כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    תכנים אחרונים

    0 תגובות   יום חמישי, 18/9/14, 12:39

    היום ניגע באחת הסוגיות החשובות, כיצד מתמודדים עם צו לתת בדיקה לגילוי שימוש בסמים מסוכנים. מדובר בנושא משפטי מורכב, אשר מטבע הדברים צריך להתאים לכל מקרה לגופו. למרות העניין האינדיבידואלי נביא כמה מקרים או דוגמאות לטיעונים אותם ניתן לטעון כנגד צו הקש"ב, במשפט או כבר עם הוצאתו.

     

    תקיפת הצו היא תקיפת שיקול הדעת המנהלי של קצין השיפוט אשר הוציא את הצו, ועל כן הרי שדרך תקיפתו, לרוב, כפופה לכללי תקיפת שיקול הדעת המנהלי. תקיפת שיקול דעת מנהלי אינו פשוט, מכיוון שלצורך החלטה מנהלית ניתן להסתפק בראיות שהן מנהליות ועומדות ברף וודאות נמוך יותר מהרף הפלילי. דוגמה לראיות כאלו הן מידע מודעיני, אשר לא יכול לבסס הרשעה פלילית, אבל בהחלט יכול לבסס שיקול דעת מנהלי להוצאת צו קש"ב.

     

    הדרך הטובה ביותר לתקוף החלטה מנהלית היא תקיפת דרך קבלתה. תקיפת דרך קבלת ההחלטה מעוגנות בכללי המשפט המנהלי. דוגמה אחת ומרכזית היא כאשר קצין השיפוט הבכיר לא שקל מידע רלוונטי בטרם קבלת ההחלטה. מידע רלוונטי שכזה יכול להיות מידע על בעיה רפואית מסויימת אשר יכולה להשפיע כל מתן הבדיקה או הנוחות של החייל עם הליך הבדיקה נוכח מצבו הרפואי. טענה שכזו (שהתקבלה, יחד עם טענות נוספות באותו הליך) היא טענה בדבר כך שהחיילת הייתה במחזור בעת מתן הבדיקה. המידע לא הועבר לקצין השיפוט, אשר הבהיר במשפט שנערך לחיילת כי היה רוצה לדעת מידע שכזה, ונוכח אי העברת המידע הביא לפגיעה בשיקול דעת הקש"ב עת שהוציא את הצו.

     

    דוגמה לטענה נוספת אשר יכולה להישמע היא כי מי שמסר את המידע המודיעיני (שזהותו אינה חשופה, אך מטבע הדברים לעיתים יש חשד מי מסר אותו) הוא בעל אינטרס להפליל הפללת שווא או להעליל עלילות על החייל הנחקר. טענה כזאת יש לכל הפחות להביא בפני קצין השיפוט כדי שייתן עליה אתה דעת, ואם לא נעשה כן הרי שיש לפסול את הצו.

     

    טענות נוספות שניתן להעלות הן טענות בדבר במידע המופיע במידע המודיעיני, על כך שאינו יכול לבסס חשד שבדיקת השתן תסייע, לדוגמה אם מדובר בחשד לשימוש בחומרים אשר לא מתגלים בשתן (לצורך העניין קנבינואידים סינטטיים).

     

    במקרה אחר בוטל כתב אישום מכיוון שקצינת השיפוט כתבה בצו כי היא החליטה להוציא את צו הקש"ב מאחר והמפקדים ראו את החייל שיכור (נטען, כי עצם קיומו של חייל במצב שכרות, לא מעלה חשד לשימוש בסמים מסוכנים דווקא).

     

    צו קש"ב כאמור, פוגע באוטונומיית החייל ובזכויותיו לפרטיות, ומהווה בעצם חיפוש בנבכי גופו. נוכח כך השימוש בסמכות דרקונית שכזו נתון לבחינה, הן לתהליך של קבלת ההחלטה והן לשיקול הדעת שהופעל, כאשר נוכח כללי המשפט המנהלי יש לדקדק בתהליך קבלת ההחלטה, מאחר וקבלת החלטה מנהלית סבירה, כשלעצמה, לא תביא לפסילת הצו, אך תהליך פגום יכול בהחלט להביא לכך, וחיילים זוכו לא פעם על כך.

     

    כל מקרה לגופו, ובכל מקרה יכולה להיות שיש טענה טובה, אשר עו"ד צבאי מנוסה ובקיא יוכל לעוררה ולהביא לביטול כתב האישום, זיכוי או הקלה בעונש – כל מקרה לגופו. חשוב להתייעץ בטרם מתן תשובה לצו הקש"ב, כדי לבדוק האם יש בידיכם נימוק טוב שכדאי להעלותו, מאחר ואם לא תעלו אותו במעוד התגובה לצו, ייבחן שיקול דעת קצין השיפוט לפי הראיות שהיו בפניו, ועל כן יכול להיות שיוכשר.

     

    בכך מסתיימת סדרת הכתבות בנושא בדיקות לשם גילוי שימוש בסמים מסוכנים ואם יש לכם שאלות נוספות בנושא מורכב זה אתם מוזמנים ליצור עימנו קשר ונשמח לסייע.

     

    *כותב המאמר, עו"ד אבי פינרסקי, הוא עו"ד העוסק במשפט צבאי ומשפט פלילי, אשר ייצג אלפי חיילים בפני בית הדין הצבאי ורשויות הצבא. בעבר שירת בסנגוריה הצבאית הראשית ובסנגוריה הצבאית המחוזית.

     

    www.finarsky.co.il

     

    לשאלות נוספות מוזמנים לפנות לדוא"ל finarsky.adv@gmail.com  או בטלפון 053-3373105

     

    חפשו אותנו גם בפייסבוק: https://www.facebook.com/FinarskyLaw

     

    אין לראות במאמר ייעוץ משפטי פרטני אלא מידע כללי בלבד

    דרג את התוכן:
      0 תגובות   יום חמישי, 11/9/14, 11:02

      הכתבה השבוע תעסוק במקרים בהם מזומנים חיילים לחקירת מצ"ח ובמהלך החקירה מוצא צו קש"ב, המחייב חייל ליתן בדיקת שתן לצורך גילוי שימוש בסמים מסוכנים. אנחנו היום נפרט את תהליך בדיקות הסמים במקרה זה (בשונה, לדוגמה, מתהליך של בדיקות שתן אקראיות בבסיס או יחידה מסוימת, ועל תהליך בבדיקות כאלו תפורסם כתבה נפרדת).

       

      במקרה וחייל זומן למצ"ח, יש נגדו מידע מודיעיני, הוא הופלל על ידי חייל אחר ו/או הודה שימוש בסמים מסוכנים, קצין שיפוט בכיר יוציא צו, אשר מחייב לתת דגימת שתן.

       

      התהליך הוא כי ראשית כל מזומן החייל לחקירת מצ"ח, במהלך החקירה הוא מעומת עם הראיות שקיימות נגדו, בין אם מדובר על הפללות ובין אם מדובר על מוצגים שנתפסו בחיפוש, ולאחר מכן פונים לקצין שיפוט בכיר לקבלת צו לבדיקת שתן. לפני הפניה לקצין השיפוט הבכיר מבקשים בדיקת שתן מהחייל, מיוזמתו, לה הוא לא חייב להסכים. באם לא הסכים שואלים אותו מה יש לו להגיד להגנתו בטרם יוצא הצו. כל דבר אשר החייל מוסר בשימוע זה – חייב לעבור לקצין השיפוט בטרם יוציא את הצו!

       

      הליך השימוע הוא הליך קריטי. אם קצין השיפוט יתעלם מהטענות שהועלו בשימוע ניתן יהיה לתקוף את הצו! אם מועלות חששות מסויימים מצד החייל, הרי שעל קצין השיפוט להפיג אותן. לדוגמה, אם חייל טוען כי הוא חושש ש"עישון פסיבי", ישפיע על תוצאת הדגימה הרי שעל קצין השיפוט להסביר לו (או לשלוח את החוקר להסביר לו) כי הבדיקה יודעת להבחין בין עישון פסיבי לכזה אקטיבי.

       

      דוגמה אחת לטענה אשר נטענה בהצלחה, היא כאשר חייל מסר כי הינו חרד לפרטיותו, נוכח העובדה כי החוקר יראה את איבר מינו. הליך הבדיקה, לפי ההנחיות, כולל אך ורק קשר עין עם ידי הנבדק, וחל איסור להסתכל על איבר מינו. הדבר לא הוסבר לחייל (למעשה ניכר מחומר החקירה כי החוקר התעתד להסתכל על איבר מינו, כנראה כי שגה בהבנת הנחיות הבדיקה), אשר בסופו של יום זוכה בבית הדין הצבאי לערעורים, על טענה זו.

      לאחר הליך השימוע החוקר פונה לקצין השיפוט התורן בבקשה להוציא את הצו. הדבר יכול לקחת מספר שעות אך לעיתים גם יום שלם.

       

      לאחר קבלת הצו על החוקר להציגו בפני הנחקר, לתת לו לטעון טענות כנגדו (חשוב לעיין בנימוקים שעל הצו, כדי שניתן יהיה לתקוף אותם בחקירה), ולאחר מכן מבקש מהחייל לציית לו. אם לחייל אין נימוקים טובים כנגד הצו, והוא מסכים לדגימת השתן, החוקר, אשר חייב להיות מאותו המין של הנחקר, הולך עם הנחקר לחדר או לשירותים, תוך כדי שהוא שומר על קשר עין עם ידי הנחקר, מסמן את דגימת השתן ואוטם אותה.

       

      כעבור כמה דקות החוקר צריך להציג את תוצאת הבדיקה לנחקר, כאשר תוצאת הבדיקה היא ראשונית בלבד. הנחקר מגיב לתוצאה והבדיקה נשלחת למעבדה לתרעולה, שם מתקבלת תוצאת הבדיקה המדוייקת. חשוב להבין כי התוצאה הראשונית היא לא מדוייקת ויוצאת חיובים כאשר במעבדה היא שלילית, וההיפך, פעמים רבות. לאחר קבלת התוצאה מהמעבדה, אם יש צורך הנחקר מזומן שוב לחקירה להגיב על התוצאה.

       

       

      *כותב המאמר, עו"ד אבי פינרסקי, הוא עו"ד העוסק במשפט צבאי ומשפט פלילי, אשר ייצג אלפי חיילים בפני בית הדין הצבאי ורשויות הצבא. בעבר שירת בסנגוריה הצבאית הראשית ובסנגוריה הצבאית המחוזית.

       

       

      www.finarsky.co.il

       

      לשאלות נוספות מוזמנים לפנות לדוא"ל finarsky.adv@gmail.com  או בטלפון 053-3373105

       

      חפשו אותנו גם בפייסבוק: https://www.facebook.com/FinarskyLaw

       

      אין לראות במאמר ייעוץ משפטי פרטני אלא מידע כללי בלבד

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום חמישי, 4/9/14, 15:55

        הפעם נדון בהשלכות האופרטיביות של סירוב לדגימת שתן, בהנחה ואין גירסה טובה או הגנה מפני חובת הבדיקה. לא פעם יש הגנה כזאת או גירסה טובה אותה ניתן לתת, אך לצורך כך יש לנתח את הסיטואציה, דבר הנעשה בייעוץ פרטני. בכל מקרה בכתבות הבאות ניתן דוגמאות למקרים כאלו וטענות כאלו אשר ניתן לטעון אותן.

        חייל סירב לבדיקת סמים, מה יקרה לו?

        מצ"ח מנסים להפחיד כי עונש על סירוב הוא שנתיים מאסר. ובכן, הדבר נכון לגבי עונש המקסימום אשר נקבע לעבירה, ועונש המקסימום הוא שנתיים. עם זאת, כמו כל העבירות, הרי שהענישה בכל מקרה היא אינדיבידואלית וככלל לא מגיעים למקסימום.

        רף הענישה במקרים של סירוב להיבדק היא שבועות ספורים של מאסר (שבועיים-ארבעה, בד"כ), ותנאי על סירוב ושימוש בסמים מסוכנים, ככל שמדובר בהרשעה ראשונה ובעבירה יחידה.

        במקרים בהן מתעוררות טענות הרי שהעונש נמוך יותר או לעיתים הדבר מוביל לזיכוי. הטענות יכולות להיות כלפי שיקול דעת הקצין שהוציא את הצו המחייב לתת דגימת שתן, אך בהעדר טענות זה מה שצפוי לכם.

        הרשעה בעבירה של סירוב להיבדק גוררת עימה רישום פלילי, אשר בדרך כלל הוא רישום מופחת, למעט מקרים מסויימים, כמו הרשעה שניה באותה עבירה. אם חייל מורשע פעם שניה בעבירה זו סביר כי התנאי כנגדו יופעל. במקרים מסויימים, גם בהיעדר טענות ראייתיות, ניתן לסיים את התיק גם בעבודות שירות, קנס או רק תנאי, הכל תלוי בשלל הגורמים והנסיבות (לדוגמה: אם כתב האישום הוגש לאחר שחרורו של החייל מן השירות).

        עבירת הסירוב להיבדק גוררת, ככלל, הורדה מכל דרגה.

        אם אין מדובר בעבירה יחידה, מן הסתם יש לה השפעה על העונש אשר ייגזר בגין כתב האישום והעבירות הנוספות. קחו בחשבון כי סירוב לתת בדיקת שתן יכולה לשמש גם חיזוק לשאר ראיות התביעה.

        בסופו של יום המדובר בעבירה פלילית אשר גוררת רישום פלילי (מלא או מופחת), תנאי ועונש משמעותי. חשוב לזכור כי כל מקרה הוא ייחודי, בכל מקרה יכולות להתעורר טענות שונות שיביאו לביטול כתב האישום או ימתיקו את העונש, ולכן יש לנתח כל מקרה בצורה קפדנית.

        השלכות עבירת הסירוב הן השלכות משמעותיות ולכן בטרם תסרבו כדאי להתייעץ לגבי המקרה הספציפי בעניינכם, העונש הצפוי, ההשלכות על שאר התיק ועל טיעונים טובים שניתן להעלות כדי להילחם בצו שהוצג לכם.

         

        *כותב המאמר, עו"ד אבי פינרסקי, הוא עו"ד העוסק במשפט צבאי ומשפט פלילי, אשר ייצג אלפי חיילים בפני בית הדין הצבאי ורשויות הצבא. בעבר שירת בסנגוריה הצבאית הראשית ובסנגוריה הצבאית המחוזית.

         

        www.finarsky.co.il

         

        לשאלות נוספות מוזמנים לפנות לדוא"ל finarsky.adv@gmail.com  או בטלפון 053-3373105

         

        חפשו אותנו גם בפייסבוק: https://www.facebook.com/FinarskyLaw

         

        אין לראות במאמר ייעוץ משפטי פרטני אלא מידע כללי בלבד

         

        דרג את התוכן:
          0 תגובות   יום חמישי, 28/8/14, 14:40

          הזמינו אותכם לחקירת מצ"ח וביקשו דגימת שתן? או פשוט באו לבסיס וריכזו את כולם ואמרו שאתם צריכים למסור דגימת שתן? האם אתם באמת חייבים לעשות כן? לאחר קריאת כתבה זו תדעו את זכויותיכם, וכמובן שבכל שאלה ניתן לפנות אלינו באמצעות הפרטים המופיעים בסוף הכתבה.


          הבסיס הוא כי אין סמכות לחייב אותכם לעבור בדיקת סמים. זה הבסיס, זה הכלל, ולכלל זה יש חריג.


          כל פעם שאתם מתלבטים אם לתת או לא לתת דגימת שתן תזכרו כי הכלל הוא שאתם לא חייבים. כמובן שכל מקרה לגופו, וצריך להבין את הסיטואציה בשביל לתת תשובה פרטנית בכל מקרה אבל זה הכלל.


          אם חוקרים הגיעו אליכם ליחידה, ריכזו את כולם בחדר מסויים וביקשו דגימות שתן – אינכם חייבים להסכים! אם חוקר מנסה ללחוץ עליכם – תקליטו אותו! אסור לו לעשות את זה! אתם לא חייבים לתת דגימת שתן, אלא אם קיים צו בעניינכם.


          הכי חשוב אל תתנו לחוקרים למרוח אתכם. החוקרים אף יבקשו ממכם לחתום על הסכמה/סירוב. אם הייתם חייבים לתת דגימה אתם באמת חושבים שהיו מבקשים את הסכמתכם? עם סירוב זה מצ"ח לא יכולים לעשות כלום, ולא יכולים על בסיס סירוב זה לזמנכם לחקירה ולמעשה מצ"ח לא יכולים לעשות בסירוב זה כל שימוש.


          אם החוקרים מאיימים כי יזמנו אתכם בעקבות כך לחקירה – אל תאמינו. למעשה תבקשו פרטים של כל חוקר שלוחץ עליכם לתת דגימת שתן. ייתכן ותיקראו לחקירה, אבל זה על בסיס מידע קודם, מה שאומר שהייתם בכל מקרה מזומנים לחקירה, ולא עצם הסירוב בפעולה של מצ"ח היא שתגרום לזימונכם.


          ומה קורה אם מבקשים ממכם דגימה בחקירה? גם אז אינכם חייבים לתת דגימת שתן, אלא אם יש צו קש"ב, של קצין בדרגת רס"ן לפחות, שמחייב אותכם לתת דגימה כזו. סירוב לצו קש"ב גורר אחריו כתב אישום בבית הדין הצבאי בעבירה שעלולה לשאת רישום פלילי ועונש מאסר של מספר שבועות. אך זה רק אם יש צו קש"ב, אם אין -  אתם רשאים בהחלט לסרב לדגימה.


          נוכח העובדה כי לסירוב יכולות להיות השלכות משפטיות, כדאי להתייעץ עם עו"ד צבאי האם לתת דגימה או לא. זכרו שאם אתם נותנים דגימה בה יש שרידים לשימוש בסמים, גם אז אתם עלולים להיות מועמדים לדין בגין שימוש בסמים, בעבירה אשר עלולה לגרור אחריה רישום פלילי ועונש מאסר. בכל מקרה הדגימה יכולה לגלות רק שימוש אחד, ולא מעבר לכך.

           

          לסיכום – ברירת המחדל היא כי אינכם חייבים לתת דגימה הבודקת אם השתמשתם בסמים אלא אם יש צו קש"ב, וכדאי להתייעץ עם עו"ד צבאי אם יש כבר הוצא לכם צו קשה להבין את השלכות הסירוב מחד, והשלכות מתן דגימת השתן מאידך.

