כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    Creativity

    REFRESHING

    2 תגובות   יום שישי , 14/9/07, 11:45

     

    Quote: ד. דולברגר 2007-09-14 00:56:58

    העץ הנדיב: על אהבה בלי תנאים.

     

    בזמן האחרון אני מתחיל לחשוד שבתוך הספר "העץ הנדיב" מסתתרת קונספירציה.     

     

    למעטים שלא קראו את הספר: הילד והעץ אהבו זה את זה וכל יום הילד היה בא ואוסף את העלים של העץ ומשחק איתו מחבואים ומטפס עליו. אך הזמן חלף לו, והילד גדל והפך לאיש ואיבד עניין במשחקים אינפנטיליים עם עצים ורצה לעשות כסף.  אז העץ היה מאושר לתת לו את התפוחים שלו שהאיש ימכור בעיר, ואחר כך, באושר רב, העץ נתן את הענפים שלו שהאיש יבנה לעצמו בית, ואחר כך, גם כן באושר, העץ נתן גם את הגזע שלו כדי שהאיש יבנה לעצמו סירה שתיקח אותו למרחקים . ונשאר רק גדם.

    וכעבור הרבה הרבה שנים האיש כבר היה מאוד זקן והוא חזר לעץ ולעץ כבר לא היה לתת לו כלום, חוץ ממקום לשבת עליו, ומצד שני לזקן כבר לא היה כוח לכלום חוץ מלשבת, אז הוא התיישב על הגזע הכרות.

     

    "והעץ היה מאושר". כך נגמר הספר. ורואים תמונה של קשיש מצומק יושב על גדם עץ.

     

    וגם המו"ל של הספר הזה בטח היה מאושר כי הוא נמכר בעשרות מיליוני עותקים, ואני מניח שגם המחבר, של סילברסטיין, היה במידת מה מאושר, ויתכן שאפילו כל העצים שמהם עשו את הנייר עליו הודפס הספר הזה היו מאושרים.

     

    בקיצור, כולם היו מאושרים.

     

    או שלא?

     

    במחשבה שניה - האם העץ היה באמת מאושר? היעלה על הדעת שאיזה נרקיסיסט אגואיסט פסיכופת יקח ממך את הפירות, הענפים והגזע, ישאיר אותך בגובה הדשא ועוד יחזור אחרי ארבעים שנה לזירת הפשע לשים עליך את התחת הזקן שלו - ואתה כולך - כל חמש סנטימטר הגובה שנשארו ממך - עוד תהיה מאושר?

     

    משהו מסריח פה.

     

    אני אישית מוטרד מאוד בזמן האחרון מהאפשרות שהעץ בכלל לא היה מאושר. שמתם לב כמה גורמים יצאו מורווחים על חשבון העץ. האם יתכן שהיתה פה קונספירציה של המחבר, המו"ל והילד, קשירת קשר לנצל עץ תמים למטרות מסחריות ועשיית רווח קל, ואחר כך להציג את העץ כמאושר ולהשתיק את האמת?

     

    הייתי מקים ועדת חקירה שתפתח מחדש את כל פרשת העץ הנדיב מיום הישתלו - אבל כל העדים המרכזיים או לקחו את הסוד אל קיברם או נעלמו מהשטח. הספר פורסם ב-1964 וכבר אז הזקן היה זקן אז ברור איפה הוא היום. המחבר, שלכל הדעות הכיר את העץ הזה טוב מכולנו נפטר לפני שמונה שנים מהתקף לב בגיל 68. המו"לית האגדית, אורסולה נורדסטרום, נפטרה בשנת 1988 מסרטן השחלות. יותר מזה: עמוד ההיסטוריה של אתר הרפר קולינס מפרט בשקדנות את תולדות הוצאת הספרים משנת 1819 ועד ימינו חוץ מעשור אחד: שנות השישים.

     

    והגדם. לך תמצא את הגדם. אני חושד שמלכתחילה טישטשו את המיקום כדי למנוע את הפיכתו לאתר עליה לרגל. אפשר לשער שהיום יושב עליו לא זקן אחד, אלא קניון שלם מלא בזקנים וזקנות שכל חייהם, כמו כולנו, רק ידעו לקחת מעצים.

     

    בהיעדר ראיות מוצקות, נשאר לי רק לחשוב ביני ובין עצמי על הגדרת האהבה הרומנטית האמיתית כנכונות בלתי מותנית לתת לאחר הנאהב ולהכיל את גחמותיו, צרכיו, דחפיו וטעמיו. האם אפשרית כזו אהבה? האם תיתכן?

     

    מי אמר שאהבה זה רק לתת? מי אמר שאהבה זה רק להגיד כן? אולי לאהוב זה גם לדעת מתי להגיד לא?

    דמיינו את העץ הנדיב אומר לילד, "בוא ילד, טפס עלי, שחק בין ענפי, אסוף את עלי, קח לך גם כמה תפוחים, אבל זהו. כי אם תכרות לי את הענפים ותיקח לי את הגזע לא יהיה לך עץ יותר. וכל מה שיישאר לשנינו זה למות יחד, אני בתור גדם, ואתה בתור תחת זקן".

     

    זה בטח היה עושה את המו"ל, הילד והמחבר קצת פחות מאושרים, אבל העץ היה מאריך ימים הרבה אחרי שלושתם ודורות של ילדים היו זוכים לשחק תחת הענפים שלו ולאכול מתפוחיו.

     

    ועכשיו לקונספירציה. מצד העץ, הסיפור הוא על נתינה ללא גבול. מצד האיש, הסיפור הוא על ניצול שיטתי, יעיל ואופטימלי של משאב טבעי. האיש מוכר את התפוחים, בונה בית מהענפים, עושה סירה מהגזע ואפילו מנצל את הגדם לכיסא. האיש הוא גיבור המאה העשרים, שמצליח למופת להרוס את סביבתו תוך התאמתה המופתית לגחמותיו.   

     

    נתינה וחמלה ללא גבול - זה טוב רק לתחום אחד - היחס שבין אדם לאלוהיו. אפילו בגידול ילדים זה יוצר יותר בעיות מפיתרונות.

     

    כותב סוגיאל רינפוצ'ה, מורה רוחני ומחבר "ספר החיים והמתים הטיבטי": "ההכרה בממשות המוות בעולם ממחישה לנו בצורה בוערת ונכמרת את השבריריות והערך של כל רגע וכל יצור, ומתוך כך יכולה לצמוח חמלה עמוקה, ברורה, וחסרת גבול כלפי כל הבריות".

     

    נראה לי שרק עצים יודעים לאהוב כך.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        14/9/07 13:28:

      Dear Liliana

       

      Thank you for your kind feedback. It means much to me

       

      Dan

        14/9/07 11:48:
      REFRESHING: reopening - reexamining - rethinking - reframing
      and other re...words
      I simply love this writing! Thank you, Dan!

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      artzest
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין