כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    ארכיון

    0

    קללת הכפר הגלובאלי

    28 תגובות   יום רביעי, 24/6/09, 17:24

     כיצד המדענים מסבירים מה הם חיים, כיצד הם נוצרו וכיצד הם מתפתחים? 

    הכימאים יודעים לומר לנו כי החי נוצר מאבני הבניין של החומר הדומם. במצב ובזמן מסוימים החומר הדומם רכש איזושהי תכונה, שהפכה אותו לחומר חי. 

    את התהליך הזה שאפשר בסופו של דבר את אותה קפיצת מדרגה של הפיכת חומרים דוממים לחיים הם מתארים במושג ה- Emergence. אין למילה זו תרגום עברי מוצלח. ניתן לתרגם אותו כ"התהוות" או כ"ביצבוץ". משהוא חדש שמתהווה (evolves) על ידי צירופים שלא ניתן היה לצפות או לתכנן מראש שיתרחשו.  

    וכך, מסבירים לנו הביולוגים, התרחשו גם המעברים  מהייצור החי הראשון, שהיה כמובן יצור מיקרוסקופי, למגוון העצום של בעלי החיים ומהם לאדם. החיים נוצרים, מתפתחים ומשתנים במפגש של תהליכים מגוונים ומתגוונים, של בנייה ושל התפצלות-מולקולות ושל מפגשים 'בין' יצורים ומינים, היוצרים שינוים גנטיים בלתי פוסקים. 

    כל קפיצות המדרגה הגדולות מתרחשות על ידי התלכדות של הרבה 'קפיצות מדרגה' קטנות, בתהליך שאיננו יודעים כיצד לשחזר אותו (ואני שייך לאלה שמאמינים שכנראה גם לעולם לא נוכל לשחזרו במדוייק), אך אנו יודעים שהוא ניזון מהרבה מפגשים כאלה. שיוצרים  "ביצבוצים" ו"התהוויות" חדשות.   

    גם קפיצת המדרגה הגדולה הבאה שבה התפתחה באדם התכונה המכונה נפש (mind), או הכרה ותבונה, אותה תכונה הגורמת לכך שהחיים שלנו אינם יכולים להיות מוסברים עוד כמפגשים בין מולקולות, ואף לא כמפגשים בין מינים (ועל כן הן הכימאים והן הביולוגים מודים כי אינו יכול להיות מוסבר באמצעות הדיסציפלינות שלהם), גם קפיצת מדרגה גדולה זו מוסברת על ידי אותה תופעה של  emergence, אלא שהפעם המפגש הוא בין רעיונות.  

    אותה תיאורית emergence של היווצרות החיים על פני כדור הארץ, היא זו המתארת כיצד נוצרים רעיונות בחברה האנושית והיא גם זו שמסבירה כיצד אותם רעיונות חדשים נוצרים במוחנו. (על מאפיין זה של החשיבה האנושית סיפרתי כבר בפוסט 'על חשיבה ויצירתיות').

     

    הארגון או ליתר דיוק – ההתארגנות, הסבוכה האינסופית של עולמנו ושל חשיבתנו היא המסבירה והדוחפת אותנו לאין סוף יצירתיות. 

     

    העולם מתקדם דרך השונות והמסובכות שקיימת בו ודרך הנסיון שלנו לפשט אותו בחשיבתנו על ידי יצירת תיאוריות חדשות שנפרצות שוב ושוב על ידי המסובכות הזו. כשמתנכלים לשונות הזו ומפעלים עליה אחידות, משהו מאוד חשוב הולך לאיבוד – אותו משהו שהוא לא פחות ממה שמאפשר את המשך ההתפתחות האנושית.

     

    לכן כשעוקרים מאות אלפי חקלאים קטנים בברזיל, המגדלים מגוון עצום של גידולים בחלקותיהם הקטנות, על מנת לפנות מקום לאלפי דונאמים של גידול אחד – אקליפטוסים לצורך ייצור נייר טואלט עבור כלכלת הכפר הגלובאלי, לא רק הופכים בכך חקלאים עניים לחסרי פרנסה, שורשים וכבוד עצמי, אלא גם פוגעים באותה שונות וגיוון שהיא כה נחוצה לקיימות ולהתפתחות של הטבע והסביבה, ולא פחות מכך גם להתפתחותנו כיצורי אנוש.

     

    כשכל המקומונים ותחנות הרדיו המקומיות נרכשים על ידי אילי הון ומדיה והופכים לחלק מרשת ארצית או אף עולמית, המחיר שאנו משלמים על כך אינו רק ברדידות של התמכרות למסרים שטחיים ולפרסומות. הפגיעה הסמוייה יותר, אך החשובה לא פחות מכך לטווח הארוך, היא שעוקרים את האדם ממקורות השונות והגיוון התפיסתי, הנחוצים לו לאותה יצרתיות מתהווה (emergence).

     

    כשהכלכלה מנוהלת על פי עקרונות על של תכנונים תאגידיים ולאומיים, השואפים לאחידות מבוקרת מלמעלה, על מנת להשתלט על הבלתי צפוי ולמנוע את ההפתעות הפוגעות בתחשיבי צמיחה ורווח, מה שקורה למעשה הוא לא רק שמתרחשות יותר ויותר 'הפתעות בסיסיות' ואסונות סביבתיים וכלכליים גדולים, אלא גם שהאחידות המבוקרת מלמעלה פוגעת במה שמביא לקפיצות מדרגה בכל הרמות האנושיות (האדם, הארגון, המדינה) ובכל ממדי החיים (הכלכליים, החברתיים, התרבותיים והאישיים). מה שמביא לקפיצות מדרגה בכל הרמות האנושיות זו לא כלכלת המאקרו אלא מהירות הטרנספורמציות המתרחשת במיקרו.

     

    המשבר הכלכלי עצר (האם רק לפי שעה?) את המרוץ המטורף לעבר חזון העיווים של הכפר הגלובאלי האחוד והשטוח. הוא זעזע את השליטה של התאגידים הגדולים והגדיל את הבקיעים ביכולתם לכפות את כלכלת האחידות.

     

    זו היא הזדמנות - הנדע לנצל אותה?.

     

     מה שנחוץ עתה הוא לא רגולציות טובות יותר של הסדר הקיים אלא שינוי בסיסי שישנה את הכיוון מגלובליזציה שטוחה לטרנספורמציה של גיוון. יש צורך בהתפתחותה של כלכלה חדשה, המתבססת על ההכרה שמקור העושר, האושר והקיימות האנושית אינו באחידות אלא בשונות. לא בתאגידי הענק הבינלאומיים אלא ביזמות החברתית והכלכלית, בעסקים הקטנים והבינוניים ובהתהוויות החדשות ((emergences הנוצרות במפגשים שביניהם. 

    אך שאלה זו תקפה גם לגבינו. עלינו לשאול את עצמנו מה כל זה אומר לגבי כל אחד מאיתנו בחלקתו הקטנה. 

    מה דעתך?. 

    צבי לניר

     ©Praxis

    דרג את התוכן:

      תגובות (26)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        19/7/09 14:10:


      צבי יקר,

       

      נראה לי כי יש לנו איזה בלבלול המה שנקרא "אחדות" או אחידות.

       

      האחדות קיימת, אלא שאיננו מבינים ואיננו מודעים אליה. החיים הם אחד, וכל דבר שאחד עושה משפיע על הכלל.

      כלכלה, כמו כל דבר אחר, חייבת לקחת זאת בחשבון.

       

      גם השונות קיימת, וזה היופי והקסם של החיים.

       

      כמו שלכל תא בגוף יש חיים ותפקיד משלו, הוא עדיין שייך לגוף גדול ממנו. והתפקוד הייחודי לו, עובד לטובת התפקוד של הגוף הגדול. לכן לא נרצה לשנות אותו או להפוך תא "כבד" לתא "כליה", למשל.

       

      ההבנה העמוקה כי הן שונות והן אחדות הם טבעם של החיים האלה על פני האדמה, מחייבת אותנו לפעול בהתאם. קריסה של כלכלה, מערכות חינוך (מישהו שאל איך זה שכולם היום עם הפרעות קשב? ואולי המערכת עצמה בעלת הפרעת קשב?) ובריאות, העוני המתגבר, אלימות, סמים וכאלה מן - אינן נפרדות זו מזו.

       

      אז כל שינוי צריך דווקא להתחיל באחדות, והוא מתנהל דרך ובאמצעות השונות.

       

      המשך יום נעים

       

      שובל

       

      וגם כוכב על הפוסט

        17/7/09 13:12:
      הצורך בגיוון, בבנית תשתיות להקמתם של עסקים קטנים ובינוניים עולה כמעט תמיד כשיש משבר כלכלי מהדהד. בלי ספק המשבר האחרון הוריד מעל הבמה תאגידי ענק שהתנפצותם לרסיסים מחייבת בנית אסטרטגיה ללבלובם של עסקים קטנים. אני יכולה לציין בפניך דוגמה אחת מהשוק האמריקאי, שהלקח ממנה ברור ומובן לכל. כדי לעודד צמיחתם של עסקים קטנים בבעלות נשים נערך לובי נרחב, וביל קלינטון העביר חוק שמקצה לעסקים בבעלות נשים 5% מהמכרזים של המימשל. חוק זה חייב: א. להגדיר מהו עסק קטן בבעלות אשה (שיש לאשה או לנשים 51% מה שאיפשר לגברים להשתתף בחגיגה) 2. איך בוחרים עסק קטן כזה, הרי במכרז זכתה חברת ענק וממנו נהנים עסקים אחרים. (עשו סדנאות והדרכות איך פונים לעסקים בבעלות נשים, איך מדריכים אותם לזכות במכרז.) מה שקרה שהנוף הכלכלי האמרקאי התעשר באלפי עסקים בבעלות נשים שגלגלו מחזורים שעלו על 3 טריליון דולר.
        7/7/09 13:43:


      וואו...מרתק

       

      אין ספק בכל שהשונות שלנו היא גורם מרכזי בקדמה ובהתקדמות שלנו.

      לכן, עזרה הדדית ותמיכה בחלשים (בכל תחום שתבחר) נחוצים ליצירתה של חברה חזקה ולשמירה על המגוון הקיים בה. זה קורה פשוט משום שאם לא נתמוך בחלשים הם יעלמו ולכן יקטן מגוון הטיפוסים הקיים...

       

      סתם,

      עוד נקודה למחשבה.

       

      עמית.

        30/6/09 01:43:
      תודה. טוב לי לקרוא, להרגיש ניזונה ע"י הרעיונות, ליצור קשר ולו וירטואלי עם נפשות יוצרות, יוזמות, מורכבות וקוסמופוליטיות.  אני מסכימה עם כל מילה.  ויש לי גם שאלה: בישראל יש תופעה פרדוכסלית.  מחד, ריכוז מוחות יוצר, מוביל, מנהיג מהגדולים בעולם ביחס למספר האוכלוסין, ומאידך תודעה שבטית, הישרדותית ויצרית באופן הבסיסי ביותר שמאבדת קשר עם האמת בשל התמכרותה לאיזו איצטלה של אחדות לאומית . מחד, התפתחות רוחנית במימדים לא יאומנים, ומאידך, הערכים והידע הרוחני אינם מתורגמים לחיי היום יום. האם אנו עוצרים את ההתפתחות שלנו כעם? 

      "מה שמביא לקפיצות מדרגה בכל הרמות האנושיות זו מהירות הטרנספורמציות המתרחשת במיקרו".  אבל בישראל יש גם תאוצת טרנספורמציה במיקרו--אני מתפרנסת ממנה, וגם כוח עצום של זהות שבטית אחידה בתוך תת המודע הקולקטיבי. שני וקטורים שמושכים בכיוונים מנוגדים. האם הם יבטלו זה את זה?  מה יקרה לנו?  מי יוביל?  יש הבדל רב בין אחדות לאחידות.  האם נבין זאת? האם הטרנספורמציות האישיות יחדרו מספיק עמוק אל תוך תת המודע הקולקטיבי?  מן הסתם אני מאמינה שכן אחרת הייתי עוברת מקצוע אבל לפעמים אני באמת תוהה. אולי חסר לנו איזה מרכיב קטליזטורי? 

        29/6/09 22:22:

      הארגונים הגלובליים מתחילים לעבוד עתה קצת שונה:

      Think Global Act Local

      וכך אם נביא דוגמא מישראל,

      הרשו למקדונלד בישראל להכין סלט ישראלי

      וכן לשלב טעמים ישראלים וטיגון ישראלי ("על האש")

      בחלק ממוצרי מקדונלד.

      בברכה אמנון

        28/6/09 12:44:
      מן הדברים הקיימים יש שהם ברשותנו, ויש שאינם ברשותנו. ברשותנו - המחשבה והשאיפה, החמדנות והמאיסה, בקיצור - כל מה ששייך למעשינו. ומה שאין ברשותנו - הגוף, הרכוש, השם הטוב, השררה, בקיצור - כל מה שאינו שייך למעשינו. הדברים שברשותנו הם מטבע ברייתם חופשיים, אין למנעם ואין לבטלם; הדברים שאינם ברשותנו חלשים הם ומשועבדים, ניתנים למניעה ובידי זרים. זכור אפוא: כשתחשוב את המשועבד מטבע ברייתו לחופשי ושאינו שלך לשלך, תיכשל, תאבל, תופרע, תאשים א-להים ואדם. אבל אם תחשוב רק את שלך לשלך, ואת שאינו שלך - לאינו שלך, כפי שהנהו, איש לא יאלצך לעולם ואיש לא יעכב בעדך; לא תאשים שום איש, לא תוכיח שום איש, לא תעשה מאומה בעל כורחך; איש לא יזיק לך, לא יהיה לך שונא, ואינך נמצא מפסיד דבר. 

      אם כן, אם אתה שואף למטרה זו, דע שאי אפשר לשאוף אליה אגב אורח, אלא צריך אתה לוותר על כמה עניינים לגמרי ולדחות אחרים לפי שעה. אבל אם תחפוץ גם בהם, גם בעושר ושררה, יש לחשוש שלא תשיג אפילו את אלה, מפני שאתה שואף לקודמים. מכל מקום תפסיד את אלה, שמהם בלבד יוצאת החירות והאושר. 

      ובכן, בכל מראית-עין מרגיזה השתדל לומר: אינך אלא מראית-עין, ולאוו דווקא מה שנראה שהנך. אחר-כך תבחון ותנסה אותה לפי הכללים הקבועים לך, בראש ובעיקר, אם ברשותך היא או אינה ברשותך. ואם אינה ברשותך, תהא תשובתך - אין היא נוגעת בי. 
        27/6/09 15:49:


      קישור מענין אתה עושה בין העולם הכימי-ביולוגי לבין העולם החברתי-כלכלי. אתה לוקח מהראשון ומשליך אל השני. אם לסכם, אתה טוען בעצם ששליטה של מעטים יחידים על החיים הכלכליים-תרבותיים של הרבים, יוצרת אחידות, כלומר פוגמת בתהליכים המביאים לשונות ולמסובכות, וכך פוגמת במה שנקרא התהוות. טיעון מענין. צריכה עוד לחשוב כדי להחליט האם יש קשר של סיבה ותוצאה בין שני אלה. וגם, האם מה שנכון להתפתחות הביולוגית, נכון גם להתפתחות הכלכלית-חברתית.

       

      אגב, כשאני חושבת על שליטה של מעטים (ולא תמיד נאורים) על רבים, זה לוקח אותי לחוק הפעולה והתגובה של ניוטון, העוסק בהפעלת כח על גוף. הגוף מתנגד לכח שמופעל עליו. זה באשר לחמרים. אני סבורה שכך גם לגבי אנשים.

       

      תודה על הזדמנות לחשוב על הדברים באור אחר.

       

      מירה

        27/6/09 13:53:

      הבלוג "קללת הכפר הגלובלי" מתיחס להשתלטות "הקפיטליזם החזירי" על ההתרחשויות בעולמנו.

      במקום לתת למגוון האפשרויות הקיים בטבע של אנשים, ארגונים ויחסים בין ארגונים, להפיק את המירב עבור הכלל ובחלוקה שוויונית מסוימת, הצליחו מנגנוני הרווחיות המאכסימאלית להוביל להעשרת האלפיונים ובכך להפוך ברכה לקללה.

       

      ה"התהוויות", המובילות ל"קפיצות-מדרגה", "נחנקו" על ידי הארגונים השולטים.

      באשר לשאלה, מה זה אומר בחלקתו של כל אחד מאיתנו, אין תשובה ברורה אחת.

      יתכן, ואין תשובה אפקטיבית בכלל. זאת, בעקבות הטבע האנושי, שמונע ניצול נכון של המגוון, ושהביא למשבר הכלכלי הגדול והעמוק מכל מה שחוותה האנושות במאות האחרונות.

       

      דרושה תובנה חברתית חדשה שתביא לוויתור מסויים על "יעילות" נקודתית (גישה המובלת ע"י הקפיטאליזם החזירי), לטובת "אפקטיביות" רבה יותר, ושיעדיה הומניים יותר ושוויוניים יותר.  כזו שתאפשר ניצול מגוון האפשרויות הטבעי על ידי "יצור-ידע", זיהויו והכללתו בשיקולי האפקטיביות.

      התובנה הזו אמורה גם לאפשר "שתופי-פעולה" בין עובדים ואזרחים רבים יותר בקהילויותיהם (הרשתות החברתיות הן אמצעי טוב לכך),  אשר יהיו מנוף ל"התהוויות" שכה חסרות בעולם הגלובלי

       

      עפרון רזי

        26/6/09 09:14:


      ראשית דבר תודה לך צבי על הפוסט

      "מה שנחוץ עתה הוא לא רגולציות טובות יותר של הסדר הקיים אלא שינוי בסיסי שישנה את הכיוון מגלובליזציה שטוחה לטרנספורמציה של גיוון. יש צורך בהתפתחותה של כלכלה חדשה, המתבססת על ההכרה שמקור העושר, האושר והקיימות האנושית אינו באחידות אלא בשונות. לא בתאגידי הענק הבינלאומיים אלא ביזמות החברתית והכלכלית, בעסקים הקטנים והבינוניים ובהתהוויות החדשות ((emergences הנוצרות במפגשים שביניהם. 

      אך שאלה זו תקפה גם לגבינו. עלינו לשאול את עצמנו מה כל זה אומר לגבי כל אחד מאיתנו בחלקתו הקטנה. 

      מה דעתך?.  "

      זה המקום שאנשים קטנים יקחו יוזמות ויתחילו לפתח ואו להשתתף בפרויקטים ענקיים. היום עם שירותי האינטרנט כולנו יכולים להגיע לכל מקום ולהשפיע.

      אני מצאתי את דרכי בהצטרפות לחברת שיווק רשתי .

      אנחנו בצוות שלי קוראים לזה שיווק מאדם לאדם-

      אני מרוצה מהמוצר אותו אני צורכת, משתפת אחרים והם מצטרפים.

      החברה שלנו אמנם מרויחה יפה אבל היא מתחלקת איתנו ברווחים.

      הכסף מתפצל להמוני אנשים ולא נשאר בריכוז אחד.

      איתנו- יכול להיות כל אדם בכפר הגלובאלי

        25/6/09 17:47:


      אכן כן , מה גם שמרשל מק'לוהן צפה את פני הדברים בשנות ה-60 עיין ערך " כפר גלובלי " .

      יחד עם זה יש רק שאלה קטנה , המתחלקת לשלושה ראשים :

      1. מה זה " ררגולציה " ?

      2. מי זה " רגולטור " ?

      3. מי מחליט / קובע / בוחר את " הררגולטור " ?

        25/6/09 11:13:

      צטט: בועז22 2009-06-24 21:00:47


      אתה יודע, זה די מזכיר לי את עניין

      הדמוקרטיה.

      מצד אחד, חופש ביטוי לכל דעה ולכל

      איש..., ומצד שני - מפלגות גדולות אשר

      מנכסות לעצמן את השלטון על פי הרוב

      שבחר בהן, הן גם מנסחות את מצען הפוליטי

      וסוחפים מאחריהם עם שלם...

      אז..., מתי הוכח שהרוב אכן צודק?

      כלכלות גדולות מספקות יציבות, מצד אחד, ומבטלות, מצד שני

      את השונות הכלכלית של משקים קטנים, עד כדי מחנק.

      ומה זה נוגע אלי ישירות?

      הכפר הגלובלי הקטן די מפחיד אותי, למען האמת...

      אם קודם ל"היווסדו" של אותו כפר קטן, חש עצמו אדם,

      באשר הוא, קטן עד להחריד - הרי שהיום חש עצמו

      אותו אדם כלא-קיים כלל...

       

       

       אמת. נושא ה-diveristy  הוא באמת קריטי לעיקרון שלטון הרוב כי תיאורטית ההצדקה לעיקרון הזה היא שאם רוב האנשים, למרות היותם שונים זה מזה תומכים באופציה מסויימת אז בדרך כלל היא באמת האופציה הנכונה.

       

      כלומר בעצם מה שחשוב זה "רוב דעות" ולא "רוב קולות" אם יש משמעת סיעתית וכולם מצביעים כאיש אחד אז בעצם זה כמו שנתת לאדם אחד להצביע הרבה פעמים...

        25/6/09 11:01:

      העולם והחיים אינם שחור לבן, והתמכרות למונחים איינה הדרך להבנה הדדית.

      המושג "כפר גלובלי", מקבל משמעויות על פי מקום, זמן, חברה, מצב רוח ועוד. כפר גלובלי (בעייני) הוא הרחבת חוג מכרי ובני שיחי, מעבר למגבלה הפיזית, גאוגרפית, פוליטית ולאומית.

      כפי שאני חי בכפר פיזי בגליל, עם עוד 159 משפחות, במובן של פעילות חברתית, תרבותית, עזרה הדדית, ע"י כלים שונים שביחד יוצרים סביבה קיברנטית, יש לי כפר נוסף, מקצועי, ובו חברים כ-500 בעלי מקצוע כמוני מרחבי העולם (כולל אירן), והשיח שלי עם כל אחד מהם אינו פחות מזה שיש לי עם שכני בדלת ממול.

      אני חי גם בכפר נוסף. גם הוא וירטואלי, קהילה חביבה של רוכבי אופניים שמעבר להחלפת ידע ורעיונות, אפילו מקיימים מעת לעת מפגשים. בזכות כפר אחר של רוקדי ריקודי עם, כשאני מגיע לחו"ל אני בד"כ מוצא הרקדות, רוקדים וידיים השמחים לארח אותי, ולחלוק מעבר למיטה ללילה (בקרוב חלקם מגיע לישראל לפסטיבל כרמיאל וכמובן - הם יהיו אורחי).

      ואגב, כפר נוסף בו אני מבקר תדיר - הוא הקפה בו אני משיב לך/לכם.

      הכפר הגלובלי, כפי שאני חווה אותו  מאפשר שונות (shonut ), ביטוי אישי, רב גוניות וכמעט כל דבר שתעלה על דעתך.

      הכול פתוח!!!

       

      ובעיניין המחוזות אליהם אנו זורמים/הולכים/ניסחפים (תלוי איך מסתכלים), אמנם זה לא מקיף הכול, אך זה רומז למה יש לצפות.

      הרצאה שהעברתי לפני כ - 5 שנים...

       

        25/6/09 10:38:

      הצד השני של המטבע.

      גיוון תורם לשרידות וכנראה יכול לתרום ל"קפיצת מדרגה" בהתפתחות. אינני מקבל את הטענה ש"קפיצת מדרגה" היא תוצאה של הצטברות של מספר רב של "קפיצות קטנות" , אלא תוצאה של התארגנות ייחודית של אלמנטים ( פיזיים או מנטאליים או רוחניים) שיוצר סינרגיה או ערך ייחודי. זה קורה באופן אקראי.

      הגלובליות מצד שני יוצרת economy of scale וריכוז משאבים למטרות ספציפיות. לטוב ולרע. מצע נהדר ל evolution (rather than revolution) . לא לחינם המין האנושי התפתח ב 20 שנה האחרונות בקצב מדהים ביחס להיסטוריה האנושית. התפתחות שאם תדגום אותה נקודתית , תאמר שזו מהפכה (טלפון סלולארי , אינטרנט כדוגמא). זה לא היה קורה ב 20 שנה בלי הגלובליות ובלי מספר הצרכנים העצום שהצדיק כלכלית (אבולוציונית , באינטרפנטציה אחרת) הקצאת משאבים

        25/6/09 10:20:

      לצבי שלום!

      הרבה תחומים מפיקים תועלת ממגוון:

      גם בטבע: מגוון ביולוגי המוביל בין השאר למציאת תרופות בטבע

      בהתרבות בני אדם: נישואים בתוך החמולה מביאות לתוצאות חמורות מבחינה גנטית

      ארצות הגירה: כמו ארה"ב וישראל הפיקו תועלת רבה מדעית ומסחרית

      ממגוון הכשרונות שהביאה ההגירה.
      בברכה אמנון

        25/6/09 01:35:

      תודה רבה לך

      תמיד אתה מעורר אותי ובי מחשבות

      ולמידה מבצבצת בי.


      ניתן להסתכל על מפץ או משבר

      גם כמו פער שהלך ונפער

      המבקש איחוד או איחוי יצירתי

      בתוך הפער מתקיים לו כאוס

      המפיץ את עצמו לצדדים ומשנה את החלקים

      עד כי אינם יכולים עוד להתקיים כפי שהיו

       

      מחד לכל חלק יש סגוליות ותרומה מיוחדת

      ומאידך בהיותו של אותו חלק נפרד הוא אינו יכול

      להמשיך את חוית הקיום

       

      מכל מיני מקומות יכול להתבצבץ לו כח

      שיניע את החלקים להתחבר למשוה אחר או חדש

      אשר בו לכל חלק מקום מיוחד המקרין על כולם.

      עקרונות ההתחברות הם פיליגרן מרתק

      המורכב כמראה קליידוסקופי

      ויש מי שחקר את תנועותיו והרכביו - Dr. Clare W. Graves

       

      זה נכון להערכתי ברמת אידיאות, אנשים, קבוצות, קהילות, איכויות חיים שונות.

       

        25/6/09 01:09:

      אמרתי לך, בפוסט, שאני מעלה השערה שכזאת: קול המפץ הגדול הוא קולו של אלהים. הבה ונמצא הדרך עליה כבר עלינו לתרגם הקול האלוהי הזה לקול אנושי.

      אפשר בינתיים לתרגם מחשבות אנוש גלי המוח שלו לקולות, לשפה נשמעת...

        25/6/09 00:49:
      תודה

      דודו

        24/6/09 22:50:

       

       

      צביקה, סיפור מגדל בבל הוא סיפור אחידות דוגמטית שנכשלה ויצרה את השפות השונות לאחר שהארץ היתה שפה אחת ודברים אחדים. ייתכן שכבר שם ניתן לנו שיעור שאת לקחו טרם למדנו. 

       

      עלינו כמובן להבחין בין שונות וגיוון ( המתיישבים ואף מפרים זה את זה ) לבין סתירה וניגוד ( היוצרים קונפליקט ועימות עד כדי דחייה ). כלומר יש כאן גם עניין של סיווג ומינון.

       

      באותה מידה עלינו להבחין בין אחדות ( של ניגודים ) לבין אחידות ( המבטלת את השונות מראש ). ביצירת אחידות יש מימד חזק של שליטה ויעילות כלכלית ( "יתרון לגודל" למשל ) וגם סוג של יישור קו עם נורמות חברתיות מקובלות. 

       

      נדמה לי שרוב בני האדם שואפים לבטא בהתמדה את הייחודיות שלהם תוך שמירה על השייכות החברתית שלהם והבטחון ( לפעמים כוזב ) ששייכות כזו מאפשרת. זו שאיפה היוצרת מתח מובנה שיכול להפוך ליצרני בסביבה תומכת המאפשרת ביטוי חופשי כפי שעושים בתהליך סיעור מוחות מונחה.

       

      במבט רחב יותר על הכלכלה הגלובלית השונות יעילה ( פיזור הסיכון ) ומועילה ( הגדלת אפשרויות המימוש העצמי ). לכן יש לא מעט היגיון בעידוד העסקים הקטנים והבינוניים ובהקשר זה מתאימים דבריך הבאים:

      יש צורך בהתפתחותה של כלכלה חדשה, המתבססת על ההכרה שמקור העושר, האושר והקיימות האנושית אינו באחידות אלא בשונות. לא בתאגידי הענק הבינלאומיים אלא ביזמות החברתית והכלכלית, בעסקים הקטנים והבינוניים ובהתהוויות החדשות הנוצרות במפגשים שביניהם.   

       

        24/6/09 22:46:

      צבי, הבאת נושא שמטריד גם אותי והוא עולה ומופיע מידי פעם.

      כשהשתתפתי בסדנא ניהולית היינו צריכים להוביל עיזים וכבשים מצד א' לצד ב'.

      מהר מאוד גיליתי שכבשה תמיד מחפשת זנב אליו תוכל להיצמד, והדרך היחידה להעביר כבשים מצד לצד זה ע"י תפיסת ומשיכת עז...

      אני חושבת שגם לנו בני האדם יש תכונה כזו בנוסף לתכונות רבות ואחרות, וכך קבוצות מובילות הופכות להיות מובילות עוד יותר.

      במקרה שתיארת, יש דווקא השתלטות של חברה "מפותחת" ותעשייתית על חברה "פרימיטיבית". התופעה הזו באה לידי ביטוי גם בהפיכת מדינות עולם שלישי לפח האשפה של העולם. כביכול, ממחזרים מכשירים אלקטרונים ישנים בעולם השלישי, אך בסופו של דבר שם הם נשארים כזבל רעיל יותר או רעיל פחות.

       

      לדעתי, קפיצת המדרגות אינן בעלות מידה, אינן קטנות או גדולות אלא הפרשנות שאנו נותנים להן, כלומר האפשרות שלנו להסבירן קובעת אם זוהי קפיצה קטנה או גדולה.

      וזה אגב, מזכיר לי שאת הקפיצות שלי לקניות אני עושה לחנויות קטנות ולא לקניון...

       

      לגבי המילה emergence אני הייתי מתארת אותה כ"הופעת השלם", ואין כמו גיוון לעודד את הופעת השלם.

        24/6/09 22:01:

      כשלמדתי באוניברסיטה מצאתי יהלום בתוך ערימת זבל - הקורס של יואל הופמן "טאויזם וזן בודהיזם". הוא סיפר על משפט שממחיש את רוח הטאו: "אילו יכולתי לתלוש שערה אחת משערות גופי ובכך להציל את העולם, לא הייתי עושה זאת".

      אני חושב כמוך. אבל בלי נימוקים. אנחנו פשוט אוהבים את הטבע.

       

        24/6/09 21:59:


      אכן ידידי היקר

      המשבר הכלכלי

      הוא גם הזדמנות להיערכות חברתית

      כלכלית מחודשת

      ואז יתכן שנצא מהמשבר מחוזקים

      לצערי כפי שידוע לך

      כוחות נוספים פועלים בשוק

      כשהאינטרסים שלהם שונים ולפעמים מנוגדים

      במאבקיי הכוח האלה

      אנו יוצאים לפעמים נשכרים

      ולפעמים נאלצים לקבל מונופולים כמצב נתון

      אבל בכול מקרה

      מרווח התימרון שלנו אינו גדול

      תודה

      על הפוסט המאלף

        24/6/09 21:55:

      כשהגעתי לפני שנים לבוסטון מסצו'סטס, ובתי הישראלית נכנסה לביה"ס המקומי

      התפלאתי והתפעמתי מקבלת הפנים החמה והתומכת של מנהל ביה"ס לכל הילדים

      שהגיעו מרחבי העולם. וכן, הוא היה יהודי...

       

      כישראלית מצומצמת, פליטת האינטגרציה "המוצלחת" של שנות ה-80, לא הבנתי איך

      מכניס בשמחה כזו ילדים שאינם דוברי אנגלית, ויורידו את רמת הלימודים של הכלל-  כך חשבתי....

       

      המנהל  ראה זכות והעשרה לביה"ס, בקבלת תלמידים הזרים

      וטען שה סוד היופי והכוח המיוחד שנותן איכות לביה"ס כולו

      בהבאת השונה והתרבויות המגוונות לחממה אחת.

       

       

      ואכן הוא צדק ובגדול, וביה"ס "DEVOTION" הוא אחד מבה"ס המבוקשים ביותר!

       

      הבנות שלי עדיין חולמות עליו...

       

        24/6/09 21:00:


      אתה יודע, זה די מזכיר לי את עניין

      הדמוקרטיה.

      מצד אחד, חופש ביטוי לכל דעה ולכל

      איש..., ומצד שני - מפלגות גדולות אשר

      מנכסות לעצמן את השלטון על פי הרוב

      שבחר בהן, הן גם מנסחות את מצען הפוליטי

      וסוחפים מאחריהם עם שלם...

      אז..., מתי הוכח שהרוב אכן צודק?

      כלכלות גדולות מספקות יציבות, מצד אחד, ומבטלות, מצד שני

      את השונות הכלכלית של משקים קטנים, עד כדי מחנק.

      ומה זה נוגע אלי ישירות?

      הכפר הגלובלי הקטן די מפחיד אותי, למען האמת...

      אם קודם ל"היווסדו" של אותו כפר קטן, חש עצמו אדם,

      באשר הוא, קטן עד להחריד - הרי שהיום חש עצמו

      אותו אדם כלא-קיים כלל...

       

        24/6/09 20:56:

      ביטויי לנעשה בעולם ואכן השונות היא הבונה

      וגם העקשנות היומיומית בכל מקום שאנו חיים ומטיילים ועובדים לשמר שונות באותה צורה שבונה ולא לוקחת את הקיים בשלום עם עצמו כמו הטבע,,,,,,

      ותודה על דרך ביטוי נפלאה

      מיקי

        24/6/09 20:09:

      תודה צבי !

       

      זה מצוין. זו פעם ראשונה שאני קורא טיעון שמסביר את החשיבות של שימור ה- diversity, בגלל תרומתו ל- emergence של רעיונות, אפשרויות וקפיצות מדרגה. זה טיעון מעולה ומדויק מאד בעיני.

       

      לפני שנים פיתחתי והנחיתי תכנית שקראתי לה "Diversity as a Resource" עם קבוצות של סטודנטים בהרוורד שבאו מ-18מדינות/תרבויות מחמש יבשות. המטרה היתה לחשוף איזה עושר פוטנציאלי של רעיונות וגישות יכול להתגלות כשנקודות מבט תרבותיות שונות נפגשות. התוצאות היו מדהימות ממש. זה יצר חיבורים ורעיונות שלא דמיינתי שיווצרו, והכל לאחר מפגשים של כמה שעות.

       

      לא ראיתי אז את מה שדבריך מאירים כאן - שהפוטנציאל הגדול הגלום שם הוא ללדת אפשרויות חדשות שלא יתאפשרו ללא השונות (מגוון) הזו וללא המסגרות שיאפשרו מפגשים מַפְרִים בין גישות שונות.

        24/6/09 17:43:

      מעצבן אותי שאין תרגום טוב ל- Emergence (ותאמין לי שניסיתי להמציא) וגם לא ל-Diversity ("גיווניות"? נובמת).

       

      אבל דווקא...

       

      לפני כמה שבועות הייתי בפריז ושמתי לב לאיך שהתופעה מתבטאת בתחום בתי הקפה שם.

       

      בפריז יש מן הסתם אלפי בתי קפה עצמאיים (לא כמו אצלנו שיש 5 רשתות גדולות ששלוטות בשוק), ככה שזה לא מעשי למצוא את בית הקפה הכי טוב בפריז (למרות שחבר שלי אומר שהוא מוכן לנסות). מה שיוצא מזה בדיוק על פי העיקרון שתארת זה שכולם טובים והחוויה ש- Emerging מזה היא... טוב... קפה וקרואסון... 

      הבלוג של צבי לניר

      על החשיבה, ה- Web ומה שמסתתר ביניהם. ועל מה שרואים משם ולא רואים מפה.

      פרופיל

      לניר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      הפוסטים שלי כולם

      פוסטים