כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    פרופיל

    עזרא מורד
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    עוד גלריות (0)

    תגובות (13)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      5/12/11 23:44:
    איזו נוסטלגיה!! תמונה נהדרת
      23/5/10 11:04:


    עזרא תודה.

    כל סיפור וחוויות הורי חולפים מול פניי מתמונה זו ,יש לומר

    שהשמחה היתה מלווה לכל רגע בו שכנו באוהלים.

     


    באותה שנה במעברת אליכין נגנבו עשרות מחברי בגלל שהיו תימנים [פנסיונר שהתנצר בגלל פשעי יעל גרמן ראש עיריית הרצליה כלפיו 0523400161]
      3/5/10 14:47:


    מתבוננת עכשיו עם אבא שלי על התמונה

    שמעלה גם בו זיכרונות דומים

     

     

      9/2/10 18:48:

    מצאתי עצמי מתבוננת שוב בצילום הזה.

     

    וגם *

      19/12/09 01:13:
    תמונה נוסטלגית סוחטת זיכרון, שלמרות שלא היה קיים במציאות שלי, קיים אי שם בתוך המציאות  התת הכרתית הארץ  ישראלית הקולקטיבית, שבתוכה אני חיה.
      16/12/09 15:12:


    איזו תמונה מדהימה!!

    סוף סוף אני רואה היכן סבי וסבתי  גרו..

    תמיד שמעתי סיפורים על תקרופה יפה שהיתה בחייהם ,

    למרות שלא היה להם דבר..

    תודה שהבאת לנו רגעים יפים לתזכורת ולסקרנות.

      15/11/09 20:07:


    עזרא יקר

    הזכרת לי את הסיפורים במשפחתי כשרק עלו ארצה בשנת 1959

    שיכנו אותם במעברה בעכו, כך באוהלים חמים בקיץ וקרים בחורף.

     

    צילום מיוחד במינו שריגש אותי.

    תודה לך

    ושבוע טוב

    זהבית

      1/11/09 00:17:
    הישרדות ולא לשם ריטינג..
      2/10/09 09:45:

     

     

    כמה שננסה לתאר את ההתחלה לא נצליח להעביר את הקשיים כפי שהרגישו אנשי המעברות, נוסטלגיה החרותה בזיכרון, המראות הקולות, תלושי המזון, כל אלה מנת חלקם של הראויים להערצה וכבוד,

     

     דבר אחד היה ונעלם אהבת אדם אמיתית כפי שהייתה אז.

     

     

     

    יופי של תזכורת לדור ההמשך.

     

     

    תודה

    קירקוש. 

      26/9/09 12:29:

    תודה לך על הצגת התמונות הנוסטלגיות ,גם ההורים שלי זכו לגור באוהלים כשעלו בשנות ה-50
      10/9/09 23:38:

    איזו תמונה יפה...

    החזיר אותי לצריף שבו גרתי בילדותי...את האוהל איני זוכרת....

    היו זמנים.

    תודה לשיתוף.

    * רפאלה

      23/5/09 21:50:
    תודה לך על התזכורת, צריך להעריך את מה שיש. אני בטוחה שאז - בבוץ ובחום - אנשים התבכיינו פחות מאשר היום.

    פריטים נוספים בגלריה