כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    במנזר בשרון

    ארכיון

    0

    יויו מורתי האהובה איננה

    120 תגובות   יום רביעי, 21/10/09, 10:12

    יויו, כלבתנו האהובה, עזבה אותנו לפני חודש,

    ורק עכשיו אני יכולה לכתוב על כך,

    כדי לומר לה תודה.

     

    יויו היתה מורה דגולה שלי לאהבה.

     

    היא לימדה אותי התמסרות,

    שירות, נתינה, צניעות,

    ואהבה ללא גבול או תנאי.

     

    יויו שהיתה מדברת איתי,

    וצוחקת איתי,

    והולכת איתי להליכות היומיות בנות היותר-משעתיים לאורך הנחל,

    שהיתה מחכה לי ליד הבית ופשוט צועקת עלי

    כשלא לקחתי אותה איתי לעיתים נדירות,

    שהיתה יודעת לחייך בחיוך מוזר שקראנו לו באהבה

    "פרנקנשטינה",

    שהיתה באה ושמה את ראשה על הברכיים

    לקבל ליטופים

    ומילות חיבה,

    שידעה לדלג ולרקוד, ולעשות סיבובים באויר

    כשקיבלה אוכל טעים או היתה סתם מאושרת,

    שהיתה קמה מריבצה ובאה להיות איתי בכל פעם שכאבתי,

    או בכיתי, או הייתי עצובה,

    שהיתה שמה לי מצח-אל-מצח,

    עין שלישית-אל-עין שלישית,

    ומעבירה לי אנרגיית אהבה טהורה,

    שהיתה חברתי, אחותי, אהובתי

    הכל-כך יקרה לי -

    הלכה כדי לעשות מקום למשהו חדש.

     

    4 חודשים בדיוק מאז שהתמוטטה בערב שבועות,

    נותחה, ונפרדה מגידול ע נ ק בביטנה,

    כשאני יודעת שלמרות ההתאוששות אנחנו פה על זמן שאול,

    "רואה" שיש לה כבר גידול במוח,

    מסרבת להאמין או לקבל או לוותר עליה,

    מזינה אותה באנרגיה יום-יום,

    מקיימת אותה מתוך עצמי,

    מתוך אנגיית החיים שלי,

    ויודעת שאי אפשר יהיה להמשיך זאת לאורך זמן רב...

     

    יויו נתנה לי זמן לעשות עבודת-הכנה עם עצמי 

    כדי שאוכל להפרד ממנה,

    לעשות את הדבר הקשה הזה כל-כך עבורי,

    זה שחששתי ממנו עד אימה.

     

    היא נתנה לי זמן לעשות את הנדרש בתוכי,

    כדי שאוכל לאפשר לה ללכת,

    ואז,

    בערב ראש-השנה,

    אחרי שקיבלה עוף מהמרק שעשיתי לחג,

    התמוטטה והבהירה לנו שזהו הסוף.

     

    זה היה קשה מאד- מאד- מאד.

    ...

     

    למזלנו יש לנו גם את באדי ופיקסי,

    כלבים אוהבים ואהובים,

    שניחמו אותנו ככל יכולתם,

    מעצם היותם הם,

    ואיתנו,

    וכמובן את המשפחה והחברים,

    שהשתתפו בצערנו,

    הבינו לליבנו,

    ניחמו אותנו,

    ואפשרו לנו את המרחב הנדרש.

     

    אז תודה לך יויו אהובתי המתוקה,

    (כמו שג'ואי היה אומר:

    "יויו יותר מתוקה מאלף סוכריות"... ),

    על שהיית לי מורה מדהימה כזו למסירות ואהבה,

    על שליווית אותי בדרכי הלא-קלה,

    על שהארת לי ימים חשוכים,

    והוספת על השמחים,

    על שהיית את...

     

    תמים

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (120)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        22/11/09 09:41:

      תודה!

      גם אני קיוויתי שיויו תהיה איתנו 14 שנים,

      והיא די הפתיע אותי בעזיבתה המוקדמת.

      עכשיו אני מקפידה להיות מודעת לנוכחות

      של שני הכלבים האחרים, באדי ופיקסי,

      באופן יומיומי כדבר שאינו מובן-מאליו.

      זה יותר חד עבורי עכשיו...

      תודה על המילים החמות,

      הילה

        19/11/09 23:48:


      כל-כך יפה כתבת,

      כל-כך מרגש.

       

      14 שנים  חייה איתנו הכלבה שלנו

      ואני כל-כך מבינה ללבך.

        11/11/09 19:12:

      תודה חיים,

      יש לי עוד שני כלבים,

      מחליפה ממש כנראה לא תהיה לעולם..

      :-)

      הילה

        11/11/09 18:52:
      מחווה נחמד*, אני מקווה שתשיגי מחליפה שלא תיפול ממנה במסירותה.
        11/11/09 18:17:

      קראתי חגי,

      והגבתי שם.

      פוסט משעשע ומלא אהבה.

      תודה!

      הילה

        11/11/09 00:11:


      ....תנחומי!

      רק מי שאוהב את כלבו

      מסוגל להבין...

      כנסי אלי

      וקראי על "שון" כלבי האהוב

      ו....העיוור

      תודה

      חגי 

        8/11/09 12:04:

      בנימין יקר,

       

      איזו תגובה חמה, מבינה, מחזקת ותומכת

      היא תגובתך פה.

      תודה!!!

      יכולה לתאר לעצמי את החרדה והכאב שחוויתם

      כשכלבכם אבד.

      שמחה כל כך שהוא נמצא!

      הפרידות האלה קשות מאד,

      אבל כפי שכתבת,

      יש להן סיבה.

      אני את הסיבה לפרידה מיויו יודעת,

      מה שלא הקל בהתחלה.

      אבל עכשיו, מספר שבועות אחרי האירוע הנורא,

      אני כבר יותר מאוזנת,

      שלווה ומכילה את הבלתי-נמנע.

      זה ביגר אותי רוחנית בהרבה מובנים...

       

      שוב תודה,

      ושמחה שהגעת!

       

      הילה :-)

       

        7/11/09 19:32:

      קשה להיפרד, ולמה בכלל צריך לעזאזל?...

      כל כך מבין אותך בכאבך. נראה לי

      לפני כשבועיים איבדנו את כלבינו ולאחר יממה שלמה,

      וחיפושים אינטנסיביים אבודים כמעט מראש- מצאנו אותו.

      פרידה ליום אחד שהיתה קשה מאוד,

      אז לחשוב על להיפרד בכלל... לתמיד... קשה.

      מאחל לך שתתחזקי ותרגישי באמת שכך צריך היה לקרות

      שתהני ממה שהיה ותתרפקי על הזכרונות

      ותקבלי כוחות להמשיך הלאה, חזקה, חכמה ובטוחה יותר...

       שולח חיבוק

      בהצלחה

      בנימין

        5/11/09 23:10:

      צטט: ליאורה חורש 2009-11-05 21:59:54


      איזה פוסט יפה ומואר, אשרייך שלמדת כי הדרך היא העיקר.

      במסע, היופי הינו החוויה של איסוף המתנות הקטנות שהחיים מחלקים לנו. לחבק אותם בשתי ידיים ולהודות. תודה שהצאת לי חברותתמים

       

       שמחה שהגעת לכאן,

      כל טוב,

      הילה

        5/11/09 23:09:

      צטט: נילי רווה 2009-11-04 09:07:50


      כאחת שגידלה חתולים ואף נפרדה מהם לאחר 19 שנה

      אני מזדהה איתך

       

       תודה נילי יקרה!

      הילה

        5/11/09 22:00:

      ותיקון....תודה שהצעת לי חברות...
        5/11/09 21:59:


      איזה פוסט יפה ומואר, אשרייך שלמדת כי הדרך היא העיקר.

      במסע, היופי הינו החוויה של איסוף המתנות הקטנות שהחיים מחלקים לנו. לחבק אותם בשתי ידיים ולהודות. תודה שהצאת לי חברותתמים

        4/11/09 09:07:


      כאחת שגידלה חתולים ואף נפרדה מהם לאחר 19 שנה

      אני מזדהה איתך

        1/11/09 12:55:

      צטט: The Horse Whisperer 2009-11-01 09:58:50

      ואו

      סטר אירי עם משהוא?

      איזה עיניים!

      כלבים הם נשמות!

       

      סטיר אנגלי.

      נקי.

      מהבודדים שיש בארץ,

      לצערי.

      כי הם אכן כלבים מתוקים, מקסימים, טובי-לב ואופי,

      אף פעם לא רבים, גם לא הזכרים,

      ומתרפקים ברמות ממיסות...

       

      תודה שבאת וזיהית את הנשמה שבה!

       

      הילה

       

        1/11/09 12:53:

      צטט: ביטונה 2009-10-31 23:16:48


      הי הילה!!!

      -

      מיום שנישאתי (לפני 32 שנים ) היו בביתנו כלבים.

      -

      היתה ג'נגי (שחשבנו שהיא זכר ולקח לנו 4 חודשים לגלות שהיא נקבה - כלב ראשון  אז לא ידענו ). ג'ינגי הייתה גונבת את הנעליים של הילדות ומחביאה אותם בגינות השכנים כך שכל בוקר לפני הליכה לגן היינו מחפשים נעליים בכל השכונה.

      -

      אחריה היה ג'ון לברדור ענק שחור שהיה שוכב בסלון ועוקב אחרי כל הזמן עם העיניים. ממש ממש כל הזמן. מי שחווה תחושה שהוא מספיק חשוב בשביל שיסתכלו עליו כל הזמן -----יבין כמה נורא היה לאבד אותו למחלת הסרטן.

      -

      אחריו היתה סומי שלמרות שאהבתי אותה היא באה אחרי ג'ון וסבלה מההשוואה הלא מודעת שעשיתי ביניהם. כשהיא נפטרה בשיבה טובה לקחנו מ-"תנו לחיות לחיות"  את ג'ורג.

      -

      ג'ורג חדר הכי עמוק לנישמתי. אהבתי אותו כמעט בצורה בלתי אפשרית.הוא היה בן 9 כשלקחנו אותו ואחרי 3 שנים גם הוא נפטר מסרטן.

      -

      כל אובדן של כלב היה לי קשה. אבל כשג'ורג נפטר ממש נשברתי. חודשים היסתובבתי עם גוש בגרון. התגעגתי למגעו לנוכחותו העדינה והרכה (למרות שהיה כלב ענק וחזק מאד ) אבל סרבתי לקחת עוד כלב עד שאשלים את תקופת האבל. לא רציתי שהכלב הבא יחליף את ג'ורג.

      -

      אי אפשר היה להחליף את ג'ורג.

      -

      לקח לי 6 חודשים עד שמצאתי את עצמי שוב מסתכלת על כלבים ברחוב ושוב הירגשתי את החשק לכלב משלי. לא אשקר ממש חיפשתי כלב כמו ג'ורג למרות שידעתי שזה טיפשי. זה האופי שלהם שמפעיל את האהבה בליבינו ולא צורתם החיצוני.

      -

      לא חשבתי שאוכל שוב לאהוב ככה. והנה באה אוליביה ולימדה אותי כמה טעיתי. אוליביה נורא מצחיקה אותי. והיא אוהבת להתרפק והולכת אחרי לכל פינה ומנסה להשתתף במה שאני עושה -- זה נורא מצחיק למשל כשאני נועלת נעליים היא מביאה גם לעצמה נעליים ומסתובבת איתם בפה.

      -

      בקיצור יקירתי - תני לעצמך להתאבל. זה כואב וזה אובדן אמיתי.

      -

      אבל החיים מורכבים גם מאובדן. זה המהות של לחיות לאהוב לאבד ולהתחיל מחדש.

      -

      ושיהי לך רק טוב

      -

      חנה

       

      וואו, חנה, איזו תגובה מחממת-לב!

       

      אהבתי כל כך את הסיפורים על הכלבים שלך,

      סיפורים כאלה אני מאד-מאד אוהבת לשמוע,

      זה פשוט מקסים בעיני,

      מה שהכלבים עושים לנו בחיים ובלב...

       

      ג'ון וגו'רג' - מרגישה שמכירה אותם קצת.

      ואוליביה הצחיקה גם אותי עם התיאור שלך עם הנעליים.

      אין, הם מדהימים, היצורים האלה!

       

      תודה חנה,

      באמת חיממת וניחמת את ליבי!!!

       

      לגבי העובדה שהחיים מורכבים גם מאובדן -

      כשזה בא לכלבים עוד יש לי הרבה עבודת-הפנמה

      לעשות בנדון...

      לגבי אנשים משום-מה קל לי יותר...

       

      חיבוק גדול!!!

       

      הילה :-)

       

        1/11/09 09:58:

      ואו

      סטר אירי עם משהוא?

      איזה עיניים!

      כלבים הם נשמות!

        31/10/09 23:16:


      הי הילה!!!

      -

      מיום שנישאתי (לפני 32 שנים ) היו בביתנו כלבים.

      -

      היתה ג'נגי (שחשבנו שהיא זכר ולקח לנו 4 חודשים לגלות שהיא נקבה - כלב ראשון  אז לא ידענו ). ג'ינגי הייתה גונבת את הנעליים של הילדות ומחביאה אותם בגינות השכנים כך שכל בוקר לפני הליכה לגן היינו מחפשים נעליים בכל השכונה.

      -

      אחריה היה ג'ון לברדור ענק שחור שהיה שוכב בסלון ועוקב אחרי כל הזמן עם העיניים. ממש ממש כל הזמן. מי שחווה תחושה שהוא מספיק חשוב בשביל שיסתכלו עליו כל הזמן -----יבין כמה נורא היה לאבד אותו למחלת הסרטן.

      -

      אחריו היתה סומי שלמרות שאהבתי אותה היא באה אחרי ג'ון וסבלה מההשוואה הלא מודעת שעשיתי ביניהם. כשהיא נפטרה בשיבה טובה לקחנו מ-"תנו לחיות לחיות"  את ג'ורג.

      -

      ג'ורג חדר הכי עמוק לנישמתי. אהבתי אותו כמעט בצורה בלתי אפשרית.הוא היה בן 9 כשלקחנו אותו ואחרי 3 שנים גם הוא נפטר מסרטן.

      -

      כל אובדן של כלב היה לי קשה. אבל כשג'ורג נפטר ממש נשברתי. חודשים היסתובבתי עם גוש בגרון. התגעגתי למגעו לנוכחותו העדינה והרכה (למרות שהיה כלב ענק וחזק מאד ) אבל סרבתי לקחת עוד כלב עד שאשלים את תקופת האבל. לא רציתי שהכלב הבא יחליף את ג'ורג.

      -

      אי אפשר היה להחליף את ג'ורג.

      -

      לקח לי 6 חודשים עד שמצאתי את עצמי שוב מסתכלת על כלבים ברחוב ושוב הירגשתי את החשק לכלב משלי. לא אשקר ממש חיפשתי כלב כמו ג'ורג למרות שידעתי שזה טיפשי. זה האופי שלהם שמפעיל את האהבה בליבינו ולא צורתם החיצוני.

      -

      לא חשבתי שאוכל שוב לאהוב ככה. והנה באה אוליביה ולימדה אותי כמה טעיתי. אוליביה נורא מצחיקה אותי. והיא אוהבת להתרפק והולכת אחרי לכל פינה ומנסה להשתתף במה שאני עושה -- זה נורא מצחיק למשל כשאני נועלת נעליים היא מביאה גם לעצמה נעליים ומסתובבת איתם בפה.

      -

      בקיצור יקירתי - תני לעצמך להתאבל. זה כואב וזה אובדן אמיתי.

      -

      אבל החיים מורכבים גם מאובדן. זה המהות של לחיות לאהוב לאבד ולהתחיל מחדש.

      -

      ושיהי לך רק טוב

      -

      חנה

        29/10/09 20:25:

      צטט: anat s 2009-10-28 23:41:01

      צטט: anat s 2009-10-27 21:10:59

      נראה שהספיקה להותיר מאחוריה את המורשת המיוחדת

      שלה ואת אהבתה

      משתתפת בצערך הילה יקרה

      ושמחה עבורך על שזכית..

      איזה קטע...חזרתי לקרוא והפעם גם עלתה תמונה

      הילה תיארת אותה בצורה כל כך אנושית שרק עכשיו אני קולטת שמדובר בכלבה

      ועדיין מתכוונת לכל מילה בתגובתי הקודמת...

       ענת מתוקה,

      זה היה מאד חמוד בעיני -

      שלא היה לך מובן בהתחלה שמדובר  בכלבה.

      במיוחד לנוכך העובדה שהתגובה שלך היתה מאד הולמת בעיני:

      הענין עם המורשת שהשאירה היה מקסים ומדויק לגמרי!

      חשבתי כמה נכונה המילה שבחרת לתאר זאת:

      "מורשת" של אהבה.

       

      אז תודה רבה יקירה,

      שבאת והגבת כך,

      ותרגישי טוב, אנא!

       

      הילה

       

        29/10/09 20:22:

      צטט: מיכל שמעוני 2009-10-28 15:30:11


      גרמת לי להתאהב בה.

      איזה מתנה היא הביאה. כמה אהבה.

      כיף לך שזכית.

       תודה מיכלי!

      אכן, הביאה מתנה אדירה,

      וזכיתי לאהבה מסוג ובצורה שלא הכרתי עד

      שחוויתי זאת איתה.

      תודה שבאת,

      והבנת,

       

      הילה

       

       

        29/10/09 20:20:

      צטט: עדנה כהן קדוש 2009-10-28 12:32:59


      מצער ומרגש.

      מבינה.

      מורה לחיים. גם לי יש הזכות הגדולה להכיר מורה כזו.

      ושיהיו רק בשורות טובות ומשמחות.

       תודה עדנה יקרה!

      שמחה לשמוע שגם לך יש מורה כזו,

      בעיני זו ברכה ענקית להתברך בה.

      תודה שבאת,

      ותודה על ההבנה הרבה!

      הילה

       

        29/10/09 20:18:

      צטט: איריתה@הכי טוב 2009-10-28 08:46:52

      משתתפת בצערכם.

      כמה עצוב.

      לעיתים, מותה של חיה אהובה אינו נופל בשום דרך ממות אדם קרוב.

      איריתה

       בדיוק!

      ולפעמים קשה הפרידה יותר,

      כי הם חיים איתך, ונמצאים איתך כל הזמן!

      תודה אירית על מילותיך החמות,

      השתתפותך והבנתך הרבה!

      תודה שבאת!

       

      הילה

       

        29/10/09 20:17:

      צטט: מילה נוגעת - רחלי 2009-10-27 23:59:12


      אני מזדהה איתך באופן טוטאלי , מוכר וידוע

       

       

       תודה רחלי,

      ההבנה וההזדהות מהוות תמיכה ממש!

      תודה!

        29/10/09 20:16:

      צטט: שריתי12 2009-10-27 23:01:21

      הוי, כמה שאני מבינה אותך.

      מקווה שהתאוששת עד כמה שאפשר.

      גם לי הלכה כלבה לפני כשנה. חולת אפילפסיה בת 11. טיפלתי בה כמו נסיכה.

      היום יש לנו כלבה אחרת, מקסימה חמה ואוהבת שממלאה את מקומה.

      עדיין מתגעגעים לקודמת.

      תמיד תזכרי אותה ומקווה שתשמחי שוב עם כלבה חדשה.

      חייכי והכל יהיה בסדר.

       

       

       תודה יקירה!

      מלאת אופטימיות הבאת לי משב של שמחה.

      לא מקנאה בך, לטפל בכלבה חולה באפילפסיה,

      זה קשה לראות את ההתקפים הללו,

      מבלי יכולת לעזור להם כלל...

      תודה שבאת!

       

      הילה

       

        29/10/09 20:14:

      צטט: trees 2009-10-27 22:07:31

      זועף *

       תודה!

       

        29/10/09 20:14:

      צטט: יפעת של התהליך 2009-10-27 20:07:29

      פרידה מכלב אהוב זה משהו שרק בעלי כלבים מסוגלים להבין, חיבוק

       

       תודה יפעת,

      על הביקור,

      על ההבנה,

      על החיבוק,

      ועל המילים הטובות שלך!

        29/10/09 20:13:

      צטט: גילוש 6660 2009-10-27 19:43:11


      עצובה הפרידה

      מחברה יקרה.

      עברתי את זה כמה פעמים

      ולא מתרגלים.

      זר לא יבין את הקשר העמוק

      שנרקם עם כלבים..

      אהבת אמת.

       

       כן, זרים לחברות העמוקה הזו לא מבינים את עוצמתה.

       

      אהבת-אמת, כמו שאמרת.

       

      וזה שלא מתרגלים זה חדשות קשות עבורי,

      כי אני מקווה להתחזק מתי שהוא אל מול האובדנים האלו,

      הבלתי-נמנעים.

      להיות קצת יותר עמידה...

       

      תודה על מילותיך החמות,

      ועל הבנתך,

       

      הילה

       

        29/10/09 20:10:

      צטט: hilasoul 2009-10-27 19:03:01

      הילה יקרה

       

      לפני כ- 3 חודשים בכיתי מרה על החתול הג'ינג'י שלי שננשך למוות

       

      אחרי הדמעות והפרידה, חשבתי על כך שהוא עוזר לי "להתאמן" על מוות ופרידות בקטן

       

      והיום אני יודעת שהאהבה (גם לחתול ג'ינג'י שמן) לא מתה

       

      ונכון, כלבים יותר מכול בעלי החיים, מזכירים לנו את האיכות המופלאה הזאת של הלב 

       

       

       

       אוי, זה נורא מה שחווית עם החתול שלך.

      זה נשמע לי קשה כל כך...

      האהבה לא מתה, אך הפרידה קשה...

      תודה על מילותיך,

      הילה יקרה!

        29/10/09 20:08:

      צטט: moshikco0987 2009-10-27 18:37:05


      היי הילה

      ערב טוב

      מאוד מרגש ונוגע ללב

      הזדהיתי איתך בכל מילה כמי שחווה חויה דומה

      אין כמו אהבת בע"ח - ללא גבולות וללא תנאים

      ממני

       

      באהבה

       

      מושיק 

       

       מושיק תודה!

      היטבת להגדיר אתה אהבה הזו:

      לללא גבולות, ללא תנאים,

      (אינסופית ומתוקה-מתוקה...)

      תודה שביקרת,

       

      הילה

       

        29/10/09 20:07:

      צטט: עדידי'ג 2009-10-27 17:30:15

      הרבה מילים  הייתי יכול לכתוב לך  אך שום מילה לא תתאר את הרגש העצום שהיה בניך לבין  יויו

       אני מקוהה שבמקום שעכשיו היא נמצאת טוב לה , וכל מה שנותר לי זה לשלוח לך חיבוק ענק בשמי ובשם הילינג - הכלבה שלי

      ממש אהבתי  את  הנסוח שלך  רואים שזה בא מלב אל לב ....

       יום קסום שיהיה לך ...

       

       

      שלך

       

      עדידי'ג

       

       

       תיארתי לעצמי שאתה תבין היטב את הפוסט הזה,

      עם אהבתך העצומה להילינג המופלאה.

      תודה על החיבוק,

      ועל האהבה!

      הילה

        29/10/09 20:05:

      צטט: עופרה'לה 2009-10-27 17:26:06


      פרידה מבעלי חיים... כמה עצוב .

      וכמה יפה שהצלחת ללמוד ממנה

      לפי התמונה היא זכתה במשפחה נהדרת.

      אז אשרייכם שזכיתם אתם והיא.

       

      באהבה

      עופרה

       עופרה יקרה,

      כן, זכינו, וגם היא,

      ותודה שראית זאת כך.

       

       

        29/10/09 20:04:

      צטט: צ'י רחלי 2009-10-27 16:47:52


      כמה אהבה!

       

       כן, זו מהות הקשר הזה, במילה.

      תודה!

        29/10/09 20:04:

      צטט: perach1 2009-10-27 16:45:15


      תודה על השיתוף..

       

      יהי זכרה...

       

       

      והתמונה מאוד יפה..

       תודה!

      ואני קבלתי את התמונה הזו מאחותי (הצלמת)

      במייל פעם ראשונה רק כשהיא שמעה שאני כותבת פוסט על יויו.

      עד אז לא ראיתי אותה.

      והיא אכן מקסימה.

       

        29/10/09 20:02:

      צטט: עדנה ויסלר 2009-10-27 16:38:26

      הכי עצוב בעולם

       

      אכן,

      הכי עצוב בעולם.

      תודה עדנה יקרה!

        29/10/09 20:01:

      צטט: ורד סת שני 2009-10-27 15:22:22

       

       

      וואי, הוא מתוק!!!!

      מתוק מתוק אמיתי!

      תודה!

      הקדשה מקסימה!

        29/10/09 20:00:

      צטט: דרך הצבע 2009-10-27 14:46:24


      מחבקת אותך בצערך

      ויודעת כמה קשה הפרידה

       כאחת שלא נגעה בכלב מימיה.....

      וקיבלתי פיקינזית קטנה לגדל.....

      לא מסוגלת לחשוב איך אפשר לחיות

      בלי יצור טהור ואוהב ללא תנאים......

      בהחלט כלב מלמד אותנו על אהבה ללא תנאים

      והצער גדול כשנפרדים.

      אסתי

      דרך הצבע

       

       

       

       

       

       

       

       תודה אסתי יקירה!

      מדבריך עולה ש"נכבשת" לעד בקסמם...

      ואת לגמרי הבנת את תחושותי.

      אז תודה,

      כי זה מקל,

      ההבנה...

        29/10/09 19:58:

      צטט: רונלי פלד 2009-10-27 14:20:54

      מרגש..

       תודה!

       

        29/10/09 19:58:


       

       אז הנה הזדמנות לשאול מישהי שמגיבה לאובדנים האלה כמוני:

      זה נהיה אחרת עם הזמן?

      כלומר,

      אני איבדתי בחיי "רק" 2 כלבים וזה היה קשה נורא.

       

      לומדים לקחת את זה קל יותר?

      יש לך איזו תובנה שמקלה על כך?

       

       

      מה שאני אומרת גם לילדי, (אחד הבנים שהוא רגיש יותר ולא רצה יותר כלבים, כי הצער גדול מדי

      כשהם מתים), שנתנו לו/ה בית חם ואוהב חיים מלאי שמחה ואושר וקיבלנו חזרה, עכשיו הגיע זמנו

      ללכת ולפנות מקום לנשמה חדשה שזקוקה לבית כזה.

      אין לנו שליטה על המוות רק על חיינו ונשארים רק הזכרונות.

      אני אישית לא רואה במוות סוף, בטח לא מפחיד, אבל זה כבר דיון בפני עצמו...

      אגב, מסכימה איתך שהזמן שניתן לנו להתרגל לידיעה מאוד מקל, לצערי יש לי ניסיון גם וגם, ללא שום הכנה.

      יום קסום

       אז זהו שגם אני לא רואה במוות סוף,

      ולכן כה מוזרה לי התגובה הקשה שלי לזה.

      אולי כי זה לא מקל או מונע את הגעגוע,

      את הפרידה.

      הפרידה קשה לי.

      ההתנתקות ממנה,

      מי שהיתה ממש חלק ממני,

      ואולי החלק הכי טוב שבי...

      גם לי היו רגעים שאמרתי לעצמי שאולי זה כאב קשה מדי,

      אבל המחשבה על חיים בלי כלבים לא נראית לי בכלל.

      איך לוותר על כל כך הרבה?

      על כזה אושר וכזו שמחה שהם מביאים יומיום רגע-רגע?

      כשהם לא בחדר איתי הם חסרים לי.

      אם הם ישנים בחדר אחר לפעמים, אלך להביא אותם לסלון,

      "אני רוצה לראות אותם לידי",

      אני אומרת לבעלי שצוחק.

      אני נהנית מעצם כך שהם קרובים אלי...

      את נשמעת לי חסינה יותר ממני.

      זה עניין מולד לדעתי,

      אתה או ככה או ככה,

      למרות שגם אני למדתי להתחזק עם השנים...

       

      תודה שבאת והשבת,

      מעניין מה שאמרת.

       

      תודה.

       

      הילה

       

        29/10/09 19:51:

      צטט: doubiar 2009-10-27 14:09:24

       

       

      מבין לליבך
      ומשתתף בצערך
      (מסוג האהבות שמקבלים ללא תנאי...)

       

       תודה!

      נכון, וזה מה שאנסה לשחזר גם להבא:

      אהבה ללא תנאי לכל אחד מיקירי...

        29/10/09 19:50:

      צטט: תמר קפואנו 2009-10-27 13:44:57

      ריגשת אותי מאוד.

      בעיקר בזכות היכולת שלך לאהוב ולהתמסר כל כך! 

      את היית גם לה מתנה :)

       תודה תמר!

      בעיקר על הדרך בה את רואה את הדברים,

      ועל התזכורת שהמתנה היתה הדדית.

      זה עוזר להיזכר בכך,

      בתועלת מן הסתם שגם אני הבאתי לה...

       

        29/10/09 19:49:

      צטט: כש-רונית 2009-10-27 13:33:16

      עצוב אבל מאד יפה .

       

      חבל שלא היכרתי אותה.

       

      אני

       תודה!

       

       

        29/10/09 19:47:

      צטט: רבקה72 2009-10-27 13:32:33


      יה הילה אני ממש משתתפת בצערך,

       

      חווינו בעבדר אובדן של חתולה,

       

      וזה היה כואב, מכירה ומזדהה,

       

      מאחלת לך החלמה קלה ומהירה..

       

      באהבה

       

       תודה רבה!!!

      תודה על ההבנה וההזדהות,

      ואיחולי ההחלמה.

      :-)

        28/10/09 23:41:

      צטט: anat s 2009-10-27 21:10:59

      נראה שהספיקה להותיר מאחוריה את המורשת המיוחדת

      שלה ואת אהבתה

      משתתפת בצערך הילה יקרה

      ושמחה עבורך על שזכית..

      איזה קטע...חזרתי לקרוא והפעם גם עלתה תמונה

      הילה תיארת אותה בצורה כל כך אנושית שרק עכשיו אני קולטת שמדובר בכלבה

      ועדיין מתכוונת לכל מילה בתגובתי הקודמת...

        28/10/09 15:30:


      גרמת לי להתאהב בה.

      איזה מתנה היא הביאה. כמה אהבה.

      כיף לך שזכית.

        28/10/09 12:32:


      מצער ומרגש.

      מבינה.

      מורה לחיים. גם לי יש הזכות הגדולה להכיר מורה כזו.

      ושיהיו רק בשורות טובות ומשמחות.

        28/10/09 08:46:

      משתתפת בצערכם.

      כמה עצוב.

      לעיתים, מותה של חיה אהובה אינו נופל בשום דרך ממות אדם קרוב.

      איריתה


      אני מזדהה איתך באופן טוטאלי , מוכר וידוע

       

        27/10/09 23:01:

      הוי, כמה שאני מבינה אותך.

      מקווה שהתאוששת עד כמה שאפשר.

      גם לי הלכה כלבה לפני כשנה. חולת אפילפסיה בת 11. טיפלתי בה כמו נסיכה.

      היום יש לנו כלבה אחרת, מקסימה חמה ואוהבת שממלאה את מקומה.

      עדיין מתגעגעים לקודמת.

      תמיד תזכרי אותה ומקווה שתשמחי שוב עם כלבה חדשה.

      חייכי והכל יהיה בסדר.

       

       

        27/10/09 22:07:
      זועף *
        27/10/09 21:10:

      נראה שהספיקה להותיר מאחוריה את המורשת המיוחדת

      שלה ואת אהבתה

      משתתפת בצערך הילה יקרה

      ושמחה עבורך על שזכית..

        27/10/09 20:07:
      פרידה מכלב אהוב זה משהו שרק בעלי כלבים מסוגלים להבין, חיבוק
        27/10/09 19:43:


      עצובה הפרידה

      מחברה יקרה.

      עברתי את זה כמה פעמים

      ולא מתרגלים.

      זר לא יבין את הקשר העמוק

      שנרקם עם כלבים..

      אהבת אמת.

        27/10/09 19:03:

      הילה יקרה

       

      לפני כ- 3 חודשים בכיתי מרה על החתול הג'ינג'י שלי שננשך למוות

       

      אחרי הדמעות והפרידה, חשבתי על כך שהוא עוזר לי "להתאמן" על מוות ופרידות בקטן

       

      והיום אני יודעת שהאהבה (גם לחתול ג'ינג'י שמן) לא מתה

       

      ונכון, כלבים יותר מכול בעלי החיים, מזכירים לנו את האיכות המופלאה הזאת של הלב 

       

       

        27/10/09 18:37:


      היי הילה

      ערב טוב

      מאוד מרגש ונוגע ללב

      הזדהיתי איתך בכל מילה כמי שחווה חויה דומה

      אין כמו אהבת בע"ח - ללא גבולות וללא תנאים

      ממני

       

      באהבה

       

      מושיק 

        27/10/09 17:30:

      הרבה מילים  הייתי יכול לכתוב לך  אך שום מילה לא תתאר את הרגש העצום שהיה בניך לבין  יויו

       אני מקוהה שבמקום שעכשיו היא נמצאת טוב לה , וכל מה שנותר לי זה לשלוח לך חיבוק ענק בשמי ובשם הילינג - הכלבה שלי

      ממש אהבתי  את  הנסוח שלך  רואים שזה בא מלב אל לב ....

       יום קסום שיהיה לך ...

       

       

      שלך

       

      עדידי'ג

       

        27/10/09 17:26:


      פרידה מבעלי חיים... כמה עצוב .

      וכמה יפה שהצלחת ללמוד ממנה

      לפי התמונה היא זכתה במשפחה נהדרת.

      אז אשרייכם שזכיתם אתם והיא.

       

      באהבה

      עופרה

        27/10/09 16:47:

      כמה אהבה!
        27/10/09 16:45:


      תודה על השיתוף..

       

      יהי זכרה...

       

       

      והתמונה מאוד יפה..

        27/10/09 16:38:
      הכי עצוב בעולם
        27/10/09 15:22:
        27/10/09 14:46:


      מחבקת אותך בצערך

      ויודעת כמה קשה הפרידה

       כאחת שלא נגעה בכלב מימיה.....

      וקיבלתי פיקינזית קטנה לגדל.....

      לא מסוגלת לחשוב איך אפשר לחיות

      בלי יצור טהור ואוהב ללא תנאים......

      בהחלט כלב מלמד אותנו על אהבה ללא תנאים

      והצער גדול כשנפרדים.

      אסתי

      דרך הצבע

       

       

       

       

       

       

        27/10/09 14:20:
      מרגש..
        27/10/09 14:10:

      צטט: הילה להיס 2009-10-27 13:24:06

      צטט: תמי וולף 2009-10-27 13:15:49


      כאחת שכל חיי שזורים בחיות, לא מעט פרידות

      כואבות שרק מי שמגדל כלבים יכול להבין.

      בפעם הראשונה שמתה כלבתי הייתי בשמינית

      זה היה בדיוק יום הזכרון, כולם צחקו עלי שלקחתי את זה

      כל כך קשה.

      מאז, נפרדתי מלא מעט אהובים בחיי, אנשים וחיות

      וההסתכלות שלך על הפרידה היא גם דרכי.

      אין כמו אהבת כלב, תמיד שמח לקבל את פניך,

      אין פנקסנות...העלבויות...מצבי רוח, פשוט אהבה נטו!

      חום ואהבה שכולם זקוקים לו.

       

       אז הנה הזדמנות לשאול מישהי שמגיבה לאובדנים האלה כמוני:

      זה נהיה אחרת עם הזמן?

      כלומר,

      אני איבדתי בחיי "רק" 2 כלבים וזה היה קשה נורא.

       

      לומדים לקחת את זה קל יותר?

      יש לך איזו תובנה שמקלה על כך?

       

       

      מה שאני אומרת גם לילדי, (אחד הבנים שהוא רגיש יותר ולא רצה יותר כלבים, כי הצער גדול מדי

      כשהם מתים), שנתנו לו/ה בית חם ואוהב חיים מלאי שמחה ואושר וקיבלנו חזרה, עכשיו הגיע זמנו

      ללכת ולפנות מקום לנשמה חדשה שזקוקה לבית כזה.

      אין לנו שליטה על המוות רק על חיינו ונשארים רק הזכרונות.

      אני אישית לא רואה במוות סוף, בטח לא מפחיד, אבל זה כבר דיון בפני עצמו...

      אגב, מסכימה איתך שהזמן שניתן לנו להתרגל לידיעה מאוד מקל, לצערי יש לי ניסיון גם וגם, ללא שום הכנה.

      יום קסום

        27/10/09 14:09:

       

       

      מבין לליבך
      ומשתתף בצערך
      (מסוג האהבות שמקבלים ללא תנאי...)

        27/10/09 13:44:

      ריגשת אותי מאוד.

      בעיקר בזכות היכולת שלך לאהוב ולהתמסר כל כך! 

      את היית גם לה מתנה :)

        27/10/09 13:33:

      עצוב אבל מאד יפה .

       

      חבל שלא היכרתי אותה.

       

      אני

        27/10/09 13:32:


      יה הילה אני ממש משתתפת בצערך,

       

      חווינו בעבדר אובדן של חתולה,

       

      וזה היה כואב, מכירה ומזדהה,

       

      מאחלת לך החלמה קלה ומהירה..

       

      באהבה

        27/10/09 13:26:

      צטט: באביז 2009-10-27 13:23:11


      מזדהה ומשתתפת בצערכם,

      הכלב הוא ידידו הטוב של האדם ולעיתים אף טוב ממנו...

      כתבת ברגש, בהמון אהבה ליו יו. 

       תודה יקירה!

       

      עבורנו הכלבים חשובים ויקרים

      כבני המשפחה הקרובים והאהובים ביותר.

      תודה שהבנת,

       

      הילה

       

        27/10/09 13:24:

      צטט: תמי וולף 2009-10-27 13:15:49


      כאחת שכל חיי שזורים בחיות, לא מעט פרידות

      כואבות שרק מי שמגדל כלבים יכול להבין.

      בפעם הראשונה שמתה כלבתי הייתי בשמינית

      זה היה בדיוק יום הזכרון, כולם צחקו עלי שלקחתי את זה

      כל כך קשה.

      מאז, נפרדתי מלא מעט אהובים בחיי, אנשים וחיות

      וההסתכלות שלך על הפרידה היא גם דרכי.

      אין כמו אהבת כלב, תמיד שמח לקבל את פניך,

      אין פנקסנות...העלבויות...מצבי רוח, פשוט אהבה נטו!

      חום ואהבה שכולם זקוקים לו.

       

       אז הנה הזדמנות לשאול מישהי שמגיבה לאובדנים האלה כמוני:

      זה נהיה אחרת עם הזמן?

      כלומר,

      אני איבדתי בחיי "רק" 2 כלבים וזה היה קשה נורא.

       

      לומדים לקחת את זה קל יותר?

      יש לך איזו תובנה שמקלה על כך?

       

        27/10/09 13:23:


      מזדהה ומשתתפת בצערכם,

      הכלב הוא ידידו הטוב של האדם ולעיתים אף טוב ממנו...

      כתבת ברגש, בהמון אהבה ליו יו. 

        27/10/09 13:22:

      צטט: גלור ניקה 2009-10-27 13:12:48

      יודעת את צערך....

      אהבתה נשארה איתך

       

      כן,

      אם כי חסרה מאד תחושת-אהבתה הפיזית,

      כאשר אפשר היה להתרפק עליה,

      ללטף ולחבק אותה,

      ולקרוא בשמה כדי שתגיח עם פרצופה המצחיק

      ואפוף-השינה, ומבטה שאומר:

      "הגעתי, מי קרא?"

       

      תודה יקירה,

       

      הילה

        27/10/09 13:17:

      צטט: זושקה 2009-10-27 13:11:57


      היי הילה!

      אכן קשה לאבד חיית מחמד ובמיוחד כלב שהיה איתך כל כך הרבה זמן

      אך לשמחתנו לחיות יש תחליפים ונשארים עם זכרון על ימים יפים

      לאנשים אין תחליפים וזה הקושי העיקרי.

      מאחלת לך כל טוב עם הכלבים שיש לך בבית ובוודאי תמצאי כלב נוסף.

      בברכת יום טוב

      בלהה

       

      בלהה יקרה,

       

      אז זהו שלחלק מהאנשים שחיים עם כלבים,

      יש תחושה שאי-אפשר להחליף כלב אחד באחר.

      אני ביניהם.

      כל כלב הוא עולם ומלואו,

      ממש כמו אדם,

      ומתוך-כך הוא אחד ויחיד,

      וכשהוא עוזב נשאר חור שלא מתמלא על ידי אחר.

       

      הכאב הגדול שוכך עם הזמן לאט-לאט,

      וכלבים אחרים בבית משמחים מאד בדרכם,

      אבל מי שהלך-

      מתגעגעים אליו.

       

      זהו ניסיוני וחוויתי גם בעבר.

       

      לא אצל כולם זה כך,

      יש כאלה שחשים בכך פחות.

      אשריהם, והלוואי עלי בהמשך, בינתיים אני לא שם.

       

      תודה על הביקור ועל המילים החמות,

       

      הילה

       

        27/10/09 13:15:


      כאחת שכל חיי שזורים בחיות, לא מעט פרידות

      כואבות שרק מי שמגדל כלבים יכול להבין.

      בפעם הראשונה שמתה כלבתי הייתי בשמינית

      זה היה בדיוק יום הזכרון, כולם צחקו עלי שלקחתי את זה

      כל כך קשה.

      מאז, נפרדתי מלא מעט אהובים בחיי, אנשים וחיות

      וההסתכלות שלך על הפרידה היא גם דרכי.

      אין כמו אהבת כלב, תמיד שמח לקבל את פניך,

      אין פנקסנות...העלבויות...מצבי רוח, פשוט אהבה נטו!

      חום ואהבה שכולם זקוקים לו.

        27/10/09 13:12:

      יודעת את צערך....

      אהבתה נשארה איתך

        27/10/09 13:12:

      צטט: יפעת בן דרור 2009-10-27 13:01:58


      מזדהה ומחבקת.

       

       תודה יקירתי!

      נשיקות לך,

       

      הילה

        27/10/09 13:11:


      היי הילה!

      אכן קשה לאבד חיית מחמד ובמיוחד כלב שהיה איתך כל כך הרבה זמן

      אך לשמחתנו לחיות יש תחליפים ונשארים עם זכרון על ימים יפים

      לאנשים אין תחליפים וזה הקושי העיקרי.

      מאחלת לך כל טוב עם הכלבים שיש לך בבית ובוודאי תמצאי כלב נוסף.

      בברכת יום טוב

      בלהה

        27/10/09 13:11:

      צטט: י.מ.ה 2009-10-27 12:57:44


      יש בהם משהו מיוחד שקשה לנו מאוד להבין . היצור הכי מקסים שיש !

       לגמרי!

      גם אני חושבת כך!!!

      תודה,

      הילה

       

        27/10/09 13:11:

      צטט: רונה~ 2009-10-27 12:32:25

      הילה יקרה

      הפוסט נגע לליבי, בשנה האחרונה אימצתי כלבה שפתחה לי את הלב ושינתה לנו את כל האוירה בבית

      האהבה ללא תנאי שמקבלים מהם היא משהו עצום וכל שאר הדברים שאת מתארת ממש מוכרים לי

      אני שולחת לך חיבוק מנחם ,לא קל האובדן הזה. 

       זה כל כך נכון עד כמה שכלבים משנים את האווירה

      בכל מקום בו הם נמצאים.

      הם פשוט ובאמת מכניסים אנרגיה של אהבה ונתינה.

      אבל צריך להיות פתוח לזה כדי לחוש בכך...

       

      שמחה בשבילכם שהתחברתם ואתם זוכים לכך,

      ותודה רבה על המילים הטובות.

       

      הילה

       

        27/10/09 13:08:

      ורד סת שני,

       

      תודה על ההבנה,

       

      הציור אמנם לא עלה אבל הכוונה כאן לגמרי!

      תודה רבה!

       

      הילה

        27/10/09 13:01:

      מזדהה ומחבקת.
        27/10/09 12:57:

      יש בהם משהו מיוחד שקשה לנו מאוד להבין . היצור הכי מקסים שיש !
        27/10/09 12:32:

      הילה יקרה

      הפוסט נגע לליבי, בשנה האחרונה אימצתי כלבה שפתחה לי את הלב ושינתה לנו את כל האוירה בבית

      האהבה ללא תנאי שמקבלים מהם היא משהו עצום וכל שאר הדברים שאת מתארת ממש מוכרים לי

      אני שולחת לך חיבוק מנחם ,לא קל האובדן הזה. 

        27/10/09 12:13:
      אין כמוהם בעולם ללמד אותנו מסירות נאמנות אהבה ושמחה. מקדישה ליו יו באהבה ציור של ספיידי שלי.
        27/10/09 12:08:

      צטט: מאיה מיס 2009-10-27 11:55:10


      וואוו

      שיר הלל לכלבה,

      איזה מרגש

      יויו הלכה למקום שכולו טוב...

       

      נכון, זהו שיר הלל לנשמה מדהימה ומקסימה,

      לאהבה שהתגלמה בגוף,

      ותודה על הזכות להיות שם וללמוד ממנה.

       

      תודה יקירה,

       

      הילה

        27/10/09 12:07:

      צטט: wishingwell 2009-10-27 11:49:55


      מכל מלמדי השכלתי,

      מכל אהובי הופרתי.

       

      * ותודה,

      רותי.

       

       כל כך נכון ומדויק!

      תודה רבה!

       

      הילה

        27/10/09 12:07:

      צטט: טל נוגעת בנשמה 2009-10-27 11:48:15


      אוי.

      עצוב.

       

      אנחנו עדיין, אחרי 6 שנים,

      כואבים ומתגעגעים

      לכלב שגידל את ילדי.....

       

      היו אחריו, אך הם מעולם לא מילאו את החסר.

       

      מחבקת אותך.

       

       יקירתי,

      זהו המקום שגם אני נמצאת בו:

      כלבים חדשים לא ממלאים לי את מקומם של אלו שהלכו...

      זה קשה להתגעגע ככה,

      למרות שללא ספק הזמן מקל את ההרגשה של הכאב.

       

      תודה על ההבנה הזו,

      והמילים החמות,

       

      חיבוק גדול,

      הילה

        27/10/09 12:05:

      צטט: בבואה 2009-10-27 11:41:00

      הילה

      איזו אהבה

      ופרידה...

      זה כואב...

       

      גם אנחנו נפרדנו לאחרונה מגולדי הכלבה הכלבה...

      ויש עכשיו את תות

      וממשיך לזרום ערוץ מיוחד

      של אהבה 


      ממני יעל הרפז

       אז את בטח מבינה...

       

      האמת היא שאני מעריצה את היכולת להתמודד

      עם הכאב הזה

      וללכת הלאה

      בתחושה,

      ולראות את ערוץ האהבה שממשיך לזרום...

       

      אני נתקעת קצת כל פעם שכלב עוזב,

      זה משהו שלא עוזב אותי...

       

      מקווה להיות מסוגלת להמשכיות הזו פעם.

       

      תודה!!!

       

      הילה

       

        27/10/09 12:02:

      צטט: magicmaker 2009-10-27 11:38:16

      מרגש  ...

       

      איך שהם מלמדים אותנו עלינו

       

      כול כך פשוט וכול כך מסובך  ...

       

      *

       כן, בדיוק.

      תודה!!

       

        27/10/09 11:55:


      וואוו

      שיר הלל לכלבה,

      איזה מרגש

      יויו הלכה למקום שכולו טוב...

        27/10/09 11:49:


      מכל מלמדי השכלתי,

      מכל אהובי הופרתי.

       

      * ותודה,

      רותי.

        27/10/09 11:48:


      אוי.

      עצוב.

       

      אנחנו עדיין, אחרי 6 שנים,

      כואבים ומתגעגעים

      לכלב שגידל את ילדי.....

       

      היו אחריו, אך הם מעולם לא מילאו את החסר.

       

      מחבקת אותך.

        27/10/09 11:41:

      הילה

      איזו אהבה

      ופרידה...

      זה כואב...

       

      גם אנחנו נפרדנו לאחרונה מגולדי הכלבה הכלבה...

      ויש עכשיו את תות

      וממשיך לזרום ערוץ מיוחד

      של אהבה 


      ממני יעל הרפז

        27/10/09 11:38:

      מרגש  ...

       

      איך שהם מלמדים אותנו עלינו

       

      כול כך פשוט וכול כך מסובך  ...

       

      *

        25/10/09 10:22:

      צטט: יום קסום 2009-10-24 14:59:06


      הילה שלום

      מנסיון איבוד בעל חיים שחי בבית שקול לאובדן בן משפחה...

      הדרך הכי טובה להמשיך זה... להביא חדש.

      יויו 2

      אמנם זה לא אותו הדבר אבל...

      לי יש 2 כלבים.

      טשה הזקנה כבר בת 14...רואים תסוף...ומחבקים

       

      יום קסום

       

       יעקב יקר,

       

      כן, הימצאותם של עוד כלבים בבית זו התרופה היחידה כמעט,

      בעיני גם כן.

      לכן מזלנו שיש לנו את פיקסי ובאדי המתוקים.

      זה עוזר לשמוע שעוד אנשים מרגישים שאובדן שכזה

      שקול לאובדן בן-משפחה יקר ואהוב.

      זה בדיוק כך עבורנו.

      תודה!!!

       

      הילה

        25/10/09 10:18:

      צטט: דרך הרייקי 2009-10-22 08:59:30

      הילה יקרה

      לצערי חוויתי פרידה מכלבה אהובה

      שלימדה אותי המון על אהבה ללא תנאי..

      מחבקת אותך

      ומבינה אותך. לגמרי.

      זו זכות גדולה לחיות במחיצתם של הנפלאים הללו.

      נשיקות

      נויה

       נויה יקרה!

       

      את בטוח מבינה,

      אוהבת כלבים אמיתית שכמוך!

       

      ואכן זו זכות גדולה לחיות איתם,

      אני אסירת תודה לכך שיש לי את האפשרות 

      וגם בן-זוג שאוהב אותם כמוני,

      כי הם הנכסים האמיתיים בחיינו...

       

      תודה יקרה על ההבנה, התמיכה, ההזדהות,

       

      הילה

       

        25/10/09 10:15:

      צטט: that's me 2009-10-22 04:25:23


      אוף הילה זה עצוב. וזה נשמע שהיה לה בית ואנשים מדהימים. שכמו שהיא נתנה. היא קיבלה. חום ואהבה.

      והמסרים והאהבה שלה איתכם מעבר לזמן ולמרחב. הזכרון הזה שחי בתוככם נשמע שהוא ממלא.

      חיבוק חם חם.

      והרבה אהבה. המון.

       דניאל יקירי,

      מהתגובה שלך בכיתי עוד קצת...

      כי קיבלתי בתודה את השיקוף שלך לכך שהיא גם קיבלה הרבה,

      קשה לי לפעמים לזכור את זה לנוכח העובדה שאני רואה

      יותר את מה שהיא נתנה...

      ואכן, החשוב ביותר הוא שהמסרים והאהבה שלה,

      כפי שכתבת, נשארים איתנו.

      כי אלו היו שיעורים חשובים מעין כמוהם,

      והם יקרים מאד לליבי,

      וחשובים מאד להתפתחותי.

      לכן ראיתי בה מורה חשובה...

       

      כדרכך, אתה רואה ומבין הכל ...

       

      תודה איש יקר ואהוב ומיוחד,

      חיבוק גדול והרבה מאד אהבה!

       

      הילה

       

        25/10/09 10:11:

      צטט: מ*כל 2009-10-22 00:15:41

      וואוו, כל כך קשה להיפרד מבת בית אהובה כזו!

      מצטערת לשמוע על האבידה שלך

      ומזדהה.

      היא היתה יפהפיה. צבעים נפלאים.

       תודה מיכל!

      על ההזדהות, ההבנה,

      ועל שראית כמה אכן היתה יפה!

      חיבוק גדול לך,

      הילה

       

        25/10/09 10:10:

      צטט: ליריתוש 2009-10-22 00:10:42


      משתתפת בצערך העמוק - אמנם אינני מגדלת בעלי חיים, אך מודעת לאהבה ההדדית בינם לבני אדם, חלק מן המשפחה-

      וזו, אני שומעת המון, אהבה בלי תנאים, בלי צביעות, בלי קישקושים, ולכן כל כך נגעת בליבי עם ההספד הזה.

      אני מקווה שעם הזמן, אין נחמה שלמה, הזכרון ישאר, אך הכאב יתעמעם, החיים חזקים והאהבה שאת עטופה בה תסייע לך.

       ליריתוש יקרה,

      תודה!

      זה אכן היה הספד,

      ועד שלא הגדרת זאת כך לא הבנתי שזה כך...

      אז תודה רבה על שהארת את עיני לכך.

      גם אני מקווה ומניחה שהזמן ירפא את הפצע,

      זה כבר מורגש, מה שאיפשר לי לכתוב על כך...

      תודה!

      הילה

       

        25/10/09 10:08:

      צטט: רפאלה 2009-10-21 23:42:04

      השבוע כבר כתבתי לחברה על אבדן כלבתה..ונזכרתי באבדנה של כלבתנו הקודמת...

      מי שלא חווה דבר כזה אולי לא מבין מה זה לאבד בעל חיים..

      ואין לי מילים של נחמה.

      הייתי רוצה לחבקך ולאמצך לליבי.

      הרגשתי בכל זאת צורך להוסיף עוד כמה מילים למרות שהיה לי קשה.

      אני כולי מזדהה איתך.

      התמונה גם משגעת.

      *

       

      רפאלה יקרה,

      תודה רבה על המילים,

      החיבוק הוירטואלי, האהבה שאת מעבירה...

      את באמת מבינה מה זה אומר,

      והצטערתי לשמוע על חוויתך שבטוח היתה לא-קלה כלל...

      לאבד בעל-חיים שגר איתנו בבית זה לאבד חלק אהוב ויקר

      עד מאד מעצמנו, על כל המשתמע מכך,

      לתחושתי.

       

      תודה יקירה,

      הילה

       

        25/10/09 10:04:

      צטט: מרוה 2009-10-21 19:04:47

      הילה, זכית בחברה נהדרת למסע, אשרייך-

      בטוחה שלא פשוט להיפרד אבל שמחה שזכיתן לחלוק אהבה יחד,

      מחבקת אותך.

       

       כן, זכיתי ללא ספק.

      תודה על מילותיך החמות,

      הילה

        25/10/09 10:04:

      צטט: מרוה 2009-10-21 19:04:47

      הילה, זכית בחברה נהדרת למסע, אשרייך-

      בטוחה שלא פשוט להיפרד אבל שמחה שזכיתן לחלוק אהבה יחד,

      מחבקת אותך.

       

       כן, זכיתי ללא ספק.

      תודה על מילותיך החמות,

      הילה

        24/10/09 14:59:


      הילה שלום

      מנסיון איבוד בעל חיים שחי בבית שקול לאובדן בן משפחה...

      הדרך הכי טובה להמשיך זה... להביא חדש.

      יויו 2

      אמנם זה לא אותו הדבר אבל...

      לי יש 2 כלבים.

      טשה הזקנה כבר בת 14...רואים תסוף...ומחבקים

       

      יום קסום

        22/10/09 08:59:

      הילה יקרה

      לצערי חוויתי פרידה מכלבה אהובה

      שלימדה אותי המון על אהבה ללא תנאי..

      מחבקת אותך

      ומבינה אותך. לגמרי.

      זו זכות גדולה לחיות במחיצתם של הנפלאים הללו.

      נשיקות

      נויה

        22/10/09 04:25:


      אוף הילה זה עצוב. וזה נשמע שהיה לה בית ואנשים מדהימים. שכמו שהיא נתנה. היא קיבלה. חום ואהבה.

      והמסרים והאהבה שלה איתכם מעבר לזמן ולמרחב. הזכרון הזה שחי בתוככם נשמע שהוא ממלא.

      חיבוק חם חם.

      והרבה אהבה. המון.

        22/10/09 00:15:

      וואוו, כל כך קשה להיפרד מבת בית אהובה כזו!

      מצטערת לשמוע על האבידה שלך

      ומזדהה.

      היא היתה יפהפיה. צבעים נפלאים.

        22/10/09 00:10:


      משתתפת בצערך העמוק - אמנם אינני מגדלת בעלי חיים, אך מודעת לאהבה ההדדית בינם לבני אדם, חלק מן המשפחה-

      וזו, אני שומעת המון, אהבה בלי תנאים, בלי צביעות, בלי קישקושים, ולכן כל כך נגעת בליבי עם ההספד הזה.

      אני מקווה שעם הזמן, אין נחמה שלמה, הזכרון ישאר, אך הכאב יתעמעם, החיים חזקים והאהבה שאת עטופה בה תסייע לך.

        21/10/09 23:42:

      השבוע כבר כתבתי לחברה על אבדן כלבתה..ונזכרתי באבדנה של כלבתנו הקודמת...

      מי שלא חווה דבר כזה אולי לא מבין מה זה לאבד בעל חיים..

      ואין לי מילים של נחמה.

      הייתי רוצה לחבקך ולאמצך לליבי.

      הרגשתי בכל זאת צורך להוסיף עוד כמה מילים למרות שהיה לי קשה.

      אני כולי מזדהה איתך.

      התמונה גם משגעת.

      *

        21/10/09 23:39:

      מרגש ועצוב..

      ואין לי מילים.....

      חיבוק וחיזוק.

      *

        21/10/09 19:04:

      הילה, זכית בחברה נהדרת למסע, אשרייך-

      בטוחה שלא פשוט להיפרד אבל שמחה שזכיתן לחלוק אהבה יחד,

      מחבקת אותך.

        21/10/09 18:51:

      צטט: טוב טוב הגמד 2009-10-21 18:15:59


      כמה אהבה ונתינה היו בה

      עצוב להפרד מחברה כ"כ אהובה

       אכן,

      בדיוק כך.

      תודה!!!

       

        21/10/09 18:50:

      צטט: הדס קאן 2009-10-21 18:08:18


      רואים בתמונה את כל מה שכתבת עליה,

      איזה כלבה מדהימה....כמה אהבה....

       

      חיבוקים ותנחומים

       תודה הדס יקירה,

      היא היתה כולה אהבה טהורה...

      חיבוק חם חזרה,

      הילה

       

        21/10/09 18:49:

      צטט: קצת מזה וקצת מזה 2009-10-21 17:51:03


      הילה יקרה,

      מחבקת אותך,

      כמי שיודעת  מה זה לאבד כלב אהוב,

      שולחת לך אור ואהבה,

      נעמה

       תודה נעמה!!!

      מי שמכיר - מבין...

       

        21/10/09 18:42:

      צטט: ענבלר 2009-10-21 17:28:05

      אוי.

      שולחת לך המון חיבוקים

      ויויו בוודאי תמצא דרך,

      ואולי תחזור אליך אחרת.

       

       ענבל יקירתי המתוקה,

      זו תקווה גדולה שלי,

      שנפגש שוב במהרה.

      היה לנו כלב בשם סטאר שמת לפני 5 שנים.

      הוא היה מאותו סוג כמו יויו ובאדי -

      ג'ואי אוהב מאד את הסטיר האנגלי,

      ויש ממש בודדים מהם בארץ.

      כשסטארי מת היה לי גם קשה נורא.

      גם הוא היה נשמה ענקית, קשה לתאר.

      3 שנים אחרי הגיע אלינו באדי מוזנח ואומלל,

      מופרע לגמרי,

      המון המון אהבה שינתה אותו לחלוטין,

      הוא מאד רגוע ואוהב היום,

      ומאד-מאד מזכיר את סטארי עכשיו...

      אז הם חוזרים, לוקח קצת זמן...

      נשיקות אהובה,

      ותודה!!!

       

       

       

        21/10/09 18:36:

      צטט: נעימות 2009-10-21 11:36:05

      עצוב!!!

      מחבקת  אותך  !!!!!

       

       תודה יקירה!

      זה עוזר!!!!

       

        21/10/09 18:15:


      כמה אהבה ונתינה היו בה

      עצוב להפרד מחברה כ"כ אהובה

        21/10/09 18:08:


      רואים בתמונה את כל מה שכתבת עליה,

      איזה כלבה מדהימה....כמה אהבה....

       

      חיבוקים ותנחומים


      הילה יקרה,

      מחבקת אותך,

      כמי שיודעת  מה זה לאבד כלב אהוב,

      שולחת לך אור ואהבה,

      נעמה

        21/10/09 17:28:

      אוי.

      שולחת לך המון חיבוקים

      ויויו בוודאי תמצא דרך,

      ואולי תחזור אליך אחרת.

       

        21/10/09 11:36:

      עצוב!!!

      מחבקת  אותך  !!!!!

       

        21/10/09 10:24:

      דבי יקירה,

      תודה ותודה:

      על ההבנה, ההזדהות,

      התמיכה הרגשית,

      ובכלל...

      נשיקות,

      הילה


      "אז תודה לך יויו אהובתי המתוקה,

      (כמו שג'ואי היה אומר:

      "יויו יותר מתוקה מאלף סוכריות"... ),

      על שהיית לי מורה מדהימה כזו למסירות ואהבה,

      על שליווית אותי בדרכי הלא-קלה,

      על שהארת לי ימים חשוכים,

      והוספת על השמחים,

      על שהיית את..."

       

       

      הילה יקירה

      ריגוש , והזדהות.....

      מחבקת אותך

      ומודה

      ליויו*

      ימים יפים

      דבי