כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    פרופיל

    שטוטית
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    תגובות (129)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      1/12/17 15:29:

    צטט: sari10 2017-11-30 13:35:37

    תמונה מרגשת במיוחד! ❤❤❤

    תודה שרי יקרה,

    כולם הסכימו/אמרו/הגיבו שהתמונה מרגשת במיוחד

    אפילו אותי היא תמיד מרגשת.

    תודה ושבת שלום

    נשיקה

      30/11/17 13:35:

    תמונה מרגשת במיוחד! ❤❤❤

      19/5/14 14:12:
    תמונה מרתקת ומקסימה. אכן 'מחזיקה בגאון', והחיוכים מדברים המון, והמעט מהמיקום שרואים ברקע גם תורם הרבה.
      19/5/14 09:15:
    שטוטית יקרה, האם את יודעת שכל הדברים החשובים המרגשים והיפים קורים במקרה? והנה הבקר במקרה או בטעות לחצתי על כפתור לא נכון ויצאת מול עיני כשאת בזרועות אמך היפיפיה שהזכירה לי את הנשים האלגנטיות והמשקיעות בהופעה למרות שלא היה להן. מכאן התחלתי לקרא ולאחר לשאר המטלות ולא יכלתי להתנתק. מה אומר לך יקירה, מרגש והדמעות חונקות בגרון, איזה מזל היה להוריך שזכו שתהינה להם שתיים. זכרי והזכירי אותם, הם ראויים ואת ראויה לאהבה כמובן.
      18/5/14 01:06:

    יישר כח. איזו מאמי.

    http://cafe.themarker.com/image/2353529/
    רואים את השמחה והכשרון בעיניים כבר בגיל חצי.
    גם אבי, בן 18, היחיד שנמלט והביא אחריו את אחיו ואמם-סבתי. קשה היה כאן ומיד כשנתאפשר, התגייסו לחיל האוויר הבריטי וחזרו לתופת ולכל רחבי המזרח התיכון.

      16/5/14 19:44:
    מרגש
      16/5/14 05:52:
    איזה אושר על פניכן, שמחות זו בזו. יפיפיות שתיכן.
      15/5/14 22:14:
    תמונה ממש מרגשת שטוטיתי, ומה שכתבת....
      15/5/14 21:00:
    יהי זכרה ברוך....
      27/10/13 00:44:

    צטט: --()-- 2013-10-26 21:14:37

    איזו תמונה נהדרת וגם התמונות הנוספות והסיפורים בתגובות. ממש סיפור משפחתי.

    תודה תודה:)

    גמני חייבת להודות שגלרית אלבום אישי שלי היא גלריה מופלאה

    תיעוד אישי כמו משפחתי


    ''

    תודה גם לכל המגיבים ולמככבים

    שבוע טופ >>>>>>>@

      26/10/13 21:14:
    איזו תמונה נהדרת וגם התמונות הנוספות והסיפורים בתגובות. ממש סיפור משפחתי.
      15/10/13 09:04:
    יפות יפות ...תמונה מקסימה .
    יהי זכרה ברוך,,,
      14/10/13 11:03:

    שטוטית יקרה לליבי נשיקה

    תמונה מרגשת של אימך ז"ל

    מחבקת את כאב אובדן אימך

    בתמונה אישה יפהפיה ומחזיקה אושר בידייה

    * חיבוקים אוהבים יקירתי

    תודה ששיתפת אותנו

    אשה יפה...ועקבות יפיה בפניך, יקירתי. יש לי תמונה של דודתי טובה (גיטה מן הסתם) עם אותה תסרוקת בדיוק...
      13/10/13 05:02:
    *נצחון החיים
      6/8/11 09:09:
    יפות ומחייכות....
      5/8/11 17:17:
    איזו אמא מקסימה הייתה לך. ואת תינוקת חייכנית וחמודה. וכמה שעצוב איננו יכולים לעשות דבר אלא להמשיך, בתקווה שבעתיד יהיה יותר טוב. שתהיה לך שבת מקסימה, יקירתי. אוהבת. איה.
      4/6/11 00:47:
    אוי מסכנה שלי!!! גם אבי נרצח או התאבד בגיל צעיר, [סיפור מוזר ולא ברור] אך כמעט ולא הכרתי אותו, כך שזה לא כואב. ירדתי למטה, וראיתי את התמונות הנוספות, גם קראתי... חיבוק גדול ממני!
      2/6/11 23:48:

    צטט: Hanna Watts 2011-06-02 00:14:59

    אמך ניפטרה בגיל צעיר ...כמה עצוב שטוטית ! :( אמי אמרה דבר יפה: שכל זמן שאת זוכרת את הנפטר, הוא עדיין חי בך.

    ואבי נפטר צעיר יותר 10 שנים לפני- שניהם נפטרו צעירים אכן עצוב 

    וואטסית יקירתי נשיקה

    ~~

    התרגשתי כאן; מאוד;

     

    )( )( )(

     

    אכן מרגש צ"ה חברה שלי

    וראוי לקרוא את התגובות יש עד תמונות וסיפורים ואנקדוטות

     

    שבת שלום
    נשיקהנשיקהנשיקה

      2/6/11 00:14:
    אמך ניפטרה בגיל צעיר ...כמה עצוב שטוטית ! :( אמי אמרה דבר יפה: שכל זמן שאת זוכרת את הנפטר, הוא עדיין חי בך.
      1/6/11 23:39:

    התרגשתי כאן; מאוד;

     

    )( )( )(

      22/11/10 07:37:

     

    תמונה אחת השווה אלף מילים ...

    תמונה אחת, שבאחת זרקה אותי לכאב העצום ההוא ...

    תמונה המגלמת בתוכה יופי, שמחה ותקווה.

     

    חיזקי ואימצי והיי ברוכה,

    ותהא נשמתם של הוריך צרורה בצרור החיים.

    אמן *


      21/11/10 22:58:
    תודה עוזי
    שבוע מבורך גם לך:))
      21/11/10 00:12:

    ריגשת אותי מאוד חברה יקרה

    שבוע מבורך
      14/10/10 11:40:

    צטט: שטוטית 2010-01-27 21:41:28

     

     

     

    חיוך

     

     

     

     

    נירית חיוך

    ~

    שידור חוזר שלי ושל אחותי משתעשעות

    אוחח תדעו לכם שרצחתי לה פעם את הדובי

    העפתי אותו מהחלון החוצה

    מאז היא קצת כועסת עלי :)))))

    http://img145.imageshack.us/img145/381/44605301.jpg

     

      14/10/10 11:39:

    צטט: שטוטית 2010-01-28 03:38:57

    צטט: אביה אחת 2010-01-27 16:57:50

    איזו אישה מרשימה
     

     

    שטוטיה -

     

    ריגשת אותי מאד בשתי התמונות שהבאת

    החיוך - שובה לב

    תמונות מרגשות מאד

    תודה

    וכן, היית תינוקת חמודה

    ונשארת כזו.....

     

    זאת הבעיה אביוש

    שנשארתי תינוקת מתוקה לא חמודה

    וזאת בעיה ממרום שנותי :))

    }{

    הנה עוד תמונה של אמא שלי האלגנטית:)

        ''

     

      22/8/10 20:44:
    היא ידעה להחביא את סערת הרגשות והנפש שבתוכה,ולהנפיק חיוך יפה, וחום לתינוקת שבזרועותיה.
    :-)
      21/8/10 23:31:
    לילה טוב לך שטוטית, עיינתי קצת יותר בתמונות ,התמונה של השק קמח מצאה חן בעיני ונראה שאת ואחותך הייתם קרובות יותר משאת מוכנה להודות,
    ויש לך יתרון נוסף על אחותך בקשר לאביך : גם את הכרת אותו ואת אימך יותר שנים מאחותך, אז יוצא שהיתרון כפול,
    שיהיה לך שבוע נעים ולילה טוב יקירה
    בידידות רבה אשר
      21/8/10 16:25:

    עברתי על התגובות המרגשות. התמונות של אמך יפות מאוד. אמך יפה מאוד. מזכירה לי את זו לי. אלה שחוו את התופת עיכלו את שעבר עליהם ממרחק הזמן.  אנו - דור שני לשואה, רואים את התקופה ההיא בעיניים אחרות. 

      20/8/10 08:38:
    חתיכת היסטוריה התמונה הזאתתתתת
      19/8/10 20:49:
    שטוטית או קונור : בכל מקרה nothing compares 2 u
      4/4/10 11:17:

    תודה לילית

    שבאת לבקר את אמא שלי ז"ל

     

    עוד שבוע זה יום השואה

    יום טעון

     

    ~

    לבינתיים חג שמח

     

    }{


    מקסים*
      1/2/10 16:03:

    צטט: yochi2323 2010-02-01 15:40:34

    כל כך מוכר ונוגע בהרבה מאיתנו

    אמא שלי ז"ל לא היתה שם פיזית אבל גם לא ניצלה משם.

    החיוך הזוהר על פניה של אמא שלך בזכותך

    והנחמה היחידה היא אולי רגעי שהאושר שהבאת לה.

     אכן היה לה אושר גדול משתי הבנות שלה לאמי ז"ל

    כמו שהיו לה חיים טובים בין לבין מחלותיה

     

    תודה יוכי למילותייך

    :)

     

      1/2/10 15:40:

    כל כך מוכר ונוגע בהרבה מאיתנו

    אמא שלי ז"ל לא היתה שם פיזית אבל גם לא ניצלה משם.

    החיוך הזוהר על פניה של אמא שלך בזכותך

    והנחמה היחידה היא אולי רגעי שהאושר שהבאת לה.

      1/2/10 15:37:

    דורי :)))

     

    תודה, ריגשת!

     

    }{

      1/2/10 14:21:

    שטוטקה,

    עשית לי בום בלב.

    הצילום משגע. האושר של אמך

    ניגר מפניה. היית אז התגלמות

    כל הטוב בעולם, כל היופי, כל התקווה,

    כל החלומות שהתגשמו........ כל החסכים

    שנגרמו ואת חיפית עליהם בהיותך.

    זה חיוך של אושר לא רק של אמא, אלא

    היא משקפת את חיוך הנצחון של כל

    בני משפחתה שלא זכו .....

    זהו  -  את הנצחון !

    גם אני הנצחון של אבא שלי. שרד את

    התופת בשנים 13-19 לחייו.

    והוא איתי, עם אימי, שיחיו !

    זה מסוג הצילומים שהם לא רק צילום -

    זה תמצית קורות חיים  !

    נהדר !

    ענק !

    תודה ששיתפת באינטימיות שכזאת.

      31/1/10 14:04:

    צטט: תמר מייק לאופר 2010-01-31 13:55:26

    מחזקת את ידיך, והתמונות חזקות מאוד. ואת היית כבר ילדה יפיפיה.

    הורי נולדו בארץ, אך הורי בעלי ברחו מהגרמנים והגיעו לארץ, שניהם נפטרו כבר. אני יודעת כמה קשה

    להיות דור שני לניצולי שואה.

    חובתנו לזכור ולא לשכוח! לשם כך היה לי חשוב לעבוד על הפרוייקט הזה שהכנתי ולשמחתי

    הוא התקבל לתערוכה.

    תודה לך

     

    תמר

     כמו משפחת אבי שהגיעו כמעט ברגע האחרון מגרמניה

    ואבי ילד קטן ....

    גלריית האלבום האישי חשובה לי מאוד גם כדי להנציח את קורות הוריי

    ונכון זה קשה להיות דור שני לשואה נושאים בתוכנו אם לא לומר מכילים

    את גודל התופת כמו את נצחון התקומה.

    לראיה השיר שלי לזכר שפרץ מתוכי לפני כמה שנים 

     

    תודה שהגעת תמר

    ובהצלחה רבה רבה בתערוכה החשובה שלך

     

    }{שטוטית

     

     

      31/1/10 13:55:

    מחזקת את ידיך, והתמונות חזקות מאוד. ואת היית כבר ילדה יפיפיה.

    הורי נולדו בארץ, אך הורי בעלי ברחו מהגרמנים והגיעו לארץ, שניהם נפטרו כבר. אני יודעת כמה קשה

    להיות דור שני לניצולי שואה.

    חובתנו לזכור ולא לשכוח! לשם כך היה לי חשוב לעבוד על הפרוייקט הזה שהכנתי ולשמחתי

    הוא התקבל לתערוכה.

    תודה לך

     

    תמר

      30/1/10 21:39:

    צטט: אלת האש 2010-01-27 22:00:28

    תמונה נהדרת שלך עם אחותך.היית ילדה יפה ממש.

    ואמא שלך משו. השיק בולט.

     תודה וואלרייה :)

    כן אמא של משו משו היתה

    אישה עם המון שיק

    נשיקה

     

      30/1/10 18:10:

    צטט: מיא 2010-01-28 20:31:40

    שטוטי, נצבט לי הלב יותר מהכל כשכתבת שנשארת תינוקת... אני מקווה שלא במובן הפגיע. זה כל כך קשה! אני מזדהה. זה קשה להרגיש קטנה וחסרת הגנה. לפעמים אנחנו חוזרים לפינות האלה. אני כשחיפשתי הגנה, לא קיבלתי אותה. מאז למדתי לא לחפש. אסור להיות תינוקת. זה לקח טוב מאוד. ואמא שלך מאוד אלגנטית. זה מדהים הדיכוטומיה הזאת בין החיצוניות היפה שלה לעצב שלה. 

     תינוקת אולי לא

    אבל ילדה כן ומשם מגיעים גם השירים והמילים

    נכון אני פגיעה מחד

    ומאידך תמיד הייתי עצמאית ודעתנית מגיל אפס

    עקשנית ומרדנית

    ואת ההגנות אני מספקת לעצמי לבד

    עד כמה שאפשר

    כן אמא שלי היתה אישה אלגנטית להפליא

    מדהימה עם כל המורכבות שהיתה בה

     

     

      30/1/10 17:47:

    צטט: רוני מרום 2010-01-30 17:37:07

    יקירתי

    ~~~~~

    אימא שלך היתה אישה יפה והתפוח לא נפל כנראה רחוק....

    כל אחד, בן גילנו, ואני "הצעיר" שבמשפחה, נושא עימו תמונות וזכרונות מהעבר.

    אין ספק, שתאריכים, אירועים ואפילו ריחות מחזירים אותנו לרגעים ולזכרונות מהעבר.

    אבל מה שחשוב יותר זה העתיד...

    חיוך ושירה בלב בבוקר יבשרו על יום טוב בהמשך...

    שבוע טוב

    רוני (-:{ 

     מילים יפות כתבת לי כאן רוני :)

    תודה מקרב לב

    שבוע נפלא לכולנו

    נשיקה

     

      30/1/10 17:37:

    יקירתי

    ~~~~~

    אימא שלך היתה אישה יפה והתפוח לא נפל כנראה רחוק....

    כל אחד, בן גילנו, ואני "הצעיר" שבמשפחה, נושא עימו תמונות וזכרונות מהעבר.

    אין ספק, שתאריכים, אירועים ואפילו ריחות מחזירים אותנו לרגעים ולזכרונות מהעבר.

    אבל מה שחשוב יותר זה העתיד...

    חיוך ושירה בלב בבוקר יבשרו על יום טוב בהמשך...

    שבוע טוב

    רוני (-:{ 

      30/1/10 16:08:

    צטט: למדנית 2010-01-29 08:39:51


    תמונות מלבבות ומרגשות.

     

    יהי זכרה ברוך!

     תודה גאולה יקרה

    נשיקה

     

      30/1/10 00:30:

    צטט: שטוטית 2010-01-28 13:01:49

    צטט: גליתוש. 2010-01-28 04:08:07


    שקמח :) אחיות. הסתכלתי על כל התמונות, אמא מיוחדת מאד.

     כן כן גליתוש שקמח אחיות המממ לפחות את הקטנה (אחותי) את מכירה:)

    ~

    בצילום:

    ביום שהביאו את אחותי הביתה.....נו אפשר לראות שאני קצת ואפילו קצת הרבה בהלם

    -פתאום התינוק/ת בבטן של אמא הפכה לעובדה קיימת ואני מודאגת מאוד ממעמדי

    במשפחה אחרי עשר וחצי שנים של בת יחידה הכוכב של אבא ואמא -

    ואבא שלי עוד יותר מודאג מתגובתי מותר לספר ההיסטרית ...

    כמה ימים לפני כן כשחזר מבית-החולים לבשר לי שנולדה לי אחות

    ואני הגבתי בהיסטרייה: "לא יכולהיות אחות זה אח אמרתי לו

    הרי חיכיתי לאח, לתינוק חמוד - נכון כל כך רציתי אח-בן זכר

    -ופתאום נולדה ילדה ובטוח שהיא תתחרה בי - 

    בכיתי בהיסטרייה ואמרתי לאבא שלי כבר לא תאהב אותי כי

    נולדה תינוקת חדשה

    ואבא שלי כל כך חכם אמר לי מה פתאום

    בטח שתמיד אוהב אותך יותר הרי אני מכיר אותך יותר שנים ! :-) ;

    http://img97.imageshack.us/img97/6636/32939229.jpg

     

     

       ראיתי את התמונה ושאלתי את עצמי,

       "מעניין איך טוטינקה הרגישה כשהתבשר לה שנולדה לה אחות"

       והנה את מסבירה...וזה כל כך הגיוני שהרגשת כמו שהרגשת,

       אבל היו לך הורים אינטלגנטיים ואבא חכם והתשובה שנתן לך

       בהחלט מתקבלת על הדעת. וחוץ מזה גם כשגדלים תמיד נשארים

       "הילדים" של אבא ואמא.

     

       אגב, אמא שלך כל כך דומה לאחותי שזה פשוט מדהים.

     

       מלן תלפים נשיקות.

     

      30/1/10 00:23:

    צטט: ( ( (( )) ) ) 2010-01-29 22:55:17

     

    טוטיתי, תראי איך מהתמונה של אמך ואת בזרועותיה,

    הפך לפוסט מעניין...עם הרבה מידע ותמונות, שפו !!!

    *בצילום הזה את מזכירה לי קצת את צ'רצ'יל...לא???............קריצה
    }{

     חחחח וואללה בתיוש:))

     ~

    נכון כך גם אמא ואבא שלי שהעריץ את צ'רצ'יל

    ובספרייתו כיכבו ספריו 

    "ההיסטוריה של העמים דוברי אנגלית"

     ~

    תמיד היו אומרים שאני צ'רצ'יל קטן

    מקווה שגם בכושר הרטורי שלי :)

     

    וואללה בתיוש :) אדיר את הזכרת לי את זה ממש

    }{

     

     

      30/1/10 00:21:

    צטט: שטוטית 2010-01-28 13:01:49

    צטט: גליתוש. 2010-01-28 04:08:07


    שקמח :) אחיות. הסתכלתי על כל התמונות, אמא מיוחדת מאד.

     כן כן גליתוש שקמח אחיות המממ לפחות את הקטנה (אחותי) את מכירה:)

    ~

    בצילום:

    ביום שהביאו את אחותי הביתה.....נו אפשר לראות שאני קצת ואפילו קצת הרבה בהלם

    -פתאום התינוק/ת בבטן של אמא הפכה לעובדה קיימת ואני מודאגת מאוד ממעמדי

    במשפחה אחרי עשר וחצי שנים של בת יחידה הכוכב של אבא ואמא -

    ואבא שלי עוד יותר מודאג מתגובתי מותר לספר ההיסטרית ...

    כמה ימים לפני כן כשחזר מבית-החולים לבשר לי שנולדה לי אחות

    ואני הגבתי בהיסטרייה: "לא יכולהיות אחות זה אח אמרתי לו

    הרי חיכיתי לאח, לתינוק חמוד - נכון כל כך רציתי אח-בן זכר

    -ופתאום נולדה ילדה ובטוח שהיא תתחרה בי - 

    בכיתי בהיסטרייה ואמרתי לאבא שלי כבר לא תאהב אותי כי

    נולדה תינוקת חדשה

    ואבא שלי כל כך חכם אמר לי מה פתאום

    בטח שתמיד אוהב אותך יותר הרי אני מכיר אותך יותר שנים ! :-) ;

    http://img97.imageshack.us/img97/6636/32939229.jpg

     

     

     

      30/1/10 00:17:


    יפות יפות (-:

     

    עד לפני כמה שנים אנשים לא דיברו

    על השואה. לא רצו לפתוח את זה.

    איתך דיברו כשהייתי קטנה?

      29/1/10 22:55:

     

    טוטיתי, תראי איך מהתמונה של אמך ואת בזרועותיה,

    הפך לפוסט מעניין...עם הרבה מידע ותמונות, שפו !!!

    *בצילום הזה את מזכירה לי קצת את צ'רצ'יל...לא???............קריצה
    }{

      29/1/10 22:32:

    צטט: שטוטית 2010-01-29 22:26:08

    צטט: יובז 2010-01-27 20:41:13

    תמונה נפלאה.

    תקווה אושר וצער.

     

     תודה יובז:-)

     

    הפלאת לתמצת

    שבת שלום

     

     

     

    אלה החיים.

    שבת שלום :-)

     

      29/1/10 22:26:

    צטט: יובז 2010-01-27 20:41:13

    תמונה נפלאה.

    תקווה אושר וצער.

     

     תודה יובז:-)

     

    הפלאת לתמצת

    שבת שלום

     

     

      29/1/10 22:19:

    צטט: rebekart 2010-01-29 08:01:51

    ספר זכרון..תודה ששיתפת..זה נוגע כל כך..

    וחיפה ובית הקרונות...מריץ אותי אחורה בזמן...בימים שגם אני הייתי שם..

    שבת שלום שטוטית.

     אכן ספר זיכרון יד ושם

    למתים ולחיים

    ~

    תודה רבקה

    שבת שלום

     

     

      29/1/10 21:26:


    לפעמים ללא מילים

    רק **************

      29/1/10 19:56:

    צטט: חירות-נפש 2010-01-29 19:49:37

    תמונה מרגשת של נצחון החיים על התופת...

    לפני שנתיים-שלוש גיליתי שהכריזו על יום הולדתי,

    27/1, כיום השואה הבינ"ל.

    לאחר כמה דקות של צער, התמלאתי גאווה,

    שהרי יום זה הוא יום שחרור אושוויץ, יום חירוּת.

     

     

    אכן חירותק'ה יקרה:)

    את יכולה להתמלא גאווה

    הרבה גאווה

    אנחנו כאן, חיים נושמים וגם בועטים !

    שבת שלום חנהל'ה :)

     

      29/1/10 19:49:

    צטט: מולי. 2010-01-29 19:16:04

     

    טוטינקה מקסימה שאת,

    בא לי לחבק אותך חזק,

    התמונות מדהימות,

    אימך נראית כל כך מאושרת

    איתך. והתמונה שאת נושאת

    את אחותך על גבך (מזכירה לי את עצמי).

    את יפהפיה ותשארי לעולם כזאת.

     

    אוהבת אותךנשיקה

     הכי חשוב שיש לי נפש יפה מולינק'ה

    וכל הקוראים אותי יודעים זאת

    ~

    אוהבתותך גם

    שבת שלום

    נשיקה

     

      29/1/10 19:49:

    תמונה מרגשת של נצחון החיים על התופת...

    לפני שנתיים-שלוש גילית שהכריזו על יום הולדתי,

    27/1, כיום השואה הבינ"ל.

    לאחר כמה דקות של צער, התמלאתי גאווה,

    שהרי יום זה הוא יום שחרור אושוויץ, יום חירוּת.

     

     

      29/1/10 19:16:

     

    טוטינקה מקסימה שאת,

    בא לי לחבק אותך חזק,

    התמונות מדהימות,

    אימך נראית כל כך מאושרת

    איתך. והתמונה שאת נושאת

    את אחותך על גבך (מזכירה לי את עצמי).

    את יפהפיה ותשארי לעולם כזאת.

     

    אוהבת אותךנשיקה

    ט"ו בשבת שמח לך שטוטה,,,,

    }{

     

      29/1/10 12:58:

    צטט: Nataly Tarshish 2010-01-29 02:07:36


    שטוטיניו יקרה...

     

    אצילות לב ונפש

    חסינות מן השאול

    ומציאת נחמה מתוך הכוסות הריקות ביותר של החיים

    הם אלו שלעולם אחלוק להם מהוויתי.

    לא לשווא אמרתי כי כל עוד זוכרים אותך אתה חי.

    הנצחת פה רגעים, הם חיים מעצם קיומם

    וזכרונם...

     

    מחבקת.

    ממני- פגית מ 1985 :)

     היי פגית 1985נטלייה דארלינג:))

     ~

    תמיד אנצור בלבי את הורי

    ובגלריית האלבום האישי אני מנציחה רגעים

    מחיי משפחתי ומחיי 

     ~

    מחבקת לשבת מנוחה

    }{

    ~ ~

    חברה'ס:) שלי

    השמש מחייכת ואני יוצאת לחייך אליה

    ממליצה לכם להיכנס לוידאוקליפ -אמא

    מתחתיו ריכזתי תמונות של אמי ושל משפחתי

    מילדותי הרחוקה והכל-כך  קרובה :

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=1436082

     

    שבת מחייכת לכולם

    נשיקה

     

     

      29/1/10 12:03:
    מרגש מאד,
    תמונה מ-ק-ס-י-מ-ה!!!!!
    הפנים שלה אומרות הכל.
      29/1/10 08:39:


    תמונות מלבבות ומרגשות.

     

    יהי זכרה ברוך!

      29/1/10 08:01:

    ספר זכרון..תודה ששיתפת..זה נוגע כל כך..

    וחיפה ובית הקרונות...מריץ אותי אחורה בזמן...בימים שגם אני הייתי שם..

    שבת שלום שטוטית.

      29/1/10 02:13:

    צטט: ioram 2010-01-28 23:13:23

    וכמה הם מיהרו להקים משפחות וכמה האנושיות התיישרה לאחר המעיכה הגדולה. היא כל כך גאה בך! בצדק!

     נכון יורם

    כל כך מהר זה תמיד מדהים אותי מחדש

    איך הם קמו מהאפר ניצולי השואה

    שהגיעו בעירום וערייה לארץ

    והקימו משפחות לתפארת

    והתבססו בעבודה

    וחלק גדול מהם הצליחו בעסקים ובעלי מפעלים

    במקרה המשפחה שלי היא לא דוגמא

    כי כאמור בצילום הקודם שהכנסתי

    אבי הגיע עם הוריו מגרמניה וסבי הצליח

    להביא איתו כסף אז הם היו מראש מבוססים

    ועטפו את אמי מיום הפגשה עם אבי

    וסבתי קנתה לה כל הנחוץ לביתם

    ~

    כל סיפור השואה הוא גבורה גם ובעיקר

    סיפור הניצולים שהם אף-על-פי ולמרות הכל

    אנחנו כאן !

    העם היהודי חי וקיים

    נסחפתי קצת ובצדק :)

     

    שבת שלום

     

     

      29/1/10 02:07:


    שטוטיניו יקרה...

     

    אצילות לב ונפש

    חסינות מן השאול

    ומציאת נחמה מתוך הכוסות הריקות ביותר של החיים

    הם אלו שלעולם אחלוק להם מהוויתי.

    לא לשווא אמרתי כי כל עוד זוכרים אותך אתה חי.

    הנצחת פה רגעים, הם חיים מעצם קיומם

    וזכרונם...

     

    מחבקת.

    ממני- פגית מ 1985 :)

      28/1/10 23:44:

    צטט: זמן קסם 2010-01-28 20:21:23


    גידלה בת רגישה לתפארת

    יהי זכרה ברוך *

    דנה

     אכן דנה

    אני רגישה לתפארת 

    לעתים זה קשה

    אבל יש ערך מוסף

    גם אחותי היא אדם לתפארת

    הורי גידלו אותנו על ערכים ועל ערבות הדדית

    ורגישות לזולת 

    תודה

     

     

      28/1/10 23:13:
    וכמה הם מיהרו להקים משפחות וכמה האנושיות התיישרה לאחר המעיכה הגדולה. היא כל כך גאה בך! בצדק!
      28/1/10 23:04:
    שלעולם לא נשכח!
      28/1/10 23:03:

    תמונה יפיפיה לזכרון מאמך שנשאר.

    שטוטי יקרה

      28/1/10 20:31:
    שטוטי, נצבט לי הלב יותר מהכל כשכתבת שנשארת תינוקת... אני מקווה שלא במובן הפגיע. זה כל כך קשה! אני מזדהה. זה קשה להרגיש קטנה וחסרת הגנה. לפעמים אנחנו חוזרים לפינות האלה. אני כשחיפשתי הגנה, לא קיבלתי אותה. מאז למדתי לא לחפש. אסור להיות תינוקת. זה לקח טוב מאוד. ואמא שלך מאוד אלגנטית. זה מדהים הדיכוטומיה הזאת בין החיצוניות היפה שלה לעצב שלה. 
      28/1/10 20:21:


    גידלה בת רגישה לתפארת

    יהי זכרה ברוך *

    דנה

      28/1/10 20:15:

    מרגש
      28/1/10 19:47:

    צטט: hoomi חומי 2010-01-27 20:58:04

    נראית חמודה ואוהבת

    יהי זיכרה ברוך

     חומיל'ה  אכן,

    תודה שהגעת

    }{שטו

     

      28/1/10 19:31:

    צטט: mzukan 2010-01-28 18:34:43


    ערב טוב לך שטוטיתי , התרשמתי מתמונת אמך שהיתה אשה יפה,

    והיא גם נראית מאושרת  איתך ואניי מניוח שחיוכה החינני מלווה אותך עד היום,

    שיהיה לך סופשבוע טוב ידידתי ,

    בידידות ובחיבוק אשר

     והיו לה עוד תכונות טובות כמובן לאמי

    תודה ידידי

    סוףשבוע נפלא גם לך ולמשפחתך

    חיבוק

    ממני

    }{

     

      28/1/10 18:34:


    ערב טוב לך שטוטיתי , התרשמתי מתמונת אמך שהיתה אשה יפה,

    והיא גם נראית מאושרת  איתך ואניי מניוח שחיוכה החינני מלווה אותך עד היום,

    שיהיה לך סופשבוע טוב ידידתי ,

    בידידות ובחיבוק אשר

      28/1/10 17:26:

    צטט: נעימות 2010-01-28 11:30:05

    יהי  זכרה  ברוך  אמן!!!

     

    ולך  חיבוק  גדול!!!!

     דבורהל'ה

     אווחאריסטו פולי (תודה רבה ביוונית)

     :)

    חיבוק גדול גם לך ~~~

     

     

      28/1/10 17:16:

    צטט: עגורה לבנה 2010-01-28 14:52:12


    שטוטיניו,

    הגעגוע צובע את העיניים במסך של דמעות. ככה אני כרגע מול התמונות והסיפור.

    לא נותר לי אלא לשלוח לך חיבוק אוהב וחם,

    ושיקה,

    תמי.

     

     שיקות תמיל'ה

     

     http://www.ani3.dk/disney02/smaa/Nyt%20(244).gif

     

    במביונת שלך

     

     

     

      28/1/10 14:52:


    שטוטיניו,

    הגעגוע צובע את העיניים במסך של דמעות. ככה אני כרגע מול התמונות והסיפור.

    לא נותר לי אלא לשלוח לך חיבוק אוהב וחם,

    ושיקה,

    תמי.

     

      28/1/10 14:33:

    צטט: ברייקי 2010-01-28 10:38:45

    שטוטית היקרה!

     

    צילומים יפים מאוד שמזכירים נשכחות. יום של זכרונות...

     

    ואת היית ממש ילדה יפיפיה.

     

    תודה לך

     

    *

    אסתר

     תודה לך אסתר :)

    ~

    וכאן אפשר לראות את כל הצילומים מרוכזים

    ולשמוע את הוידאוקליפ -אמא של ריקי גל

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=1436082

     

    צהריים טובים לכולם

     נשיקה

     

      28/1/10 13:01:

    צטט: גליתוש. 2010-01-28 04:08:07


    שקמח :) אחיות. הסתכלתי על כל התמונות, אמא מיוחדת מאד.

     כן כן גליתוש שקמח אחיות המממ לפחות את הקטנה (אחותי) את מכירה:)

    ~

    בצילום:

    ביום שהביאו את אחותי הביתה.....נו אפשר לראות שאני קצת ואפילו קצת הרבה בהלם

    -פתאום התינוק/ת בבטן של אמא הפכה לעובדה קיימת ואני מודאגת מאוד ממעמדי

    במשפחה אחרי עשר וחצי שנים של בת יחידה הכוכב של אבא ואמא -

    ואבא שלי עוד יותר מודאג מתגובתי מותר לספר ההיסטרית ...

    כמה ימים לפני כן כשחזר מבית-החולים לבשר לי שנולדה לי אחות

    ואני הגבתי בהיסטרייה: "לא יכולהיות אחות זה אח אמרתי לו

    הרי חיכיתי לאח, לתינוק חמוד - נכון כל כך רציתי אח-בן זכר

    -ופתאום נולדה ילדה ובטוח שהיא תתחרה בי - 

    בכיתי בהיסטרייה ואמרתי לאבא שלי כבר לא תאהב אותי כי

    נולדה תינוקת חדשה

    ואבא שלי כל כך חכם אמר לי מה פתאום

    בטח שתמיד אוהב אותך יותר הרי אני מכיר אותך יותר שנים ! :-) ;

    http://img97.imageshack.us/img97/6636/32939229.jpg

     

      28/1/10 12:28:

    צטט: עודד השודד 2010-01-28 05:23:42

    כמה יפות אתן שתיכן ומאושרות. יפה שאת מנציחה אותה ועוד על רקע היום הזה  *

     תודה עודד:-)

    כן חשוב לי להנציח את אמי כמו את אבי שנפטרו מן העולם מוקדם מדי

    אבל אפשר גם להסתכל על זה אחרת

    בכל זאת זכתה אמי לצאת מהתופת, להקים משפחה ולחיות חיים יפים

    בין לבין הזכרונות הקשים

     

     

      28/1/10 11:30:

    יהי  זכרה  ברוך  אמן!!!

     

    ולך  חיבוק  גדול!!!!

      28/1/10 10:38:

    שטוטית היקרה!

     

    צילומים יפים מאוד שמזכירים נשכחות. יום של זכרונות...

     

    ואת היית ממש ילדה יפיפיה.

     

    תודה לך

     

    *

    אסתר

      28/1/10 06:28:
    עברתי....בוכה
      28/1/10 05:23:
    כמה יפות אתן שתיכן ומאושרות. יפה שאת מנציחה אותה ועוד על רקע היום הזה  *
      28/1/10 04:08:

    שקמח :) אחיות. הסתכלתי על כל התמונות, אמא מיוחדת מאד.
      28/1/10 03:42:

    איזה תמונה יפה. רואים שהחיוך מאושר
      28/1/10 03:38:

    צטט: אביה אחת 2010-01-27 16:57:50


    שטוטיה -

    ריגשת אותי מאד בשתי התמונות שהבאת

    החיוך - שובה לב

    תמונות מרגשות מאד

    תודה

    וכן, היית תינוקת חמודה

    ונשארת כזו.....

     

    זאת הבעיה אביוש

    שנשארתי תינוקת מתוקה לא חמודה

    וזאת בעיה ממרום שנותי :))

    }{

    הנה עוד תמונה של אמא שלי האלגנטית:)

       

      28/1/10 00:34:

    צטט: גיא פדה 2010-01-27 23:33:33

    אחזור לככב מחר.

    מנוחתה עדן

     תודה פדרסקי קוראי הנאמן :)

     

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=1436082

     

     

      27/1/10 23:33:

    אחזור לככב מחר.

    מנוחתה עדן

      27/1/10 22:01:

    צטט: שטוטית 2010-01-27 17:43:01

    צטט: מיא 2010-01-27 11:25:23

    איזו תמונה אופטימית. לא רואים בכלל מה הסיפור שמסתתר מאחוריה...אין לי מילים. זה ודאי כואב. 

    מיא,

    הרבה מחבריו של אביך גם בקבוצת האמנים 10 היו ניצולי ופליטי שואה

    ולא תמיד ראו עליהם....

     ~

    אמא שלי היתה אישה יפהפייה

    לא נפלה ברמת יופייה משחקנית קולנוע הוליבודית

    היית משתגעת מהלקים שלה, היה לה המון שיק התלבשה נהדר

    ואפילו לבשה ביקיני או נכון יותר בגד-ים 2 חלקים

    לא היה עולה על דעתה להסתובב בג'ינס וקרוקס כמו הבת שלה:-)

    כפי שכתבתי בין לבין המחלות שלה שהלכו והחריפו עם השנים

    היו להוריי חיים טובים מלאי מסיבות וטיולים

    ובמיוחד בשבילך סרקתי צילום שלה מטיול של הורי בנגב דומני-

    הצילום בצבע הרוס לחלוטין ולכן עיבדתי אותו קצת בפיקאסה

    תראי באיזה שיק היא קושרת את המטפחת לראשה

    והציפורניים תמיד עשויות משו משו

     

     

     

     

     היא באמת יפהפייה, גם בצילום הראשון. וזה טבען של בעיות נפשיות ושל טראומות מהעבר, שהן צצות אחרי משברים, ויש תקופות שלמות של רגיעה... את ירשת את היופי שלה, ללא ספק. זה קשה לדור הזה לשאת משא כבד כל כך. אצלנו במשפחה הגרעינית כולם ניצלו בנס מהשואה - רק במשפחה המורחבת יותר היא פגעה. הסבים שלי ניצלו בידי עובדי משק הבית שלהם ברומניה שהיו מקורבים לשלטון, וגוננו עליהם והצהירו בפני הנאצים שהם אינם יהודים, סימנו את דלתותיהם כנוצרים, וכך ניצלו. חסידי אומות העולם. לא חסרו כאלה ברומניה. אנשים בעלי לב שהצילו יהודים. אבל כל המשפחה היותר רחוקה נספתה. 

      27/1/10 22:00:

    תמונה נהדרת שלך עם אחותך.היית ילדה יפה ממש.

    ואמא שלך משו. השיק בולט.

      27/1/10 21:41:

    נירית חיוך

    ~

    שידור חוזר שלי ושל אחותי משתעשעות

    אוחח תדעו לכם שרצחתי לה פעם את הדובי

    העפתי אותו מהחלון החוצה

    מאז היא קצת כועסת עלי :)))))

    http://img145.imageshack.us/img145/381/44605301.jpg

      27/1/10 21:22:

    צטט: שטוטית 2010-01-27 17:43:01

    צטט: מיא 2010-01-27 11:25:23

    איזו תמונה אופטימית. לא רואים בכלל מה הסיפור שמסתתר מאחוריה...אין לי מילים. זה ודאי כואב. 

    מיא,

    הרבה מחבריו של אביך גם בקבוצת האמנים 10 היו ניצולי ופליטי שואה

    ולא תמיד ראו עליהם....

     ~

    אמא שלי היתה אישה יפהפייה

    לא נפלה ברמת יופייה משחקנית קולנוע הוליבודית

    היית משתגעת מהלקים שלה, היה לה המון שיק התלבשה נהדר

    ואפילו לבשה ביקיני או נכון יותר בגד-ים 2 חלקים

    לא היה עולה על דעתה להסתובב בג'ינס וקרוקס כמו הבת שלה:-)

    כפי שכתבתי בין לבין המחלות שלה שהלכו והחריפו עם השנים

    היו להוריי חיים טובים מלאי מסיבות וטיולים

    ובמיוחד בשבילך סרקתי צילום שלה מטיול של הורי בנגב דומני-

    הצילום בצבע הרוס לחלוטין ולכן עיבדתי אותו קצת בפיקאסה

    תראי באיזה שיק היא קושרת את המטפחת לראשה

    והציפורניים תמיד עשויות משו משו

     

     

     

     

     

    אכן יפהפיה, שטוטה!

    גנים טובים.(-:

      27/1/10 21:20:

    צטט: רם אריה 2010-01-27 20:35:12

    היא שמחה ומאושרת אתך בידיים,

     

     נכון היא אהבה ילדים ורצתה ללדת הרבה הרבה

    אך הרופאים אסרו עליה ללדת בגלל מצב בריאותה

    וקשייה בלידתה אותי על כך סיפרתי לכם כבר כאן:

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=1418106&p=0

    לאחר שנים  בכל זאת היא הביאה לעולם את אחותי

    ילדה יפה בריאה חזקה שנולדה במשקל 4,300 ק"ג

    לעומת המשקל הפגיסטי שבו נולדתי אני

     ~

    אך היא שילמה ביוקר על הלידה הזאת

    כשהיתה בהריון עם אחותי עדיין אישה צעירה

    - היא לקתה בשבץ מוחי קל

    שיצאה ממנו  בשלום אך מאז החלה להתדרדר אט אט

    בבריאותה.

    ~

    היום לא הייתי יכולה להניף את אחותי על הגב

    היא הרבה יותר גדולה ממני במשקל הגוף ובגובה:)

    לעתים חושבים שהיא אחותי הבוגרת יותר

    למרות פער הגילים בינינו -

      27/1/10 21:09:

    צטט: חכמה 2010-01-27 16:50:43


    עצוב שהיא נפטרה כל כך צעירה.

    בצדק את מתעדת את חייך, כולנו חייבים לעשות זאת.

     

     

     

     נפטרה צעירה ואבא שלי נפטר צעיר יותר בן53

     http://cafe.themarker.com/view.php?t=1326470&p=0

    לפחות היא זכתה להיות נוכחת בחתונתה של אחותי

    אבל לא זכתה לראות את נכדה אחייני הסורר..נו הוא דומה לדודה שלו :-)

     

      27/1/10 20:58:

    נראית חמודה ואוהבת

    יהי זיכרה ברוך

      27/1/10 20:54:

    צטט: אמאומאו 2010-01-27 20:31:05

    שטוטי תודה על השיתוף הכואב.

    מחבקת אותך, מכירה את האובדן והכאב הזה

    מקרוב. סבתי שרדה את תופת המלחמה,

    אך נפטרה בארץ והותירה את אימי ילדה לבדה.

    יודעת כמה קשים החיים ללא אם.

    וקושרת את חיי עם אימי ובתי. אין חשוב לי מזה.

    במיוחד כעת...

    נשיקות חברה. אני כאן בשבילך.

    אירית*

     

     איריתה:)

     ואני כאן בשבילך במיוחד כעת....

    את יודעת !

    נשיקות המון 

    נשיקהנשיקהנשיקהנשיקה

    שטוטי

     

      27/1/10 20:41:

    תמונה נפלאה.

    תקווה אושר וצער.

     

      27/1/10 20:35:

    היא שמחה ומאושרת אתך בידיים,

     

      27/1/10 20:31:

    שטוטי תודה על השיתוף הכואב.

    מחבקת אותך, מכירה את האובדן והכאב הזה

    מקרוב. סבתי שרדה את תופת המלחמה,

    אך נפטרה בארץ והותירה את אימי ילדה לבדה.

    יודעת כמה קשים החיים ללא אם.

    וקושרת את חיי עם אימי ובתי. אין חשוב לי מזה.

    במיוחד כעת...

    נשיקות חברה. אני כאן בשבילך.

    אירית*

     

      27/1/10 20:29:

    צטט: ג'וני03 2010-01-27 19:29:50

    גם אמי נפטרה צעירה, לא הספיקה לראות את ילדיה מתפתחים

     זה קשה ג'וני בוי !

     

      27/1/10 19:29:
    גם אמי נפטרה צעירה, לא הספיקה לראות את ילדיה מתפתחים
      27/1/10 19:05:

    צטט: תמיס 2010-01-27 09:22:41


    יקרה שלי, לא ידעתי...

    העצבת אותי מאד על הבוקר...

    איך אמך ניצלה?

    היא נראית מאד מאושרת בתמונה, וגם את, יפיופה קטנה...

     

     תמיס :)

    לא התכוונתי להעציב אלא בעיקר להעלות את הזיכרון ולתעד

    ולא כותבת כאן את מלוא סיפורה של אמי 

    החומרים הללו צפים ועולים פה ושם בכתיבתי

    ולעתים קרובות ללא שום קשר לנושא הכתיבה

    הנה סיפור קצרצר שכתבתי :

    המצפון שלי מת באושוויץ

    ושזכה בפורטל "תפוז" ( מחזיקה שם בלוג לא פעיל)

    http://www.tapuz.co.il/blog/newimages/editor.png

     http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1046332

      27/1/10 18:41:

    צטט: killerwhale 2010-01-27 18:36:01

    טוב שאת מעלה כאן זכרונות

     ובעיקר קילר:)

    האלבום האישי שלי נועד -מבלי שידעתי/התכוונתי - לתעד את חיי

     

     

      27/1/10 18:36:
    טוב שאת מעלה כאן זכרונות
      27/1/10 18:27:

    תודה סימונה יקרה:))

     נשיקה

    חברה'ס:)

    אצלנו יש מלאן הפסקות חשמל כנראה בגלל שיא בצריכת חשמל בגלל החום

    אזזזז סליחה

     

      27/1/10 18:21:
    אתן שתיכן

    כל כך מאושרות,

    בזכרונינו נחרטו התמונות.

    של גיא הריגה,

    של השטן הגרמני הנאצי.

    שטוטית יקרה.

    תודה לך !!

      27/1/10 17:43:

    צטט: מיא 2010-01-27 11:25:23

    איזו תמונה אופטימית. לא רואים בכלל מה הסיפור שמסתתר מאחוריה...אין לי מילים. זה ודאי כואב. 

    מיא,

    הרבה מחבריו של אביך גם בקבוצת האמנים 10 היו ניצולי ופליטי שואה

    ולא תמיד ראו עליהם....

     ~

    אמא שלי היתה אישה יפהפייה

    לא נפלה ברמת יופייה משחקנית קולנוע הוליבודית

    היית משתגעת מהלקים שלה, היה לה המון שיק התלבשה נהדר

    ואפילו לבשה ביקיני או נכון יותר בגד-ים 2 חלקים

    לא היה עולה על דעתה להסתובב בג'ינס וקרוקס כמו הבת שלה:-)

    כפי שכתבתי בין לבין המחלות שלה שהלכו והחריפו עם השנים

    היו להוריי חיים טובים מלאי מסיבות וטיולים

    ובמיוחד בשבילך סרקתי צילום שלה מטיול של הורי בנגב דומני-

    הצילום בצבע הרוס לחלוטין ולכן עיבדתי אותו קצת בפיקאסה

    תראי באיזה שיק היא קושרת את המטפחת לראשה

    והציפורניים תמיד עשויות משו משו

     

     

     

      27/1/10 17:17:

    זאת היא אימא מסיביו (SZEBEN- HERMANSTADT) וכאן שטוטית הקטנה וגם בית הקרנות

     

    לא יאומן כי יסופר

    על זה מגיע סרווס כפול וגם כוכב

     

    צבי

      27/1/10 16:57:


    שטוטיה -

    ריגשת אותי מאד בשתי התמונות שהבאת

    החיוך - שובה לב

    תמונות מרגשות מאד

    תודה

    וכן, היית תינוקת חמודה

    ונשארת כזו.....

      27/1/10 16:50:


    עצוב שהיא נפטרה כל כך צעירה.

    בצדק את מתעדת את חייך, כולנו חייבים לעשות זאת.

     

     

     

      27/1/10 13:54:

    זה לא פשוט להיות בת לניצולת שואה

    במיוחד שהייתי בת יחידה הרבה שנים

    ולמרות החיים הטובים כלכלית שהיו בבית

     

     

    http://cafe.themarker.com/view.php?u=107172

      27/1/10 12:39:

    צטט: מאיה מיס 2010-01-27 08:31:21


    שטוטית

    פעם היית תינוקת יפה.

     

    מדליקה נר לזכרה של אמך.

    תודה מאיה :)

    כן פעם הייתי תינוקת יפה וגם אחותי היתה תינוקת יפה

    והנה עוד תמונה של אמא ואני דומני שאני כאן בת שנתיים או פחות:

      27/1/10 12:02:

    צטט: milina 2010-01-27 06:04:31


    צילום מקסים  מלא אהבה  ,את עושה עבודת קודש ,מנציחה את זכרה באמנות

     מלינה :)

     

    בגלריית אלבום אישי אני מתעדת את חיי

     

    תודה

     

     

      27/1/10 11:58:

    צטט: יוסי בר-אל 2010-01-27 04:45:29

    היא מזכירה לי את האמא שלי , גם במראה וגם ברקע...

    יוסי  זה רקע משותף להרבה כאן בארץ....

     

      27/1/10 11:43:

    צטט: טבע חופשי 2010-01-27 03:16:59


    אתן שתיכן

    כל כך מאושרות,

    בזכרונינו נחרטו התמונות.

    של גיא הריגה,

    של השטן הגרמני הנאצי.

    שטוטית יקרה.

    תודה לך !!

     דניאל:)

     

    אף על פי ולמרות הכל

    אנחנו כאן

    בטח שהיתה מאושרת גם בין לבין מחלותיה הרבות

    שהן תוצאה של מה שעברה בילדותה

     

     תודה לך !

      27/1/10 11:26:

    צטט: אלת האש 2010-01-27 07:36:23

    זה סיפור עצוב שטוטי.

    אבל בתמונה הזו היא נראית מאושרת ואת תינוקת מקסימה.

    מזל שיש תמונות.

     וואלרייה:))

     

    לאמא שלי היו חיים טובים כאן בארץ 

    ורצתה דווקא הרבה ילדים אבל הרופאים אסרו עליה ללדת ילדים

    ובכל זאת בניגוד לעצתם ילדה את אחותי וההפרש ביני ובין אחותי הוא רב שנים

    ובריאותה הלכה והתדרדרה....

    ~

    כן מזל שיש תמונות

     

     

     

      27/1/10 11:25:
    איזו תמונה אופטימית. לא רואים בכלל מה הסיפור שמסתתר מאחוריה...אין לי מילים. זה ודאי כואב. 
      27/1/10 09:22:


    יקרה שלי, לא ידעתי...

    העצבת אותי מאד על הבוקר...

    איך אמך ניצלה?

    היא נראית מאד מאושרת בתמונה, וגם את, יפיופה קטנה...

     

      27/1/10 08:31:


    שטוטית

    פעם היית תינוקת יפה.

     

    מדליקה נר לזכרה של אמך.

      27/1/10 07:36:

    זה סיפור עצוב שטוטי.

    אבל בתמונה הזו היא נראית מאושרת ואת תינוקת מקסימה.

    מזל שיש תמונות.

      27/1/10 06:04:

    צילום מקסים  מלא אהבה  ,את עושה עבודת קודש ,מנציחה את זכרה באמנות
      27/1/10 04:45:
    היא מזכירה לי את האמא שלי , גם במראה וגם ברקע...
      27/1/10 03:16:


    אתן שתיכן

    כל כך מאושרות,

    בזכרונינו נחרטו התמונות.

    של גיא הריגה,

    של השטן הגרמני הנאצי.

    שטוטית יקרה.

    תודה לך !!

      27/1/10 02:04:

    צטט: ארנושקו 2010-01-27 01:52:06


    מכמונית, - והחכם ביום ההוא ידום.      

     

     

    ארנושקו יקר:)

    לא שייך ממילא הייתי אמורה להכניס לאלבום האישי שלי

    ב-ז' בשבט יום פטירתה את התמונה

    אך לא הסתייע

     ~

    "והמשׂכיל בעת ההיא ידום"

    זה הביטוי הנכון

     

     

     

      27/1/10 01:52:


    מכמונית, - והחכם ביום ההוא ידום.      

     

     

      27/1/10 01:28:

    "הטיול הראשון בעולם הגדול"

    כך כתב אבי על הצילום הזה באלבום ילדותי

    בצילום אני בת 6 חודשים

    ברקע בית-הקרנות ברחוב הרצל בחיפה

    וכזכור לכם הכנסתי החודש את הצילומים הראשונים שלי

    מגיל 3 חודשים:

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=1418106&p=0

     

    וכאן:  אב'שלי ואני על האופנוע האגדי של אבא

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=1326470&p=0

     

    רק אחותי לבינתיים לא מסכימה שאכניס לאלבום האישי שלי

    את צילומיה :-)

     

     

     

     

      27/1/10 00:44:

    אמא שלי ניצלה מהתופת בגיל צעיר מאוד עלתה לארץ בגיל 16
    לפני קום המדינה היתה חיילת בצה"ל
    נישאה והקימה בית בישראל
    היתה אישה חולנית כל חייה
    רדופה בזכרונותיה
    נפטרה בגיל 59


    היום יום השואה הבינלאומי
    לזכר כל הילדים שלא צלחו את השואה

    שיר שנטבע בי מסיפוריה והלכי רוחה 

         לְ זֵ כֶ ר