כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    רגעים

    לכל אישה רצוי שיהיה
    חבר אחד שתמיד גורם לה לצחוק
    אחד המרשה לה לבכות...
    ואחד שפשוט יאהב♥♥


    * עם הזמן למדתי שעל אהבה שבאה מכל הלב, משלמים בכאב...


    * אם משהי חשובה לך , אתה תמצא את הדרך.....
    אם לא, אתה תמצא תירוץ....



    מי שבאמת אוהב/ת אותך -
    רואה את הדמעה הראשונה..
    מוחה את השניה..
    ומונע/ת את השלישית....

    0

    ממנו אלי

    60 תגובות   יום שלישי, 15/6/10, 17:12

     

    " הרגע שלו את מחכה זה זמן רב - יגיע לבסוף ברגע הכי לא מתאים. "

     

     

     

     

     

     

    אל תצפי ממני למה שלא אוכל להעניק 

    אל תבקשי את השמש , גם לא את האופק

    אל תבקשי את הירח

    גם לא כוכב קטן

    אל  תאמיני למדיי

    לחלק מדבריי

    לא תמיד אני אומר את מה שאני חושב

    ולא תמיד חושב על מה שאני אומר

    אל תחלמי שבוקר אחד אנו אוחזים ידיים

    מחר , אולי כבר לא יהייה מחר

    את לא רוצה לתקן את חייך באמצעותי

    אם כי אני צריך את כל כוחותיי 

     לתקן את חיי

     

     

    ועכשיו ברור  מדוע  הוא שותק!

     

     

    אני לא אהייה לצידך כשתרגישי בודדה

    גם אני הרגשתי בודד

    וזה לא היה  סוף העולם

    לא רוצה לראותך עצובה

    בקושי סובל את עצבותי

    אל תאמרי לי מי את

    ואיך את

    לא רוצה להכירך

    בקושי יודע מעט על עצמי

    וזה, זה מדאיג אותי

     

     

    גם אותי

     

     

     

    בואי נעשה הסכם , הסכם כמו בין גברים

    למרות שאת הכי יפה שבנשים

    כשאנו לבד אל תשאלי אותי דבר

    ואף אני לא אתן לך שום תשובה

    העלולה להכאיב לך

     

     

     

    ואני אף פעם לא שואלת

    ובכל זאת בשתיקותיך אתה מכאיב לי מאוד

     

     

     

    אל תדברי איתי על העתיד

    אל תזכירי פרוייקטים

    התוכנית היחידה שלי היא

    לאהוב אותך בכל פעם שארצה

    בכל פעם שתרצי

    ובכל פעם שנוכל

    לא חשוב איך

    ולא חשוב מתי

    לא חשובה הסיבה

    לא תמיד ישנה סיבה לכל דבר

     

     

    בסך הכל זה מה שרציתי

     

     

    לפני  שאהבנו לא איחד אותנו דבר

    וגם לא אחרי שאהבנו

    פשוט ככה

    הדבר היחיד שאני מבקש ממך

    שתאהבי אותי

    מכל עומקו של הים

    מכל מעופם של הציפורים

    עם החושניות של החיים

    איני רוצה דבר

    ואיני חושב שאת יכולה לתת

    אם הינך מסכימה

    נמשיך הלאה

    רק אל  תבקשי את שלא אוכל לתת לך

     

     

     

    אף פעם לא ביקשתי

     

     

     

     

     

    כל הזכויות שמורות למזי ©

    דרג את התוכן:

      תגובות (60)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        20/12/14 18:15:
      נהדר כתבת. שבוע נפלא וחג שמח
        23/7/10 15:08:

       " רק אל תבקשי את שלא אוכל לתת לך

      אף פעם לא ביקשתי "

       

      דיאלוג נפלא שנכתב מתוך השתיקה, פשוט מקסיייים....

       

      בשנות ה 80 היה שיר של מיסטר הרי:

       

      אל תבקשי את כל אשר נתת
      לא אוכל להחזיר לך
      אל תשכחי את כל מה שהיה
      אם הגענו כבר הנה
      לו לפחות יכולת עכשיו לבכות
      היה לי קל יותר
      כדאי אולי עוד פעם לנסות
      אין טעם למהר

      החיים קצרים או ארוכים
      אין אהבה צודקת
      ואם תרצי להיות עם אחרים
      תמיד תוכלי ללכת
      אם תאמיני במה שאעשה
      נוכל להסתדר
      ואם תרצי הכל ישתנה
      יהיה יפה יותר

      אל תשכחי אותנו
      אל תותרי עלינו
      אל תשכחי
      אל תותרי

      אל תעזבי אותי הלילה כך
      זה לא מתאים לך
      תני לבוקר למצוא אותנו כאן
      לא נוכל תמיד לברוח
      אם תאמיני במה שאעשה
      נוכל להסתדר
      ואם תרצי הכל ישתנה
      יהיה יפה יותר

      אל תחשבי שאני בך מאוהב
      סתם כאב עובר לי
      אל תספרי עלי לאף אחד
      זה עוד יחלוף לי
      לו לפחות יכולת עכשיו לבכות
      היה לי קל יותר
      כדאי אולי עוד פעם לנסות
      אין טעם למהר

      אל תשכחי אותנו...


      ''

        18/7/10 23:49:
      אין מילים את כותבת דברים שלא תמיד רוצים לשמוע
      שלא רוצים לדעת אבל זו המציאות שמכה בפנים
        14/7/10 01:00:
      אני לא ממש מופתעת
      את תמיד כותבת נפלא וגורמת לקורא אותך להרגיש שם למצוא את עצמו בתוך מילותייך
      פוסט חזק מקסים ומרגש
      אוהבת
        13/7/10 19:03:

      המשפט הפותח כ"כ נכון.. (אבל מסיבות אחרות לחלוטין..)

      'הוא' לא זה.. ולא זה.. ואפילו לא זה.. אבל רוצה שהיא תאהב אותו מעל עומקו של הים.. אבל הוא 'אינו רוצה' דבר..

      'היא' כמובן רוצה, אבל כנראה מהססת לרצות בקול רם ולא מקבלת את מה שהיא רוצה לקבל.

      'היא'.. אף פעם לא ביקשה... למה..? - עצוב.

        28/6/10 23:00:

      ניראה

      רק ניראה שלו כואב עוד יותר .

       

      ......

      אולי נחמה 

      ואולי זאת הנקמה השקטה ,שלה.

        27/6/10 15:20:

      חבריי היקרים

      תודה מקרב ♥

      על ביקורכם ותגובותיכם

      ולי רק נותר להוסיף

      אל נבקש הכל לדעת
      אל נסתקרן לגבי המחר
      יש לפעמים שסיבה לא נודעת
      יש לפעמים שנסתר הדבר

       יש דברים נסתרים
      לא נבין לא נדע
      נעשה גם דברים
      שנראים בלי סיבה
      לא צריך כל דבר
      לחקור ולשאול
      לפעמים גם מותר
      לא לדעת הכל

       

        27/6/10 05:28:

      אור של ניצוץ*

      נשמה יתרה.

      שבוע טוב ומבורך.

        26/6/10 17:48:

      לא ניתן לדרג את אותו משתמש פעמיים ב24 שעות

       

      אחזור

        25/6/10 17:04:

      מזי יקרה.

      תענוג לקרוא אותך.

      את גורמת לי לנחת רוח ולהתרוממות הרוח.

      כתיבתך כה ענוגה.

      שבת שלום לך יקירתי.

      רפאלה

      *

        23/6/10 16:04:
      כול כך הרבה רגישות ועדינות באישה אחת
        22/6/10 20:09:

      צטט: סוקראטס 1 2010-06-22 10:05:46

      וואוו קסם של מונולוג

      יקירתי באחת נעלמו לי המילים, ואני ניצב נוכח הפוסט נפעם,

      ומאידך מחפש בין השורות את אותה הציניות או הסרקזם המתוחכם, הבא להעמיד את נשוא השיר מול פני מראת תחושותייך המרומזות

      ואלי זו סתם ההתרשמות הטמבלית שלי

      כך או כך

      מדהים אהבתי ויישר כח

      בהערכה

      סוקראטס

       

      מזי

      לראשונה אני קוראת אותך

      ואני מוקסמת ,

      כתיבתך ענוגה ונוגעת ממש בנבכי הנפש..

      קראתי פעמיים כדי ליהנות מהחוויה

      ואכן זו היתה חוויה מעצבת

      אהבתי גם את תגובותו של סוקראטס,

      הוא יודע לעשות זאת .

        22/6/10 19:41:
      מקסים
        22/6/10 19:37:

       השתיקה כאן כואבת עצובה ומחניקה ..

       ריגשת בכתיבתך..  אויי כמה שריגשת

       אהבתי מאוד ! 

       

        22/6/10 18:31:
      בכמה שורות סכמת את חיי בחודש האחרון,תודה

      *

      מזי

       

      כמה עומק ושאר רוח יש בשיר/סיפור/מכתב/הגות...

      עולם ומלואו

      כמו המגיב מעלי

      אני נפעמת.

       

      יש כאב ביחסים מרפרפים, בלתי מחייבים

      אבל יש גם חופש. (לדעתי)

       

       מזי,

      כבשת את לבי :-))

       

      (איך פיספסתי ורק היום מצאתי את התוכן הזה?. מבקשת לינק לתא האישי :-)

        22/6/10 10:05:

      וואוו קסם של מונולוג

      יקירתי באחת נעלמו לי המילים, ואני ניצב נוכח הפוסט נפעם,

      ומאידך מחפש בין השורות את אותה הציניות או הסרקזם המתוחכם, הבא להעמיד את נשוא השיר מול פני מראת תחושותייך המרומזות

      ואלי זו סתם ההתרשמות הטמבלית שלי

      כך או כך

      מדהים אהבתי ויישר כח

      בהערכה

      סוקראטס

        22/6/10 00:45:

      מקסים ונוגע ללב!

      מזכיר מאוד אדם שעד לא מזמן היה קרוב אלי

        21/6/10 16:42:


      מאוד יפה .. אך נוגה ..

       

      תודה ..

        20/6/10 19:23:
      friendship is a flower
        20/6/10 16:40:


      עירום ונוגע, כמו תמיד.

      רגישות נפלאה שלא מוצאת את הכלי הנכון שיכיל אותה.

        19/6/10 20:24:

      כתבת כל כך יפה....

      כל כך נכון ואמיתי.....

      מה שבעצם מראה את חוסר האונים משני הצדדים....

      אני קוראת לזה טרגדיה.....

      הוא באמת לא מסוגל...לא מאמין שמגיעה לו אהבה...ולכן מראש עושה אותה ללא התחייבות כלל...

      ואת שנקלעת למלכודת שלו, של עצמו בו, בעצם ברור היה שזה רחוב ללא מוצא....

       

      מחר כבר תדעי שאין למקום כזה כניסה, כבר תדעי לזהות עפ"י אלף סימנים שנחרטו ולא ידעת את כיוונם האמיתי...

      מאמינה שכל מצב שאנו נקלעים אליו בחיינו,

      היה לנו שם שיעור גדול,

      ונראה לי שעשית אותו בענק ואת עוברת 100 בציון לשבח!

       

      באהבה רבה דליה

      את חכמה ומוכשרת כל כך!נשיקה

        19/6/10 02:40:


      היי

      ואת .....

      אל תוותרי על האופטימיות .

      המתכון למרק בצל עדיין אצלי .

      ממני אלייך

      לשבת מקסימה ומהנה

        19/6/10 02:40:


      כתבת כל כך יפה.

      והתגובות כאן מקסימות

      .

      בלוז

        18/6/10 18:25:

      עם אחד  כזה זה לסבול הרבה

      המון לבד .....המון שתיקות

      ולרקוד לפי חלילו.......מה שלומך?

      נעלמת  לי.....שבת ניפלאה אירית

       

        18/6/10 11:07:

      ****
        18/6/10 08:01:


      אחרי שסיימתי לקרוא חשבתי כמה וכמה דברים על הטקסט וניסיתי להבין מהיכן באים משפטים כאלה, אבל תחושת הבטן היתה לא טובה.

       

      ואז חזרתי לקרוא שוב והבנתי למה - בגלל כל ה-אל... וה-לא...

       

      בלי לקבוע מסמרות ובלי לחשוב יותר מידי, אני חושבת, שכאשר יש כל כך הרבה שלילה באמירותיו של אדם, זה מעיד במובן מסוים על כך שהוא עדיין לא סגור על עצמו (לאוו דווקא בענין האהבה) וצריך להגיע למצב, שיהיה מספיק פתוח, כדי שיוכל להניח לכל אותן מגננות בדמות ה-אל וה-לא.

       

       


      שיר בתוך שיר

      דיאלוג בתוך דיאלוג

      עולם קסום היא כתיבתך

      ויש בה עצב וכאב

      כמיהה להיות ביחד

      כי החיים דומים לסירה טרופה בים המטלטלת בין בדידות לשמחה ובין עצב לתחושת ביחד.*

        17/6/10 21:27:

      מקסים!

      גם אהבה קצרה ולא מחייבת...

      מכילה ים של רגשות

      אהבתי!

      רוני

        17/6/10 18:11:


      פנינה מקסימה

      מדהים

      אביחי

        17/6/10 18:07:


      פרח לשבת שלום.

       

       

        17/6/10 07:52:

      רגיש מקסים
        17/6/10 07:31:


      מדהים, מדהים, מדהים....

       מזי יקירה, את לא ביקשת,

       הוא לא יכול לתת מה שלא ביקשת,,

       יש כאן עימות ריגשי עמוק, אמיתי מהחיים...

       הלוואי שהיה כול להיות  אחרת,,*

       

      רציתי להביא את כל דברייך המופלאים במלואם ♥

        16/6/10 22:40:


      מזי היקרה,

      תמיד מצליחה לרגש מאחורי המילים,

       

        16/6/10 21:52:

      מ ד ה י ם...♥

      את פשוט מוכשרת...♥*

        16/6/10 21:10:

      מזי ,

      את מדהימה ,

      מונולוג בינך לבינך

      ובינו לבינו,

      והשתיקה היא הגשר.

      חיבוק ענק,

      תמר.

        16/6/10 21:09:
      בסדר.
        16/6/10 20:46:

      מזי יקירתי

      העלת פה דיאלוג מרגש וכואב.

      חיבוק.

        16/6/10 20:16:

      אם זה בסך הכל מה שרצית

      אז למה לא ביקשת?

      איזה יופי כתבת, ממש ריגש אותי

      על אף ולמרות הרבה, לא, לא לא !

        16/6/10 20:07:

      ומה לך להציע? לב, נפש? 

      זה עצום ונפלא, והשיר הזה שלך כמו מחריש זהות אישה אוהבת, ואת בו נמענת אהובה ולך המון מקום במשכנות הנועם.

      נפלא, סוחף, נשי ושנון.

      תודה

      רוני 

        16/6/10 16:17:
      ***
        16/6/10 15:36:

      מזי יקרה,

      השיר-פוסט הזה כתוב כמונולוג, אך הדגשת המילים המתתוחכמת הופכת אותו לדיאלוג...

      המילים שהדגשת בכזו רגישות חכמה הם הם בעצם התשובה בגוף השאלה, בהנחה והשאלה (אם בכלל תהעוררה כזו) היא: אז מה עכשיו? איך ממשיכים מפה? מה ההחלטה?

      את כבר יודעת שאני מזדהה לחלוטין, אז כל מה שנשאר לי לומר הוא שאת כותבת מוכשרת ואני ניהנת לקרוא אותך!

      תודה על... *

      ג'אן

        16/6/10 14:36:


      ידידת אמת

      מקסים מקסים מקסים

      מצטרפת למשבחים

      תודה

       

       

      אשוב מחר

        16/6/10 13:59:


       

      נר ברכה*

      משולחנה של אילת השחר

        16/6/10 13:17:

      כתוב נפלא ...

      דיאלוג  שיחה

      עטוף במבוכה

      משל אמר:

      אל תאמין בעצמך 

      עד יום מותך...

      קח את המצוי

      ועזוב את הרצוי ....

      וכשיבוא הרגע 

      מצא בו רוגע ..

      ואני גם...

       

      שתקתי ..

      *

       

        16/6/10 12:50:

      מאד מזדהה עם מה שכתוב, זה עושה אותי עצובה כי זה מזכיר לי נשכחות. כתוב מצויין
        16/6/10 11:39:

      נהדר מזי..פשוט נהדר..

      הדיאלוג, הרעיון, הביצוע

      ובכלל..פוסט נפלא 

        16/6/10 11:26:
      מזי היקרה לליבי.נוגה וחובט הפוסט שלך.יש בו את כל מה שאינינורוצים לראות, או להבין.בקשר כאותה טיפה מרה/מתוקה.מילות שירך נגעו בנימי רגשותיי.כתיבתך מפעימה ובה תובנות,רגש, ורגישות רבה.פפוסט גורמה הבאת אלי יקירה.תודה על רגעי העונג.חיבוק ליום נהדר, ומרגש. 

       

       

        16/6/10 09:54:

      בשקיקה קראתי..

      ומה הולם יותר משיר השירים..אשר אהבתי.

       

      הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִַם, בִּצְבָאוֹת, אוֹ, בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה: 

       אִם-תָּעִירוּ וְאִם-תְּעוֹרְרוּ אֶת-הָאַהֲבָה, עַד שֶׁתֶּחְפָּץ

        16/6/10 07:41:


      מקסים מרגש ומעציב בו זמנים .

        16/6/10 07:37:


      עצוב וצובט בלב.

       

      ויש דברים שלא צריך לבקש שהם צריכים לבוא מהתוך של התוך

      ואם אינם שם אז...צריך כמובן להסיק את המסקנות..

       

      ריגשת

        16/6/10 05:23:
      הרבה חומר למחשבה יש בדאלוג הזה.
        16/6/10 05:11:

      מסר מקסים, מרכז כל כך הרבה דברים שחשובים לנו..
        15/6/10 23:49:

      מזי!!! נשיקה

      את מוכשרת ברמות!!!

      הדיאלוג הזה הוא משהו!!!

      כל כך הרבה נמצא שם . . .

      ===

      ואם אתייחס לתוכן?

      לי זה עושה עצוב.

      זה סוג של קשר ללא מחוייבות,

      אומר שאוהב,

      אבל איזו מין אהבה זו?

      אני חשה כאן מסר כפול.

      בעיני? זה צופן כאב לב.

      אבל רק בעיני.

       

        15/6/10 23:43:

      לדעתי דווקא כן יש סיבה - לכל דבר

       

      דיאלוג נוגע ללב 

        15/6/10 22:39:


      הדיאלוג כמו שהוא כתוב

      קורע את הנשמה

      עצוב מאוד

      צד אחד דואג לעצמו ומבטל את קיומו של הצד השני*זאת איננה אהבה.

      זה הרגל ואולי אנוכיות.

        15/6/10 21:55:


      אמר את דברו והיא אמרה את דברה

      באומץ רב...

      "לא תמיד אני אומר את מה שאני חושב

      ולא תמיד חושב על מה שאני אומר"

        15/6/10 21:55:

      מזי

      לפעמים חלומות מתגשמים.

       אז אולי כן תבקשי מהיקום?

      שלום ידידת אמת,

      מרגש, מעמיק ומעציב,

      יופי של שיר,

      עינת בר אילן קיץ.

        15/6/10 17:52:

      זה מקסים הדיאלוג הזה שיצרת פה....