כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    אל תהיה צודק תהיה חכם

    אל תשכח לשמוח גם בחלקי
    ואל תמנע מלבכות כשעצוב
    תנצל עד תום כל עוד אתה תמים
    תלמד לוותר ואל תוותר על החיים.

    כי בחיים הכל עובר
    מטעויות למד והשתפר
    מה שקולך הפנימי אומר, זו האמת שלך
    לא, לסלוח זו לא חולשה
    נצור אהבה בדרכך
    ודע, את כל הסובב אותך.

    אל תלך בדרכו של אחר
    ואל תיכנע לחולשות שבגוף
    שא בעול בכתפיים איתנות
    ותאמין ותאמין, רק תאמין.

    שבחיים הכל עובר...

    simon & garfunkel - מלכי הפולק - definitely

    54 תגובות   יום רביעי, 9/6/10, 17:36

     

     

    בשנת 1983 הייתי בת 15 ובאותה שנה היה מופע – מופע שלא ישכח בזכרוני.

     סיימון וגרפונקל הופיעו באצטדיון רמת גן. כבר בהיותי , מגיל צעיר רכשתי את התקליט

    המדהים Bridge over troubled water . הצמד הנפלא עם הקולות המשולבים כה יפה

    משכו אותי. קולו המופלא של ארט גרפונקל וסיימון הניבו שירים נדירים.

    הפעם אני רוצה להביא ציטוט מהאתר השרת העיוור (ממליצה לכם בחום)

    הכותב באופן מופלא על הזוג הזמרים. עד היום אני שומרת בקפידה את התקליט וניל

    כמובן יש לי אותו גם בדיסק.

    באחד השירים ששמתי הבאתי את Bright Eyes מתוך הסרט גבעת ווטרשיפ  בסוף התיכון היה לי תרגיל

    גמר בהתעמלות ולקחתי את השיר הזה ועשיתי תרגיל מצויין שזיכה אותי בציון 9.

    בקיצור הרבה זכרון מילדותי מהצמד המקסים הזה. שעד היום לא נס לחו.

     

    לפני שאסיים אני ממליצה לכם להקשיב למילים.

    במיוחד לשיר The boxer.

     

    מתוך האתר השרת העיוור


    האם זה האלבום המתאים ביותר להתחיל איתו את ההיכרות עם סיימון וגרפונקל? לא בטוח. המתאים ביותר לטעמי הוא Bridge over troubled water, אלבומם האחרון והנפלא, שיצא 12 שנים לפני הופעת האיחוד שלהם בפארק. אבל אלבום ההופעה בפארק מספק הוכחות נחרצות באשר ליופי שהחזיק הצמד הזה. ההרמוניות הקוליות הנהדרות היו שם גם בלייב, גם אחרי שנים.

    יש עוד שתי סיבות שבגללן בחרתי לכתוב דווקא על האלבום הזה: זה האלבום הראשון שקראתי את הטקסטים שלו בשקיקה, וההופעה של הצמד בארץ (בבלומפילד), שהיתה חלק מאותו איחוד חד פעמי, היתה ההופעה הגדולה הראשונה שראיתי בחיי. ומה שנחקק בפנים בגיל 14 כבר חקוק לתמיד, כנראה.

    סיימון וגרפונקל, נסיכים של פולק-רוק, הוציאו בסך הכל 6 אלבומים, והשכילו לשמור כל הזמן על שלושת הקלפים המנצחים שלהם: הראשון, יכולת מופלאה של הרמוניה קולית, שנתמכה בקולו הגבוה של ארט גרפונקל. השני, שירים יפים-יפים עם טקסטים עשירים ומדויקים שכתב סיימון. השלישי היה, כמובן, השילוב בין השניים - פול סיימון בתפקיד היהודי הקטן והחכם, ארט גרפונקל בתפקיד הוואספ הגבוה עם קול המלאך. השניים הכירו זה את זה מילדות, ואיכשהו הצליחו לעבוד יחד למרות חילוקי דעות מרובים והיפרדויות חוזרות ונשנות.

    ב-1970 החבילה התפרקה סופית. ומי יודע איך השתכנעו לעשות את זה, אבל ב-19 בספטמבר 1981 התאחדו השניים לערב בסנטראל פארק, ולאחריו יצאו לסיבוב הופעות. היה אמור לצאת מזה גם אלבום חדש, נוסף, אבל החיכוכים האישיים הופיעו שוב, ולא אפשרו את העניין.

    בכל אופן, בערב הזה השניים עולים לבמה כאילו לא עבר שום זמן מאז שהתפרקו. ההופעה נפתחת ב-''Mrs. Robinson'', שיר שהונצח גם כשיר הנושא של הסרט ''הבוגר''. הלחן העליז מחפה על מילים ארסיות, שבאות לבקר את הצדקנות והצביעות של דור ההורים - מלאי כוונות טובות, מנסים לשמור על צניעות המשפחה, אבל בעצמם מכורים לאלכוהול, בוגדניים ומתוסכלים. ''זה סוד קטן, זו רק הפרשייה של רובינסון, הכי חשוב שתסתירי את זה מהילדים''.

    השיר הזה לא יוצא דופן ביצירה של סיימון, ובטח לא בהופעה. יש כאן עוד כמה וכמה שירים שמספידים את החלום האמריקני הכוזב. ''America'', למשל, הוא סיפורון על זוג צעיר שנוסע ברכבת לרוחב היבשת, לחפש את אמריקה, אבל לא מוצא דבר מלבד כמה טיפוסים תמהוניים, בדידות וריקנות.

    ''קאת'י, אני אבוד, אמרתי, למרות שידעתי שהיא ישנה.
    אני ריק וכואב ואני לא יודע למה
    סופר את המכוניות בכביש ניו ג'רזי
    הם כולם נסעו לחפש את אמריקה''.

    ''The boxer'' ו-''Homeward Bound'' מעמיקים בתחושת הגעגועים של צעירים שנסעו לעיר הגדולה מתוך תקווה להגשים שם את החלום, ונוכחו שהם לכודים במרוץ מטורף, מתגעגעים הביתה לפרבר, אבל שבויים בדירונת בעיר, והופכים בהדרגה לאנשים אפורים ועייפים. ''כל יום הוא זרם בלתי פוסק של סיגריות ועיתונים, וכל עיר נראית לי אותו הדבר, הסרטים ובתי החרושת. וכל פרצוף זר שאני רואה מזכיר לי שאני מתגעגע לדרך הביתה''.

    סיימון וגרפונקל פנו לצעירים, אבל מעולם לא עוררו לפעולה או למרד. הם הציגו את המצב המחורבן בצורה הכי יפה שיכולה להיות, ואמרו שזה בסדר להרגיש רע. גרפונקל שר את הטקסטים החריפים האלה בעצבות מתוקה, סימון נותן בגיטרה ומכניס קצב. כנראה שרק אמריקאים יכולים לבקר ככה את עצמם, והביקורת של הצמד, שהגיעה בפורמט האופנתי דאז של פולק-רוק, נגעה עד מאוד ללב הדור ההוא, המתבגרים של שנות השישים.

    בהופעה, אגב, נוסף בית חדש לשיר ''The boxer'', שכולל את השורות, ''אני צעיר יותר ממה שהייתי פעם, מבוגר פחות ממה שאהיה, זה די שכיח''. תרועות הקהל לא משאירות מקום לספק - לא רק הצמד התבגר, גם הקהל שלהם גדל מאז, וכנראה שזה אותו קהל שהאזין להם בזמנו במעונות הסטודנטים.

    מול כל השירים המתוקים-מרירים האלה, ניתן גם מקום לצד הרומנטי, עם קלאסיקות פולק כמו ''Scarborough Fair'', שנותן דוגמה מצוינת ליכולות הביצוע הקוליות. קצת גרוב מגיע כשמופיעים מספר שירים מקריירת הסולו של פול סיימון, שהתפתח והצליח לא רע לאחר התפרקות הצמד. למשל, ''Me and Julio'' או ''Fifty ways to leave your lover''. לגרפונקל לא היה מזל כזה - קריירת הסולו שלו די קרטעה - ולכן הוא תורם שיר בינוני כמו ''Heart in New York''.

    ''Sounds of silence'', שיר המנוני שהופיע כבר באלבומם הראשון, ב-1964, חותם את הערב, ואין פלא. הוא תמצית מזוקקת של המסר: תיאור לירי ועצוב של אמריקה המודרנית, עם אמירה חברתית חזקה - הארץ איבדה את הלב ואת השכל הישר. השיר מתאר חלום בלהות שבו רבבות אנשים סוגדים לנביא הניאון שהקימו בעצמם. השורה האלמותית ''דבריו של הנביא כתובים על קירות הרכבת התחתית'', נתנה בזמנו לכל נער מתבגר אמריקני את התחושה, שגם הוא יכול להיות נביא. והנה, תמה ההופעה. הם יורדים מן הבמה, וכמעט שלא יחזרו אליה עוד, לא יחד. סיימון יפרוץ לימים עם Graceland, גרפונקל פשוט ידשדש.

    כאמור, אם אתם רוצים אלבום מופת, חפשו את ''גשר על מים סוערים''. אבל אם אתם רוצים היכרות ראשונית ומגוונת, שתהיה חזקה יותר מכל אלבום אוסף, לכו על ההופעה בסנטראל פארק. לערב אחד שוחזר שם הקסם החמקמק ששמו כימיה מוזיקלית. ואיזה ערב זה היה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (54)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        29/9/12 20:30:
      הזכרת לי ערב נפלא אז בהופעה שלהם ועל כך וגם על הפוסט וה-9 שלך תודה.
        22/9/12 18:47:
      :-)
        2/9/11 13:28:
      תודה רבה לכל המגיבים :)
        22/8/11 09:03:
      תודה רבה על השיתוף וההשקעה. אכן יחידים בדורם!
        25/10/10 22:04:

      פוסט מיוחד במינו*.

      תודה לך אוסטרליה.

      http://cafe.themarker.com/image/1791840/

        24/10/10 11:29:
      איזה יופי של פוסט. איזה כיף לקרוא ולשמוע
        24/10/10 00:05:
      אין מילים בפי
      סיימון וגרפונקל אכן מענקי הדורות
      כמו גם קאט סטיבנס שאבד לנו
      עדיין מצתמרר כל פעם מהשיר sad lisa
        9/10/10 09:09:
      נ הדר יעלי
      ביום ההולדת של לנון
      טוב להיזכר בעוד צמד שהגיש נו מוזיקה מצויינת

      שבת שלום
      געגעת
      }{שטוטי
        7/10/10 03:02:

      מרחשון - חודש טוב ומבורך*

      מזל טוב לילידי עקרב

      לפי הלוח העברי.

       

      ''

        16/9/10 09:44:
      :) זוכר היטב
      לימים, הייתי במופע גרייסלנד של פול סיימון בניו יורק
      אותם איכויות קול נשארו עד היום
      אגב מפעם לפעם ערכו במקומות קטנים הופעות איחוד
        10/9/10 19:50:
      מקסים!
      גם אני הייתי בהופעה הזאת.
      חוויה מדהימה.
        1/9/10 20:47:
      הייתי גם כן בהופעה ההיא, ולמרות שלא מתה על הופעות באיצטדיון או בפארק נהניתי מצמד המופלאים מאוד.
      קלאסיקה.
        30/8/10 20:22:
      תודה יעלי*
      אוהבת לשמוע...:-*
        25/8/10 22:29:
      הם מזכירים לי את התקופה שכולנו היינו תמימים ואידאליסטים וראינו בסינמטק שלושה סרטים בשבוע וחשבנו שכשנגדל יהיה טוב יותר ואנשים יהיו חכמים יותר ו משכילים יותר ותהיה אחווה ויהיה שלום עם הערבים ותהיה אהבה טובה. אוי, יעלי, צבטת לי את הלב.
        19/6/10 13:40:
      כיף :-)
        16/6/10 20:22:


      השם של הצמד הזה מצלצל לי מוכר. הם קשורים לצמד רעים?

      (ה- ר' ברעים עם חורוק,שורוק,קמץ,חצץ או איך שלא קוראים לזה).

        16/6/10 10:34:

      צטט: ארזעמירן 2010-06-09 21:40:16

       

      אין כמוהם.

      עד היום.

      (ולא לשכוח את גברת רובינסון) 

       

       

      יקירי לא שכחתי שמתי את השיר כאן :)
        15/6/10 23:22:

      צטט: srv 2010-06-09 21:37:17

      בלתי נשכחים..

      זוכר אותך מהקהל  :)

       

       


      כן אה :)
        15/6/10 22:47:

      צטט: האריאנה-מתבוננת מהצד 2010-06-09 20:54:54

      נהדרים נהדרים נהדרים

      אין כמותם!

       

       

       

       

      בהחלט :)
        14/6/10 15:18:

      צטט: עופרי5 2010-06-09 19:02:41

      תודה.
      אכן יחידים בדורם.

       

       

      תודה רבה :)
        12/6/10 20:23:

      צטט: ד ר ו ר 2010-06-09 18:49:05

      לא הייתי בהופעה בבלומשטיין, כי אז אהבתי רק רוק כבד.. היום אני מסכים עם כל מילה שנכתבה לעיל.. ובמיקרה נתקלתי בסיפור על הצמד סיימון וגרפונקל אצל חברתי מיכלי, הידועה בכינוייה "ההלך"..

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=1604678

       

       

      אני בעד 2 ולא אחד

      אבל כל אחד ואהבה שלו

      :)

        12/6/10 20:21:

      צטט: ים סוף לוי 2010-06-09 18:47:04


      אחד היתרונות בלהיות הצעירה ביותר בבית

      הוא לספוג את המוזיקה של מגוון הגדולים ממך

      הבכור הוריש לי את הדייר סטרייטס, הביטלס, הפוליס ובוב דילן

      זו שאחריו הורישה את ברוס ספרינגסטין ואלביס פרסלי

      וזה שמתחתיה את אלן פרסונס פרוג'קט, קני רוג'רס ודולי פרטון, קייט בוש

      ו... כן את סיימון וגורפינקל.

       

      אני מצאתי את הפינקפלויד, סטינג, הפיקסיס, הדורס ואח"כ את "הרובים והשושנים" :)))

       

      כאמור - מגוון :)

       

      עד היום אחד המככבים שלי הוא הגשר מעל מים סוערים.

      שירים נפלאים ללא ספק.

       

      יופי של פוסט אוזי. 

       

       

       

      תודה רבה נשמה :)
        11/6/10 16:55:


      כיייייייף של פוסט

      תענוג של שירים

      עשית לי חישקוקים...

        11/6/10 16:32:


      מודה לך יעל על האוירה שנסכת בי שישי בצהריים

      עם הפוסט המעניק הזה

       

        11/6/10 16:26:

      צטט: y2work 2010-06-09 18:25:37

      מסכים לגמרי. הם נהדרים באמת.

      אוהב לשמוע אותם מתי ששמים אותם ברדיו :-)

       

       

      טוב יש לך טעם נהדר :)
        11/6/10 16:09:

      צטט: זונות פוליטיות 2010-06-09 17:55:43


      ברוטוס:   ניחוחות סבנטי'ז קסומים אוזי

      נטוס:      האם את יודעת מדוע הם נפרדו?

      ..

      *   כי גרפונקל רצה שיקראו להם גרפונקל וסימון לפי סדר האלף בית ולסימון היה אגו מטורף!

       

       

      חחחחחחחחחחח

      תאוריה ממש מעניית חברים תודה לכם :)

        11/6/10 12:59:

       

      הם צמד של חמד....

       

      יופי של פוסט יעלי!!

        11/6/10 10:19:


      צמד מופלאים

      תמיד יזכירו לי את אמריקה של פעם

      זכרונות של שנות השבעים

        11/6/10 08:16:

      צטט: AVNER STRAUSS 2010-06-09 17:47:14

      באתי בריצה :-)

      אחלה

      יחידים בדורם 

      :-)

       

       

      כן בהחלט :)
        10/6/10 21:18:


      גם אני הייתי במופע המדהים הזה אוזי(:****

      אחי הגדול לקח אותי והחזיק אותי על הכתפיים כמעט שעה וחצי,בשם המוסיקה,כדי שהאח הקטן יספוג קצת מוסיקה מושלמת לפנים(:

      וזו הייתה הופעה מושלמת,זה הקאמבק הראשון שלהם,הפעם הראשונה שלהם בארץ והם היו בשיאם,ווקאלית ומוסיקלית,גם אם כבר אז זה היה באיחור של איזה חמש עשרה שנה.

      תודה נשמה על הזיכרון הזה.

        10/6/10 19:34:

      *הם לא היו בשבילי אבל מדובר בחברה מוכשרים וטובים עד מאוד

      יעלי, תודה על הכל ממני

      החבר אלון

        10/6/10 19:14:

      אני גם אוהבת אותם, אבל זה לא משהו שאשמע מבחירה. הם נעימים ברקע, אבל זה פחות מדבר אלי.

      וחבל שאין יוטיוב לתרגיל שעשית בגיל 9  קריצה 

        10/6/10 18:17:


      פוסט מעולה.

      גם אני הגעתי בריצה.

       

      *

                     

                                

        10/6/10 17:03:


      יופי של פוסט. באמת.

      אני לא הכרתי אותם מספיק, למרות שהיו לי תקליטים שלהם.

      זוכר את המורה אנג'לה לאנגלית שהייתה מביאה לנו שירים בטייפ - קסטה (אז עוד לא נולדה המילה קלטת) ומשמיעה לנו אותם ואז מחלקת דפי מילים שנלמד את כל המילים ונשיר בצוותא

      אחר כך הייתה בוחנת אותנו על השירים ונותנת לכולם 100 כי בשירה מהלב אין נכשלים.

       

      :-)

      שב"ש

        10/6/10 13:49:

      צטט: זונות פוליטיות 2010-06-09 17:55:43


      ברוטוס:   ניחוחות סבנטי'ז קסומים אוזי

      נטוס:      האם את יודעת מדוע הם נפרדו?

      ..

      *   כי גרפונקל רצה שיקראו להם גרפונקל וסימון לפי סדר האלף בית ולסימון היה אגו מטורף!

       

      סיפור אמיתי?

      אתם צוחקים ממני.....?

      מופתע 

       

        10/6/10 13:03:

      צטט: .Rachel 2010-06-09 17:44:33

      איזה יופי כתבת

       

      הייתי בהופעה ההיא באצטדיון רמת גן הם נהדרים תמיד קינאתי בבעלי שיודע לשיר את כל המילים לשירים שלהם ואני תקועה עם שירי הפלמ"ח ואנו באנו

       

       

       

       


      היית ולא אמרת לי

      נו באמת רייצ' :)

      אני בהחלט יודעת את השירים שלהם

      כדאי לך ללמוד אותם כי יש בהם הרבה משמעות

      ומה רע בשירי הפלמח הם גם טובים

      תודה מותק :)

        10/6/10 11:51:

      חיבור בין שני ענקים

      יש שירים שלעולם לא ימאס מהם

      תודה יעלי !

      }{

        10/6/10 10:22:


      חבל שלא הייתי בהופעה ההיא, חבל מאוד

      צמד מופלא ומקסים, הבאת שירים נהדרים

       

        10/6/10 08:03:
      רק באוסטרליה כותבים ככה
        10/6/10 07:46:

      כתבת נפלא, הם מאלה שנחשבים נכס צאן ברזל.

      אני חושבת שבאיזשהו שלב, אימצתי את האלבומי סולו של פול סיימון,

      http://www.youtube.com/watch?v=RTiyLuZOs1A

        10/6/10 07:45:

      ראיתי את ההופעה ההיא באצטדיון רמת גן

      הם באמת היו נפלאים

      תודה רבה יעלי! }{

        9/6/10 23:14:
      אוהבת אותם. הם נהדרים.
        9/6/10 22:49:

      חיבור נדיר. זה מה שיש לי להגיד :)
        9/6/10 21:40:

       

      אין כמוהם.

      עד היום.

      (ולא לשכוח את גברת רובינסון) 

        9/6/10 21:37:

      בלתי נשכחים..

      זוכר אותך מהקהל  :)

      נהדרים נהדרים נהדרים

      אין כמותם!

       

       

        9/6/10 19:02:
      תודה.
      אכן יחידים בדורם.
        9/6/10 18:49:

      לא הייתי בהופעה בבלומשטיין, כי אז אהבתי רק רוק כבד.. היום אני מסכים עם כל מילה שנכתבה לעיל.. ובמיקרה נתקלתי בסיפור על הצמד סיימון וגרפונקל אצל חברתי מיכלי, הידועה בכינוייה "ההלך"..

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=1604678

        9/6/10 18:47:


      אחד היתרונות בלהיות הצעירה ביותר בבית

      הוא לספוג את המוזיקה של מגוון הגדולים ממך

      הבכור הוריש לי את הדייר סטרייטס, הביטלס, הפוליס ובוב דילן

      זו שאחריו הורישה את ברוס ספרינגסטין ואלביס פרסלי

      וזה שמתחתיה את אלן פרסונס פרוג'קט, קני רוג'רס ודולי פרטון, קייט בוש

      ו... כן את סיימון וגורפינקל.

       

      אני מצאתי את הפינקפלויד, סטינג, הפיקסיס, הדורס ואח"כ את "הרובים והשושנים" :)))

       

      כאמור - מגוון :)

       

      עד היום אחד המככבים שלי הוא הגשר מעל מים סוערים.

      שירים נפלאים ללא ספק.

       

      יופי של פוסט אוזי. 

       

        9/6/10 18:25:

      מסכים לגמרי. הם נהדרים באמת.

      אוהב לשמוע אותם מתי ששמים אותם ברדיו :-)


      ברוטוס:   ניחוחות סבנטי'ז קסומים אוזי

      נטוס:      האם את יודעת מדוע הם נפרדו?

      ..

      *   כי גרפונקל רצה שיקראו להם גרפונקל וסימון לפי סדר האלף בית ולסימון היה אגו מטורף!

        9/6/10 17:47:

      באתי בריצה :-)

      אחלה

      יחידים בדורם 

      :-)

        9/6/10 17:44:

      איזה יופי כתבת

       

      הייתי בהופעה ההיא באצטדיון רמת גן הם נהדרים תמיד קינאתי בבעלי שיודע לשיר את כל המילים לשירים שלהם ואני תקועה עם שירי הפלמ"ח ואנו באנו

       

       

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      אוסטרליה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין