כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מוצב חוץ

    הבלוג ישמש אותי בעיקר להפניות לרשומות בשני הבלוגים האחרים שאני מנהל, ומדי פעם לרשומות קצרות לשוכני בית הקפה

    למה חשוב שיהיו קצת מריבות בקפה

    8 תגובות   יום שישי , 16/3/07, 05:50

    מריבות רשת, אם שורדים אותן (כמה קל לתת לכל הג'יפה לצאת ברשת, רובנו כבר ראינו) הן שלב מכריע בהתבגרות של קהילה. זה רק מאוד מפחיד, ובצדק. ואולי בגלל זה הדיונים עצמם (עד כמה שיכולתי לראות) עוסקים יותר במופשט, פחות בקונקרטי כשמדובר בביקורת.

     

    לרוב אני מבסוט (למרות מה שיינון חושב, אולי, אחרי התגובה שלי אצלו) מהקרנבל שמתרחש כאן, כשאנשים שחלקם הגדול לא התנסה ברשת חברתית - או לא בזהות אמיתית - בודקים את האפשרויות בקפה. יש עוד זמן ומקום לרשת ולמנהליה להתגבש, והאמת היא שאף אחד מאיתנו עוד לא יודע - ולא באמת יכול לכוון - לאן זה באמת יתגלגל. זה הכיף של רשתות חברתיות.

     

    קראתי תגובה של גפן בפורום השיווק שבה אמר שהוא שמח מאוד על זה שבבראנז'ה של האינטראקטיב יכולים לפרגן לעבודות של אחרים, יחסית למשרדי הפרסום. מישהו כאן היה פעם בתחרות של הקקטוס? הרגעים העגומים ביותר בקקטוס הם כשכמה שחיפים מכל משרד עולים על הבמה לקול מחיאות כפיים של חבריהם בלבד, ומקנטרים את המתחרים בסגנון "זוכמיר-פיגלמן איז באק אין טאון". או יה, החביאו את בנותיכם במנזר, קראו לחברים ממכרות המלח עם אתיהם העשויות פלדה, יש מכות בעיירה.

     

    אם הקפה הצליח להוריד קצת את מפלס הנפיחות שאנשים מגדלים עם התפקיד בבראנז'ה, כל בראנז'ה, אנשים עם כישרון גדול, אגו רעוע ואג'נדת הבעת רגשות של "שרפתי לה צמה", עושיו קיבלו נקודות זכות לקארמה שלהם [1].

     

    זו קהילה של אנשי מקצוע, לרוב, שמופיעים בזהותם המלאה. כולם יודעים את האג'נדות הקיימות, מנחשים את הנסתרות ונהנים מהייתרון שהכל על השולחן, מה שמאפשר פתיחות שבאמת - לפחות בבראנז'ת הפרסום ומן הסתם גם באחרות - היתה נדירה עד היום. ותראו מה עוד כיף - חלק מהפעילות בקפה בהחלט ראוי להיחשב כעבודה.

     

    אבל היכולת לפרגן היא רק השלב הראשון. השלב הבא יהיה כשאנשים ירגעו טיפה מהפוצי מוצי של הפרגונים. אני לא מדבר על מריבות-רשת לוהטות משנינויות והשפלות (אם כי, רובכם ודאי מכירים זאת, זה יכול להיות כיף לא קטן) אלא על דיונים עקרוניים וענייניים. זה לא יהיה קל כי לכולנו יש אגו פגיע, ודיון מקצועי ככל שיהיה יכול להיות מאוד לא נעים (אנשים כאן הרי ימכרו הרבה יותר מהסבתא שלהם עבוד שנינה שתסחוט תשואות מהקהל), בלשון המעטה.

     

    את מיטב אנשי המקצוע שעבדתי ו/או פגשתי בתחום האינטרנט בארץ, פגשתי כך: את וואלה ואת נטקינג כתשתי ארוכות במוניטור, מה שהביא הן לידידות ולהצעות עבודה סימולטניות משני המקומות כשהפרויקט ההוא נסגר. על עבודות של גפן ושל ארדן כתבתי לא מעט דעות נחרצות [2], היו לנו כמה כמעט-פרויקטים, ויש לי תחושה שנשמח להיפגש בכנס הקרוב ותקוה לעשות משהו בעתיד לפחות עם אחד מהם [3].

     

    הפעם הראשונה בה דיברתי עם גיא אליאב, מנכ"ל תפוז, היתה אחרי שכיניתי אותם "בני זונות" בבלוג אחר, ואז כתבתי על אותו נושא קטעון במוסף הארץ. לא הרבה זמן אחר כך התחלתי לייעץ לתפוז באופן קבוע בפרויקט הבלוגים שלהם, ובהמשך הפכתי לדירקטור בחברה.

     

    היו כמובן מקרים אחרים. קניתי לעצמי לא מעט אויבים במהלך שנותי ברשת, עם חלקם זה היה ממש תענוג. עם אחרים זה היה קצת בלתי צפוי. אני די מחזיק מהאנשים עימם יצרתי קשרים מקצועיים שהתחילו מויכוח או דיון ענייני. היו כמה פעמים [4] שבהם הגבתי לביקורת בצורה (אצילית! בהחלט!) שניסתה להיות נטולת פניות. לא הצטערתי על אף מהן כמו שהצטערתי על המקרים הספורים האחרים [5] בהם הגבתי מהמותן.

     

    בשורה התחתונה, האג'נדה של לשרוף את הצמה לא תיקח אותך רחוק כמו פרגונים והתלהבות והענקת כוכבים, והיא בטח לא הכי טובה לקריירה שלך, אבל אפשר לפגוש ככה אנשים מה-זה-מעניינים.

     

    [1] את הנקודות אפשר להחליף בכוכבים.

    [2] עזבו אותכם מלינקים

    [3] יינון, אני בטוח שהבנת

    [4] טוב, פעם אחת.

    [5] מקרים ספורים. לפחות ארבע ספרות.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (8)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        20/3/07 15:32:

      כשאתה מדבר על מריבות רשת, אני לא יכול שלא להזכר ברשת מאוד מסויימת; אחת שהיתה מורכבת מהרבה BBSים ו"נקודות". והיה בה קובץ היסטוריה, ורינגים, ושמעון מורמי, ורם-און אגמון. אה, והיתה "מועצה" ו"ועדת אתיקה".

        

        16/3/07 16:42:

      ואני זוכרת איך קטלתי את הכתיבה שלך בפורום ספרים בעקבות קרב עם בועז כהן על חיבתו למילים זין וקוס ומציצות ובקיצור פורנוגרפיה די ירודה והוא כמובן הביא אותך אחרי שנכנס באמאמאמשלי, ואתה הגעת והפלאת את חידודי לשונך באישיותי העלובה והיה מה זה שמח.

       

      זה אומר שככה הולכת לפרוץ בינינו ידידות עסקית מופלאה?

        16/3/07 16:11:
      אז זה בעצם היה צעד נבון מצידי להסתער על תפוז בזמנו, כשהם השיקו את הבלוגיה החדשה?
      כן... בהחלט. צעד מחושב. מחייך
      ואולי ניפגש בכנס בראשון או שני, אחרי כל כך הרבה זמן. :-)
        16/3/07 12:41:

      מריבות מהסוג הזה, התכתשויות, שנאות אישיות ואהבות לוהטות, ויכוחי קליקות ועוד.. הדיון הזה, ימיו ארוכים כימי הקהילות, כמה פעמים כבר ראיתי אותו קורה בקריירה הקהילתית שלי.

       

      בעיקר שהקפה הזה כל כך חדש, מחר תהיינה פה המון קבוצות, כל אחת וההתקבצות שמתאימה לו, וויכוחים וריבים? תמיד, אין מנוס מזה.

       

      כי בעיני הרשת לא ממציאה את הגלגל, היא משחזרת דפוסים קיימים, קבוצות, חברויות, איך שלא תקרא לזה - תקרא לזה קליקות (בתפוז הרעדנו את אמות הסיפים עם הויכוחים האלו) או שתקרא לזה המציאות, זה הכל.

       

        16/3/07 08:38:
      "מריבות" בין בלוגרים מביא את הריטינג. תראה את "הגלוב- מאבד תמלילים" שמדי כמה פוסטים תוקף כמה קולגות ותקרא את רשימת התגובות אחרי כל קרב. אנשים ממש מחכים שזה יקרה.
        16/3/07 08:12:
      אתה טועה!
      וחוצמזה קירח.
      .
      .
      .
      .
      (ניסיתי)
        16/3/07 06:59:

      אהבתי, למרות שאינני נמנית על חברי ה"בראנז'ה".....שלך.

       

      זה נכון לכל קבוצה שיש בה תחרות על אגו או השפעה.

       

      זה הטבע האנשוי ה"מבורך" עימו נולדנו.

       

       

      :)

        16/3/07 06:43:

      לריב? מי רב פה? איפה רבים? יש מכות? ככה רק בפה? אורלי? טצצצה לא שווה...

       

      אני הצעתי פעם לעורך של בלוגיה אחרת (פחות שווה אבל מלא כותבים ובלוגים  (ומריבות עוד יותר)) לעשות בית משפט שדה וירטואלי חובה לבעלי הדין ריב ומדון  למינהם. קנה את הרעיון אבל חשב שאני אין לי המזג השיפוטי הנחוץ לצורך העניין. בסופו של יום לא מומש העניין הם כנראה החליטו שהמריבות טובות לעסקים.

       

       

       הרבה לא יודעים אבל בארץ פועל בין חברות הביטוח בית דין וירטאולי  ופרטי לעניין תביעות שיבוב בהצלחה רבה. עורכי הדין של שני הצדדים מעלים את טיעוניהם וראיותיהם בצורה אלקטרונית והבוררים פוסקים ונגמר....

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      גדי שמשון
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין