כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    ארכיון : 6/2014

    0 תגובות   יום שני, 23/6/14, 17:56

    חיילים רבים שואלים את עצמם איך יתמצאו בכל ההליכים אל מול הצבא אשר נועדו להבטיח את השיבוץ (או הפטור) בהתחשב ביכולתו של כל אדם, מה ההבדלים בין כל ההליכים ומתי ינקטו בהליך אחד ולא באחר.

    המאמר הנוכחי בא לתת מושג בסיסי על כל ההליכים הללו, מכיוון שאכן מדובר בהליכים מורכבים, שונים, עם תנאים שונים והשפעות שונות על החיים האזרחיים.

     

    ראשית יש להבחין בין סטטוסים שונים:

     

    * מי שטרם התגייס כלל

     

    * מי שמצויבשירות (בין אם בשירות תקין ובין אם נעדר ממנו, למרות שיש הבדל לגבי ההליכים האפשריים)

     

    * מי שהוא בשירות מילואים

     

    בין אם הניסיון הוא לקבל פטור או שיבוץ מקל ובין אם הניסיון הוא דווקא להעלות את הפרופיל, יש הרבה מאוד אפשרויות הנגזרות מהסטטוס בשירות, וכתוצאה מכך למי ניתן לפנות.

    נסקור בקצרה את האופציות הקיימות אבל כמובן שהדברים בפועל מורכבים הרבה יותר:

     

    1.  גחל"ת – יכולה להמליץ על המשך השירות, על התנאים בהמשך השירות או להמליץ לעלות לוועדת התאמה (בדרך כלל עם המלצה לפטור). גחל"ת היא אופציה אשר קיימת רק למי שנכלא בגין היעדר מן השירות ולא בכל מקרה, כיוון שיש לה קריטריונים משלה לאבחון. כלומר, חייל בשירות תקין או חייל שנכלא בגין עבירה שאינה עבירה של היעדר מן השירות לא זכאי לאבחון.
    2.  ועדת התאמה – וועדה אשר יש קריטריונים שונים להבאה בפניה, וניתן להביא חיילים בפניה בין אם הם כלואים ובין אם הם בשירות תקין ביחידה. גם וועדה זו יכולה לדון בתנאי שירות ולהמליץ גם על פטור מהשירות.
    3. מקא"ם – קצינת המקא"ם מטפלת בהתאמות לשירות ובבקשות לפטור, כאשר יש נטיה להיות גמישים יותר עם מי שגוייס במסגרת זו.
    4. קב"ן – יכול להפנות לפסיכיאטר או לקבוע קשיי הסתגלות כאשר משמעותם למעשה הקלות בשירות ובמקרים חמורים פטור.
    5.  רופא – יכול להפנות לועדה רפואית, אשר קובעת פרופיל (בין הפרופילים שהיא יכולה לקבוע גם פרופיל 21, שמשמעותו אי כשירות לשירות צבאי), כאשר על הועדה ניתן גם לערער תוך 30 ימים.

     

    הכלים המפורטים לעיל הם הכלים העיקריים להתאמת את תנאי השירות לנסיבות ולזכויות החיילים. לכל כלי מוגבלות משלו והשלכות משלו לאזרחות, ולכן יש לעשות בהם שימוש מושכל, חכם וזהיר. השימוש כפי שכבר נכתב, צריך להתחשב בסטטוס החייל ובשירותו עד כה.

     

    להתייעצות פרטנית ולשאלות מוזמנים לפנות אלינו.

     

    קראו עוד מדוע כדאי להתייעץ עם עורך דין צבאי לפני שמסיימים עריקות או השתמטות

     

    קראו למה כדאי לסיים את עריקות או השתמטות כמה שיותר מהר ומה לעשות אם אין מקום בכלא

     

    לחצו כאן כדי לקרוא את המאמר: "עריקות? נפקדות? השתמטות? המאמר שיעשה לכם סדר בבלאגן"

     

     

    *כותב המאמר, עו"ד אבי פינרסקי, הוא עו"ד העוסק במשפט צבאי ומשפט פלילי, אשר ייצג אלפי חיילים בפני בית הדין הצבאי ורשויות הצבא. בעבר שירת בסנגוריה הצבאית הראשית ובסנגוריה הצבאית המחוזית.

     

     

    www.finarsky.co.il

     

     

    לשאלות נוספות מוזמנים לפנות לדוא"ל finarsky.adv@gmail.com  

    או בטלפון

    053-3373105

    חפשו אותנו גם בפייסבוק: https://www.facebook.com/FinarskyLaw

     

    המאמר מספק מידע כללי בלבד ואינו מחליף ייעוץ משפטי פרטני

    דרג את התוכן:
      0 תגובות   יום שני, 16/6/14, 15:05

       

      עולם המונחים הצבאי, בעיקר זה שנוגע לעבירות של היעדר מן השירות מבלבל קצת, ולא סתם. התמונה המשפטית של הנעדרים מן השירות היא תמונה מורכבת ומסובכת. חיילים אשר נאלצו להיעדר מן השירות הצבאי לא תמיד יודעים מהו קו הגבול בין עריקות לנפקדות, ומהו רף ההעמדה לדין בבית הדין הצבאי. יותר חשוב מכך, חיילים לא יודעים מה ההשלכות של אותה העמדה לדין.

       

      מטבע הדברים מדובר במתן מושג בסיסי בלבד וכמובן שאין מדובר בתחליף פרטני לייעוץ משפטי, מכיוון שמטבע הדברים המצב המשפטי מורכב הרבה יותר וישנם הרבה סעיפי חוק, פקודות ופסקי דין להכיר.

      ראשית חשוב להסביר, כי המונחים "נפקדות" ו"עריקות" הם מונחים שלישותיים ולמעשה אין למונחים אלו כמעט השלכה משפטית. מי שעומד לדין, בין אם בדין משמעתי ובין אם בפני בית הדין הצבאי הרי שהעבירה שתיוחס לו היא "היעדר מן השירות שלא ברשות". כלומר, גם אם נעדרת יום וגם אם שנה, העבירה היא אותה עבירה ואין למעשה כל אבחנה לעניין זה בין "עריק" ל"נפקד".

       

      מי שלא התייצב לשירות כלל מכונה בבתי הדין "משתמט" (גם כאן אין מדובר בהגדרה בחוק).

      מה האבחנה המשמעותית? האבחנה היא ברף ההעמדה לדין של הפרקליטות הצבאית. הרף למעשה קובע מי החייל שיובא, ככלל, לבית הדין הצבאי ומי יובא, ככלל לשיפוט בפני קצין שיפוט צבאי, שסמכויות הענישה שלו מוגבלות יותר. הרף נקבע לא לפי המונח השלישותי אלא לפי מספר ימי ההיעדרות.

       

      גם רף ההעמדה לדין ,הוא רף שהוא "גמיש" ונתון לשיקול דעת הפרקליט. לדוגמה, גם אם חייל מסויים חצה את רף ההעמדה לדין, עדיין ניתן יהיה לשכנע את הפרקליט, במקרים מסויימים, לבטל את כתב האישום (או אם פונים בזמן הנכון מראש – לשכנעו שלא להגיש את כתב האישום). מנגד, לעיתים במקרים של נסיבות חומרה מסויימות (כמו לדוגמה היעדרות מן השירות במהלך לחימה) יכול הפרקליט להחליט ולהורות על הגשת כתב האישום גם אם הרף להעמדה לדין לא נחצה.

      ומה ההשלכות של העמדה לדין בפני בית דין צבאי אל מול קצין שיפוט?

       

      שיפוט בפני קצין - סמכויות השיפוט של קצין השיפוט מוגבלות מאוד, ותלויות בדרגה של קצין השיפוט.

       

      שיפוט בפני בית הדין הצבאי – סמכות השיפוט של בית הדין כבולה למקסימום בחוק (שלש שנות מאסר במקרה של היעדר מן השירות שלא ברשות, אך כמובן שמטבע הדברים כל עניין נשקל אינדיבידואלית והעונשים שנגזרים רחוקים מאוד מהעונש המקסימלי). אם חייל נדון בפני שופט אחד המקסימום אשר אותו שופט יכול להטיל עליו בגין התיק הנוכחי מוגבל לשנת מאסר, ואילו הרכב יכול להטיל גם מעל שנת מאסר. לשיפוט בבית דין נלווה גם תנאי אשר יכול להיות ארוך מאוד, ורישום פלילי (לעיתים "מופחת" ולעיתים "מלא", אשר כל אחד משפיע על החיים האזרחיים, אך כמובן בצורה שונה מאוד)

       

      אז מהו הרף להעמדה לדין? כאמור גם הרף הוא גמיש ותלוי בשיקול דעת הפרקליט, כאשר ניתן לשכנע את הפרקליט לעיתים גם שלא להגיש כתב אישום או לבטל כתב אישום ולהעביר את השיפוט מבית הדין לקצין השיפוט.

       

      בגדול:

      היעדרות משירות סדיר מעל 75 ימים (במצטבר, כלומר סופרים יחד את ימי ההעדרות הקודמים), היעדרות מן הבקו"ם 125 ימים (במצטבר), השתמטות של מעל לשנה והיעדרות משירות מילואים למעלה משנה.

       

      לעיתים מועמדים לדין חייליםבגין  עבירה של "עריקה", שהיא שונה מהעבירה הנפוצה יותר של "היעדר מן השירות שלא ברשות", העבירה עליה עומדים לדין רוב החיילים, והיא גוררת רישום פלילי מלא ועונשים משמעותיים הרבה יותר. בגין עבירה זו מועמדים חיילים אשר נעדרו תקופות ממושכות מאוד, מתוך כוונה שלא לחזור לשירות.

      במקרה של חשד לעבירת "עריקה" חשוב להתייעץ עוד בטרם החקירה הראשונה ולנסות ולהביא להעמדה לדין בעבירה פחותה של "היעדר מן השירות שלא ברשות", מכיוון שהפער בענישה משמעותי. גם לאחר הגשת כתב האישום, יש כמובן מה לעשות, כדי לנסות להמיר את הסעיף.


      רף ההעמדה לדין בגין עבירת עריקה הוא מעל שבע שנות היעדרות בגין השתמטות, מעל שלש שנים בגין היעדרות משירות סדיר ומעל ארבע שנים של היעדרות מן הבקו"ם. גם כאן כמובן ניתן לשכנע לא אחת את הפרקליט להמיר את הסעיף או לקצר את התקופה. אם לא מצליחים לשכנע את הפרקליט הרי שיש, בדרך כלל, לנהל את התיק בהוכחות מול בית הדין כדי לנסות לשכנע את בית הדין להמירו.

       

      חשוב לציין כי בכל תיק יש מה לעשות כדי להתמודד עם רוע הגזירה. בין אם לחייל מסויים מגיע פטור והוא אינו בקיא בהליכי השחרור, בין אם יש נסיבות מסויימות להקלה בעונש ולעיתים גם קיימות נסיבות אשר יכולות להביא לביטול כתב האישום.

      בעבירות של השתמטות הרי שהתמונה מורכבת הרבה יותר, מכיוון שחוץ מהעובדה שהחייל לא היה בשירות, על התביעה להוכיח כי אותו חייל ידע שקראו לו לשירות ביטחון, וכי קראו לו כדין לשירות ביטחון. לא אחת לתביעה יש קושי להוכיח את חוקיות הגיוס לשירות, דבר אשר מוביל לא אחת לביטול כתבי אישום או ענישה מקלה (לדוגמה – אם מי שחתם על הצו לא היה מוסמך לעשות כן, אם בחורה מסויימת הגישה תצהיר דת והתביעה לא יכולה להוכיח, מכיוון שעליה מוטל הנטל לעשות כן, כי היא איחרה בהגשת התצהיר ועוד מקרים רבים ומגוונים אשר על עורך הדין המייצג להכיר בצורה מעמיקה).

      כמובן שיש חשיבות רבה בייצוג מקצועי ומנוסה כדי למצות את הזכויות, ההליכים המנהליים וההליכים מול בית הדין כדי להגיע לתוצאה הטובה ביותר.

       

      המאמר הזה נועד לתת לקורא מידע בסיסי על המצב המשפטי, כאשר הניסיון הוא לספק מידע בצורה הנגישה ביותר, ולא לסבך (מדי...) עם הפניות לפקודות, ההנחיות וסעיפי החוק הרבים, עליהם למעשה מבוסס המצב המשפטי.

      כאמור המאמר נועד לתת מושג כללי ובסיסי, ממש על קצה המזלג, על המצב המשפטי והזכויות של החיילים אשר נחשדים בהעדרות מן השירות. המצב המשפטי בעבירות אלו הוא מורכב מאוד.

      מוזמנים לפנות אלינו בכל שאלה.

       

      לחצו כאן כדי לקרוא "גחל"ת? ועדת התאמה? ערעור על פרופיל? איך אשיג את שינוי השיבוץ או הפטור שמגיע לי?

       

       

       

       

       

      *כותב המאמר, עו"ד אבי פינרסקי, הוא עו"ד העוסק במשפט צבאי ומשפט פלילי, אשר ייצג אלפי חיילים בפני בית הדין הצבאי ורשויות הצבא. בעבר שירת בסנגוריה הצבאית הראשית ובסנגוריה הצבאית המחוזית.

       

      www.finarsky.co.il

       

      לשאלות נוספות מוזמנים לפנות לדוא"ל finarsky.adv@gmail.com  או בטלפון 053-3373105

       

      חפשו אותנו גם בפייסבוק: https://www.facebook.com/FinarskyLaw

       

      אין לראות במאמר ייעוץ משפטי פרטני אלא מידע כללי בלבד

      דרג את התוכן:

        תגיות

        ארכיון

        תגובות אחרונות

        אין רשומות לתצוגה

        פיד RSS

        פרופיל

        AviFinarsky
        1. שלח הודעה
        2. אוף ליין
        3. אוף ליין