כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    ארכיון : 11/2014

    0 תגובות   יום חמישי, 27/11/14, 17:07

    אחת המלחמות הנפוצות בתיקים צבאיים היא המלחמה על הרישום הפלילי. הנאשמים בבית הדין הצבאי הם בדרך כלל חיילים ואנשים נורמטיביים, ולא מדובר בעבריינים, הרישום הפלילי יכול לסגור דלתות רבות בפניהם, בשלב שבו הם בונים את עתידם.

     

    נאשמים רבים כלל לא מודעים לכך כי הרשעה בבית הדין הצבאי עלולה לגרור אחריה רישום פלילי, ונדהמים לגלות רק בדיעבד כי הוכתמו ברישום פלילי.

     

    ההבדל בין רישום פלילי מלא לרישום פלילי מופחת הוא דרמטי מאוד.

     

    שבוע שעבר סקרנו באילו מקרים תגרור הרשעה בבית הדין הצבאי רישום מלא ובאילו היא תגרור רישום מופחת. יש גורמים ריבם אשר יכולים להיות חשופים לרישום פלילי, ובעיקר מקצועות או תפקידים הדורשים רישיונות, ואפילו תפקידים שלא חשבתם עליהם (לדוגמה מדביר מזיקים אינו יכול להיות בעל רישום פלילי), ולכן רישום פלילי מצר את צעדיהם של המורשעים במקרים רבים מאוד.

     

    הרישום המופחת, כשמו כן הוא – מופחת.

    הבדל אחד משמעותי ומרכזי הוא התקופה שבה נמחק הרישום הפלילי. רישום פלילי מופחת נמחק לחלוטין תוך חמש שנים (ואילו הרישום המלא נמחק בצורה מוחלטת תוך 17 שנים)

     

    הגורמים היחידים שיכולים להחשף לרישום הפלילי המופחת מצויינים בסעיף 404א (ב) לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו – 1955, כאשר מדובר בעיקר על גורמים מתוך מערכת אכיפת החוק (בתי משפט, בתי דין צבאיים, קציני מבחן וכו'), מי שממנה לתפקידים ציבוריים מאוד מוגדרים ומצומצמים והפסיכיאטר אשר בודק התאמה של מי שמבקש רשיון נשק. לרשימה מלאה ניתן לעיין בחוק, או כמובן לפנות אלינו בכל שאלה.

     

    ההבדל בין רישום פלילי מלא או מופחת יכול לשנות את כל עתידו של מי שנאשם בבית הדין הצבאי, והיכרות עם החוק והאפשרויות להימנע מרישום פלילי הן קריטיות.


    כותב המאמר, עו"ד אבי פינרסקי, הוא עו"ד העוסק במשפט צבאי ומשפט פלילי, אשר ייצג אלפי חיילים בפני בית הדין הצבאי ורשויות הצבא. בעבר שירת בסנגוריה הצבאית הראשית ובסנגוריה הצבאית המחוזית.

    www.finarsky.co.il

     

    לשאלות נוספות מוזמנים לפנות לדוא"ל finarsky.adv@gmail.com  או בטלפון 053-3373105

     

    חפשו אותנו גם בפייסבוק: https://www.facebook.com/FinarskyLaw

     

    אין לראות במאמר ייעוץ משפטי פרטני אלא מידע כללי בלבד

     

    דרג את התוכן:
      0 תגובות   יום חמישי, 20/11/14, 12:15

      אחת המלחמות הנפוצות בתיקים צבאיים היא המלחמה על הרישום הפלילי. הנאשמים בבית הדין הצבאי הם בדרך כלל חיילים ואנשים נורמטיביים, ולא מדובר בעבריינים, הרישום הפלילי יכול לסגור דלתות רבות בפניהם, בשלב שבו הם בונים את עתידם.

       

      נאשמים רבים כלל לא מודעים לכך כי הרשעה בבית הדין הצבאי עלולה לגרור אחריה רישום פלילי, ונדהמים לגלות רק בדיעבד כי הוכתמו ברישום פלילי.

       

      לא אחת נלחמנו להמרת סעיפי אישום ועל ימי מאסר בודדים, נוכח ההשלכות המעשיות של הרשעה בעבירות מסויימות, השלכות שהלקוחות לא ידעו כי קיימות עד שהתייעצו עם עורך דין בקיא בתחום הצבאי. למעשה לשאלה זו השלכה משמעותית על חייהם ועתידם של הנאשמים ולכן בנקודה זאת אסור לוותר!

       

      את המאמר חילקנו לשני חלקים, החלק הראשון יעסוק בשאלה מתי הרשעה בבית דין צבאי תגרור רישום פלילי מלא, ומתי היא תגרור רישום פלילי חלקי. את החלק השני נייחד להבדל בין הרישום הפלילי המלא והרישום הפלילי החלקי, ומה הגורמים החשופים לכל רישום שכזה.

       

      אם מדובר בעבירה של היעדר מן השירות, העבירה תגרור רישום פלילי מלא, למעט במקרים הבאים, אז תגרור ההרשעה רישום פלילי מופחת:

      א.      אם העונש שהוטל הוא שלשה חודשי מאסר בפועל או פחות (למעט במקרים אשר בית הדין הצבאי הורה על רישום פלילי מלא).

      ב.      אם העונש שהוטל הוא בין שלשה חודשי מאסר בפועל לשישה חודשי מאסר בפועל ובית הדין הצבאי הורה, באופן חריג, כי ההרשעה תגרור רישום פלילי מופחת.

       

      במקרה של עבירה אחרת סוג עוון (כלומר שעונשה המירבי הוא עד שלש שנות מאסר), ההרשעה תגרור רישום פלילי מלא, למעט במקרים הבאים אז תגרור ההרשעה רישום פלילי מופחת:

       

      א.      הוטל עונש של עד חודשיים מאסר בפועל.

      ב.      הוטל עונש של עד ארבעה חודשי מאסר בפועל שירוצו בדרך של עבודה צבאית.

      ג.        הוטל עונש של שלשה חודשים בפועל כאשר החלק אשר ירוצה בכליאה ממשית אינו עולה על חודשיים מאסר בפועל (לדוגמה: חודשיים מאסר בפועל בכליאה וחודש מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודה צבאית )

       

      אם ההרשעה היא בעבירה שבגינה ניתן להפעיל מאסר מותנה, הרי שהרישום הפלילי יהיה רישום פלילי מלא.

       

      חשוב לציין גם כי יש מספר עבירות אשר לא גוררות רישום פלילי כלל.

       

      ההבדל בין רישום פלילי מלא לרישום פלילי מופחת הוא הבדל דרמטי ומשמעותי, אשר יובהר בחלק השני בכתבה שתפורסם שבוע הבא.

       

      כותב המאמר, עו"ד אבי פינרסקי, הוא עו"ד העוסק במשפט צבאי ומשפט פלילי, אשר ייצג אלפי חיילים בפני בית הדין הצבאי ורשויות הצבא. בעבר שירת בסנגוריה הצבאית הראשית ובסנגוריה הצבאית המחוזית.

      www.finarsky.co.il

       

      לשאלות נוספות מוזמנים לפנות לדוא"ל finarsky.adv@gmail.com  או בטלפון 053-3373105

       

      חפשו אותנו גם בפייסבוק: https://www.facebook.com/FinarskyLaw

       

      אין לראות במאמר ייעוץ משפטי פרטני אלא מידע כללי בלבד

       

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום חמישי, 13/11/14, 15:51

         

        טבעונות היא כבר מזמן לא טרנד.

         

        טבעונות היא תפיסה, שמי שמחזיק בה, כשכיום מדובר בציבור אשר הולך ומתרחב, אשר לפיה לא מוסרי לאכול מוצרים שמקורם הוא מן החי, וגם לא מוסרי ללבוש בגדי עור או צמר, נוכח העובדה כי טבעונים מאמינים כי מקורם של בגדים אלו הוא בסבל שנגרם לבעלי החיים.

         

        אם כך – נראה כי טבעוניים ייתקלו בקשיים לא מועטים בשירותם הצבאי. הקושי הראשון הוא כמובן האוכל. לפי פקודות הצבא יש לספק מנות צמחוניות לחיילים, אך לא מנות טבעוניות. הדברים ברורים, בישול מנות טבעוניות, בנפרד, יוצר קושי והכבדה על המטבח הצבאי, אך פועל יוצא מכך הוא כי טבעוניים נתקלים בקשיים משמעותיים בחדרי האוכל הצבאיים.

         

        נוכח העובדה כי הפקודות מכירות בכך כי יש קושי לספק לחיילים טבעוניים מזון ראוי, הפקודות קובעות תוספת כלכלה לחיילים טבעוניים, כאשר חיילים טבעוניים בבסיס פתוח מקבלים תוספת נמוכה יותר מהחיילים הטבעוניים בבסיס הסגור.

         

        חשוב לציין כי חייל שהצהיר על עצמו כטבעוני ובחר לקבל תוספת כלכלה – אינו יכול להיכנס לחדר האוכל!

         

        קשיים נוספים אשר נתקלו בהם הטבעוניים הם בגדים ומוצרים שמקורם מהחי (נעלי עור וכומתת צמר).

         

        נוכח העובדה כי מפקדים ידעו בעבר על הבעיה בהספקת המוצרים והבגדים, ננקטה מדיניות של יד רכה כלפי חיילים טבעוניים אשר "נתפסו" ללא כומתה או עם נעליים שאינם תקניות.

         

        כיום הצבא מספק נעליים וכומתות שאינן עשויות עור וצמר והבעיה נפתרה. מנגד הצבא נתקל בבעיה של ניצול לרעה של ההתחשבות שהייתה בעבר, ולכן ההנחיות ברורות – שוטר צבאי לא יקבל טענה של חייל שנתפס בנעליים אזרחיות או ללא כומתה, כי מדובר בעמדה אידיאולוגית נוכח היותו טבעוני.

         

        נראה כי על אף שבהחלט חיילים טבעוניים יכולים להיתקל בקשיים, הרי שכיום עם קצת גמישות מדובר באי נוחות בלבד.

         

        כדי שחייל יקבל את זכויותיו כטבעוני יש תהליך אשר צריך לעבור, וניתן להתחילו כבר בלשכת הגיוס, או עם הגעת החייל ליחידה, דרך מש"קית הת"ש. כדאי בהחלט לעשות כן בלשכת הגיוס, נוכח העובדה כי ביחידה התהליך עלול לקחת זמן.

         

        למרות כל הניסיון של הצבא לבוא לקראת חיילים טבעוניים ולהקל על שירותם, הרי שמה שנראה נוח בתאוריה – במבחן המציאות נראה נוח פחות.

         

        תהליכי האישור לוקחים זמן, לא כל המפקדים מכירים את ההקלות, לעיתים הפניה למש"קית הת"ש נדחית נוכח העובדה כי החייל בהכשרה ועוד קשיים רבים.

         

        אך אם החיילים מכירים את זכויותיהם כטבעונים, עומדים עליהן ולא מנצלים את היותם טבעוניים לרעה הצבא הוא ידידותי לטבעונים, או לפחות הוא משתדל...

         

        אם אתם נתקלים בפגיעה בזכויותיכם אל תעמדו מנגד, ותדרשו את שמגיע לכם.

         

         

         

        כותב המאמר, עו"ד אבי פינרסקי, הוא עו"ד העוסק במשפט צבאי ומשפט פלילי, אשר ייצג אלפי חיילים בפני בית הדין הצבאי ורשויות הצבא. בעבר שירת בסנגוריה הצבאית הראשית ובסנגוריה הצבאית המחוזית.

         

        www.finarsky.co.il

         

        לשאלות נוספות מוזמנים לפנות לדוא"ל finarsky.adv@gmail.com  או בטלפון 053-3373105

         

        חפשו אותנו גם בפייסבוק: https://www.facebook.com/FinarskyLaw

         

        אין לראות במאמר ייעוץ משפטי פרטני אלא מידע כללי בלבד

         

        דרג את התוכן:
          0 תגובות   יום חמישי, 6/11/14, 21:36

          בכתבה זו אנחנו ניגע בהיבטים הפרקטיים של הטכנולוגיה, והקושי שמתעורר בנוגע לראיות טכנולוגיות.

           

          הטכנולוגיה והשימוש הזמין שנעשה בה הפך העולם זמין יותר ואנונימי פחות. הלכה למעשה אנשים כבר לא יכולים כמעט להתחבא, ואם מישהו כותב משהו, ניתן לאתר אותו. למעשה אם מישהו עושה שימוש ברשת הוא הופך ל"חילזון וירטואלי", כלומר, משאיר אחריו סימנים באשר יילך.

           

          על כן נתקלים אנחנו גם לא פעם בשימוש הטכנולוגיה אצל הרשויות החוקרות, הם מאתרים אנשים על פי חשבונות הפייסבוק שלהם, יכולים לדעת מי היה איפה, ומי כתב מה. למעשה עם הטכנולוגיה המתאימה, והלא כל כך מתוחכמת, ניתן כיום לאתר אדם, גם כאשר הוא כותב באנונימיות. לעיתים ניתן להוציא צווים גם לגילוי כתובות "אי.פי" המזהות את המשתמש. אפשרויות הגוף החוקר הפכו להיות כמעט בלתי מוגבלות.

           

          היום מאתרים אנשים לפי הפייסבוק, הסלולרי ואמצעים אחרים. אפילו אם בחורה הצהירה כי היא דתיה, כבר מאתרים ראיות לסתור זאת לפי הפייסבוק שלה ותמונות שרצות בווטסאפ.

           

          על כן, מצד אחד הגילוי של העבירות באמצעים חקירתיים הפך להיות פשוט יותר – אבל עם הכלים שעומדים בפני הרשות החוקרת, התביעה נתקלת בבעיה של הגשת הראיות לבית המשפט.

           

          כללי הראיות ה"קלאסיים", לא צפו את התפתחות הטכנולוגיה בדבר סוגי הראיות הקיימות היום.

           

          דוגמה טובה היא הכלל שמסמך מגיש רק מי שערך או השיג אותו. אם אנחנו מדברים על הודעה בפייסבוק, או בווטסאפ, מי שיכול להגיש את ההודעה לבית המשפט הוא מי שכתב אותה. אבל מה אם מי שלכאורה כתב את ההודעה אומר שהוא לא כתב אותה? או שהיא זוייפה? או אולי שונתה אחרי הכתיבה על ידי מישהו אחר?

           

          אם כופרים בתוכן ההודעה או אפילו בכתיבתה הרי שצריך להביא מומחה אשר יעיד כי מדובר בהודעה שאינה ניתנת לשינוי, ו"טביעת האצבע" הטכנולוגית של מי שחושבים שכתב אותה היא מוחלטת. ברור לכל כי חלק מהאמצעים ניתנים לשינוי, ולא רק על ידי אדם ספםציפי, ובמקרים מסויימים לעולם לא נדע בדיעבד אם מישהו ערך או שינה את ההודעה, מכיוון שלא תמיד יש סימנים ייחודיים.


          כך הרבה פעמים מוצאת את עצמה התביעה עם ראיות כתובות וחותכות, אבל כאלו שהיא לא יכולה להשתמש בהן.

           

          את הסוגיה הזו חשוב להכיר, מכיוון שעל ראיות כאלו לא פעם יכול ליפול דבר, ותיק שלם. אם יש חייל או סניגור שלא בקיא בסוגיה או לא מתנגד להצגת ראיה מסויימת, היא תיכנס לתיק למרות שהייתה יכולה להיפסל!

           

          על הסניגור המייצג במשפט להכיר את הסוגיות האלו, ואת דיני הראיות הקלאסיים, כדי להשתמש בהם, כמו גם בהתפתחותם לטובתו.

           

          כרגיל מוזמנים לפנות בכל שאלה.

           

          כותב המאמר, עו"ד אבי פינרסקי, הוא עו"ד העוסק במשפט צבאי ומשפט פלילי, אשר ייצג אלפי חיילים בפני בית הדין הצבאי ורשויות הצבא. בעבר שירת בסנגוריה הצבאית הראשית ובסנגוריה הצבאית המחוזית.

           

          www.finarsky.co.il

           

          לשאלות נוספות מוזמנים לפנות לדוא"ל finarsky.adv@gmail.com  או בטלפון 053-3373105

           

          חפשו אותנו גם בפייסבוק: https://www.facebook.com/FinarskyLaw

           

          אין לראות במאמר ייעוץ משפטי פרטני אלא מידע כללי בלבד

           

          דרג את התוכן:

            תגיות

            ארכיון

            תגובות אחרונות

            אין רשומות לתצוגה

            פיד RSS

            פרופיל

            AviFinarsky
            1. שלח הודעה
            2. אוף ליין
            3. אוף ליין