           

          אל תתנו למצ"ח לפגוע בזכויותיכם, ותעקבו אחרינו בשבוע הבא כדי לקרוא עוד בכתבה הבאה. אנחנו פה לכל שאלה.

           

          *כותב המאמר, עו"ד אבי פינרסקי, הוא עו"ד העוסק במשפט צבאי ומשפט פלילי, אשר ייצג אלפי חיילים בפני בית הדין הצבאי ורשויות הצבא. בעבר שירת בסנגוריה הצבאית הראשית ובסנגוריה הצבאית המחוזית.

           

          www.finarsky.co.il

           

          לשאלות נוספות מוזמנים לפנות לדוא"ל finarsky.adv@gmail.com  או בטלפון 053-3373105

           

          חפשו אותנו גם בפייסבוק: https://www.facebook.com/FinarskyLaw

           

          אין לראות במאמר ייעוץ משפטי פרטני אלא מידע כללי בלבד

          דרג את התוכן:
            0 תגובות   יום חמישי, 21/8/14, 17:26

            חיילים רבים פונים אלינו בנוגע לבדיקות סמים בצבא, וההשלכות של בדיקות אלו אל מול השלכות הסירוב לבדיקות אלו.

            כל חייל נתקל במהלך שירותו בבדיקות סמים, בין אם של פקודיו ובין אם בדרישה כי הוא יבצע בדיקה כזו, מכיוון שמדובר בעצם בדבר נפוץ.

             

            שאלות רבות עולות במקרים כאלו – מה תהליך הבדיקה? האם אני חייב להסכים או רשאי לסרב? ואם יש מקרים בהם אני חייב להסכים אך לא הסכמתי, מה ההשלכות לכך? מה החובות של המשטרה הצבאית במקרים כאלו? ועוד שאלות רבות ומגוונות.

             

            נוכח כלל השאלות המגיעות למשרדינו בנוגע לסוגיה זו, אנו מזמינים אותכם לעקוב אחרי סדרת כתבות שבועית בנושא, כאשר בכל שבוע נאיר פן אחר של סוגיות אלו, על מורכבתן והדקויות שבהן.

             

            בכתבה זו נביא אך את המבוא וקצה הקרחון של הסוגיות איתן מתמודדים, ומשבוע לשבוע תתבהר התמונה המשפטית כולה, כך שלבסוף תכירו את זכויותיכם והשלכות הסירוב, במקרים בהם דגימת השתן מחייבת.

             

            למעשה יש סוגים שונים של בדיקות סמים – בדיקות סמים המחייבות אותכם ובדיקות סמים אשר אינכם חייבים להסכים להן

            סוגיית בדיקות הסמים מוסדרת בחוק השיפוט הצבאי התשט"ו-1955 סעיפים 250א.-250ב, פקודות הצבא והנחיות קצין משטרה צבאית ראשי. בחוקים ופקודות אלו מוסדר מתי אתם חייבים למסור בדיקות לגילוי שימוש בסמים, מתי אפשר לבקש מכם דגימה אך אינכם חייבים למסור – ואם הסמכות לבדיקה לא עומדת בחוקים ופקודות אלו, כך שגם אסור לבקש מכם. הסוגיה מורכבת והאבחנה בין מקרים אלו מורכבת גם היא.

             

            גם אופן ביצוע הבדיקה הוא עניין מורכב, מאחר והבדיקה נעשית בפיקוח בדלת פקוחה הרי שיש פקודות ונהלים בדבר עריכת הבדיקה.

             

            כאמור כל שבוע נעיר סוגיה אחרת, אנחנו מזמינים אותכם לעקוב אחרי הכתבות, לשתף עם חבריכם ובאם יש שאלות ספציפיות לפנות אלינו ואנחנו נענה.

             

            שיהיה סוף שבוע רגוע!

             

             

            *כותב המאמר, עו"ד אבי פינרסקי, הוא עו"ד העוסק במשפט צבאי ומשפט פלילי, אשר ייצג אלפי חיילים בפני בית הדין הצבאי ורשויות הצבא. בעבר שירת בסנגוריה הצבאית הראשית ובסנגוריה הצבאית המחוזית.

             

            www.finarsky.co.il

             

            לשאלות נוספות מוזמנים לפנות לדוא"ל finarsky.adv@gmail.com  או בטלפון 053-3373105

             

            חפשו אותנו גם בפייסבוק: https://www.facebook.com/FinarskyLaw

             

            אין לראות במאמר ייעוץ משפטי פרטני אלא מידע כללי בלבד

            דרג את התוכן:
              0 תגובות   יום שני, 23/6/14, 17:56

              חיילים רבים שואלים את עצמם איך יתמצאו בכל ההליכים אל מול הצבא אשר נועדו להבטיח את השיבוץ (או הפטור) בהתחשב ביכולתו של כל אדם, מה ההבדלים בין כל ההליכים ומתי ינקטו בהליך אחד ולא באחר.

              המאמר הנוכחי בא לתת מושג בסיסי על כל ההליכים הללו, מכיוון שאכן מדובר בהליכים מורכבים, שונים, עם תנאים שונים והשפעות שונות על החיים האזרחיים.

               

              ראשית יש להבחין בין סטטוסים שונים:

               

              * מי שטרם התגייס כלל

               

              * מי שמצויבשירות (בין אם בשירות תקין ובין אם נעדר ממנו, למרות שיש הבדל לגבי ההליכים האפשריים)

               

              * מי שהוא בשירות מילואים

               

              בין אם הניסיון הוא לקבל פטור או שיבוץ מקל ובין אם הניסיון הוא דווקא להעלות את הפרופיל, יש הרבה מאוד אפשרויות הנגזרות מהסטטוס בשירות, וכתוצאה מכך למי ניתן לפנות.

              נסקור בקצרה את האופציות הקיימות אבל כמובן שהדברים בפועל מורכבים הרבה יותר:

               

              1.  גחל"ת – יכולה להמליץ על המשך השירות, על התנאים בהמשך השירות או להמליץ לעלות לוועדת התאמה (בדרך כלל עם המלצה לפטור). גחל"ת היא אופציה אשר קיימת רק למי שנכלא בגין היעדר מן השירות ולא בכל מקרה, כיוון שיש לה קריטריונים משלה לאבחון. כלומר, חייל בשירות תקין או חייל שנכלא בגין עבירה שאינה עבירה של היעדר מן השירות לא זכאי לאבחון.
              2.  ועדת התאמה – וועדה אשר יש קריטריונים שונים להבאה בפניה, וניתן להביא חיילים בפניה בין אם הם כלואים ובין אם הם בשירות תקין ביחידה. גם וועדה זו יכולה לדון בתנאי שירות ולהמליץ גם על פטור מהשירות.
              3. מקא"ם – קצינת המקא"ם מטפלת בהתאמות לשירות ובבקשות לפטור, כאשר יש נטיה להיות גמישים יותר עם מי שגוייס במסגרת זו.
              4. קב"ן – יכול להפנות לפסיכיאטר או לקבוע קשיי הסתגלות כאשר משמעותם למעשה הקלות בשירות ובמקרים חמורים פטור.
              5.  רופא – יכול להפנות לועדה רפואית, אשר קובעת פרופיל (בין הפרופילים שהיא יכולה לקבוע גם פרופיל 21, שמשמעותו אי כשירות לשירות צבאי), כאשר על הועדה ניתן גם לערער תוך 30 ימים.

               

              הכלים המפורטים לעיל הם הכלים העיקריים להתאמת את תנאי השירות לנסיבות ולזכויות החיילים. לכל כלי מוגבלות משלו והשלכות משלו לאזרחות, ולכן יש לעשות בהם שימוש מושכל, חכם וזהיר. השימוש כפי שכבר נכתב, צריך להתחשב בסטטוס החייל ובשירותו עד כה.

               

              להתייעצות פרטנית ולשאלות מוזמנים לפנות אלינו.

               

              קראו עוד מדוע כדאי להתייעץ עם עורך דין צבאי לפני שמסיימים עריקות או השתמטות

               

              קראו למה כדאי לסיים את עריקות או השתמטות כמה שיותר מהר ומה לעשות אם אין מקום בכלא

               

              לחצו כאן כדי לקרוא את המאמר: "עריקות? נפקדות? השתמטות? המאמר שיעשה לכם סדר בבלאגן"

               

               

              *כותב המאמר, עו"ד אבי פינרסקי, הוא עו"ד העוסק במשפט צבאי ומשפט פלילי, אשר ייצג אלפי חיילים בפני בית הדין הצבאי ורשויות הצבא. בעבר שירת בסנגוריה הצבאית הראשית ובסנגוריה הצבאית המחוזית.

               

               

              www.finarsky.co.il

               

               

              לשאלות נוספות מוזמנים לפנות לדוא"ל finarsky.adv@gmail.com  

              או בטלפון

              053-3373105

              חפשו אותנו גם בפייסבוק: https://www.facebook.com/FinarskyLaw

               

              המאמר מספק מידע כללי בלבד ואינו מחליף ייעוץ משפטי פרטני

              דרג את התוכן:
                0 תגובות   יום שני, 16/6/14, 15:05

                 

                עולם המונחים הצבאי, בעיקר זה שנוגע לעבירות של היעדר מן השירות מבלבל קצת, ולא סתם. התמונה המשפטית של הנעדרים מן השירות היא תמונה מורכבת ומסובכת. חיילים אשר נאלצו להיעדר מן השירות הצבאי לא תמיד יודעים מהו קו הגבול בין עריקות לנפקדות, ומהו רף ההעמדה לדין בבית הדין הצבאי. יותר חשוב מכך, חיילים לא יודעים מה ההשלכות של אותה העמדה לדין.

                 

                מטבע הדברים מדובר במתן מושג בסיסי בלבד וכמובן שאין מדובר בתחליף פרטני לייעוץ משפטי, מכיוון שמטבע הדברים המצב המשפטי מורכב הרבה יותר וישנם הרבה סעיפי חוק, פקודות ופסקי דין להכיר.

                ראשית חשוב להסביר, כי המונחים "נפקדות" ו"עריקות" הם מונחים שלישותיים ולמעשה אין למונחים אלו כמעט השלכה משפטית. מי שעומד לדין, בין אם בדין משמעתי ובין אם בפני בית הדין הצבאי הרי שהעבירה שתיוחס לו היא "היעדר מן השירות שלא ברשות". כלומר, גם אם נעדרת יום וגם אם שנה, העבירה היא אותה עבירה ואין למעשה כל אבחנה לעניין זה בין "עריק" ל"נפקד".

                 

                מי שלא התייצב לשירות כלל מכונה בבתי הדין "משתמט" (גם כאן אין מדובר בהגדרה בחוק).

                מה האבחנה המשמעותית? האבחנה היא ברף ההעמדה לדין של הפרקליטות הצבאית. הרף למעשה קובע מי החייל שיובא, ככלל, לבית הדין הצבאי ומי יובא, ככלל לשיפוט בפני קצין שיפוט צבאי, שסמכויות הענישה שלו מוגבלות יותר. הרף נקבע לא לפי המונח השלישותי אלא לפי מספר ימי ההיעדרות.

                 

                גם רף ההעמדה לדין ,הוא רף שהוא "גמיש" ונתון לשיקול דעת הפרקליט. לדוגמה, גם אם חייל מסויים חצה את רף ההעמדה לדין, עדיין ניתן יהיה לשכנע את הפרקליט, במקרים מסויימים, לבטל את כתב האישום (או אם פונים בזמן הנכון מראש – לשכנעו שלא להגיש את כתב האישום). מנגד, לעיתים במקרים של נסיבות חומרה מסויימות (כמו לדוגמה היעדרות מן השירות במהלך לחימה) יכול הפרקליט להחליט ולהורות על הגשת כתב האישום גם אם הרף להעמדה לדין לא נחצה.

                ומה ההשלכות של העמדה לדין בפני בית דין צבאי אל מול קצין שיפוט?

                 

                שיפוט בפני קצין - סמכויות השיפוט של קצין השיפוט מוגבלות מאוד, ותלויות בדרגה של קצין השיפוט.

                 

                שיפוט בפני בית הדין הצבאי – סמכות השיפוט של בית הדין כבולה למקסימום בחוק (שלש שנות מאסר במקרה של היעדר מן השירות שלא ברשות, אך כמובן שמטבע הדברים כל עניין נשקל אינדיבידואלית והעונשים שנגזרים רחוקים מאוד מהעונש המקסימלי). אם חייל נדון בפני שופט אחד המקסימום אשר אותו שופט יכול להטיל עליו בגין התיק הנוכחי מוגבל לשנת מאסר, ואילו הרכב יכול להטיל גם מעל שנת מאסר. לשיפוט בבית דין נלווה גם תנאי אשר יכול להיות ארוך מאוד, ורישום פלילי (לעיתים "מופחת" ולעיתים "מלא", אשר כל אחד משפיע על החיים האזרחיים, אך כמובן בצורה שונה מאוד)

                 

                אז מהו הרף להעמדה לדין? כאמור גם הרף הוא גמיש ותלוי בשיקול דעת הפרקליט, כאשר ניתן לשכנע את הפרקליט לעיתים גם שלא להגיש כתב אישום או לבטל כתב אישום ולהעביר את השיפוט מבית הדין לקצין השיפוט.

                 

                בגדול:

                היעדרות משירות סדיר מעל 75 ימים (במצטבר, כלומר סופרים יחד את ימי ההעדרות הקודמים), היעדרות מן הבקו"ם 125 ימים (במצטבר), השתמטות של מעל לשנה והיעדרות משירות מילואים למעלה משנה.

                 

                לעיתים מועמדים לדין חייליםבגין  עבירה של "עריקה", שהיא שונה מהעבירה הנפוצה יותר של "היעדר מן השירות שלא ברשות", העבירה עליה עומדים לדין רוב החיילים, והיא גוררת רישום פלילי מלא ועונשים משמעותיים הרבה יותר. בגין עבירה זו מועמדים חיילים אשר נעדרו תקופות ממושכות מאוד, מתוך כוונה שלא לחזור לשירות.

                במקרה של חשד לעבירת "עריקה" חשוב להתייעץ עוד בטרם החקירה הראשונה ולנסות ולהביא להעמדה לדין בעבירה פחותה של "היעדר מן השירות שלא ברשות", מכיוון שהפער בענישה משמעותי. גם לאחר הגשת כתב האישום, יש כמובן מה לעשות, כדי לנסות להמיר את הסעיף.


                רף ההעמדה לדין בגין עבירת עריקה הוא מעל שבע שנות היעדרות בגין השתמטות, מעל שלש שנים בגין היעדרות משירות סדיר ומעל ארבע שנים של היעדרות מן הבקו"ם. גם כאן כמובן ניתן לשכנע לא אחת את הפרקליט להמיר את הסעיף או לקצר את התקופה. אם לא מצליחים לשכנע את הפרקליט הרי שיש, בדרך כלל, לנהל את התיק בהוכחות מול בית הדין כדי לנסות לשכנע את בית הדין להמירו.

                 

                חשוב לציין כי בכל תיק יש מה לעשות כדי להתמודד עם רוע הגזירה. בין אם לחייל מסויים מגיע פטור והוא אינו בקיא בהליכי השחרור, בין אם יש נסיבות מסויימות להקלה בעונש ולעיתים גם קיימות נסיבות אשר יכולות להביא לביטול כתב האישום.

                בעבירות של השתמטות הרי שהתמונה מורכבת הרבה יותר, מכיוון שחוץ מהעובדה שהחייל לא היה בשירות, על התביעה להוכיח כי אותו חייל ידע שקראו לו לשירות ביטחון, וכי קראו לו כדין לשירות ביטחון. לא אחת לתביעה יש קושי להוכיח את חוקיות הגיוס לשירות, דבר אשר מוביל לא אחת לביטול כתבי אישום או ענישה מקלה (לדוגמה – אם מי שחתם על הצו לא היה מוסמך לעשות כן, אם בחורה מסויימת הגישה תצהיר דת והתביעה לא יכולה להוכיח, מכיוון שעליה מוטל הנטל לעשות כן, כי היא איחרה בהגשת התצהיר ועוד מקרים רבים ומגוונים אשר על עורך הדין המייצג להכיר בצורה מעמיקה).

                כמובן שיש חשיבות רבה בייצוג מקצועי ומנוסה כדי למצות את הזכויות, ההליכים המנהליים וההליכים מול בית הדין כדי להגיע לתוצאה הטובה ביותר.

                 

                המאמר הזה נועד לתת לקורא מידע בסיסי על המצב המשפטי, כאשר הניסיון הוא לספק מידע בצורה הנגישה ביותר, ולא לסבך (מדי...) עם הפניות לפקודות, ההנחיות וסעיפי החוק הרבים, עליהם למעשה מבוסס המצב המשפטי.

                כאמור המאמר נועד לתת מושג כללי ובסיסי, ממש על קצה המזלג, על המצב המשפטי והזכויות של החיילים אשר נחשדים בהעדרות מן השירות. המצב המשפטי בעבירות אלו הוא מורכב מאוד.

                מוזמנים לפנות אלינו בכל שאלה.

                 

                לחצו כאן כדי לקרוא "גחל"ת? ועדת התאמה? ערעור על פרופיל? איך אשיג את שינוי השיבוץ או הפטור שמגיע לי?

                 

                 

                 

                 

                 

                *כותב המאמר, עו"ד אבי פינרסקי, הוא עו"ד העוסק במשפט צבאי ומשפט פלילי, אשר ייצג אלפי חיילים בפני בית הדין הצבאי ורשויות הצבא. בעבר שירת בסנגוריה הצבאית הראשית ובסנגוריה הצבאית המחוזית.

                 

                www.finarsky.co.il

                 

                לשאלות נוספות מוזמנים לפנות לדוא"ל finarsky.adv@gmail.com  או בטלפון 053-3373105

                 

                חפשו אותנו גם בפייסבוק: https://www.facebook.com/FinarskyLaw

                 

                אין לראות במאמר ייעוץ משפטי פרטני אלא מידע כללי בלבד

                דרג את התוכן:

                  תגיות

                  ארכיון

                  תגובות אחרונות

                  אין רשומות לתצוגה

                  פיד RSS

                  פרופיל

                  AviFinarsky
                  1. שלח הודעה
                  2. אוף ליין
                  3. אוף ליין