כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    הפיה השחורה

    אחרי שתכנסו באמת שאין דרך חזרה. על אחריותכם.

    סיפור לתחרות מסדר אבירי הגריל

    28 תגובות   יום שישי , 23/4/10, 11:59

     

     

     צילום: אביגיל לאפין

    יושבת במרפסת הבאוהאוס שלי, כוס זכוכית ביד עם מיץ לימון טרי שסחטתי והרבה סוכר. הטיפות שעל הכוס נוזלות ומרטיבות את ידי ואני מתבוננת בהשתקפויות ובטקסטורה של העור הרטוב שלי. כמעט קיץ. הרגליים שלי יוצאות מגבול המעקה והרוח מדגדגת לי בין האצבעות. בינתיים אני מהרהרת לעצמי מהי הארוחה הכי טובה שאכלתי בכלל או לאחרונה. הממממ... זה מאוד מצחיק, כי אני אוכלת בהרבה מסעדות, אבל אם תתנו לי לאכול למשל את ההמבורגר של Wolfnights - לא אפסיק לדבר ולהתענג עליו יומיים. לבסוף החלטתי להתמקד באחת הארוחות הממש טובות שאכלתי לאחרונה, מקום איכותי בו השירות מדוייק ולא מלוקק, נעים ומעוצב בטוב טעם, והאוכל- הו, האוכל...

    היה זה א' שהפך לאחד מידידי הטובים (אחרי שיצאנו תקופה) שהרים אלי טלפון ואמר בואי ילדה תקחי אותי לאכול. אז הלכנו לאמיצ'י ברגל, לא רחוק מהבית המעוצב שלו בו כורסא של פרנק גרי משקיפה אל מסחטת הדרים של פיליפ סטארק, ובמרכז הפרקט פישבון עומד אמבטיה לבנה, וכל זה בלופט הכי יפה ברוטשילד. טוב, א' הוא אדריכל.

    אמיצ'י מאוד יפה. עיצוב קלאסי של תקרה גבוהה, המון עץ, וקיר קרמיקה עם הדפס כפרי שהגיע היישר מאיטליה. הצלחות נושאות את לוגו המסעדה וכך גם המפיות, עליהן זה רקום. פנסי. בחרנו מתפריט הסופ"ש שתי מנות ראשונות: כבדי עוף מקורמלים על פולנטה וכדור אורז מטוגן ממולא בפטריות כמהין על קרם פרמזן. המתיקות לא כל כל הורגשה על כבד העוף אבל המנה היה טובה, הכבד רך והפולנטה מצויינת. אני מתה על פולנטה. פעם בישלתי כזו וחטפתי כווית דרגה 3 אחרי שזו השפריצה עלי כשלא עירבבתי אותה לשניה. מפונקת. כדור האורז היה גם מאוד מעניין והרוטב נספג באורז שגם ככה היה ספוג בטעמי הכמהין.

    א' בהה בי. "אהבתי אותך פעם, את יודעת?" הוא אמר. "הא?" עניתי לו את התשובה הכי מלומדת ומתוחכמת שעלתה לי בראש. "חשבתי שאתה רק משחק, לא נראית רציני בכלל. נפרדנו רק כי חשבתי שאתה רוצה ולא נעים לך". –"ממש לא!" הוא ענה ובדיוק הגישו לנו פסטה פירות ים וניוקי פטריות. התחלתי לצלם את המנות וחשבתי שזה לא מועיל שהצלחות שקופות, כי דרכן רואים את תחתית השולחן הקרמית הצבעונית וזה יוצר בצלחת עומס צבעים שמפריע לניראות של המנה. "אני לא מאמינה שככה התפספסנו", וא' הוסיף שגם התחלנו קצת מוזר. שבהתחלה צריך לצאת, ללכת לתערוכות, סרטים, חברים, ואצלנו זה היה קצת אחרת. "ברור א', אנחנו לא אנשים סטנדרטיים". ואז התחלנו לדבר על מסכות של אנשים תוך כדי שאני מתענגת על הניוקי פטריות הנימוח, וא' בינתיים שולף לי שרימפסים מהמנה שלו ומגיש לי כי הוא יודע שאני אוהבת.

    הפסטה היתה די פשוטה. רוטב עדין, הרבה פירות ים. הוא שאל אותי אם בא לי קינוח ואמרתי בנחישות שלא, כי אני חייבת להוריד קצת. המלצר בא ושאלתי אותו מה יש בקינוחים, סתם לידע כללי. אחרי שהוא סיפר על הזביון אמרתי לו כמו ילדה קטנה "את זה!" והוא הלך להביא. א' ציחקק. הוא כבר מכיר אותי. "אבל תאכלי מהר כי אני צריך סיגריה". בסדר. הזביון היה עשוי מגבינת מסקרפונה עם מעט יין מרסלה על שטרוייזל עם שני רטבים ירוק ואדום, ומעל מיני מקרונים של קפה. לא למות? אכלתי את הכל לבד, א' רק טעם והביט בי במבט אבהי. החזרתי מבט. עכשיו כבר מאוחר מדי. יצאנו לעשן.

     

     

    לפי התקנון- 499 מילה.

     

    © כל הזכויות שמורות לאביגיל לאפין. 
    אין להעתיק את הכתוב ללא הסכמת בעלת הבלוג


     

    דרג את התוכן:

      תגובות (28)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        23/8/10 00:34:
      יש דגים..............
        22/8/10 13:30:
      מעולה. הפכת ביקורת אוכל לסיפור אמיתי ומשובח. אם יהיה לו המשך תעדכני אותנו?
        22/8/10 12:33:
      אוכל מגרה..
        26/4/10 15:53:

      צטט: Rom-W 2010-04-25 06:25:29


      איזה כיף עם חברים כאלה!

      נכון? וזה עוד כלום לעומת חברי האמת שלי בפייסבוק...קריצה

       

        26/4/10 15:52:

      צטט: בובימה 2010-04-24 20:34:15

      א' בהה בי. "אהבתי אותך פעם, את יודעת?" הוא אמר. "הא?" עניתי לו את התשובה הכי מלומדת ומתוחכמת שעלתה לי בראש. "חשבתי שאתה רק משחק, לא נראית רציני בכלל. נפרדנו רק כי חשבתי שאתה רוצה ולא נעים לך". –"ממש לא!"

      זה מעניין לקשור בין אהבה לאוכל. בשניהם יש תשוקה.  בשניהם יש מגע בידיים. וטעם בפה.

      זאת הטרמה מענינת של משהו שעשוי לקרות בעקבות האוכל.

      התיאורים של האוכל מעוררים ריר . אבל האהבה המוחמצת הרבה יותר חזקה מכל עוצמת הריר הגאסטרונמי.  בתוך הסיפור את חייבת להשאיר אותה שם. לתת  לאנשים איזה זיק של תקווה לפנטז את עצמם עם אהבות מוחמצות אין אוכל שבעולם שישווה לכאב של אהבה מוחמצת...  אלה החומרים שמזינים את האגדות  המבט האבהי לא מספיק ...  טוב זאת רק דעתי..  וקחי אותה בערבון מוגבל.

      בכל מקרה התרשמתי.

       

       

       

       

      וואו. שמחה שאהבת. תודה על הפירגון.

       

        25/4/10 09:07:

      צטט: הפיה השחורה 2010-04-23 21:28:17

      צטט: איבי מלכת האור 2010-04-23 20:19:29

      בהצלחה יפתי

      *

       

       

      תודה איבי:-) אולי בקרוב נלך לאכול יחדיו?

       

       

      תגידי מתי ואיפה, אני שם חיוך

       

       

        25/4/10 06:25:

      איזה כיף עם חברים כאלה!
        24/4/10 20:34:

      אורי בהה בי. "אהבתי אותך פעם, את יודעת?" הוא אמר. "הא?" עניתי לו את התשובה הכי מלומדת ומתוחכמת שעלתה לי בראש. "חשבתי שאתה רק משחק, לא נראית רציני בכלל. נפרדנו רק כי חשבתי שאתה רוצה ולא נעים לך". –"ממש לא!"

      זה מעניין לקשור בין אהבה לאוכל. בשניהם יש תשוקה.  בשניהם יש מגע בידיים. וטעם בפה.

      זאת הטרמה מענינת של משהו שעשוי לקרות בעקבות האוכל.

      התיאורים של האוכל מעוררים ריר . אבל האהבה המוחמצת הרבה יותר חזקה מכל עוצמת הריר הגאסטרונמי.  בתוך הסיפור את חייבת להשאיר אותה שם. לתת  לאנשים איזה זיק של תקווה לפנטז את עצמם עם אהבות מוחמצות אין אוכל שבעולם שישווה לכאב של אהבה מוחמצת...  אלה החומרים שמזינים את האגדות  המבט האבהי לא מספיק ...  טוב זאת רק דעתי..  וקחי אותה בערבון מוגבל.

      בכל מקרה התרשמתי.

       

       

       

       

        24/4/10 12:39:

      צטט: ליאת ד 2010-04-24 11:31:54


      אביגוש...

      דלישס אמיתי....

      אני משתדלת. זוכרת איך טרפנו בסקנדינביה?

       

       

        24/4/10 12:38:

      צטט: המספרית 2010-04-24 09:47:02


      אהבתי הכול חוץ מהמבט האבהי של א' בסוף. זה כל מה שהוא מסוגל???אבהי, דא?

      כולם מדברים על "תאוות בשרים", אבל את הצלחת ליצור מושג חדש - "רומנטיקת בשרים"!

      *

      אלומה

      המבא האבהי היה מהול בעוד משהו קצת יותר סקסי, אבל יש לי מקום רק ל-500 מילהזועף

       

        24/4/10 12:37:

      צטט: *עדנה* 2010-04-24 08:29:43


      וואללה את מה זה מפתה אותי.מעניין מה עוד מענג אותך?

       

      קריאת שירה, כמובןקריצה

        24/4/10 11:31:


      אביגוש...

      דלישס אמיתי....

        24/4/10 09:47:


      אהבתי הכול חוץ מהמבט האבהי של א' בסוף. זה כל מה שהוא מסוגל???אבהי, דא?

      כולם מדברים על "תאוות בשרים", אבל את הצלחת ליצור מושג חדש - "רומנטיקת בשרים"!

      *

      אלומה

        24/4/10 08:29:

      וואללה את מה זה מפתה אותי.מעניין מה עוד מענג אותך?
        23/4/10 21:28:

      צטט: איבי מלכת האור 2010-04-23 20:19:29

      בהצלחה יפתי

      *

       

       

      תודה איבי:-) אולי בקרוב נלך לאכול יחדיו?

       

        23/4/10 21:27:

      צטט: נ.י.ל.י 2010-04-23 17:40:45

      שיגעת אותי!!!אטום

       

      יש כאלה שחושבים ששיגעון זו מחלה. אני אומרת ששיגעון זו התרופה.

        23/4/10 21:27:

      צטט: odelia76 2010-04-23 12:52:08

      אהבתי :-)

       

      ובהצלחה. 

      תודה יקירתי! שיהיה סופ"ש נעים.

       

        23/4/10 21:26:

      צטט: פרגון 2010-04-23 12:48:51


      טוב נו אני מפרגנת :)*

       

      אחותי, יש לך זבוב על האף!

        23/4/10 21:25:

      צטט: אוסטרליה 2010-04-23 12:22:29


      מכניסה לפה רומנטיקה

      שמעי את יודעת בהחלט לכתוב יפה

      וברור אחרי ארוחה כזאת

      צריך סיגריה משובחת :)*

       

      זה כבר פוליצר, שאני כותבת על רומנטיקה. כבר יותר משנה לא כתבתי משהו אישי.

        23/4/10 20:19:

      בהצלחה יפתי

      *

       

       

        23/4/10 18:52:

      צטט: ענת שיא 2010-04-23 18:24:33

      נראה לי שאחזור לעשן, אחרי התיאורים שלך...
      בשום פנים ואופן לא!
        23/4/10 18:50:

      צטט: ד ר ו ר 2010-04-23 17:49:37

      זביון=זביונה..

      חוק 499 מילים?

      אני אאוטלואו..

      1. אני יודעת שזביון זה זביונה, אבל הם קוראים לזה זביון בתפריט.

      2. התקנון מורה על 500 מילה מקס', אז אחרי שקיצצתי 40 מהפוסט המקורי שלי, זה מה שנשאר...

       

        23/4/10 18:24:
      נראה לי שאחזור לעשן, אחרי התיאורים שלך...
        23/4/10 17:49:

      זביון=זביונה..

      חוק 499 מילים?

      אני אאוטלואו..

        23/4/10 17:40:
      שיגעת אותי!!!אטום
        23/4/10 12:52:

      אהבתי :-)

       

      ובהצלחה. 

        23/4/10 12:48:

      טוב נו אני מפרגנת :)*
        23/4/10 12:22:


      מכניסה לפה רומנטיקה

      שמעי את יודעת בהחלט לכתוב יפה

      וברור אחרי ארוחה כזאת

      צריך סיגריה משובחת :)*

      ארכיון

      פרופיל

      הפיה השחורה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין