כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    reality check point

    לא על כנפי נשרים

    לא על כנפי נשרים
    הוא בא, אם הוא בא,
    ולא שאגת אריות
    היא בשורת כניסתו.

    בסתר זוחל הוא כרמש,
    מגיח לפתע בשעת תרדמה
    מחשכת הפינות הזנוחות,
    הנגד אדם – הפאשיזם.

    אריה (לוין) דקר (1975). שירים. תל אביב: שחר.


    הבלוג הזה הוא בלוג עדויות מהמחסומים בעומק הגדה (ולא מעברי הגבול המצויים כמעט על הקו הירוק). אלו עדויות של אישה אחת, אני, שעומדת במחסומים כבר ארבע שנים וחצי, פעם בשבוע. אני מסתפקת בפרסום עדויות, לרוב מצולמות. את דעתי אני שומרת בדרך כלל לדיון המתנהל בתחתית כל פוסט.

    חופש הביטוי, כמו כל זכות אחרת איננו בלתי מוגבל. כשמצאתי עצמי נותנת במה לדוברים אלימים סגרתי את הבלוג לתגובה לחברים רשומים בלבד. תגובות אלימות מבריחות קוראים רציניים ומדרדרות את הדיון. הודעות אלימות, הודעות פח-זבל או כאלו שלא תורמות לדיון לא ימחקו, אבל חברותו של הכותב בבלוג תפסל כך שלא יוכל לשוב ולהשתתף בדיונים. חופש הביטוי אינו כולל את החירות לפגוע באחרים והוא אמור לממש את זכותי ואת זכותם של קוראי לעשות בבלוג שימוש מועיל.

    אם אתם רוצים להצטרף לבלוג כקוראים פעילים, הצעו לי חברות. המנעו ממכתבי נאצה, גם לפעילי זכויות אדם מותר לדבר. את אלו שישלחו, אפרסם בבלוג בציון שם הכותב. מכתבי הנאצה לא ימחקו, גם אם תגידו ש\"הלבנתי פניכם ברבים\" (כפי שטענו קודמיכם). חישבו לפני שאתם שולחים.

    החומרים בבלוג, כתובים ומצולמים, שמורים תחת זכויות יוצרים. כל שימוש בהם, חלקי או מלא, בהתאם לרוח הבלוג או שלא, ללא אישור ממני, איננו חוקי. אין לשכפל, להעתיק, לצלם, לאחסן במאגר מידע או לעשות כל שימוש אחר אלא ברשות מפורשת ממני ובכתב.

    ליצן נגד הכיבוש

    26 תגובות   יום רביעי, 10/6/09, 18:48

    (לכו קראו את הפוסט מאתמול, גם הוא ממחסום ארז. הוא חשוב והוא כל מה שהבלוג הזה צריך להיות. הכיבוש מנקודת מבט 'קטנה' - נסיון עקר של אישה שחיה בצד המואר של החומה להבין משהו על התמודדות יום יומית של איש ואישה, להבין את האחד מול הכיבוש).

     

    קבוצה של בינלאומיים code pink התחילה ביום שישי עשרה ימים של קמפיין להסרת המצור על עזה.

     

    ''

    ''

     

    ''

     

    היינו הרבה בינלאומיים, כמעט כלום ישראליים (העניין הזה מצער אותי, צער עמוק, בכל פעם מחדש). העפנו עפיפונים מעבר לגדר. חיברנו אליהם ברכות לילדי עזה. קבוצה של פעילי שלום פלסטינים מהצד השני, 300 אנשים, העיפו עפיפונים אלינו. בטלפון שמענו אותם והם שמעו אותנו שרים שירים על שלום וקוראים להסרת המצור.

     

    שיתוף הפעולה הזה היה יפה ומרגש. תראו:

     

    ''

     

    ''

     

    ''''

     

    מי שגנב את ליבי לגמרי, היה הליצן. לא שאני אוהבת ליצנים, כשהייתי ילדה חשבתי שהם מייגעים, אבל הבחור הזה הלך עלי קסם רב. כריזמה כל כך רעננה וחיננית לא הושפרצה עלי מזה זמן רב.''

     

    ''

     

    ''

    ''

     ''

     

    ליצן עם דרגות ורודות,

     

     ''

     

    שהתקשה מאוד להעיף עפיפון (בסוף הוא ויתר),

     

    ''

     

    ועם דחף בלתי נשלט לדחוף בלונים לפה. גם של אחרים (אספר שיערתכם קיבלה אף). 

     

    ''

     

    ''

     

    ''

    ''

     

     

    ''

     

    הוא חזר אלינו בתנועות שחייה, שהגחיכו את דרישת השוטרים להגביל את תנועתנו במחסום. יערתכם מחאה כפיים.

     

    '' 

     

    והיה גם מופע פנטומימה מצוין שהגחיך את הארכיטקטורה של המחסום. 

     

    '' 

     

    '' 

     

    הבלון התפוצץ כשהוא ניסה לקשור אותו לגדר

     

    ''

     

    המופע נגמר בהתגנבות יחידים. שהאויב לא יראה.

     

    ''

     

    ''

     

    ''

     

    ''

     

    מחסום ארז, צפון רצועת עזה, אתמול, יום שלישי 9.6.09.   

    (תוספת מפני שהיו טעויות - אני הצלמת, ולא מצולמת באף תמונה).

     

    אריה - דברים בבלוגו

     

    אריה ויערת - המהדורה האנגלית 

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (24)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/6/09 21:16:


      מזל טוב על מה?

      קראתי על פאטץ' אדמס. היה פרסום גם בהארץ. מאוד מצא חן בעיני.  

       

        18/6/09 19:58:


      קודם כל נדמה לי שמגיע לך מזל טוב,

      ואם כבר יומולדת אז קראתי היום על ליצן במחסום ארז.(לא זה שמצולם כאן)

      פטאץ' אדאמס -רופא ליצן (גילם אותו רובין ווילאמס בסרט )

      פאטץ אדאמס שם לעצמו להיות כלי לשלום ולצדק.

      הוא עושה את זה באמצעות הומור,

      פעילותו כרופא הוא עושה בחינם - והקים מרכז הוליסטי רפואי . כתבה מרתקת בטיים אאוט תל אביב.

       

      זהו,

      ברכות איחולים ורק טוב.

        14/6/09 18:47:

      צטט: עדית... 2009-06-10 20:42:16


      אני מסתכלת תמונה אחר תמונה וחושבת שנחמד נורא לחייך ואפילו לצחוק בפוסט שלך, אחרי כל כך הרבה רגשות קשים.

      אבל זה רק בכאילו. מפני ששומדבר לא מצחיק או מגוחך בליצן שעולה על מחסומים עם אף אדום.

      גם האיזכור של אברבנאל עשה לי חיבור מתסכל למציאות שטופת הסטיגמות שלנו. לכל הרוחות.

       

      אז זהו, בדיוק ככה - זה רק בכאילו.

        14/6/09 18:46:


      "ליצן נגד הכיבוש" = כוסות רוח למת

      (וזה בכלל לא מצחיק {את יכולה להשתדל יותר בבקשה (?)בלתי החלטיקריצה})

        14/6/09 15:55:


      בהתחלה כתבתי תגובה ארוכה שתסביר את חזרתי לכאן...

      ואז מחקתי הכל כי גם כך השיח פה הוא שיח חרשים (את זה כבר למדתי)

      את הכתבה הבאה אני מקדישה להערות הציניות והמזלזלות החוזרות ונשנות של יערת ביחס לשוטרים (וחבל כי הרבה דברים שעולים כאן הם חשובים) וכמובן לפוב שמאמין שכל אחד צריך להענש על מעשיו... אתם ב"חברה טובה"

      http://www.mako.co.il/news-channel2/Friday-Newscast/Article-ea2a4a00166d121004.htm

       

      ופוב עוד דבר קטן- אתה תוהה על כך שצה"ל והמשטרה נהיו ימניים- יש שני גורמים האחראים על כך- אלו בממשל שנוח להם צבא ימני ואתם - השמאל והימין הקיצוני שמבריחים משם כל בעל מצפון גם אם הוא פועל באופן מוסרי ומנסה לפתור את הבעיה מבפנים.

       

       

        12/6/09 19:10:

      צטט: א י ל ה 2009-06-11 23:29:26


      ידוע שעפיפונים הם כלי נשק מסוכן ביותר.

        אם החמאס ישים ידו על נשק מסוג זה, הדבר יפר את האיזון הצבאי של ישראל

       

       

      בתמונה: זרוע התקיפה של חיל האויר הפלסטיני

        12/6/09 18:05:

      ניתי ומורנינג - הליצן קיבל לינק לפוסט הזה והוא נהנה מאוד מהמחמאות. תודה רבה.

       

      טאיה - לי יש דרכון זר כבר כמה שנים. הדרכון הזה יאפשר לי, אם אולי ארצה, בעתיד לוותר על הדרכון הישראלית שלי. מפני שאין דבר שאני רוצה לעשות יותר מלשלוח את תעודת הזהות שלי למשרד הפנים ולבקש אותם למחוק אותי מהרשימה. זה תהליך איטי של דגירה ויתכן שבסופו אוותר על האזרחות הישראלית שלי. מה שכן - וזה חשוב - הדרכון הזר שלי לא מפחית בכלום את האחראיות שלי. אני אזרחית של מדינה כובשת ולעולם אשא בנטל האחראיות על הפשע הזה.

       

      פרומתיאוס - אפשר אחרת. רק שאלה של התנגדות. הכיבוש הוא לא גזרת גורל והוא איננו "מלחמת אין ברירה". הוא פועל במרחב השתיקה שלנו וכל עוד נשתוק, נתחזק אותו. מי שמתנגד ושותק, כאילו מסכים. אין בעיני מקרה ברור יותר לטענה לפיה שתיקה כהסכמה.

       

      אהוד (טוב שבאת לכאן, באמת) וא י ל ה (גם את, טוב שבאת) אין ספק שהנוכחות שלנו במעבר ארז היתה סיכון בטחוני מהמעלה הראשונה. הייתם צריכים לראות כמה מאבטחים (לא חיילים אהוד. בארז עובדת חברה אזרחית. הפרטה של תחום הבטחון. הרי כיבוש הוא עניין אזרחי) ומשטרה כחולה התייצבו כדי להגן על הכיבוש מפנינו ומפני העפיפונים שלנו. מה יכול להיות יותר מסוכן משתי קבוצות של פעילים, משני צידי המחסום, שמעיפות זו אל זו עפיפונים? זה יכול לגרום לכיבוש נזק גדול. וכמובן כמובן כמובן - צריך להגן עלינו. זו חובתה של המשטרה וחובתם של המאבטחים. הם אחראיים. בחווארה חיילים מסתכלים עלי כמו על רוח רפאים. שלוש וחצי שנים אני עומדת שם, בלי אפוד ובלי קסדה. נכנסת לכפרים, מתארחת בבתים. מבחינתם חזרתי מהמתים.

       

      מיא - בהחלט, כך יעשה. כן.

        11/6/09 23:49:
      גדול - אהבתי - כך ייעשה למשטר מטומטם שאין איש חפץ ביקרו.
        11/6/09 23:29:


      ידוע שעפיפונים הם כלי נשק מסוכן ביותר.

             

        11/6/09 22:05:

      מזל שלא ירו בכם. ואחרי זה צה"ל עוד היה ממציא את ה"הופעל כוח סביר בלה בלה בלה נגד מתנגדים לצווי בלה בלה בלה."

      האמת - מסכנים גם החיילים שעומדים שם. טוב, לא כולם. יש כאלה שבטח נהנים.

        11/6/09 18:52:
      חמוד הליצן הזה.
        11/6/09 16:42:

      אתיחס לליצן- אני תמיד אהבתי אותם

      והליצן שלך מאוד מיוחד וחינני*

        11/6/09 15:54:
      כלומר, אפשר גם אחרת? אולי גם תהיינה תוצאות? הלואי
        11/6/09 15:17:

      מאוחר מידי.

      עדיף להכין דרכון זר.

        11/6/09 14:47:

      צטט: יערת דבש 2009-06-10 19:42:07


      השוטרים דיברו גם על חוצפתם של הפעילים הבינלאומיים ש"מעזים להגיד למדינת ישראל מה לעשות", טענה ימנית שחוקה לעייפה שנעשית נלעגת יותר כשישראל פונה שוב ושוב לארצות הברית בבקשת מימון להתנחלויות.

       אחת הבעיות הקשות היא שהימין כבש גם את המשטרה והצבא, שאמורים להשליט סדר על אותם פורעים בהם הם תומכים

      http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/898/251.html?hp=1&loc=6&tmp=6862

       http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1012072.html

        11/6/09 13:11:

      בכלל לא מצחיק.
        11/6/09 12:51:

      צטט: שכביץ 2009-06-11 12:05:27

      סוף הכיבוש מתחיל

      אינשאללה.

      על סמך מה הקביעה האופטימית הזו?

       

        11/6/09 12:50:

      צטט: irisoded 2009-06-11 12:04:39


      מדהים. ושאלה לגבי זה:

      "והם שמעו אותנו שרים שירים על שלום וקוראים להסרת המצור."

      באיזה שפה אתם שרים?

       

       

      גם הם וגם אנחנו שרנו בערבית, באנגלית ובעברית.

        11/6/09 12:05:
      סוף הכיבוש מתחיל
        11/6/09 12:04:


      מדהים. ושאלה לגבי זה:

      "והם שמעו אותנו שרים שירים על שלום וקוראים להסרת המצור."

      באיזה שפה אתם שרים?

       

        10/6/09 22:15:

      לא תאמיני, עדית, אבל מחסום ארז הוא טרמינל. ולא קטן. הוא עצום. בגודל של נתב"ג הישן. לא ציפיתי לזה. מעבר הגבול בטאבה הוא הגור של הדבר הזה. ואין סימן לצבא ולחיילים. רק מאבטחים אזרחיים, כחלק מתהליך האזרוח של הכיבוש. תהילך שאני רואה בעוד מקומות.

       

      הליצן הוא בחור ישראלי, ובחור מוכשר מאוד. אני מנחשת שהוא לומד או למד משחק ופנטומימה, לא הספקתי לשאול, למרות שדיברנו הרבה. היה תענוג לדבר איתו ועוד יותר תענוג לצלם אותו. נהנתי מהמופע הקטן שלו, שהיה חלק ממופע יותר גדול שהיה חלק מההפגנה לציון 42 שנות כיבוש בשבת.

        10/6/09 20:42:


      אני מסתכלת תמונה אחר תמונה וחושבת שנחמד נורא לחייך ואפילו לצחוק בפוסט שלך, אחרי כל כך הרבה רגשות קשים.

      אבל זה רק בכאילו. מפני ששומדבר לא מצחיק או מגוחך בליצן שעולה על מחסומים עם אף אדום.

      גם האיזכור של אברבנאל עשה לי חיבור מתסכל למציאות שטופת הסטיגמות שלנו. לכל הרוחות.

        10/6/09 19:42:


      עוברים שם מעט מאוד פלסטינים, רק אלו שקיבלו אישור מעבר, כלומר מקרים הומניטאריים קשים. עזה במצור הרמטי. היו שם שתי אמהות, מלוות שני ילדים חולים. הילדים הצטרפו אלינו ונדמה לי שהם נהנו להעיף עפיפונים.

       

      חיילים אין. המחסום מנוהל בידי חברה אזרחית (מעניין לכשעצמו), המאבטחים התרגשו מאוד והקיפו אותנו, שישה מהם (!) כמעט רגע אחרי שהגענו לשם. הם גם טענו שהעפיפונים מהווים סיכון בטחוני. לא היה צריך ליצן שיגחיך אותם, הם עשו עבודה מצוינת בעצמם. הם הזמינו ניידת, רואים את השוטרים באחת התמונות. השוטרים דיברו על משוגעים, פסיכים וחצופים, איימו לעצור אותנו ודיברו על אשפוז באברבנל. חשבתי להכנס לויכוח בעניין הדיאגנוזה הכללית מידי והלא מקצועית "משוגעים" ורציתי לשאול מאיזה סוג, אבל הליצן הקסים אותי יותר.

       

      השוטרים דיברו גם על חוצפתם של הפעילים הבינלאומיים ש"מעזים להגיד למדינת ישראל מה לעשות", טענה ימנית שחוקה לעייפה שנעשית נלעגת יותר כשישראל פונה שוב ושוב לארצות הברית בבקשת מימון להתנחלויות.

        10/6/09 19:24:

      נשמע שהיה מעניין...

      איך המופע המבדר השפיע על החיילים? הפלסטינים? שאר הבאים?

      ארכיון

      פרופיל

      יערת דבש
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין