כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    קוכליאה - בלוג של מושתלת שתל שבלול

    נולדתי חירשת. כל חיי הרכבתי מכשירי שמיעה והייתי תלויה כמעט לחלוטין בקריאת שפתיים לצורך הבנת דיבור. עם השנים הידרדרה שמיעתי עד לאובדנה המוחלט בגיל 36. אובדן השמיעה לווה בסחרחורות וטינטונים קשים. לפתע מצאתי את עצמי קרוב לשנה שלמה כשאני חירשת לחלוטין. מנותקת.. בבועה משלי.
    על פניו החיים נמשכו כרגיל, אבל בפנים, סבלתי בשקט.
    באוגוסט 2008, קיבלתי מתנה מופלאה - שתל קוכליארי, שהעניקה לי שמיעה מחדש. שמיעה מדהימה שלא תיארתי לעצמי שאזכה בה אי פעם, שמיעה שמאפשרת לי להנות מקולות וצלילים שאת חלקם לא שמעתי לפני כן מעולם, ואת אלו המוכרים אני שומעת עכשיו באיכות שלא הכרתי קודם לכן! מתנה מופלאה זו שינתה את חיי לאין ערוך! פשוט אי אפשר לתאר את גודל המהפך שחוללה בחיי.
    באוקטובר 2009, הושתלתי באוזני השנייה, ושוב התחלתי את תהליך ההסתגלות לשתל קוכליארי ולמידה כיצד לשמוע איתו, והפעם, אני מגלה, התהליך הרבה יותר מורכב: אוזן שמאל צריכה ללמוד לשמוע עם השתל, וגם \"לתקשר\" עם אוזן ימין, המושתלת הותיקה יותר.. הפעם החוויה שונה לחלוטין.

    זו תקופה מדהימה של חיי. נפתחתי אל העולם, אני חשה שמחה ומלאת חיים כפי שלא הייתי קודם לכן. וזאת למרות הקשיים הלא מעטים הכרוכים בתהליך הלמידה וההסתגלות לשתלים.

    השתל הקוכליארי איפשר לי להשתחרר בצורה משמעותית מן הצורך להשקיע כל כך הרבה מאמץ כדי לקלוט כל כך מעט מידע מהסביבה באמצעות קריאת שפתיים... סוף סוף אני יכולה להיות נינוחה ורגועה יותר ולהנות מתקשורת קלה וטובה פי אלף מונים. אני יכולה להנות מהחיים!

    פצחתי בבלוג הזה במאי 2008 כדי לתאר את ההכנות לניתוח השתל, הבדיקות, הניתוח עצמו, המיפויים ואימוני השמיעה שבעקבותיו. ועם הזמן, התחלתי לתת ביטוי גם לתחושות, רגשות ומחשבות שאינם קשורים לשתל הקוכליארי.

    אתם מוזמנים לקחת חלק במסע האישי שלי.
    ברוכים הבאים!

    0

    ידוע לי כי שתל... - תגובה לדבריה של מדריכה שיקומית בלוינשטיין

    18 תגובות   יום רביעי, 16/12/09, 22:25
     

    בפוסט הקודם שלי הצגתי את העצומה שיזמתי למען שתל שני בסל הבריאות.

    אחת התגובות לפוסט זה היתה: (מצטטת אותה כלשונה): 

    צטט: מירב וסיגלית 2009-12-16 16:02:27

    כמדריכה שיקומית

    בלוינשטיין

    ידוע לי כי שתל ...נשמע כמו נס

    אבל לא לכולם זה נכון ומתאים

    מאוד קשה ללמוד לחיות עם זה ,

    ואין דרך חזרה ..כאשר יש לזכור

    כי ההשתלה בתוך הראש מאחורי האוזן

    אין דרך חזרה ,

    ויש אנשים שמאוד מצטערים שעשו את השתל.

    אז זה עניין אישי מאוד

    והנושא ידוע במשרד הבריאות

    לא מאשרים וזה לא סתם

    אפשר לצאת מאוכזב ופגוע,

    ושוב לא לכולם זה נכון

    לכן עושים אחד ולוקח כשנה ללמוד להתרגל אליו

    ושוב לא כולם מצליחים

    למי שלא מבין:השתל גורם לכלל הקולות של הסביבה

    קולות רחוקים +קרובים -כולם מתערבבים לקול אחד

    וזה מאוד רועש במוח,אין אפשרות לסנן ואין אפשרות

    להבין מתי זה קול של מכונית רחוקה או של אדם שנימצא לידך

    ותאמינו לי שמי ששומע ..ממש אבל ממש לא מבין

    את הרעיון של רעש מכל הכיוונים

    מילא אוזן אחת ..אבל מה עושים עם רעש חזק בשני האוזנים?

    אי אפשר לסגור את האוזניים

    כן אפשר לנתק את המכשיר ולחזור למצב שלא

    אי שמיעה

    ואז מה ?.....

    בכל מקרה בהצלחה "

     

    ולהלן תגובתי:

    מצאתי כחשוב ביותר להביא לידיעת הקוראים תגובה זו ולהגיב עליה כפוסט. אני שמחה שאנשים מספרים מהידוע להם אודות השתל, ומחווים את דעתם עליו. זו הזדמנות ללמוד אודותיו ולהבין מהם יתרונותיו וחסרונותיו.

    אכן ישנם מקרים של מושתלים שהם מאוכזבים מתוצאות ההשתלה, או שההשתלה לא עלתה יפה מסיבות שונות שלא כאן המקום להכנס אליהן. אך רוב המושתלים נהנים משיפור בתפקוד השמיעתי. וחשוב להדגיש כאן, כי מידת השיפור בשמיעה אצל כל מושתל ומושתל היא שונה כתוצאה משילוב של גורמים שונים כגון: מידת הזיכרון השמיעתי שלו, פער הזמן בין גיל ההתחרשות לגיל ההשתלה, מוטיבציה לאמן את השמיעה, ועוד ...

    חשוב להדגיש, כי שתל השבלול הינו פיתרון יחידי עבור בעלי ירידות עמוקות/חמורות בשמיעה אשר אינם יכולים להפיק תועלת ממכשירי שמיעה רגילים. שתל השבלול אינו מוצע לכל אדם בעל ירידה חמורה בשמיעה, אלא רק אם נמצא מתאים להשתלה לאחר סדרה של בדיקות במרכז השתלה לשתל השבלול. במרכזי ההשתלות, בודקים היטב את המועמד ומוודאים שאכן מתאים להשתלה. בנוסף, דואגים לערוך איתו תיאום ציפיות ולוודא שלא יטפח ציפיות לא נכונות/גבוהות מידי מהשתל.

    אין אפשרות לנבא מראש בוודאות ובדיוק את מידת התועלת שיפיק המושתל מן השתל, אך במרכזי ההשתלות, שוקלים בכובד ראש את התאמת המועמד ודנים בהתאמת המועמד לשתל בצוות רב-מקצועי.

    חשוב עוד יותר להדגיש, כי איש מהמושתלים לא הושתל בניגוד לרצונו. חלק מתהליך בדיקת ההתאמה לשתל כולל שיחה עם עובדת סוציאלית והאחראית על מרכז ההשתלה, שמטרתה לוודא שהמועמד אכן מבין את הסיכונים הכרוכים בתהליך, ולהבהיר לו כי איש אינו יכול להבטיח לו מראש את הצלחת ההשתלה או לנבא את מידת השיפור שתחול בשמיעתו בעקבותיה. כן מבהירים לו שהצלחת ההשתלה תלויה גם במידה מרובה במוטיבציה שלו לאמן את השמיעה שלו עם השתל כדי להגיע למיצוי רב יותר של התועלת הטמונה בו. ככלות הכל זוהי טכנולוגיה, אבל כדי להפיק ממנה תועלת, נחוץ שיתוף פעולה של המושתל.

    מי שמגיע להשתלה, מגיע כאשר כלו כל הקיצין, ואין לו שום פיתרון אחר למעט השתל כדי לשמוע. הוא עובר את תהליך ההשתלה כאשר אין לו כבר מה להפסיד. זו נקודה חשובה מאוד להבנה. או שהוא איבד לחלוטין את היכולת לשמוע באוזן המושתלת, או שהוא "נהנה" משרידי שמיעה כל כך ירודים שאין די בהם כדי לעשות שימוש במכשיר שמיעה רגיל.

    לרוב, מחליטים במרכז ההשתלה להשתיל את האוזן הפחות טובה מבין השתיים, ומעודדים את המושתל להמשיך להרכיב מכשיר שמיעה באוזן השניה שעדיין יש בה שרידי שמיעה שמאפשרים לו להפיק תועלת ממכשיר שמיעה רגיל. אלא אם כן ישנה איזו בעיה פיזיולוגית/רפואית שמונעת את האפשרות לנתח את האוזן הפחות טובה, ואז בלית ברירה מחליטים לנתח את האוזן הטובה יותר.

    במקרה האישי שלי, למשל, איבדתי את היכולת לשמוע כליל בשתי האוזניים, ולמרות זאת, עדיין העדיפו לנתח את האוזן הפחות טובה מביניהן. נקטו משנה זהירות.

    נכון שתהליך ההסתגלות לשתל הוא לא קל וכרוך בעבודה רבה מצד המושתל, בעייפות רבה (בגלל הצפה בשלל גירויים שמיעתיים חדשים בעוצמה), בקשיים ותסכולים לא מעטים, אך עם הזמן, רבים מהמושתלים מגיעים לתוצאות יפות מאוד, כל אחד ביחס לתפקודו השמיעתי טרם השתל.

    השמיעה עם השתל -

    ההשתלה איננה הופכת את המושתל לשומע רגיל. עובדה זו חייבת להיות נהירה לכולם. אך יחד עם זאת היא מאפשרת שיפור רציני בתפקודו השמיעתי של המושתל ובעקבותיה  את איכות החיים שלו. הדבר נכון בייחוד לתינוקות וילדים צעירים שנולדו חירשים. בזכות השתל הם יכולים לפתח שפה תקינה ולהשתלב במסגרות החינוך הרגילות וחברתית בהצלחה רבה.

    השמיעה בסביבה רועשת היא אתגר רציני ללקויי השמיעה באשר הם, בין אם הם משתמשים במכשירי שמיעה רגילים או בשתלי שבלול. אף לאנשים שומעים, שמיעה בתנאי רעש אינה תמיד משימה פשוטה. ובכל זאת, עדיין יש הבדל בין התפקוד עם השתל לבין התפקוד עם מכשירי שמיעה רגילים בסביבה רועשת. לשתל יש יתרון מסויים על פני מכשיר שמיעה רגיל בשמיעה בתנאי רעש.

    ההסתגלות לשמיעה עם השתל אינה נעשית ביום אחד. לא קמים מהניתוח "שומעים". זהו תהליך ארוך וממושך, שאורך בממוצע כשנה עד שהשמיעה מתייצבת פחות או יותר, ונמשכת לאורך כל חיי המושתל למעשה. השמיעה עם השתל היא דינמית ומושפעת משינויים שחלים בגופו (ביולוגיים, הורמונאליים, ואף ממצבים רגשיים ונפשיים כמתח וכו').

    המושתל ה"טרי" מגלה שהוא צריך ללמוד לשמוע עם השתל. בהתחלת תהליך השיקום, הוא צפוי לחשיפה לרעשים רבים ולא נעימים, לשמיעה שאינה נעימה לו, לעוצמות שאולי יכאיבו לו אפילו. לשם כך הוא צריך להיעזר בקלינאי התקשורת של מרכז ההשתלה שיעזרו לו לכוון את השתל כך שיפיק ממנו את התועלת הרבה ביותר ובאופן הזה שיגרום לו כמה שפחות אי נעימות. יש להעזר בסבלנות רבה ולהיות מוכן להשקיע באימוני השמיעה ולשתף פעולה עם צוות מרכז ההשתלה. ללמוד להגדיר לקלינאי התקשורת את הצרכים שלו: להצביע היכן הוא חש שהקולות צורמים לו, חזקים לו מידי וגורמים לו אי נעימות, על מנת שיוכלו לכוון את השתל בצורה טובה יותר ומתאימה יותר לצרכיו שלו. כך שבסופו של דבר הוא יוכל להנות משמיעה נוחה ומשופרת עם השתל עם כמה שפחות אי נעימות.

    בשתלי השבלול יש מנגנונים המאפשרים שמיעה משופרת בתנאי רעש. הם כוללים תכניות מיוחדות לשם שמיעה "נקיה" וקלה יותר במקומות רועשים, תכניות לשמיעה בטלפון, המאפשרות הנמכת רעשי הרקע או אף העלמתם לחלוטין בזמן שהמושתל משוחח בטלפון, שמיעה נוחה יותר במצבים כגון הצגות/הרצאות/ישיבות וכדומה.

    בשתלי שבלול יש אפשרות להתחבר לאביזרי עזר נוספים לשמיעה כמערכת F.M המיועדים לסינון דיבור מרעשי רקע. נעזרים בהם למשל, תלמידים וסטודנטים בזמן לימודיהם, בישיבות עבודה/הרצאות/הצגות וכיוצ"ב.

    בנוסף, המושתל יכול להחליש את הרעש אליו נחשף במצבים שונים בחיי היום- יום באמצעות בחירה בתכנית שמיעה חלשה יותר בשתל שלו, או החלשת העוצמה שלו באמצעות גלגל הווליום. במקרה שהרעש ממש בלתי נסבל, או שהוא עייף מהשמיעה איתו, הוא גם יכול לבחור להתנתק מהשתל לחלוטין ולא לשמוע דבר. הוא פשוט מנתק את השתל ומתחבר לשקט שלו. נח עד שנרגע ואז מתחבר מחדש.

     

     

    נקודה חשובה למחשבה:

    מה מתסכל יותר? מה מתיש יותר? -  לעשות מאמץ עילאי ולהיות דרוך עם שבע עיניים כל זמן היותך ער ותמיד לנעוץ עיניים בפני אנשים בשעת דיבורם כדי לקרוא שפתיים, מה שיעזור לפענח את שביבי השמיעה שנקלטו, או להנות משמיעה משופרת של דיבור, וגם של רעש...?

    התשובה האישית שלי - אני בהחלט מרגישה הרבה יותר טוב כמושתלת דו-צדדית. נכון שקשה לי לעיתים עם הרעש, ואני מתעייפת מהר יותר מאדם שומע, וצריכה לווסת את העוצמה של השתל במשך היום לא מעט פעמים, אבל עדיין אין, פשוט אין לי מה להשוות עם המצב הקודם, שבו הרכבתי מכשירי שמיעה ובקושי הבחנתי בקולות ובלי קריאת שפתיים לא היו להם שום משמעות.. הייתי דרוכה עירנית ועצבנית כל שעות העירות שלי, וחוויתי המון תסכולים שלמרות המאמץ הרב שהשקעתי בנסיונות להבין דיבור, לא תמיד הבנתי אותו.

    כיום, עם השתלים שלי, אני נהנית הרבה יותר מחיי! באופן משמעותי ביותר. זהו צעד ששינה חיים בגדול עבורי! הוא שווה את מחיר הרעש.

    יש הבדל בין המושתלים בנכונות לסבול את השמיעה עם השתל. זהו עניין אישי. יש גורמים שונים ליכולת השונה ממושתל אחד לאחר לסבול רעש שנובעת מגורמים שונים. אחד מהם למשל הוא מושתל שנולד שומע והתחרש בבגרותו מסיבה כלשהיא כגון: מחלה אוטו-אימונית, חשיפה לרעש בעוצמה לאורך זמן (תאונת עבודה/צבא). לו השמיעה עם השתל עשויה להיות הרבה פחות נעימה ובלתי נסבלת מאשר לאחת כמוני שנולדה חירשת ולא נהנתה מעולם משמיעה "טבעית".

     

    אך השתל מאפשר למושתלים להנות משני העולמות: שמיעה ושקט מתוך בחירה אישית.

    המושתל לא הופך ל"שומע רגיל". אני מדגישה זאת שוב לסיום. חשוב שכולם יבינו זאת. אך השתל הוא התקדמות טכנולוגית רצינית שמביאה לשיפור בשמיעתו ומכאן לשיפור רציני באיכות חייו של המושתל, שכמותו טרם ידענו עם מכשירי שמיעה רגילים. הטכנולוגיה תמשיך ותתפתח וצפויים שיפורים נוספים בעתיד.


    מזמינה את מי שרוצה לעזור לי במאבק למען שתל שני לאלו הזקוקים ורוצים בכך לבוא לחתום על העצומה באתר הבא:

    http://www.atzuma.co.il/irissin/

    ומודה מקרב לב לכל מי שיתמוך בנו !!!

    איריס

    דרג את התוכן:

      תגובות (18)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        19/12/09 23:57:

      צטט: צלף 2009-12-19 19:05:24

      צטט: קוכליאה 2009-12-18 21:36:32

      צטט: טימפי 2009-12-18 17:56:01


      לפני כשנה הייתה בערוץ דוקו תכנית מעולה על זוג לא צעיר בגיל 60 בערך, שנולדו חרשים ועוברים השתלה דו צדדית שממחישה בצורה מעולה עד כמה הדרך שעליהם לעבור קשה ומתסכלת. ההבדלים בין שניהם ניכרים. בגלל אותם הבדלים נוצר מתח ביניהם, כי היא מקנאת בו על ההסתגלות הטובה יותר שלו ועוד ועוד.קל לראות עד כמה רווח לשניהם כאשררק הם נמצאים ויכולים לכבות את המכשירים ולתקשר כמו שהתרגלו במשך עשרות שנים.

      בסופה של התכנית, היא מצטערת על ההשתלה והוא לא- המחשה חד משמעית לדבריך המנוסחים בבהירות כה רבה. בדבר אחד השתכנעתי ללא כל ספק (וגם הצעתי ך להתמקד בו אם יהיה צורך)- חובה לאשר שני שתלים לתינוקות וילדים הזקוקים לכך, כי אין כל ספק שככל שההשתלה מוקדמת יותר, ההסתגלות טובה יותר.

      ושוב, לא בטוח שמי ש"לא שומע" שומע פחות ממי ש"שומע". אבל זה כבר סיפור אחר.

       

      ברור לי איזה תכנית ראית. מכירה את הסרט. את הסרט ביימה והפיקה ביתם של בני הזוג המצולם.

      ייתכן מאוד שהזוג לא עבר הכנה פסיכולוגית מתאימה לפני הניתוח והתקיים פער גדול בין הציפיות לתוצאות.

      בגדול, אין המלצה להשתיל חירשים מלידה שלא שמעו מעולם עם מכשירי שמיעה ואין להם זיכרון שמיעתי.

      ההמלצה להשתיל היא לחירשים שהרכיבו מכשירי שמיעה, קיבלו גירוי שמיעתי מתמיד לעצב, פיתחו שפה דבורה תקינה.

      או לתינוקות שנולדו חירשים, מוקדם ככל האפשר ממועד הלידה ואיתור המגבלה, שכן אז הם מתפתחים עם השתל, ומפתחים שפה דבורה תקינה. הם משתלבים בחברה השומעת יוצא מן הכלל. זו האוכלוסיה העיקרית שמיועדת להשתלה שמבטיחה מראש תוצאות טובות לרוב המקרים.

      באשר למבוגרים, נבדקת ההתאמה לשתל היטב ונשקלת בכובד ראש.

       

       

       

      שם הסרט הוא Hear and now ואינני זוכר לאיזה ביטוי תרגמו בעברית, וראיתי את הסרט יומיים לפני שעברתי את ניתוח השתל רגשונים

        

      מה שאני זוכר התרשמתי בנוסף שהזוג גם לא עבר שום אימוני שמיעה כלשיהם - חוץ מחיסרון הכנה הפסיכולגית וסדנת שתל, אולי אז לא היו מודעים לכך שזה חיוני, אבל לחירשים שלא שמעו ולא קיבלו שיעורי שמיעה בילדותם - הם צריכים לפרוע חוב - לקבל שיעורי שמיעה עם השתל.

         

      ונקודה אישית - שהסתכלתי בסרט ראיתי את הקשיים שהזוג החירש עובר, לא חשבתי בכלל שזה גם נוגע אלי, חשבתי שאין משותף בין המקרה שלהם למקרה שלי, ואחרי ההשתלה ובמהלך אימוני שמיעה - שזה היה מאוד קשה , פתאום הבנתי שזה גם המקרה שלי (אם כי הייתי במצב שמיעתי טוב מהם, כי השתמשתי גם במכשיר שמיעה כסיוע לקריאת שפתיים) - גם הם קראו שפתיים וגם אני במידה מרובה, וגם אני צריך פתאום ללמוד בגיל מבוגר מה שלא למדתי כילד, מעניין כמה שאנחנו ככבדי שמיעה עיוורים לשמיעה שלנו כפי שהיא באמת...

       

      לזוג החירשים הזה שהופיע בסרט המדובר, לא היו סיכויים טובים להצליח עם השתל מאחר ומעולם לא הרכיבו מכשיר שמיעה, והיו חסרי זיכרון שמיעתי. הסרט אינו מוסר שום מידע אודות הכנה מוקדמת לניתוח ותיאום ציפיות. לצופה אין מושג כלל האם נערכה הכנה כזו. גם גילם המבוגר לא היה בוודאי גורם מקל..

      חשוב להדגיש, השתל הוא פיתרון טוב עבור תינוקות שנולדים חירשים ועבור מבוגרים, הוא עשוי להיות פיתרון טוב אך במקרים מסויימים שבהם יש זיכרון שמיעתי והאוזניים המושתלות קיבלו גירוי שמיעתי מספק (הרכיבו מכשירי שמיעה והפיקו מהם תועלת טרם ההשתלה).

      אני לא חושבת צלף, שאנחנו עיוורים לשמיעה שלנו. אנחנו מעולם לא ידענו מה אנחנו יכולים לשמוע או לא בדרך אחרת.

      למדנו לשמוע בדרך מסויימת לפני ההשתלה, דרך שהיא קריאת שפתיים בעיקר ומידע חזותי+תמיכה של מכשירי שמיעה בפענוח הרמזים הויזואליים. כעת, שאנחנו מושתלים, אנחנו שומעים והמשקל של הקריאת שפתיים ומידע חזותי השתנה. הוא ימשיך לשמש אותנו תמיד, אך לשמיעה עם השתל, יש יותר משקל. זו דרך אחרת לקלוט ולהבין את העולם, וקשה לתפוס אותה. לוקח זמן.

      הרבה סבלנות והתמדה.

      שבוע טוב צלף!

        19/12/09 19:05:

      צטט: קוכליאה 2009-12-18 21:36:32

      צטט: טימפי 2009-12-18 17:56:01


      לפני כשנה הייתה בערוץ דוקו תכנית מעולה על זוג לא צעיר בגיל 60 בערך, שנולדו חרשים ועוברים השתלה דו צדדית שממחישה בצורה מעולה עד כמה הדרך שעליהם לעבור קשה ומתסכלת. ההבדלים בין שניהם ניכרים. בגלל אותם הבדלים נוצר מתח ביניהם, כי היא מקנאת בו על ההסתגלות הטובה יותר שלו ועוד ועוד.קל לראות עד כמה רווח לשניהם כאשררק הם נמצאים ויכולים לכבות את המכשירים ולתקשר כמו שהתרגלו במשך עשרות שנים.

      בסופה של התכנית, היא מצטערת על ההשתלה והוא לא- המחשה חד משמעית לדבריך המנוסחים בבהירות כה רבה. בדבר אחד השתכנעתי ללא כל ספק (וגם הצעתי ך להתמקד בו אם יהיה צורך)- חובה לאשר שני שתלים לתינוקות וילדים הזקוקים לכך, כי אין כל ספק שככל שההשתלה מוקדמת יותר, ההסתגלות טובה יותר.

      ושוב, לא בטוח שמי ש"לא שומע" שומע פחות ממי ש"שומע". אבל זה כבר סיפור אחר.

       

      ברור לי איזה תכנית ראית. מכירה את הסרט. את הסרט ביימה והפיקה ביתם של בני הזוג המצולם.

      ייתכן מאוד שהזוג לא עבר הכנה פסיכולוגית מתאימה לפני הניתוח והתקיים פער גדול בין הציפיות לתוצאות.

      בגדול, אין המלצה להשתיל חירשים מלידה שלא שמעו מעולם עם מכשירי שמיעה ואין להם זיכרון שמיעתי.

      ההמלצה להשתיל היא לחירשים שהרכיבו מכשירי שמיעה, קיבלו גירוי שמיעתי מתמיד לעצב, פיתחו שפה דבורה תקינה.

      או לתינוקות שנולדו חירשים, מוקדם ככל האפשר ממועד הלידה ואיתור המגבלה, שכן אז הם מתפתחים עם השתל, ומפתחים שפה דבורה תקינה. הם משתלבים בחברה השומעת יוצא מן הכלל. זו האוכלוסיה העיקרית שמיועדת להשתלה שמבטיחה מראש תוצאות טובות לרוב המקרים.

      באשר למבוגרים, נבדקת ההתאמה לשתל היטב ונשקלת בכובד ראש.

       

       

       

      שם הסרט הוא Hear and now ואינני זוכר לאיזה ביטוי תרגמו בעברית, וראיתי את הסרט יומיים לפני שעברתי את ניתוח השתל רגשונים

        

      מה שאני זוכר התרשמתי בנוסף שהזוג גם לא עבר שום אימוני שמיעה כלשיהם - חוץ מחיסרון הכנה הפסיכולגית וסדנת שתל, אולי אז לא היו מודעים לכך שזה חיוני, אבל לחירשים שלא שמעו ולא קיבלו שיעורי שמיעה בילדותם - הם צריכים לפרוע חוב - לקבל שיעורי שמיעה עם השתל.

         

      ונקודה אישית - שהסתכלתי בסרט ראיתי את הקשיים שהזוג החירש עובר, לא חשבתי בכלל שזה גם נוגע אלי, חשבתי שאין משותף בין המקרה שלהם למקרה שלי, ואחרי ההשתלה ובמהלך אימוני שמיעה - שזה היה מאוד קשה , פתאום הבנתי שזה גם המקרה שלי (אם כי הייתי במצב שמיעתי טוב מהם, כי השתמשתי גם במכשיר שמיעה כסיוע לקריאת שפתיים) - גם הם קראו שפתיים וגם אני במידה מרובה, וגם אני צריך פתאום ללמוד בגיל מבוגר מה שלא למדתי כילד, מעניין כמה שאנחנו ככבדי שמיעה עיוורים לשמיעה שלנו כפי שהיא באמת...

        18/12/09 21:38:

      צטט: תכשיט 2009-12-16 22:37:34

       

       

      אף אחד לא יכול לכתוב את זה יותר טוב ממך...

       

      תודה יקרה שלי!

      חיבוק גדול ממני!

      איריס

       

        18/12/09 21:37:

      צטט: ליריתוש 2009-12-16 23:31:40


      היי, איריס!

      גם אני רציתי להגיב על הדברים שכתבה המדריכה השיקומית - שם במקור, כל הערב חשבתי על זה, ובסוף הקדמת אותי...

      גם אותי היא הצליחה להקפיץ חזק.  

       

      הדברים שלך קצת ארוכים, אני חוששת שאדם שאינו בנושא עצמו קצת ילך לאיבוד, אך עדיין טובים מאוד, מלים כדרבנות!

       

      אני רוצה להוסיף ולחזק:

       

      כמו שבוחנים בקפידה רבה התאמה לשתל האחד, אני חושבת שיש עוד יותר משנה הקפדה לגבי השתל השני - ואני אומרת לך מנסיוני כרגע,  עד כמה זהירים, לפחות במרכז ההשתלה שלנו, ששתינו "בוגרותיו".

       

      במשרד הבריאות בוודאי יודעים, כמו שכולנו יודעים, עד כמה ההסתגלות לשתל היא אינדיבידואלית, אז מה עכשיו? בגלל שיודעים את זה, יורידו אותו מהסל, אם צריכים להבין את זה לפי ההגיון של הכותבת? - כך אני מרגישה-

       

      ממש לא!!!

       

      ההיפך הוא שצריך להיות הנכון, יש להכליל גם את השתל השני, למען אלו שזקוקים לו עד מאוד, ונמצאים מתאימים באופן לא פחות מסודר מאשר בתהליך הקודם שעברו.

       

      הרי מי שלא יצא מרוצה מן השתל האחד, מסיבות שהוא מפריע לו, מציק לו, מעצבן אותו, לא יבוא מרצונו לבקש את השתל השני, גם אם ימשכו בכוח בשערות ראשו ויבטיחו לו שתל כזה בחינם ועוד פאנלים צבעוניים של זברות ונמרים.

       

      מי שיבקש, ואני אדבר כאדם מבוגר, כי אצל ילדים הנושא עם דגשים שונים, זה מי שאמנם השתל הראשון מעניק לו, אך עדיין לא די, כדי לקדם איכות תפקודית בתנאים אקוסטיים קשים, שהם עיקר החיים שלנו, בעיקר בעולם שהופך רועש יותר ויותר.

       

      מקווה שהוספתי רוח גבית לעניין.

       

      לילה טוב וכל הכבוד!

       

      אני שמחה שאת איתי כאן!!! ואת בהחלט בהחלט תורמת לדיון!

      שמחתי לפגוש אותך בכנס יקירתי!!!

      איריס

        18/12/09 21:36:

      צטט: טימפי 2009-12-18 17:56:01


      לפני כשנה הייתה בערוץ דוקו תכנית מעולה על זוג לא צעיר בגיל 60 בערך, שנולדו חרשים ועוברים השתלה דו צדדית שממחישה בצורה מעולה עד כמה הדרך שעליהם לעבור קשה ומתסכלת. ההבדלים בין שניהם ניכרים. בגלל אותם הבדלים נוצר מתח ביניהם, כי היא מקנאת בו על ההסתגלות הטובה יותר שלו ועוד ועוד.קל לראות עד כמה רווח לשניהם כאשררק הם נמצאים ויכולים לכבות את המכשירים ולתקשר כמו שהתרגלו במשך עשרות שנים.

      בסופה של התכנית, היא מצטערת על ההשתלה והוא לא- המחשה חד משמעית לדבריך המנוסחים בבהירות כה רבה. בדבר אחד השתכנעתי ללא כל ספק (וגם הצעתי ך להתמקד בו אם יהיה צורך)- חובה לאשר שני שתלים לתינוקות וילדים הזקוקים לכך, כי אין כל ספק שככל שההשתלה מוקדמת יותר, ההסתגלות טובה יותר.

      ושוב, לא בטוח שמי ש"לא שומע" שומע פחות ממי ש"שומע". אבל זה כבר סיפור אחר.

       

      ברור לי איזה תכנית ראית. מכירה את הסרט. את הסרט ביימה והפיקה ביתם של בני הזוג המצולם.

      ייתכן מאוד שהזוג לא עבר הכנה פסיכולוגית מתאימה לפני הניתוח והתקיים פער גדול בין הציפיות לתוצאות.

      בגדול, אין המלצה להשתיל חירשים מלידה שלא שמעו מעולם עם מכשירי שמיעה ואין להם זיכרון שמיעתי.

      ההמלצה להשתיל היא לחירשים שהרכיבו מכשירי שמיעה, קיבלו גירוי שמיעתי מתמיד לעצב, פיתחו שפה דבורה תקינה.

      או לתינוקות שנולדו חירשים, מוקדם ככל האפשר ממועד הלידה ואיתור המגבלה, שכן אז הם מתפתחים עם השתל, ומפתחים שפה דבורה תקינה. הם משתלבים בחברה השומעת יוצא מן הכלל. זו האוכלוסיה העיקרית שמיועדת להשתלה שמבטיחה מראש תוצאות טובות לרוב המקרים.

      באשר למבוגרים, נבדקת ההתאמה לשתל היטב ונשקלת בכובד ראש.

       

        18/12/09 21:32:

      צטט: צלף 2009-12-17 17:41:23

      זה הסיכום של התהליך הכי טוב שראיתי  איריס, אני מוסיף הערות וביאורים משלי 

         

        

      1) מירב וסיגלית הבהירו לי נקודה שלא כול כך הבנתי ביחס לשתל - מצד אחד השתל הגדיל לי את רדיוס השמיעה הטובה שלי - ממטר אחד לחמש מטר נגיד, אבל שמתי לב שאני שומע קולות בבהירות גם מרחוק - בעוד שהילדות או כול שומע אחר אומר לי זה חלש, למשל הייתי מבקש להוריד את עוצמת קול ברמקול של המחשב - או בטלויזיה כדי שלא יפריע לתינוקת לישון והאחיות שלה אמרו לי תאמין לי שזה חלש ולא שומעים בחדר - עכשיו אני מבין מאיפוא זה בא...

           

      2) מהמקרים שאני יודע של משתלים שהפסיקו את השימוש בשתל - הסיבה המשותפת להפסקת השימוש זה ציפיות מופרזות מהשתל - וחוסר הכנה פסיכולוגית לצורך בלהשקיע מאמצים בהסתגלות לשמיעה של השתל...

              

      3) לא הייתי מגדיר "מגיע כאשר כלו כל הקיצין" כתנאי לאישור השתל, בדרך כלל כבדי שמיעה וחירשים במיוחד מלידה מסתדרים טוב עם שרידי שמיעה שלהם כולל אנוכי, ויתרה מזה - יש לנו את ההרגשה הפסיכולוגית - שבסך הכול הכול בסדר... לפעמים הרצון לשמוע עוד יותר (כמו אצלי) זה סיבה מספקת לבצע השתלה.

          

      4) מניסיוני האישי - ההתקדמות הכי גדולה בשמיעה בשתל הייתה במהלך השנה השניה להשתלה (שעוד לא נגמרה לי) ולא בראשונה.

        

      5) צריך לבדוק אם כאלו ששמעו רגיל והתחרשו - קשה להם להסתגל לשמיעה לשתל יותר מכאלו שהירידה בשמיעה היא מהלידה, הרושם האישי שלי שזה הפוך - שמי שלא שמע אלא רק במכשיר שמיעה קשה לו להסתגל, אבל קשה להשוות רשמים אישים...

       

      תודה על הההערות וההארות, עם רובן הסכמתי. בנוגע לאחרונה - יש כנראה מקרים לפה ומקרים לשם..

      שמחה שאתה מוסיף מהנסיון והידע האישי שלך!

      איריס

        18/12/09 21:30:

      צטט: tsiporet 2009-12-17 10:14:13


      כאמא לילדה מושתלת בשני הצדדים, אני רוצה להודות לך על הדברים שכתבת ועל שחיזקת את ההחלטות שקבלנו עבור בתנו.

      אני מאחלת לך שתמשיכי ליהנות מהשמיעה שלך, ומכך שהיום את יכולה לבחור אם לשמוע. 

       

      אני שמחה לשמוע. מאחלת גם לביתכם להפיק את המקסימום מהשתל ולפרוח לתפארת!!

      איריס

        18/12/09 21:28:

      צטט: רותי בפלוס 2009-12-17 09:13:47

      בוקר טוב.

      ניסיתי לתת לך כוכב וקיבלתי את התגובה הבאה: "לא ניתן לדרג את אותו משתמש פעמיים ב24 שעות".... אז אני אנסה שוב עוד כמה שעות...

      אני רוצה להודות לך על הפוסט הזה - החכמתי. ולמרות  אורכו - אני אעביר אותו הלאה לעוד אנשים שיקראו.

      רותי

       

      תודה יקרה!!!

      מודה לך מקרב לב על העזרה במאבק בדרך זו!

       

      איריס

        18/12/09 21:28:

      צטט: שושי פולטין 2009-12-16 23:54:58

      למרות אורכו , קראתי את הדברים בעיון והשכלתי.

      תודה.

       

       

      תודה יקרה!!!

      אשמח אם תעבירי הלאה.

        18/12/09 17:56:


      לפני כשנה הייתה בערוץ דוקו תכנית מעולה על זוג לא צעיר בגיל 60 בערך, שנולדו חרשים ועוברים השתלה דו צדדית שממחישה בצורה מעולה עד כמה הדרך שעליהם לעבור קשה ומתסכלת. ההבדלים בין שניהם ניכרים. בגלל אותם הבדלים נוצר מתח ביניהם, כי היא מקנאת בו על ההסתגלות הטובה יותר שלו ועוד ועוד.קל לראות עד כמה רווח לשניהם כאשררק הם נמצאים ויכולים לכבות את המכשירים ולתקשר כמו שהתרגלו במשך עשרות שנים.

      בסופה של התכנית, היא מצטערת על ההשתלה והוא לא- המחשה חד משמעית לדבריך המנוסחים בבהירות כה רבה. בדבר אחד השתכנעתי ללא כל ספק (וגם הצעתי ך להתמקד בו אם יהיה צורך)- חובה לאשר שני שתלים לתינוקות וילדים הזקוקים לכך, כי אין כל ספק שככל שההשתלה מוקדמת יותר, ההסתגלות טובה יותר.

      ושוב, לא בטוח שמי ש"לא שומע" שומע פחות ממי ש"שומע". אבל זה כבר סיפור אחר.

        17/12/09 17:41:

      זה הסיכום של התהליך הכי טוב שראיתי  איריס, אני מוסיף הערות וביאורים משלי 

         

        

      1) מירב וסיגלית הבהירו לי נקודה שלא כול כך הבנתי ביחס לשתל - מצד אחד השתל הגדיל לי את רדיוס השמיעה הטובה שלי - ממטר אחד לחמש מטר נגיד, אבל שמתי לב שאני שומע קולות בבהירות גם מרחוק - בעוד שהילדות או כול שומע אחר אומר לי זה חלש, למשל הייתי מבקש להוריד את עוצמת קול ברמקול של המחשב - או בטלויזיה כדי שלא יפריע לתינוקת לישון והאחיות שלה אמרו לי תאמין לי שזה חלש ולא שומעים בחדר - עכשיו אני מבין מאיפוא זה בא...

           

      2) מהמקרים שאני יודע של משתלים שהפסיקו את השימוש בשתל - הסיבה המשותפת להפסקת השימוש זה ציפיות מופרזות מהשתל - וחוסר הכנה פסיכולוגית לצורך בלהשקיע מאמצים בהסתגלות לשמיעה של השתל...

              

      3) לא הייתי מגדיר "מגיע כאשר כלו כל הקיצין" כתנאי לאישור השתל, בדרך כלל כבדי שמיעה וחירשים במיוחד מלידה מסתדרים טוב עם שרידי שמיעה שלהם כולל אנוכי, ויתרה מזה - יש לנו את ההרגשה הפסיכולוגית - שבסך הכול הכול בסדר... לפעמים הרצון לשמוע עוד יותר (כמו אצלי) זה סיבה מספקת לבצע השתלה.

          

      4) מניסיוני האישי - ההתקדמות הכי גדולה בשמיעה בשתל הייתה במהלך השנה השניה להשתלה (שעוד לא נגמרה לי) ולא בראשונה.

        

      5) צריך לבדוק אם כאלו ששמעו רגיל והתחרשו - קשה להם להסתגל לשמיעה לשתל יותר מכאלו שהירידה בשמיעה היא מהלידה, הרושם האישי שלי שזה הפוך - שמי שלא שמע אלא רק במכשיר שמיעה קשה לו להסתגל, אבל קשה להשוות רשמים אישים...

        17/12/09 10:14:


      כאמא לילדה מושתלת בשני הצדדים, אני רוצה להודות לך על הדברים שכתבת ועל שחיזקת את ההחלטות שקבלנו עבור בתנו.

      אני מאחלת לך שתמשיכי ליהנות מהשמיעה שלך, ומכך שהיום את יכולה לבחור אם לשמוע. 

        17/12/09 09:13:

      בוקר טוב.

      ניסיתי לתת לך כוכב וקיבלתי את התגובה הבאה: "לא ניתן לדרג את אותו משתמש פעמיים ב24 שעות".... אז אני אנסה שוב עוד כמה שעות...

      אני רוצה להודות לך על הפוסט הזה - החכמתי. ולמרות  אורכו - אני אעביר אותו הלאה לעוד אנשים שיקראו.

      רותי

        16/12/09 23:54:

      למרות אורכו , קראתי את הדברים בעיון והשכלתי.

      תודה.

        16/12/09 23:39:


      נ.ב.איריס,

      לא הוספת שוב את הקישור אל העצומה, או לכל הפחות אל הפוסט הקודם, לנוחות הגישה של הקוראים שלא קראו מקודם.

      אז ברשותך, אני שמה את הקישור פה שוב, כי רק את יכולה להוסיפו בגוף הפוסט שלך:

       

      http://www.atzuma.co.il/irissin/

       

      שוב להתראות, לירית.

        16/12/09 23:31:


      היי, איריס!

      גם אני רציתי להגיב על הדברים שכתבה המדריכה השיקומית - שם במקור, כל הערב חשבתי על זה, ובסוף הקדמת אותי...

      גם אותי היא הצליחה להקפיץ חזק.  

       

      הדברים שלך קצת ארוכים, אני חוששת שאדם שאינו בנושא עצמו קצת ילך לאיבוד, אך עדיין טובים מאוד, מלים כדרבנות!

       

      אני רוצה להוסיף ולחזק:

       

      כמו שבוחנים בקפידה רבה התאמה לשתל האחד, אני חושבת שיש עוד יותר משנה הקפדה לגבי השתל השני - ואני אומרת לך מנסיוני כרגע,  עד כמה זהירים, לפחות במרכז ההשתלה שלנו, ששתינו "בוגרותיו".

       

      במשרד הבריאות בוודאי יודעים, כמו שכולנו יודעים, עד כמה ההסתגלות לשתל היא אינדיבידואלית, אז מה עכשיו? בגלל שיודעים את זה, יורידו אותו מהסל, אם צריכים להבין את זה לפי ההגיון של הכותבת? - כך אני מרגישה-

       

      ממש לא!!!

       

      ההיפך הוא שצריך להיות הנכון, יש להכליל גם את השתל השני, למען אלו שזקוקים לו עד מאוד, ונמצאים מתאימים באופן לא פחות מסודר מאשר בתהליך הקודם שעברו.

       

      הרי מי שלא יצא מרוצה מן השתל האחד, מסיבות שהוא מפריע לו, מציק לו, מעצבן אותו, לא יבוא מרצונו לבקש את השתל השני, גם אם ימשכו בכוח בשערות ראשו ויבטיחו לו שתל כזה בחינם ועוד פאנלים צבעוניים של זברות ונמרים.

       

      מי שיבקש, ואני אדבר כאדם מבוגר, כי אצל ילדים הנושא עם דגשים שונים, זה מי שאמנם השתל הראשון מעניק לו, אך עדיין לא די, כדי לקדם איכות תפקודית בתנאים אקוסטיים קשים, שהם עיקר החיים שלנו, בעיקר בעולם שהופך רועש יותר ויותר.

       

      מקווה שהוספתי רוח גבית לעניין.

       

      לילה טוב וכל הכבוד!

        16/12/09 23:23:

      הי איריס,

      WOW !!!

      הסיכום הטוב ביותר שקראתי אי פעם בנושא המוכר לשנינו כל כך.

      כל מרכז השתלה המכבד את עצמו צריך לפרסם את דברייך במסגרת "כל מה שרצית לדעת על שתל השבלול,אבל לא ידעת(או חששת) לשאול". ויפה שעה אחת קודם.

      Bionic Ear

        16/12/09 22:37:

       

       

      אף אחד לא יכול לכתוב את זה יותר טוב ממך...

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      קוכליאה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין