כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מלחמת ה"גלים" בחינוך

    5 תגובות   יום שישי , 9/7/10, 20:45

    בשנת 1980 כתב אלוין טופלר את ספרו הידוע "הגל השלישי". הוא מתאר בו את מהלך ההיסטוריה האנושית במסגרת שלושה "גלים": חקלאי, תעשייתי ואחר-תעשייתי. תקופת המעבר בין "גל" אחד למשנהו, מסביר טופלר, כרוכה במאבקים קשים וממושכים. זוהי התמונה שאנחנו רואים היום בתחום החינוך – בעולם בכלל ובישראל באופן מיוחד.

     

    בית-הספר הקיים הוא תוצר של ה"גל" התעשייתי, ובדפוסיו המוכרים הוא פועל כבר למעלה מ-150 שנה. עם המצאת המחשב והטכנולוגיה המפוארת שנבנתה עליו עבר העולם המפותח לעידן חדש "פוסט-מודרני". ה"גל" הפוסט-מודרני יוצר בלבול בתחומים רבים, אבל בעיקר הוא מקשה מאד להניח את החינוך במקומו הראוי.

     

    השפעתו המרכזית של הפוסט-מודרניזם על החינוך היא בריבוי המידע וזמינותו. כל בר-דעת יכול להבחין בנקל, עד כמה פתטי הוא הרצון להשאיר את הנחלת המידע והידע, של ה"גל" התעשייתי, כמרכיב עיקרי של החינוך במאה ה-21. המשימה הזאת היא בלתי-אפשרית משני טעמים לפחות: א. היא אינה רלוונטית עוד לקליינטים של המערכת, מוצפי המידע מכל עבר; ו-ב. למערכת כבר אין כלים להחליט מה מתוך המבול הזה נכון להנחיל. המסקנה מכך, כבר לפני עשור ויותר, היתה צריכה להיות: נשנה דיסקט! אבל לא. ה"גל" הקודם בחינוך נאחז בציפורניו ואינו מוותר, בדיוק כפי שלימדנו טופלר.

     

    הדבר הבסיסי שיש בדיסקט החדש הוא רמה גבוהה של אוטונומיה למלמד וללומד (כנ"ל בלשון נקבה) להחליט מה הם הדברים שמעניין אותם ללמוד. האוטונומיה, כפי שמובן מכאן, יורדת לרמת הכיתה הבודדת והתלמיד הבודד. במסגרת מאד רחבה, שקובעים משרד החינוך ובית-הספר, מחליטים המורים ותלמידיהם מהם הנושאים הרלוונטיים והמעניינים שברצונם לחקור. לא עוד שורה ארוכה של מקצועות ליבה מחייבים, עם מיכסת שעות שבועית לכל אחד, אלא תחומים כלליים שנפרשים לאורך השנים, שיש לעסוק בהם: שפות, ידע עולם, ידע עם, מדעים, חשבון והרבה תשומת לב לכישורים הנדרשים לבוגר של תקופתנו, מה שאנחנו מכנים "ערכים".

     

    ציטוט עכשווי של בכירה במשרד החינוך – "צריך תעודה סטנדרטית לכולם, זה הבסיס שכל בוגר חייב לעשות. יש מקצועות חובה ויחידות חובה (לבגרות). זה המינימום הנדרש מבחינתנו, וזה לא עומד להשתנות" – מבהיר לנו כמה דרך יש עוד לעשות עד שניישר קו בין החינוך הישראלי לבין  המציאות הפוסט-מודרנית. יש תחום אחד בלבד שבו כן צריך להמשיך לקיים בחינות בגרות ארציות מחייבות: השפות, עברית ואנגלית (וערבית לערבים). אלו הם "כלי העבודה" ו"כלי החשיבה" שבלעדיהם אין אפשרות להתקדם לשום מקום, ואותם צריך לתגבר, אבל זה בלבד. תעודת הבוגר של ה"גל" החדש בחינוך תכיל מעט התייחסות לידע מונחל, והרבה לערכים וכישורים שאיתם יוצא התלמיד מבית-הספר.

     

    משרד החינוך הרים עכשיו "דגל" חדש – "הכנת התלמיד למאה ה-21" – אלא שהוא אינו מלווה את השקעת המיליארדים הצפויה ברציונאל ברור של תמונת החינוך העתידית. הוא מקווה שהתשתיות הטכנולוגיות יעצבו כבר איכשהו פדגוגיה מתאימה, אבל זה לא הולך כך. אז בינתיים ניקח לעצמנו עוד אוויר, נמשיך להתגרד בחרס, והשינוי לבסוף בוא-יבוא.

    דרג את התוכן:

      תגובות (5)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        26/1/11 21:12:

       

       

      נחוצים לנו פחות אחידות -- פחות הומוגניות -- והרבה יותר גיוון בבתי הספר שלנו. 

       

      בעל טור בעיתון ביכה לאחרונה את חוסר הידע המדעי אשר קיים אצל המבוגר הישראלי הממוצע, חוסר ידע שבא כנראה כתוצאה מהמצב הירוד באופן תהומי של החינוך במדינה. כפי שקורה לעיתים קרובות, הטור נחתם ברמיזה שהפינים יכלו ללמד אותנו דבר או שניים כיצד לתקן את המצב.

       

      אינני חושב שאני היחידי שכבר התעייף מלשמוע כמה שעלינו ללמוד מהפינים בתחום החינוך. ראשית, מעולם לא ראיתי מחקר רציני משווה את הידע האמתי של המבוגר הפיני הממוצע עם זה של המבוגר הישראלי הממוצע. אין לי מושג מה מחקר כזה היה מגלה, כפי שאיש איננו יודע זאת; עובדה זו, לעצמה, היתה צריכה להביא את האנשים לחשוב, בטרם הם מפצירים בנו לגרום לבתי הספר שלנו להדמות לבתי הספר הפינים. שנית, השוואות כאלו תמיד משמיטות את הנקודה העיקרית: לאמור, שלחינוך הפיני יש מטרות מאד שונות ממטרותיו של החינוך הישראלי. המבוגר הפיני האידאלי, כפי שנתפס על ידי חברתם, דומה במעט לאידיאל של המבוגר הישראלי, כפי שמתארים אותו לעצמם רוב האנשים פה. בטרם  נעתיק את בתי הספר של מישהו אחר, מוטב שנהיה לגמרי בטוחים שאנחנו רוצים להעתיק את התרבות שלהם בכללותה, ואני מאד מסופק אם לרוב הישראלים היה נוח לחיות כפי שהפינים חיים. לבסוף, ראוי לציין שבפינלנד עצמה נמתחת ביקורת גוברת והולכת על בתי הספר שלהם, ומספר גובר והולך של מחנכים פינים משקיע זמן ומאמץ רבים ללמוד את בתי הספר האמריקאיים ולנסות לעצב את בתי הספר הפינים על פי הדגם של בתי ספריהם!

       

      אולם הטיעון העיקרי שלי נוגע עמוק יותר. מדוע שמישהו יחשוב כי חשוב למבוגר הישראלי הממוצע לדעת כיצד פועלים מכשירים חשמליים? היכן מסתיימת צורה זו של נכונות למלא רצון אחרים? האם מבוגר חייב להיות בקיא בכלכלה ובכספים, כדי שכל אחד יתמצא בתיאורית הכספים (התאוריה המונטרית), מימון החוב, בנקאות וכספים, יצירת הון פרטי וציבורי, וכד'? האם על כל אחד ואחד מאיתנו להבין את התאוריה של מוליכי העל, אלקטרוניקה, בנייה ותחזוקת מחשבים? האם זה חשוב לכל מבוגר להיות מומחה בכימיה אורגנית, בביוכימיה, בכימיה הפיזיקלית של החומרים הרדיואקטיביים,  בתיאורית הפטרוכימיה? האם על כולנו להיות מסוגלים למצוא את דרכנו במבוך של נושאי המזרח התיכון, הפוליטיקה של האזור הבאלטי, של הלאומנויות האירואסיטיות, של תולדות השבטים האפריקניים? כל אחד מהנושאים האלה, ובפירוש  מאות נושאים נוספים, משחקים תפקיד מפתח בהתפתחותה של החברה המודרנית, במדינתנו ובכל העולם כולו. לדרוש מכל אדם שיהיה בעל ידע, ואפילו התחלתי, בכל הנושאים כולם, פירושו לגבור על היכולת האינטלקטואלית של אחד כמו אריסטוטלס, או אחד כמו ניוטון, או כל אחד מ"אנשי (או נשות) הרנאסנס" הדגולים הידועים.

       

      אנשים אשר מסנגרים על ההנחה, על התיזה, כי בחברה כמו שלנו, חברה דמוקרטית, על כל אדם מבוגר להיות בעל ידע המתאים לביצוע העבודה, במגוון רחב של נושאים, אינם מבינים כיצד תרבות דמוקרטית מודרנית ונעלה פועלת. במרכז הכל נמצאת מערכת אחסון המידע שלנו, מציאת והבאת המידע, והפצתו, אשר מאפשרת לנו לצבור כמות עצומה -- למעשה אין סופית -- של ידע, של חשיבה יצירתית, ושל נסיון אנושי, ולהשתמש בה באופן יעיל. הגורם הראשון שהוא מפתח בתהליך זה הוא תוצר העבודה של כל יחיד בתרבות, כאשר הוא או היא עמלים בגן הקסום והמיוחד של הנפש. כל אחד מאיתנו, ללא יוצא מן הכלל, יכול לתרום את התרומה היחודית שלו להתפתחות המדינה והתרבות האנושית. מה שמערכות המידע המודרניות עושות, הוא לאפשר לנו להתמחות ולהיות יצירתיים בשטח ההתעניינות המסויים שלנו, ועדיין להיות מסוגלים לפנות אל כל הידע האנושי כאשר הוא נחוץ לנו. התרבות מתקדמת על ידי צבירת כמויות מדהימות של יצירות יחידניות ומקוריות,  שהן זמינות לכל בחברה המסויים שלנו, עדיין להיות מסוגלים לפנות אל כל הידע האנושי כאשר הוא נחוץ לנו. התרבות מתקדמת על ידי צבירת כמויות מדהימות של יצירות יחידניות ומקוריות, שהן זמינות לכל בחברה באמצעותה של רשת התקשורת. למעשה, ככל שכל אחד מאיתנו כפרט ישקיע יותר אנרגיה בפיתוחם של כשרונותיו היחודיים, כך גדולים יותר הסיכויים שהמדינה והעולם ייצאו נשכרים מהאנרגיה היצירתית שלנו. הדבר האחרון בעולם שאנחנו רוצים לעשותו הוא לעמוד בדרכה של ההתמחות היחידנית, או להגביל את היצירתיות האישית על ידי העמדתה בפני איזשהו תהליך כללי ואחיד של הומוגניזציה.

       

      לכל אדם, לרבות ילד, אשר אי-פעם הכרתי, יש שטח התעניינות יחודי לו, משהו שהוא או היא באמת טובים בו. זה הניצוץ המיוחד הזה אשר קיים אצל כל בן אדם העושה אותו למעניין, ומביא אותנו לרצות לחפש את חוכמתו ועצתו. אינני רוצה לחיות בחברה בה אנשים יותר דומים זה לזה מאשר שונים זה מזה, בה המבוגרים הורסים את השנים הראשונות של חיי ילדיהם בנסיונם -- שהוא תמיד בלתי מוצלח, אפילו בפינלנד או ביפן!! -- לתחוב כמות בסיסית גדולה של ידע משותף לתוך כל אחד ואחד מהם, ויוצרים מבוגרים צייתנים, נוחים ואחידים, שכולם מסוגלים, למשל, לדעת כיצד פועלים מכשירים חשמליים. הקיפו אותי בבקשה, במקום זאת, באמנים גדולים, בלי להתחשב באם הם יודעים להפעיל מחרטה או לאו; במכונאים בעלי כושר המצאתי, ללא כל קשר אם הם יודעים כימיה; במדענים מבריקים, אפילו באלה שאינם קוראים שירה; בחוואים יצרניים, ללא כל קשר אם הם מתמטיקאים באם לאו. הבה ונציב לעצמנו כמטרה להפיק אומה של יזמים יוצאי דופן של המוח ושל הנפש, הניתנים למדידה לא על ידי איזשהו מבחן סטנדרטי של ידע אחיד, אלא על ידי הדרגה שבה כל אחד מאיתנו מסוגל לתרום תרומה מקורית קטנה כלשהי לקידום המדינה והתרבות האנושית.

       


        11/7/10 16:02:

      מערכת החינוך רקובה מפגרת ואבודה.

      כל אחד מצביע על בעיה אחרת במערכת, אבל הענין הוא שהכל הרוס.

      צריך לסגור הכל ולהחליט איך בונים אותה.

      עד אז זה כל אחד לנפשו.

      ילדים שהבית מבין ומאפשר להתפתח - ישרדו וישגשגו.

      גם היום הכל למעשה תלוי בבית ולא במערכת.הוספת תגובה

        10/7/10 18:36:

      עברית, (ערבית לערבים), לשון, אנגלית ומתמטיקה לפי רמות

      עם תחנות ירידה בדרך.

       

      בינתיים אפשר לעשות יותר מאשר להתגרד בחרס

      השינוי לא יתרחש מעצמו


       

       

        10/7/10 09:16:
      להתגרד בחרס - ביטוי שלקוח מספר איוב.
        9/7/10 23:03:
      להתגרד בחרס?
      הנה, למדתי ביטוי חדש.
      והשינוי בוא יבוא.
      חבל שמשתמשי המערכת סובלים בינתיים, אבל מישהו הרי צריך לשלם..

      ארכיון

      פרופיל

      חינוך אחר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין