כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    הספירה לאחור

    הקפיצה האחרונה

    36 תגובות   יום חמישי, 1/7/10, 07:52

    "סבא עשה את מה שיוחנן עשה..." כך בישרה לי דודתי בטלפון בשעה 12:30.


    מדי פעם מתרחש לו איזה אירוע שגורם לאינסטינקט הכתיבה לשוב אלי.

    כזה היה הארוע של אתמול.



    יוחנן היה חברו הטוב ביותר של סבי. הוא היה ממש בן משפחה. מאז שאשתו תרצה נפטרה, הוא היה נוהג לפקוד את ביתם של סבי וסבתי בכל מוצ"ש. יושב עמנו, בני המשפחה. תמיד באותה השעה, תמיד על אותו הכיסא. שנים היה כך.

    כולם קיבלו אותו כאחד מהחבורה ואף אחד לא שאל אף פעם שאלות.

    יום אחד, הוא הגיע, כנראה לשוחח עם סבי על מצוקה שהיתה לו (כך אומרת הסברה, את האמת לעולם כבר לא נדע) וכאשר לא מצא אותו בביתו, קפץ אל מותו מפיר חדר המדרגות בקומה הרביעית בבינין של סבי וסבתי.




    רובנו אומרים לא אחת, שאם נגיע לגיל שבו ניפול לנטל על אחרים, שנאבד את צלם האנוש ולא נוכל יותר לתפקד כבני אדם, נתאבד.....

    אבל לכמה מאיתנו באמת יש את האומץ???


    לסבא שלי היו ביצים.

    מלח הארץ. דור 8 במדינת ישראל.

    היה איש חכם בטרוף. תמיד עם ספר ביד. במידה ולא קרא, היה משחק שח-מט. היה אלוף המחוז, אלוף בורסת היהלומים, אפילו עם בובי פישר יצא לו לשחק פעם, לפני שרובנו עוד נולדנו.

    ילדים מהשכונה ומבית הספר, שחלמו להיות הקספארובים הבאים, היו באים לשחק איתו.


    איש העולם הגדול. בין הראשונים שהיתה להם מכונית אמריקאית בארץ. כבר בתחילת שנות ה-60 עלה על מטוס וטס לעשות עסקים חובקי עולם.

    הוא היה איש של מילה.

    "הבורר" - קראו לו.

    אנשים העריכו את כנותו ואת יכולתו להבדיל בין טוב לרע. לא פעם, קראו לו להסדיר את העיניינים בבורסת היהלומים, שם עבד במשך עשרות שנים. זהו מקום בו חוזים של מיליוני דולרים נחתמים בלחיצת יד בלבד. אין עו"ד, אין חתימות, אין דפים.

    עד כדי כך העריכו אותו, את חכמתו, את שיקול דעתו ואת יכולתו לגשר ולהשליט שלום בית.


    בצעירותו, היה אלוף ישראל בקפיצה לרוחק.  פרא אדם לא קטן. השני מתוך ארבעה ילדים.

    היה רוכב על אופנועים ביחד עם אביו, מתאגרף עם כל מי שרק ניסה לעמוד בדרכו ואביר גדול.

    את שני ילדיו הגדולים גידל בעצמו, לאחר שאשתו הראשונה נטשה אותם.

    את סבתי הכיר לאחר שחילץ אותה מתחת לידיו הזועמות של בעלה הראשון. ביחד הם הביאו לעולם את אבי ודודתי.


    הצ'יף, כך קראנו לו, בינינו לבין עצמנו. היה מנצח המקהלה. אחדות המשפחה היתה תמיד בראש מעייניו.

    "ההתייצבות של שבת" היתה קודש הקודשים. אסור היה להחמיץ. מי שבטעות חשב לא להגיע, היה מוצא את עצמו נותן דין וחשבון ארוך ומייגע למה ומדוע נבצר ממנו להגיע.

     

    בשנים האחרונות, בעקבות ניתוח אידיוטי שהסתבך, הוא כבר לא היה הסבא שכולנו הכרנו. הוא הפך להיות עוד איש זקן.

    אומנם הראש עבד ותיפקד, אבל הגוף בגד.

    הוא לא יכל לסבול את העובדה שהוא כבר לא כתמול שלשום.


    ועל כן,אתמול, בגיל, 90, בשעה 12:00 קפץ סבא מרדכי את קפיצתו האחרונה, כמו חברו הטוב יוחנן.

    יהי זכרו ברוך.

     

     סופה של תקופה.

     






     

    דרג את התוכן:

      תגובות (36)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
      יפעת
      הוא נשמע אדם אדיר שחיי את חייו במלואם ולא נתן למקריות לגרום לו לאבד את השליטה על חייו.

      תהייה נשמתו ברוכה ומבורכת
      חתימה טובה לכולם ואיחולי ששערי גן עדןיפתחו עבורו גם כן
        25/8/10 13:21:

      צטט: ליריתוש 2010-08-23 13:12:32

      מצטערת יפעת, גם אני הגעתי באיחור ענק לנחם...
      כשכתבת את הדברים זה היה בשיא נפילת הקפה...
      שאי אפשר היה למצוא ידיים ורגליים...
      כוכב לזכרו של אדם, שטעם את החיים ואהב אותם...
      עד שלא יכול היה יותר למרבה הצער...
      יש לי תחושה מהיכן באות האנרגיות האדירות שלך...
      התפוח לא נופל רחוק מהעץ....
      יהיה זכרו ברוך.

       

       

      תודה רבה לך, ליריתוש.

      אני כמעט ולא מבקרת בקפה, אבל ביום שזה קרה, הרגשתי צורך עז להנציח בצורה כזו או אחרת את זכרו וגם כדי להוציא את המועקה מהלב.

      לגבי איכות הקפה, אכן, הוא כבר לא חם ומהביל כמו פעם.

        25/8/10 13:20:

      צטט: מיכאל בלק 2010-08-23 13:03:42

      מקווה יפעת, למות בריא... סיפור סיפור והסבא שלך
      גבר גבר. מה שמשמח אותי הוא שכנראה, אקפוץ לפנייך...

       

       

      מאחלת לכולנו למות בריאים.. פשוט להניח את הראש ולא לקום בבוקר!

      הוא בהחלט היה גבר שבגברים!

      לגבי הקפיצה שלך.... מקווה שלא תזדקק לה :)

        23/8/10 13:12:
      מצטערת יפעת, גם אני הגעתי באיחור ענק לנחם...
      כשכתבת את הדברים זה היה בשיא נפילת הקפה...
      שאי אפשר היה למצוא ידיים ורגליים...
      כוכב לזכרו של אדם, שטעם את החיים ואהב אותם...
      עד שלא יכול היה יותר למרבה הצער...
      יש לי תחושה מהיכן באות האנרגיות האדירות שלך...
      התפוח לא נופל רחוק מהעץ....
      יהיה זכרו ברוך.
        23/8/10 13:03:
      מקווה יפעת, למות בריא... סיפור סיפור והסבא שלך
      גבר גבר. מה שמשמח אותי הוא שכנראה, אקפוץ לפנייך...
        1/8/10 12:35:
      תודה.
      ושמו חסר במכוון.
      הנה הכוכב העצוב שלי, לזכר סבך, שמעשיו וחבריו מאירים אותו באור מיוחד במינו ואשר
      שמו חסר בפוסט הזה.
      ותנחומיי -
        5/7/10 05:56:

      צטט: hamania 2010-07-04 20:19:22

      הוספת תגובה

      עצוב עצוב לשמוע ..יפעתי .. 

      אדם חזק .. לקח אחריות על חיו ועל מותו . 

      זה מכניס דברים לפרופורציות וגורם להעריך כל רגע .. 

      כרגע יקר בחיים .. 

       

      ( הקפה הזה והשדרוגים שלו .. עד שהתאפסתי .. 

         בכל מקרה .. מתגעגעת ..) 

       

       

      מיכלי, מי כמוך מכירה מקרוב את ערך החיים.

      הוא אכן בחר בהם (לעומת קדושת החיים).

      אדם מאוד חזק היה סבי.

       

       

       

       

        4/7/10 20:19:

      הוספת תגובה

      עצוב עצוב לשמוע ..יפעתי .. 

      אדם חזק .. לקח אחריות על חיו ועל מותו . 

      זה מכניס דברים לפרופורציות וגורם להעריך כל רגע .. 

      כרגע יקר בחיים .. 

       

      ( הקפה הזה והשדרוגים שלו .. עד שהתאפסתי .. 

         בכל מקרה .. מתגעגעת ..) 

        2/7/10 20:43:

      צטט: sherry refael 2010-07-02 18:47:57

      ספור מדהים מכל הבחינות. והתגובה שלך והפוסט שכתבת מלאי אהבה. *שלך שרי

      תודות על הביקור, שרי יקירה.
      אכן היתה לי הרבה הערכה ואהבה לאיש הענק הזה (שבמקרה, היה גם סבי).

       

        2/7/10 20:42:

      צטט: רדיום 2010-07-02 18:46:01

      כבר אמרתי לך פעם שאני אוהבת אותך? אה, כן? טוב, אז עוד פעם ועוד פעם

       

       

      כבר אמרתי לך פעם שזה הדדי? אה, כן? טוב, אז עוד פעם ועוד פעם.

      חיבוק ענק

      נתראה מחר בערב

        2/7/10 18:47:
      ספור מדהים מכל הבחינות. והתגובה שלך והפוסט שכתבת מלאי אהבה. *שלך שרי
        2/7/10 18:46:
      כבר אמרתי לך פעם שאני אוהבת אותך? אה, כן? טוב, אז עוד פעם ועוד פעם
        2/7/10 11:52:

      צטט: @אורית 2010-07-02 11:13:04

      מזעזע וצובט את הלב לקרוא. בהחלט צריך אומץ לעשות את זה, וגדלות רוח להבין את זה. חשוב לזכור אותו על פועלו בחייו ולאו דוקא בגלל מותו. ת.נ.צ.ב.ה משתתפת בצערך יפעת ושולחת לך חיבוק ענק.

      אורית, אין ספק שרבות עוד ידובר ויסופר על פועלו ועל חייו.
      הוא חי חיים מלאים ויפים. ראה עולם (עוד לפני שהצ'ארטרים לטורקיה יצאו לדרך :) )
      הוא חי טוב בחלק הארי של חייו. נהנה ממשפחה גדולה ושיבטית עם ילדים, נכדים ואפילו נינים שצאו ברובם לא רע בכלל.
      היתה לו אהבה וכבוד גדול לאישה שהלכה לצידו
      מה עוד הבן אדם צריך?!
      מודה לך על החיבוק הענק ומילות התנחומים.

       

        2/7/10 11:50:

      צטט: gil gol 2010-07-02 10:20:50

      עצוב לשמוע את זה.

      הגאווה העצמית שלו היתה מאוד חזקה, כמו שרשמת לא לכל אחד יש את האומץ.

      אנחנו עדיין צעירים אך שמעתי פעם אנשים מבוגרים מדברים.

      2 הדברים הכמעט יחידים שמעסיקים אותם הם:

      1. הנכדים.

      2. לא להיות נטל על המשפחה.


      2 אלו כלכך חזקים וכלכך טבועים עמוק בנפשם.


      הלוואי ותמיד היה יכול להיות happy ending.

       

      גילגול, זה עצוב בשביל אלו שנישארו בחיים.

      עבורו, זה הדבר הכי שמח שהוא יכל לעשות.

      אין ספק שהחיים יכולים להיות אכזריים למדי, לכן צריך לטרוף אותם כל עוד יכולים (והוא בהחלט ידע לעשות זאת בצורה הכי טובה. הוא חי חיים מלאים ויפים).

       

        2/7/10 11:13:
      מזעזע וצובט את הלב לקרוא. בהחלט צריך אומץ לעשות את זה, וגדלות רוח להבין את זה. חשוב לזכור אותו על פועלו בחייו ולאו דוקא בגלל מותו. ת.נ.צ.ב.ה משתתפת בצערך יפעת ושולחת לך חיבוק ענק.
        2/7/10 10:20:

      עצוב לשמוע את זה.

      הגאווה העצמית שלו היתה מאוד חזקה, כמו שרשמת לא לכל אחד יש את האומץ.

      אנחנו עדיין צעירים אך שמעתי פעם אנשים מבוגרים מדברים.

      2 הדברים הכמעט יחידים שמעסיקים אותם הם:

      1. הנכדים.

      2. לא להיות נטל על המשפחה.


      2 אלו כלכך חזקים וכלכך טבועים עמוק בנפשם.


      הלוואי ותמיד היה יכול להיות happy ending.

        2/7/10 08:10:

      צטט: אוסטרליה 2010-07-01 23:44:34

      נשמה יפה סבא שלך מלח הארץ יהיי זכרו ברוך

       

       

      תודה יעלי.

      לא יודעת אם נשמה יפה זה הכינוי שהייתי מדביקה לו, אבל נשמה טובה בהחלט.

      איש שעזר לכל מי שרק נזקק בתוך ומחוץ למשפחה בלי לבקש תמורה.

        2/7/10 08:08:

      צטט: yochi2323 2010-07-01 22:52:30

      מעשה אמיץ של איש אמיץ. משתתפת בצערך.

       

       

      מסכימה איתך שזהו מעשה אמיץ מאוד.

      אחד הדברים שנאמרו עליו בהלויה אתמול, זה שלאיש לא היה מורא ופחד.

      והוא הלך כפי שחי את חייו.

      תודה על הביקור

        1/7/10 23:44:
      נשמה יפה סבא שלך מלח הארץ יהיי זכרו ברוך
        1/7/10 22:52:
      מעשה אמיץ של איש אמיץ. משתתפת בצערך.
        1/7/10 22:45:

      צטט: ורד א. 2010-07-01 21:30:10

      משתתפת בצערך. סבך נשמע אדם מדהים ומיוחד. וגם אמיץ. מאד מכבדת את מה שעשה. שם קץ לסבלו ולא רצה ליפול למעמסה על הזולת. יהיה זכרו ברוך לעד.

       

       

      היתה לי תחושה שאיכשהו,  תתחברי למעשה (אל תשאלי אותי למה).

      אני מניחה שרובנו לא רוצים ליפול לנטל על הזולת. כמו כן, רובנו יוצאים בכל מיני הצהרות...

      אבל - יש לפעמים קל להגיד וקשה לבצע.

      אני חושבת שהמעשה שהוא עשה אמיץ בצורה בלתי רגילה.

      למרות, שעקב הכרותי את המנוח, זה לא מפתיע אותי שהוא בחר ללכת בדרך הזו.

       

        1/7/10 21:30:
      משתתפת בצערך. סבך נשמע אדם מדהים ומיוחד. וגם אמיץ. מאד מכבדת את מה שעשה. שם קץ לסבלו ולא רצה ליפול למעמסה על הזולת. יהיה זכרו ברוך לעד.
        1/7/10 19:48:
      אמיליה, תודה על התגובה. נאוה - מסכימה...זו דרכו של עולם. אחד הולך ואחד בא. נועז - הוא אכן היה איש מרתק. הסיפור שהבאתי הוא רק תמצית ולא מכסה עשירית מפועלו של האיש והאדם. שי, מצטערת שככה הפלתי עליך את הבשורה. פשוט, בפעם הבאה, לפני שאתה נוסע, תתן התראה של יותר מיום - אולי זה יימנע את השוק.
        1/7/10 19:33:
      אווווו כואב אבל כפי שהוא חיי ככה הוא הלך יש לי במשפחה הרבה כמוהו , כואב כל כך שהם הולכים אבל הם מעדיפים שיזכרו אותם כפי שחיו ולא כפי שנשארו לנבול. יהי זיכרו ברוך יקירה, הייתי בשוק שדיברת איתי וסיפרת לי את זה
        1/7/10 19:27:
      אאוצ' וכל הכבוד לו וכל הכבוד לך שהבאת את הסיפור שאחריו אפשר רק לכבד אות האיש שהיה סבך.
        1/7/10 19:11:
      אחרי שהגוף בוגד, קשה להמשיך. היו לו חיים מרתקים הוא הקים משפחה לתפארת. וזו דרכו של העולם כך מתנהל גלגל החיים חיבוק.
        1/7/10 14:41:
      כוכב לסבא. באמת איש גדול. נפלא שאיש לא יכול לקחת מאיתנו את הזכרונות.
        1/7/10 14:27:

      צטט: דניאל.זי 2010-07-01 14:22:06

      יפעתי יקרה, אין לי מילים (ואת יודעת שאצלי זה די נדיר) מחבק אותך חיבוק גדול ושקט. כבר כתבתי לך פעם.. זכית וגם הוא..

       

       

      תודה איש יקר.

      וכן, אני בשוק שאין לך מילים - אני צריכה להיות שם כדי לחזות במחזה במו עיני :))

        1/7/10 14:22:
      יפעתי יקרה, אין לי מילים (ואת יודעת שאצלי זה די נדיר) מחבק אותך חיבוק גדול ושקט. כבר כתבתי לך פעם.. זכית וגם הוא..
        1/7/10 14:13:

      צטט: רונית ברק 2010-07-01 12:12:41

      יפעת מרגש איך את יודעת להפרד מיקיריך

      ומרגשת כתיבתך

      שתדעי רק ימים טובים


      רונית

       

      תודה אהובה.

      נכתב בשוונג אחד, ב-5 ד'.

      מאמינה שמה שיוצא מהבטן, באינסטינקט הוא הכי נכון.

        1/7/10 12:12:

      יפעת מרגש איך את יודעת להפרד מיקיריך

      ומרגשת כתיבתך

      שתדעי רק ימים טובים


      רונית

        1/7/10 10:05:
      אכן, אני ברת מזל. זכות גדולה היתה ועדיין יש לי.
        1/7/10 09:49:
      נזכרתי בפוסט ישן שלך.. מה אגיד לך זכית במשפחה לתפארת..באמת! כל אחד במשפחה שלך הוא דמות מעצבת.. עצוב..
        1/7/10 09:45:

      צטט: ♥ניתי♥ 2010-07-01 09:26:11

      איזה אומץ יודעת כמה שאהבת אותו- ליבי איתך יהי זיכרו ברוך

       

       

      תודה חמודה.

        1/7/10 09:26:
      איזה אומץ יודעת כמה שאהבת אותו- ליבי איתך יהי זיכרו ברוך

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      ifat_perlman
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין