כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    יומני מוסקבה

    החתונות שלהם

    13 תגובות   יום שלישי, 21/7/09, 21:06

    שלום חברים! 

    נעדרתי זמן רב מידי מקפה.  בהתחלה הייתה איזו בעיה טכנית בכניסה לבלוג שלי  ואחר כך התחילה עונת התיירות במוסקבה.

    בימים אלה אני עורכת כתבות מצולמות על מקומות במוסקבה, העיר בה אני חייה ומדריכה תיירים. 

    בפוסטים הבאים אשתף אתכם בחוויות מקומיות, הסטוריה ובעיקר אביא מראות חיים מהעיר אותה אני אוהבת.  אם זה גם יעשה לכם חשק להגיע, אשמח לסייע ולענות על שאלות.

      היום נסייר באזור הנמצא דרומית לקרמלין ולנהר מוסקבה.  זוהי שכונה קומפקטית ונעימה. היא הצליחה לשמור על אופייה מהמאות הקודמות, 18-19, ולא נפגעה כמעט מהפרוייקטים המגלומניים של התקופה הסובייטית.

     

    סיור ברובע  Zamoskvorechie  -   מעבר לנהר  מוסקבה

     

     נגיע לתחנת מטרו Tretyakovskaya, בקו הכתום, מס' 6

     ביציאה היחידה מתוך המטרו נפנה שמאלה, נעבור דרך פסג' החנויות ונצא אל רחוב  Bolshaya Ordinka  נפנה שוב שמאלה ונמשיך ברחוב לכיוון דרום עד מס'  34   , כ-5 דקות הליכה.  כאן תהיה התחנה הראשונה בסיור.

     

     

     

     

    1.  כנסיה ומנזר החסד  מרתה-מריה      MARFO-MARIINSKAYA  OBITEL נמצאים מעבר לחומת לבנים   מסוידת.  הכניסה דרך  פשפש קטן בחומה.  הכנסייה פעילה  ומתוחזקת על ידי נזירות לכן יש לכבד את המקום באופן מיוחד.  רצוי לא לדבר בטלפונים ניידים ואסור לצלם במקום.  בתוך הכנסייה גברים חייבים להסיר כובעים ונשים צריכות לעטות כיסוי ראש  (יש מטפחות בכניסה).

    כנסיית מרתה-מריה היא  מיוחדת במינה במוסקבה.  היא נבנתה על ידי האדריכל  SHUSEV, בשנת .1912  בסגנון בניה של הכנסיות העתיקות של "טבעת הזהב".

    אדריכל זה גם בנה את המאוזוליאום של לנין, את תחנת המטרו המרהיבה  KOMUNISTICHESKAYA, ופרויקטים אחרים במוסקבה.

    את הכנסייה ובית החסד ייסדה הדוכסית הגדולה אליזבטה בת פיודור, נכדתה של ויקטוריה מלכת אנגליה ואשתו של הדוכס מבית רומנוב (משפחת הצאר), דודו של הצאר ניקולאי השני. 

     

                                   



     בשנת 1905, מהפכן קומוניסטי חדר אל הקרמלין והטיל פצצה.  הדוכס הגדול, שהיה גם מושל מוסקבה, נהרג . במקום אליזבטה  מיהרה אל בעלה אך , ללא הואיל...

    המחבל נתפס ונידון למוות.  הדוכסית ביקרה  אותו בכלא ואף הגישה בקשה לחנינתו של רוצח בעלה.

     על המצבה של בעלה היא  רשמה "סילחו להם כי אין הם מבינים מה עושים", מילותיו האחרונות של ישו...

     

     אחרי התאלמנותה מכרה הדוכסית  את כל תכשיטיה, רכשה חלקת קרקע ובנתה מנזר, כנסיה ומתחם חסד שהיו בו בית יתומים, בית חולים לעניים, חדר ניתוח, ומטבח  חסד.  הדוכסית הפכה לנזירה אך הנהיגה תקנון יוצא דופן לאותם ימים, והממסד הדתי אף קיבל אותו. אל המסדר  התקבלו נשים מכל המעמדות.   חברות המסדר לא חויבו להתנזרות לכל חייהן.  הן הורשו לעזוב את המנזר על פי בחירתן אך בתקופת השירות טיפלו בחולים, עניים ויתומים. אחיות המנזר נחשבו לאחיות המיומנות והמסורות ביותר בכל מוסקבה.

     לאחר מהפיכת אוקטובר, באביב 1918, הדוכסית נעצרה ונשלחה עם כל משפחתה לסיביר.  

    שם הקומוניסטים השליכו את הרומנובים אל פיר מכרה והטילו  פנימה רימוני יד.   הדוכסית לא נהרגה מייד ועדים סיפרו  שהם שמעו את קולה בתפילות ושירי הרגעה לפצועים.   בשנת 1921 גופתה הוברחה לירושלים והיא נקברה במתחם כנסיית מריה בגת שמנים.  ב-1992 הדוכסית אליזבטה הוכרזה על ידי הכנסייה האורתודוכסית כקדושה מעונה .

    בחצר הכנסייה ניצב פסל אבן צנוע בדמותה האצילית של הדוכסית אליזבטה ונזירות החולפות על פניה מצטלבות ביראת קודש.


            

        אבל נחזור אל המבנה עצמו.  אם לא הספקתם  לנסוע לטיול בערי

     "טבעת הזהב" – לא נורא.  כאן תוכלו לראות דוגמה דומה מאוד לסגנון פסקוב-וולדימיר .   הכנסייה הלבנה והצנועה מאותרת בתחריטי אבן מרהיבים, דוגמת כנסיות רוסיות אותנטיות מהמאה ה-13.  על לוח "אפוקליפסיס"  גדול ניתן לראות בעלי חיים דמיוניים וצמחים, הכול בחריטת אבן יפהפייה! 

                   


      ובפנים הפתעות נוספות.  במשך כ-60 שנה עמדה הכנסייה סגורה ומוזנחת.

      למזלנו, בתקופה הסובייטית שימשה הכנסייה כמחסן של אמני שחזור שדאגו לחסות את הקירות בלוחות עץ, על מנת להגן על ציורי    הקיר  מהרס מוחלט.  באביב 2009 הסתיימה מלאכת השחזור והכנסייה נפתחה לקהל הרחב.

      כל הכנסייה מאותרת בציורי קיר של הצייר הרוסי  MICHAIL NESTEROV

     סגנונו  הושפע מתנועת התחייה הלאומית באמנות.  בניגוד לסגנון האיקונות החמור המאפיין את הכנסיות הפרבוסלביות, הציור שלו חיי ואנושי.  הקדושים ממוקמים על רקע נוף רוסי פסטוראלי והדמויות נראות כמו רוסים ברחוב של המאה ה-19...

     שימו לב לציור הקיר הגדול בחזית, שם ישו הנצרתי עומד בין עצי ליבנה, על רקע נהר בדמדומי ערב,  והעם הפשוט ניגש אליו לקבלת ברכה. אם ציורי הקיר נגעו ללבכם, תוכלו ליהנות מאולם שלם של תמונותיו בגלריית טרייטיאקוב הנמצאת במרחק 5 דקות הליכה מפה.

    2. לאחר סיור בגינת הוורדים  של הכנסייה, ניפרד מן המפלט הרגוע ונחזור לרחוב.

     נשוב על עקבותינו וברחוב  TOLMACHOVSKY PER

     נפנה שמאלה.  כאן, בכיכר המזרקה של המוזיאון יש בית קפה ציורי המזכיר קצת את פריז.

     מומלץ לשבת בחוץ אך אם יורד גשם או שלג.... תעלו לקומה השנייה של בית הקפה,

      משם נשקף נוף יפה על הכיכר.

       

    משמאל לכיכר שימו לב לבית האחוזה היפה של דמידוב, (המאה ה-18) תעשיין ובעל מכרות בהרי אורל. מרשים במיוחד שער יציקת הברזל הנראה כמלאכת תחרה עדינה.  במאה ה-19, בעלת הבית, מריה סולוגוב קיימה באחוזה סלון ספרותי ידוע בו התארחו מיטב הסופרים והוגי הדיעות של התקופה.   היום  הבניין משמש כספריה פדגוגית-מחקרית.    

     

         

     

     

    נפנה את גבינו אל השער וניכנס למדרחוב  LAVRUSHENSKI PER  משמאלנו נחלוף על פני

     גלריית טריטיאקוב, המכיל אוסף יפה של האמנות הרוסית.  פסלו של מייסד המוזיאון ופטרון נדיב של ציירים רוסים במאה ה-19, פאוול טרייטיאקוב ניצב בחזית המצועצעת. 

    אך אנחנו נמשיך לכיוון הנהר, או ליתר דיוק, לכיוון תעלת הניקוז המלאכותית של הגדה הדרומית.

     

     

                

    3.  החתונות שלהם

    גשר לוג'קוב, על שמו של ראש העיר של מוסקבה (יורי כץ, בשמו המקורי...)  מחבר בין הגדה

    הדרומית  הנמוכה  עם האי המלאכותי הנוצר כתוצאה  מחפירת התעלה במאה ה-18. 

     זהו גשר חדש יחסית וכך גם המסורות שנוצרו עליו ממש בשנים האחרונות. 

    "גשר החתונות"  הוא אתר עלייה לרגל של זוגות צעירים המגיעים לכאן ישירות  לאחר הטקס.

     כמה מילים על טקס חתונה ברוסיה:

     

    בנצרות  הפרבוסלאבית חתן וכלה, משולים למלך ומלכה, לכן במהלך הטקס מקדשים את בני הזוג ו"ממליכים" אותם בכתרי חתונה מיוחדים  בטקס ארוך ורציני.

     

     

                  

      

     

                          
     

      "נישואים לא שוויוניים", גלריית טרייטיאקובPUKIREV 

    ביקורת חברתית של המאה ה-19 על ניצולן של  נשים בנישואי תועלת. מה נשתנה ברוסיה מאז?

     למרות שפע הכנסיות היפות הפזורות ברחבי רוסיה, רוב הזוגות בוחרים בטקס אזרחי בהיכל החתונות.  ברוסית  זה לנקרא "לחתום", כיוון שהחתימה המשותפת על מסמך הנישואין היא  לב הטקס. כך, קדושת הזוגיות הפכה בתקופה הסובייטית לטקס קידוש הבירוקרטיה...

       

     

                  

      

                  

     

    ועל גשר החתונות פורחת בינתיים מסורת חדשה. 

    יש פה ספסל יצוק ברזל עם כנפיים, "ספסל התפייסות" ועצי מנעולי נישואין. 

    בני הזוג רוכשים מנעול יפה, נועלים אותו על עץ מברזל הניצב על הגשר ואת המפתח

    זורקים לנהר, לקול מצהלות החברים. 

     

    כאן על הגשר נפתחים בקבוקי שמפניה וכולם שותים מכוסות פלסטיק. 

    למרות השמחה העממית ואדי האלכוהול הרוסים שקטים ומאופקים. 

     הצעקות היחידות הנשמעות למרחוק הן:  "גורקו,גורקו,גרקו!!!" 

    כך נוהגים לשדל ברוסיה  את הזוג הטרי לנשיקות לוהטות...

     

     

          


     

    המפתח בנהר ואת הנעשה אין להשיב....

     

     

     

         :  

      ביום חתונתם זוגות צעירים מניחים  פרחים על קבר החייל האלמוני על

     יד חומת הקרמלין.

    המסורת לחלוק כבוד באתרי זיכרון של מלחמת העולם השנייה החלה

    בתקופה הסובייטית והיא נמשכת עד ימינו.

     

     

     

                                                                       
      4.  נחצה את הגשר אל האי.   במאות ה-16 וה-17 שימש המקום לגידול ירקות עבור שולחנם של הצארים

    ( כיכר BOLOTNAYA ).  למרגלות  הגשר,  פסל המנציח את  הצייר הרוסי הנערץ  ILIYA REPIN

        

             :

            שותים שמפניה עם רפין והזוג הצעיר

     

     

     

          

       

          רוח מבדרת שובל שמלתה....

     

    ולסיום, ניכנס אל הפארק   ונפנה ימינה.  כאן  ניצב פסל  מעניין של האמן הרוסי

     MIHAIL CHEMIAKIN  "ילדים, קורבנות של חטאי הוריהם"...

    סיום סמלי נאות למסלול שעשינו דרך העבר והעתיד  של העם הרוסי. 

     

     

     

    "ילדים, קורבנות של חטאי הוריהם"

     

    אלונה גולדנברג, מוסקבה, יולי 2009

     alonagold@gmail.com

              

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (13)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        24/4/10 20:12:


      נהנית מאד מהכתבות הקצרות שלך.

       

      לינה

      מדריכה ברוסיה

        12/1/10 16:09:


      ממש נהניתי לקרוא!!

       

      אני עוברת בעוד כמה ימים למוסקווה לשנה,

       

      תוכלי להמליץ לי על אזור מגורים נחמד במרכז?

       

      אשמח לעזרה, אני לא מכירה כלום.....

       

       

      תודה!

        25/7/09 23:14:

      צטט: נטשה 2009-07-25 14:43:21

      כמה טוב שחזרת!!! היית חסרה.

      מוזר, אני לא מכירה אותך, רק דרך התכתבות קצרה וקריאה בקפה (באתר הכוונה)

      אבל היית חסרה.

      נכנסתי מדי פעם לבלוג, אולי הנסת פוסט ופספסתי,

      אולי התנתקות איזה שהיא?...

      יופי שחזרת!

      תמונות הצחיקו אותי, 18 שנה אני לא שם - והרבה לא שתנה: אותן תמונות באותן מקומות.

      מעוניין למי פעם הראשונה עלה רעיון לצלם זוגות צעירים ליד vechij ogon (האש הנצחית)?

      מחכה לעוד פוסטים.

       את צודקת, הרבה השתנה פה אבל בעצם - שוב דבר מהותי.... כך גם אומר בעלי.  רוסיה נורא גדולה ומסורבלת, כשהיא סוף סוף בוחרת בכיוון תנועה, היא כמו אניה גדולה תנועה עד הסוף המר....מבלי יכולת תימרון לשנות את דעתה או את כיוון התנועה.  לכן אולי רוסיה אינה משתנה.....

        25/7/09 14:43:

      כמה טוב שחזרת!!! היית חסרה.

      מוזר, אני לא מכירה אותך, רק דרך התכתבות קצרה וקריאה בקפה (באתר הכוונה)

      אבל היית חסרה.

      נכנסתי מדי פעם לבלוג, אולי הנסת פוסט ופספסתי,

      אולי התנתקות איזה שהיא?...

      יופי שחזרת!

      תמונות הצחיקו אותי, 18 שנה אני לא שם - והרבה לא שתנה: אותן תמונות באותן מקומות.

      מעוניין למי פעם הראשונה עלה רעיון לצלם זוגות צעירים ליד vechij ogon (האש הנצחית)?

      מחכה לעוד פוסטים.

        23/7/09 06:17:

      חתיכת השקעה.
        22/7/09 22:43:

      צטט: עודד 40 2009-07-22 21:32:58

      אלונה היית חסרה.

      תמונות יפות מאד אני אבוא למוסקבה

      בהזדמנות להגיד לך שלום.

       

       

      תודה.  בינתיים אני כאן ואתה מוזמן.
        22/7/09 21:32:

      אלונה היית חסרה.

      תמונות יפות מאד אני אבוא למוסקבה

      בהזדמנות להגיד לך שלום.

        22/7/09 16:19:
      * WOOW
        22/7/09 16:07:
      תודה רבה על הסיור המודרךחיוך
        22/7/09 13:53:


      תודה תודה יקירה אהבתי נזכרתי בטיול האחרון שלי שם במוסקבה וסנט פטרבורג

      מקסים

      אפרת

        22/7/09 12:51:
      תודה יקירות! צוחק
        22/7/09 10:02:


      פוסט מדהים ביופיו אלונה,

      עשית לי חשק לבקר

      תודה לך יקירתי,

      נהניתי מהתמונות וההסברים המדוקדקים שלך

      נשיקות אל המוסקווה הרחוקה

      נשיקה

      תודה על השיתוף *

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      aloshka
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין