריונים ה"יבשים", נוכח המנגנונים להסדרים חריגים, הכלולים בפקודה.

         

        את הפניה והבקשה יש להעביר לגורם המוסמך, אחרי שנשקלו האופציות, מה והפיתרון או המעמד, אותו כדאי לבקש מלשכת הגיוס ומה הסיכויים להסדרת מעמד זה. לאחר בחירה במסלול המתאים הרי שיש לנסח את הפניה בצורה המיטבית, כדי לשכנע את לשכת הגיוס להעניק מעמד מוגדר או להתחשב באופן חריג בהתאם לנסיבות.

         

         

        קראו גם על הסיבות מדוע כדאי להסדיר את המעמד מול הצבא בהקדם

         

         

        כותב המאמר, עו"ד אבי פינרסקי, הוא עו"ד העוסק במשפט צבאי ומשפט פלילי, אשר ייצג אלפי חיילים בפני בית הדין הצבאי ורשויות הצבא. בעבר שירת בסנגוריה הצבאית הראשית ובסנגוריה הצבאית המחוזית.

        www.finarsky.co.il

         

        לשאלות נוספות מוזמנים לפנות לדוא"ל finarsky.adv@gmail.com  או בטלפון 053-3373105

         

        חפשו אותנו גם בפייסבוק: https://www.facebook.com/FinarskyLaw

         

        אין לראות במאמר תחליף לייעוץ משפטי פרטני אלא מידע כללי בלבד

        דרג את התוכן:
          0 תגובות   יום חמישי, 27/11/14, 17:07

          אחת המלחמות הנפוצות בתיקים צבאיים היא המלחמה על הרישום הפלילי. הנאשמים בבית הדין הצבאי הם בדרך כלל חיילים ואנשים נורמטיביים, ולא מדובר בעבריינים, הרישום הפלילי יכול לסגור דלתות רבות בפניהם, בשלב שבו הם בונים את עתידם.

           

          נאשמים רבים כלל לא מודעים לכך כי הרשעה בבית הדין הצבאי עלולה לגרור אחריה רישום פלילי, ונדהמים לגלות רק בדיעבד כי הוכתמו ברישום פלילי.

           

          ההבדל בין רישום פלילי מלא לרישום פלילי מופחת הוא דרמטי מאוד.

           

          שבוע שעבר סקרנו באילו מקרים תגרור הרשעה בבית הדין הצבאי רישום מלא ובאילו היא תגרור רישום מופחת. יש גורמים ריבם אשר יכולים להיות חשופים לרישום פלילי, ובעיקר מקצועות או תפקידים הדורשים רישיונות, ואפילו תפקידים שלא חשבתם עליהם (לדוגמה מדביר מזיקים אינו יכול להיות בעל רישום פלילי), ולכן רישום פלילי מצר את צעדיהם של המורשעים במקרים רבים מאוד.

           

          הרישום המופחת, כשמו כן הוא – מופחת.

          הבדל אחד משמעותי ומרכזי הוא התקופה שבה נמחק הרישום הפלילי. רישום פלילי מופחת נמחק לחלוטין תוך חמש שנים (ואילו הרישום המלא נמחק בצורה מוחלטת תוך 17 שנים)

           

          הגורמים היחידים שיכולים להחשף לרישום הפלילי המופחת מצויינים בסעיף 404א (ב) לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו – 1955, כאשר מדובר בעיקר על גורמים מתוך מערכת אכיפת החוק (בתי משפט, בתי דין צבאיים, קציני מבחן וכו'), מי שממנה לתפקידים ציבוריים מאוד מוגדרים ומצומצמים והפסיכיאטר אשר בודק התאמה של מי שמבקש רשיון נשק. לרשימה מלאה ניתן לעיין בחוק, או כמובן לפנות אלינו בכל שאלה.

           

          ההבדל בין רישום פלילי מלא או מופחת יכול לשנות את כל עתידו של מי שנאשם בבית הדין הצבאי, והיכרות עם החוק והאפשרויות להימנע מרישום פלילי הן קריטיות.


          כותב המאמר, עו"ד אבי פינרסקי, הוא עו"ד העוסק במשפט צבאי ומשפט פלילי, אשר ייצג אלפי חיילים בפני בית הדין הצבאי ורשויות הצבא. בעבר שירת בסנגוריה הצבאית הראשית ובסנגוריה הצבאית המחוזית.

          www.finarsky.co.il

           

          לשאלות נוספות מוזמנים לפנות לדוא"ל finarsky.adv@gmail.com  או בטלפון 053-3373105

           

          חפשו אותנו גם בפייסבוק: https://www.facebook.com/FinarskyLaw

           

          אין לראות במאמר ייעוץ משפטי פרטני אלא מידע כללי בלבד

           

          דרג את התוכן:
            0 תגובות   יום חמישי, 20/11/14, 12:15

            אחת המלחמות הנפוצות בתיקים צבאיים היא המלחמה על הרישום הפלילי. הנאשמים בבית הדין הצבאי הם בדרך כלל חיילים ואנשים נורמטיביים, ולא מדובר בעבריינים, הרישום הפלילי יכול לסגור דלתות רבות בפניהם, בשלב שבו הם בונים את עתידם.

             

            נאשמים רבים כלל לא מודעים לכך כי הרשעה בבית הדין הצבאי עלולה לגרור אחריה רישום פלילי, ונדהמים לגלות רק בדיעבד כי הוכתמו ברישום פלילי.

             

            לא אחת נלחמנו להמרת סעיפי אישום ועל ימי מאסר בודדים, נוכח ההשלכות המעשיות של הרשעה בעבירות מסויימות, השלכות שהלקוחות לא ידעו כי קיימות עד שהתייעצו עם עורך דין בקיא בתחום הצבאי. למעשה לשאלה זו השלכה משמעותית על חייהם ועתידם של הנאשמים ולכן בנקודה זאת אסור לוותר!

             

            את המאמר חילקנו לשני חלקים, החלק הראשון יעסוק בשאלה מתי הרשעה בבית דין צבאי תגרור רישום פלילי מלא, ומתי היא תגרור רישום פלילי חלקי. את החלק השני נייחד להבדל בין הרישום הפלילי המלא והרישום הפלילי החלקי, ומה הגורמים החשופים לכל רישום שכזה.

             

            אם מדובר בעבירה של היעדר מן השירות, העבירה תגרור רישום פלילי מלא, למעט במקרים הבאים, אז תגרור ההרשעה רישום פלילי מופחת:

            א.      אם העונש שהוטל הוא שלשה חודשי מאסר בפועל או פחות (למעט במקרים אשר בית הדין הצבאי הורה על רישום פלילי מלא).

            ב.      אם העונש שהוטל הוא בין שלשה חודשי מאסר בפועל לשישה חודשי מאסר בפועל ובית הדין הצבאי הורה, באופן חריג, כי ההרשעה תגרור רישום פלילי מופחת.

             

            במקרה של עבירה אחרת סוג עוון (כלומר שעונשה המירבי הוא עד שלש שנות מאסר), ההרשעה תגרור רישום פלילי מלא, למעט במקרים הבאים אז תגרור ההרשעה רישום פלילי מופחת:

             

            א.      הוטל עונש של עד חודשיים מאסר בפועל.

            ב.      הוטל עונש של עד ארבעה חודשי מאסר בפועל שירוצו בדרך של עבודה צבאית.

            ג.        הוטל עונש של שלשה חודשים בפועל כאשר החלק אשר ירוצה בכליאה ממשית אינו עולה על חודשיים מאסר בפועל (לדוגמה: חודשיים מאסר בפועל בכליאה וחודש מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודה צבאית )

             

            אם ההרשעה היא בעבירה שבגינה ניתן להפעיל מאסר מותנה, הרי שהרישום הפלילי יהיה רישום פלילי מלא.

             

            חשוב לציין גם כי יש מספר עבירות אשר לא גוררות רישום פלילי כלל.

             

            ההבדל בין רישום פלילי מלא לרישום פלילי מופחת הוא הבדל דרמטי ומשמעותי, אשר יובהר בחלק השני בכתבה שתפורסם שבוע הבא.

             

            כותב המאמר, עו"ד אבי פינרסקי, הוא עו"ד העוסק במשפט צבאי ומשפט פלילי, אשר ייצג אלפי חיילים בפני בית הדין הצבאי ורשויות הצבא. בעבר שירת בסנגוריה הצבאית הראשית ובסנגוריה הצבאית המחוזית.

            www.finarsky.co.il

             

            לשאלות נוספות מוזמנים לפנות לדוא"ל finarsky.adv@gmail.com  או בטלפון 053-3373105

             

            חפשו אותנו גם בפייסבוק: https://www.facebook.com/FinarskyLaw

             

            אין לראות במאמר ייעוץ משפטי פרטני אלא מידע כללי בלבד

             

            דרג את התוכן:
              0 תגובות   יום חמישי, 13/11/14, 15:51

               

              טבעונות היא כבר מזמן לא טרנד.

               

              טבעונות היא תפיסה, שמי שמחזיק בה, כשכיום מדובר בציבור אשר הולך ומתרחב, אשר לפיה לא מוסרי לאכול מוצרים שמקורם הוא מן החי, וגם לא מוסרי ללבוש בגדי עור או צמר, נוכח העובדה כי טבעונים מאמינים כי מקורם של בגדים אלו הוא בסבל שנגרם לבעלי החיים.

               

              אם כך – נראה כי טבעוניים ייתקלו בקשיים לא מועטים בשירותם הצבאי. הקושי הראשון הוא כמובן האוכל. לפי פקודות הצבא יש לספק מנות צמחוניות לחיילים, אך לא מנות טבעוניות. הדברים ברורים, בישול מנות טבעוניות, בנפרד, יוצר קושי והכבדה על המטבח הצבאי, אך פועל יוצא מכך הוא כי טבעוניים נתקלים בקשיים משמעותיים בחדרי האוכל הצבאיים.

               

              נוכח העובדה כי הפקודות מכירות בכך כי יש קושי לספק לחיילים טבעוניים מזון ראוי, הפקודות קובעות תוספת כלכלה לחיילים טבעוניים, כאשר חיילים טבעוניים בבסיס פתוח מקבלים תוספת נמוכה יותר מהחיילים הטבעוניים בבסיס הסגור.

               

              חשוב לציין כי חייל שהצהיר על עצמו כטבעוני ובחר לקבל תוספת כלכלה – אינו יכול להיכנס לחדר האוכל!

               

              קשיים נוספים אשר נתקלו בהם הטבעוניים הם בגדים ומוצרים שמקורם מהחי (נעלי עור וכומתת צמר).

               

              נוכח העובדה כי מפקדים ידעו בעבר על הבעיה בהספקת המוצרים והבגדים, ננקטה מדיניות של יד רכה כלפי חיילים טבעוניים אשר "נתפסו" ללא כומתה או עם נעליים שאינם תקניות.

               

              כיום הצבא מספק נעליים וכומתות שאינן עשויות עור וצמר והבעיה נפתרה. מנגד הצבא נתקל בבעיה של ניצול לרעה של ההתחשבות שהייתה בעבר, ולכן ההנחיות ברורות – שוטר צבאי לא יקבל טענה של חייל שנתפס בנעליים אזרחיות או ללא כומתה, כי מדובר בעמדה אידיאולוגית נוכח היותו טבעוני.

               

              נראה כי על אף שבהחלט חיילים טבעוניים יכולים להיתקל בקשיים, הרי שכיום עם קצת גמישות מדובר באי נוחות בלבד.

               

              כדי שחייל יקבל את זכויותיו כטבעוני יש תהליך אשר צריך לעבור, וניתן להתחילו כבר בלשכת הגיוס, או עם הגעת החייל ליחידה, דרך מש"קית הת"ש. כדאי בהחלט לעשות כן בלשכת הגיוס, נוכח העובדה כי ביחידה התהליך עלול לקחת זמן.

               

              למרות כל הניסיון של הצבא לבוא לקראת חיילים טבעוניים ולהקל על שירותם, הרי שמה שנראה נוח בתאוריה – במבחן המציאות נראה נוח פחות.

               

              תהליכי האישור לוקחים זמן, לא כל המפקדים מכירים את ההקלות, לעיתים הפניה למש"קית הת"ש נדחית נוכח העובדה כי החייל בהכשרה ועוד קשיים רבים.

               

              אך אם החיילים מכירים את זכויותיהם כטבעונים, עומדים עליהן ולא מנצלים את היותם טבעוניים לרעה הצבא הוא ידידותי לטבעונים, או לפחות הוא משתדל...

               

              אם אתם נתקלים בפגיעה בזכויותיכם אל תעמדו מנגד, ותדרשו את שמגיע לכם.

               

               

               

              כותב המאמר, עו"ד אבי פינרסקי, הוא עו"ד העוסק במשפט צבאי ומשפט פלילי, אשר ייצג אלפי חיילים בפני בית הדין הצבאי ורשויות הצבא. בעבר שירת בסנגוריה הצבאית הראשית ובסנגוריה הצבאית המחוזית.

               

              www.finarsky.co.il

               

              לשאלות נוספות מוזמנים לפנות לדוא"ל finarsky.adv@gmail.com  או בטלפון 053-3373105

               

              חפשו אותנו גם בפייסבוק: https://www.facebook.com/FinarskyLaw

               

              אין לראות במאמר ייעוץ משפטי פרטני אלא מידע כללי בלבד

               

              דרג את התוכן:
                0 תגובות   יום חמישי, 6/11/14, 21:36

                בכתבה זו אנחנו ניגע בהיבטים הפרקטיים של הטכנולוגיה, והקושי שמתעורר בנוגע לראיות טכנולוגיות.

                 

                הטכנולוגיה והשימוש הזמין שנעשה בה הפך העולם זמין יותר ואנונימי פחות. הלכה למעשה אנשים כבר לא יכולים כמעט להתחבא, ואם מישהו כותב משהו, ניתן לאתר אותו. למעשה אם מישהו עושה שימוש ברשת הוא הופך ל"חילזון וירטואלי", כלומר, משאיר אחריו סימנים באשר יילך.

                 

                על כן נתקלים אנחנו גם לא פעם בשימוש הטכנולוגיה אצל הרשויות החוקרות, הם מאתרים אנשים על פי חשבונות הפייסבוק שלהם, יכולים לדעת מי היה איפה, ומי כתב מה. למעשה עם הטכנולוגיה המתאימה, והלא כל כך מתוחכמת, ניתן כיום לאתר אדם, גם כאשר הוא כותב באנונימיות. לעיתים ניתן להוציא צווים גם לגילוי כתובות "אי.פי" המזהות את המשתמש. אפשרויות הגוף החוקר הפכו להיות כמעט בלתי מוגבלות.

                 

                היום מאתרים אנשים לפי הפייסבוק, הסלולרי ואמצעים אחרים. אפילו אם בחורה הצהירה כי היא דתיה, כבר מאתרים ראיות לסתור זאת לפי הפייסבוק שלה ותמונות שרצות בווטסאפ.

                 

                על כן, מצד אחד הגילוי של העבירות באמצעים חקירתיים הפך להיות פשוט יותר – אבל עם הכלים שעומדים בפני הרשות החוקרת, התביעה נתקלת בבעיה של הגשת הראיות לבית המשפט.

                 

                כללי הראיות ה"קלאסיים", לא צפו את התפתחות הטכנולוגיה בדבר סוגי הראיות הקיימות היום.

                 

                דוגמה טובה היא הכלל שמסמך מגיש רק מי שערך או השיג אותו. אם אנחנו מדברים על הודעה בפייסבוק, או בווטסאפ, מי שיכול להגיש את ההודעה לבית המשפט הוא מי שכתב אותה. אבל מה אם מי שלכאורה כתב את ההודעה אומר שהוא לא כתב אותה? או שהיא זוייפה? או אולי שונתה אחרי הכתיבה על ידי מישהו אחר?

                 

                אם כופרים בתוכן ההודעה או אפילו בכתיבתה הרי שצריך להביא מומחה אשר יעיד כי מדובר בהודעה שאינה ניתנת לשינוי, ו"טביעת האצבע" הטכנולוגית של מי שחושבים שכתב אותה היא מוחלטת. ברור לכל כי חלק מהאמצעים ניתנים לשינוי, ולא רק על ידי אדם ספםציפי, ובמקרים מסויימים לעולם לא נדע בדיעבד אם מישהו ערך או שינה את ההודעה, מכיוון שלא תמיד יש סימנים ייחודיים.


                כך הרבה פעמים מוצאת את עצמה התביעה עם ראיות כתובות וחותכות, אבל כאלו שהיא לא יכולה להשתמש בהן.

                 

                את הסוגיה הזו חשוב להכיר, מכיוון שעל ראיות כאלו לא פעם יכול ליפול דבר, ותיק שלם. אם יש חייל או סניגור שלא בקיא בסוגיה או לא מתנגד להצגת ראיה מסויימת, היא תיכנס לתיק למרות שהייתה יכולה להיפסל!

                 

                על הסניגור המייצג במשפט להכיר את הסוגיות האלו, ואת דיני הראיות הקלאסיים, כדי להשתמש בהם, כמו גם בהתפתחותם לטובתו.

                 

                כרגיל מוזמנים לפנות בכל שאלה.

                 

                כותב המאמר, עו"ד אבי פינרסקי, הוא עו"ד העוסק במשפט צבאי ומשפט פלילי, אשר ייצג אלפי חיילים בפני בית הדין הצבאי ורשויות הצבא. בעבר שירת בסנגוריה הצבאית הראשית ובסנגוריה הצבאית המחוזית.

                 

                www.finarsky.co.il

                 

                לשאלות נוספות מוזמנים לפנות לדוא"ל finarsky.adv@gmail.com  או בטלפון 053-3373105

                 

                חפשו אותנו גם בפייסבוק: https://www.facebook.com/FinarskyLaw

                 

                אין לראות במאמר ייעוץ משפטי פרטני אלא מידע כללי בלבד

                 

                דרג את התוכן:
                  0 תגובות   יום חמישי, 30/10/14, 21:09

                  הפיתוי לחטט בדואר האלקטרוני של אדם אחר, חבר או מפקד. מדובר ביצר סקרנות, וכן, גם חטטנות. היצר הוא טבעי...

                   

                  מדובר במקרים אשר יכולים לאפיין גם חיילים מצטיינים, אשר להוטים, לצורך העניין, לדעת מה כתבו עליהם המפקדים, בדואר שרשמו לאחרים, אולי בחוות דעת או טיוטות לחוות דעת שבמחשב שלהם.

                   

                  במקרים אחרים, על קצה אחר של הספקטרום יכול בהחלט להיות מקרה, בו חייל משנה את חוות הדעת של המפקד שלו באמצעות גישה ממחשב אחר, גישה אשר לא נתונה לו, ומבצע שינוי אשר לא בסמכותו, או מנצל גישה שכזו לשנות את הרישום.

                   

                  סך הכל מדובר במקרים אנושיים, אבל אם בוחנים אותם מהפן הפלילי, מקרים כאלו, לעיתים ובנסיבות מסויימות, יכולים להסתיים בכתב אישום, רישום פלילי ולעיתים אף עונשי מאסר. כמובן שהשאלה אם מדובר בעבירה, או מה יקרה בגין מעשה שכזה תלוי במקרה הפרטני.

                   

                  חלק מהעבירות המופיעות בחוק, אשר מסדיר את העבירות בגין חדירה לחומר מחשב, ועבירות קשורות אחרות (חוק המחשבים, תשנ"ה-1995), הן גם עבירות מסוג פשע. כדאי לשים לב לכך כי מחשב במוגדר בחוק כ" מכשיר הפועל באמצעות תוכנה לביצוע עיבוד אריתמטי או לוגי של נתונים, וציודו ההיקפי, לרבות מערכת מחשבים, אך למעט מחשב עזר", ולא רק אותו מחשב שולחני או נייד בו אנחנו נתקלים, כך שבהחלט ניתן להאשים מישהו שחדר ללא רשות למכשירו הסלולרי של חברו או מפקדו.

                   

                  תיקים כאלו כבר הוגשו בבית הדין הצבאי, הוגשו ונדונו, וככל הנראה המגמה תהיה התרחבות בתיקים אלו.

                   

                  מקרים כאלו יכולים להיגמר בכתב אישום או דין משמעתי, הרבה פעמים הדבר תלוי בחומרת העבירה, בנסיבות העבירה, ולעיתים ביכולתה של התביעה להוכיח את העבירה בבית הדין או בית המשפט, נוכח הקושי אשר מתעורר לעיתים בהגשת ראיות טכנולוגיות. קושי זה חשוב ורצוי לעורר כבר בתחילת הדרך, אם אפשר אז בחקירה הראשונה.

                   

                  מקווה שפעם הבאה שיצר הסקרנות יתעורר בכם, תיזכרו בכתבה זו ותתגברו עליו, אך אם לא – כדאי לפנות לייעוץ משפטי של עורך דין בקיא כדי לנסות למזער את הנזקים, אשר יכולים להיות רבים, עמוקים ומשמעותיים.

                   

                  *כותב המאמר, עו"ד אבי פינרסקי, הוא עו"ד העוסק במשפט צבאי ומשפט פלילי, אשר ייצג אלפי חיילים בפני בית הדין הצבאי ורשויות הצבא. בעבר שירת בסנגוריה הצבאית הראשית ובסנגוריה הצבאית המחוזית.

                   

                  www.finarsky.co.il

                   

                  לשאלות נוספות מוזמנים לפנות לדוא"ל finarsky.adv@gmail.com  או בטלפון 053-3373105

                   

                  חפשו אותנו גם בפייסבוק: https://www.facebook.com/FinarskyLaw

                   

                  אין לראות במאמר ייעוץ משפטי פרטני אלא מידע כללי בלבד

                  דרג את התוכן:
                    0 תגובות   יום שישי , 24/10/14, 10:11

                    בפגיעה בפרטיות ו/או הפצת תמונות אישיות, אין היבט טכנולוגי מיוחד, ולכן אין המדובר בעבירות שהן זרות או חדשות למשפט בכלל, ולמשפט הצבאי בפרט. אך בכל זאת המצב המשפטי השתנה. שינוי הטכנולוגיה הוא שהפך את העבירות הללו, לכאלו שניתן לבצע בקלות, ולעיתים לכאלו אשר מתבצעות מתוך שובבות, ועוד לפני שיכול היה החייל לחשוב, להבין ולהפנים מה הוא עושה.


                    לעבירה של פגיעה בפרטיות פנים רבות. במהותה מדובר על התחקות אחרי אדם אחר והפצת תצלומיו או מידע לגביו (לדוגמה: דואר).


                    עבירה של פגיעה בפרטיות יכולה להיות עבירה מסוג פשע! עם רישום פלילי, ושניתן לגזור עליה מאסר של עד 5 שנים!


                    יש לזכור כי בבית הדין הצבאי מדובר בחיילים, כלומר, צעירים שגם טרם הפנימו את מלוא ההשלכות האפשריות למעשיהם, וגם כאלו אשר מכירים את כל הטכנולוגיות ואפשרויות הפצת המידע החדשות.


                    אם בעבר, בשביל להפיץ תמונה היית צריך לקחת מצלמה, לצלם את התמונה, להעביר את התמונה לדיסק (פעם אפילו ללכת לפתח אותה במעבדה), ואז לתת את הדיסק או להראות אותו, לאנשים אותם אתה בוחר – היו לך הרבה מאוד "צמתים" בהם היית יכול להתחרט על המעשה ושליטה רבה בצורה משמעותית בהפצת המידע.


                    היום ניתן לצלם תמונה, ולהפיץ אותה לגורמים רבים בפחות מדקה, כאשר במקרה כזה, מאבד גם המפיץ כל שליטה על ההפצה בהמשך.


                    אם בעבר, עבירה של חדירה לפרטיות כללה הצצה למקלחת, היום תוך דקה אחת, אותה הצצה יכולה להסתיים גם בצילום תמונה של חיילת מתקלחת והפצתה בתפוצה רחבה בווטסאפ, ואבדן השליטה על ההפצה, כלומר, הנזק שיכול להיגרם לאותה חיילת מדקה אחת של חוסר מחשבה מעמיקה הוא עצום – וכפועל יוצא מכך כמובן חומרת האישום והעונש בפניו עומד חייל אשר ביצע את העבירה. כמובן שסיכויי גילוי העבירה גבוהים הרבה יותר.


                    אין פלא אם כן, כי עבירות שכאלו הפכו לנפוצות יותר, ומדיניות ההעמדה לדין קשה יותר, הן נוכח הנזק החמור יותר אשר עלול להיגרם כתוצאה מהן והן נוכח סיכויי הגילוי הגבוהים.


                    מנגד, הטכנולוגיות החדשות מציבות אתגרים ושאלות רבות לתביעה ולבית המשפט, בעניין אמינות הראיות, הוכחת האשמה של המפיץ, חוקיות החיפוש בתוכנות ו/או הטלפונים ועוד שאלות רבות.


                    אתגר משמעותי הוא שקלול הנסיבות החדשות בהן הפגיעה בעבירות אלו היא חמורה ומנגד מדובר לעיתים בטיפשות של רגע, כשגם ההשלכות של הרשעה בעבירות אלו הן חמורות ומשמעותיות.


                    נוכח ההתפתחות הטכנולוגית השתנו פני העבירות של פגיעה בפרטיות והפכו לקלות יותר לביצוע, וכאלו שלא ניתן להשיב אתה נזק לאחר שזה כבר בוצע. ההתפתחות בהלכות והשלכות ההרשעה מחייבות התמודדות רצינית עם העבירה באמצעות עורך דין הבקיא בדין הצבאי, הפלילי ובדיני הראיות.


                    *כותב המאמר, עו"ד אבי פינרסקי, הוא עו"ד העוסק במשפט צבאי ומשפט פלילי, אשר ייצג אלפי חיילים בפני בית הדין הצבאי ורשויות הצבא. בעבר שירת בסנגוריה הצבאית הראשית ובסנגוריה הצבאית המחוזית.

                     

                    www.finarsky.co.il

                     

                    לשאלות נוספות מוזמנים לפנות לדוא"ל finarsky.adv@gmail.com  או בטלפון 053-3373105

                     

                    חפשו אותנו גם בפייסבוק: https://www.facebook.com/FinarskyLaw

                     

                    אין לראות במאמר ייעוץ משפטי פרטני אלא מידע כללי בלבד

                     

                     

                    דרג את התוכן:
                      0 תגובות   יום חמישי, 16/10/14, 18:09

                      ענף מתפתח במשפט הצבאי הפלילי, כמובן בעקבות ההתפתחות במשפט הפלילי הכללי, הוא העבירות השונות אשר התפתחו עם התפתחות הטכנולוגיה.

                       

                      בסדרת כתבות שבועית מיוחדת אנחנו נעמוד על התמורות וההתפתחויות של המשפט הפלילי הצבאי בעידן הטכנולוגי, תוך כדי סקירת העבירות אשר בעקבות שימוש בטכנולוגיה, מתוחכמת יותר או פחות, הפכו למעשה לעבירות נפוצות אשר חיילים נותנים עליהן את הדין בבית הדין הצבאי בעבירות חמורות.

                       

                      מלבד האפשרות הפיזית לביצוע העבירות, הרי שחומרת העבירות עלתה, נוכח הקלות היחסית בביצוע עבירות אלו, כמו גם האכיפה בנושא.

                       

                      סדרת הכתבות אף תיגע באמצעי האכיפה הטכנולוגיים והחוקיות בשימושם, כמו גם קבילותן של ראיות טכנולוגיות (דוגמאות "חמות" הן חוקיות החיפוש בטלפונים, אשר הפכו למחשבים לכל דבר ועניין והלכה למעשה החיפוש בהם דומה יותר למחשב, כאשר לחיפוש בחומר מחשב יש דרישות אחרות לחלוטין...).

                       

                      עבירות אחרות הן עבירות של "פגיעה בפרטיות", אשר אלו עבירות לרוב מסוג פשע, כאשר המקרים הנפוצים בצבא היו "הצצות" למקלחות, וכיום אנחנו עדים לצילומים, הקלטות והפצות המוניות בתוך מספר שניות של הצילומים, מה שגורר העמדה לדין, רישום פלילי ועונשי מאסר לא אחת, ובטח ההתייחסות לכך היא לא כמו ל"משובת נעורים".

                       

                      ישנה עליה גם באכיפה וחקירות של חדירה לחומר מחשב, שאף כאן מדובר לרוב עבירות מסוג פשע.

                       

                      סדרת הכתבות תעסוק בכל העבירות הללו, התמורות שחלו בהן, כמו גם בפסיקה ובאכיפה שלהן וגם בצד של החקירה, מתי נדרשת הסכמה לחיפוש, מתי ניתן להגיש ראיות לבית הדין ומתי התביעה תתקשה בכך.

                       

                      מדובר בנושא מורכב, ואחת לשבוע אנחנו נטפל בסוגיה מורכבת ומעניינת אחרת. אם אינכם יכולים להתאפק – אנחנו כאן לשאלות פרטניות!

                       

                      *כותב המאמר, עו"ד אבי פינרסקי, הוא עו"ד העוסק במשפט צבאי ומשפט פלילי, אשר ייצג אלפי חיילים בפני בית הדין הצבאי ורשויות הצבא. בעבר שירת בסנגוריה הצבאית הראשית ובסנגוריה הצבאית המחוזית.

                       

                      www.finarsky.co.il

                       

                      לשאלות נוספות מוזמנים לפנות לדוא"ל finarsky.adv@gmail.com  או בטלפון 053-3373105

                       

                      חפשו אותנו גם בפייסבוק: https://www.facebook.com/FinarskyLaw

                       

                      אין לראות במאמר ייעוץ משפטי פרטני אלא מידע כללי בלבד

                      דרג את התוכן:
                        0 תגובות   יום חמישי, 2/10/14, 11:52

                        תופעה שאנו עדים לה אחרי כל חג, ובייחוד החגים הממושכים (פסח וסוכות), היא כי זה המועד בו בוחרים נעדרים רבים מן השירות לסיים את היעדרותם ולהתייצב בבסיס הכליאה או ביחידה. הדבר נובע מרצון לשים גבול ברור להיעדרות ולמועד סיום – "אחרי החגים"!

                         

                        כשפונים אלינו למשרד ושואלים מתי כדאי לסיים את ההעדרות התשובה תמיד היא  - כמה שיותר מהר!

                         

                        כמובן שכל מקרה לגופו, ויש מקרים אשר בהם כדאי לטפל בבעיות מסויימות (כמו בעיות נפשיות), או מקרים בהם כדאי להשיג מסמכים בטרם ההתייצבות, לפנות ללשכת הגיוס או מקרים בהם ניתן להגיע להסדר מסוים בטרם ההתייצבות – לכן כדאי לסיים את ההיעדרות כמה שיותר מהר, בכפוף לייעוץ משפטי פרטני.

                         

                        "למשוך" את ההיעדרות הוא פתרון לא טוב, ולמעשה הוא לא פתרון כלל... בדרך כלל העובדה אם נעדר מן השירות יועמד לדין בבית הדין הצבאי או יועמד לדין משמעתי, העונש, העבירה שבה יואשמו הנעדרים מן השירות ואפילו אם יוכתמו ברישום פלילי מלא או לא, נגזרים מתקופת ההיעדרות. וכל יום, וכל שבוע, יכולים להשפיע. לעיתים אך יום הוא שמפריד בין הגשת כתב אישום או דין משמעתי.

                         

                        על כן זו עצתי למי שמתלבט גם כיום – תסיימו את ההיעדרות מהר ככל הניתן, ואם ה"עוגן" הדרוש לכם הוא החג – התייצבו מיד אחריו.

                         

                        סוגיה נוספת שחשבנו להביא במאמר, היא מקרים בהם יש עומס בבסיס הכליאה. לא פעם נתקלים אנו בתופעה בהם נעדרים מן השירות מחליטים לסיים את היעדרותם, אך נוכח עומס בבסיס הכליאה נשלחים לביתם, ונאמר להם להתייצב ביום אחר, וכך קורה מספר פעמים, מה שבעצם גורם להתארכות תקופת ההיעדרות, שלא באשמתם של החיילים, ובעצם משליך על כל הגורמים שציינו לעיל, אשר מושפעים ממשך ההיעדרות. כמובן שלאחר מכן, אם יבחר החייל לטעון כי התמשכות ההעדרות היא נוכח חוסר מקום בבסיס הכליאה, בהיעדר תיעוד לא תצלח טענתו.

                         

                        לכן רשמו בפניכם טיפ חשוב – אם התייצבתם ונאמר לכם כי אין מקום ועליכם לחזור ביום אחר, קחו את פרטי החייל שמסר לכם זאת, תקליטו אותו אם אפשר, רשמו תיעוד עם פרטיו, ועם פרטי מועד ההתייצבות ותנו לו לחתום. אם מסרב הוא לחתום תחתמו אתם, כשבתיעוד כלול היום בו התייצבתם ופרטיו של מי ששלח אותכם לביתכם. תיעוד כזה יכול לעזור לאחר שתסתיים ההיעדרות אל מול התביעה ובבית הדין הצבאי.

                         

                        אל תגררו את ההיעדרות וסיימו אותה מוקדם ככל הניתן, לאחר קבלת ייעוץ משפטי מתאים. אנחנו כאן לכל שאלה כרגיל וניתן להתקשר עימנו לפי הפרטים המופיעים למטה.

                         

                        לחצו כאן כדי לקרוא מדוע כדאי להתייעץ עם עורך דין צבאי לפני שמסיימים עריקות או השתמטות

                         

                        לחצו כאן לקרוא עוד על: גחל"ת? ועדת התאמה? ערעור על פרופיל? איך אשיג את שינוי השיבוץ או הפטור שמגיע לי?

                         

                        לחצו כאן כדי לקרוא את המאמר: "עריקות? נפקדות? השתמטות? המאמר שיעשה לכם סדר בבלגן"

                         

                        *כותב המאמר, עו"ד אבי פינרסקי, הוא עו"ד העוסק במשפט צבאי ומשפט פלילי, אשר ייצג אלפי חיילים בפני בית הדין הצבאי ורשויות הצבא. בעבר שירת בסנגוריה הצבאית הראשית ובסנגוריה הצבאית המחוזית.

                         

                        www.finarsky.co.il

                         

                        לשאלות נוספות מוזמנים לפנות לדוא"ל finarsky.adv@gmail.com  או בטלפון 053-3373105

                         

                        חפשו אותנו גם בפייסבוק: https://www.facebook.com/FinarskyLaw

                         

                        אין לראות במאמר ייעוץ משפטי פרטני אלא מידע כללי בלבד

                        דרג את התוכן:

                          תגיות

                          ארכיון

                          תגובות אחרונות

                          אין רשומות לתצוגה

                          פיד RSS

                          פרופיל

                          AviFinarsky
                          1. שלח הודעה
                          2. אוף ליין
                          3. אוף ליין