כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    Velvet Underground

    במעמקי הביצה, הברנז'ה ותעשיית התקשורת. כל מה שצריך לדעת על המנגנונים שמפעילים את גלגלי הדפוס וקורי הרשת

    ארכיון

    0

    צמרת הביצה

    43 תגובות   יום רביעי, 10/10/07, 08:29
     

    מי מתחתן היום? ורד שרון ריבלין, כתבת השיווק והפרסום של גלובס וחיים רמון, שר המשפטים לשעבר. סיבה למעריב (העיתון היחיד שכותב על כך) לצאת בכתבת פרופיל (אריק וייס)? בהחלט. מזכירה שבמשך כל ימי המשפט ואף לאחריו, לא נכתבה מילה כמעט על אודות העיתונאית/בת הזוג, והיא מצדה, לא אמרה מילה לאף אחד מגופי התקשורת. מאותרגת היא, כך אמרתי וכתבתי לאורך הדרך.
    מודה שהופתעתי לקרוא שהייתה מתקשרת לכתבים בעיתון שלה כדי להביע את מורת רוחה מסיקור הפרשה, ועוד יותר הופתעתי מכך שחגי גולן, עורך גלובס, מאשר את הדברים.

    הכי אהבתי את המשפט האוקסימורוני הבא: "דרך ארוכה עשתה ריבלין (40, באחורי היא בת 41) עד שהגיעה לצמרת ביצת העיתונות המקומית"

    צמרת הביצה?
    אבל, אם בגיל 24 (ככתוב), ערכה את מגזין עולם האופנה, הרי שהייתה זו דרך סוגה בשושנים, לא?

    בין השבחים שחולק לה גולן: היא מצליחה להוציא ממרואיינים דברים שכלל לא התכוונו לומר ולחשוף. כזכור, ש"ר היא זו שראיינה את דנקנר לפירמה של גלובס באביב האחרון, אותו ראיון מפורסם בו אמר שאין לו חלק בנפילת מעריב.
    התלונות נגד שרון ריבלין העולות מהכתבה הן דיוואיותה - עד שהיא לא מגיעה למסיבות עיתונאים (באיחור ניכר) לא מתחילים אותן והעובדה שהיא מחוברת יותר מדי לתחומי הסיקור שלה והפכה "חלק מהמילייה החברתי עליו היא כותבת" (ג'ודי נמ"ש, מושיק תאומים, אירינה שלמור ומנכ"ל תנובה אריק רייכמן שגם אחראי לשידוך).

    ובהמשך אומר על כך בעל משרד פרסום גדול: "רוב העיתונאים הישראלים מתחככים באנשיי הסיקור שלהם".

    האמירות האלו מעיקות עלי בכל פעם מחדש, אף שכבר נכתב על כך בעבר לא פעם: על כתבים מדיניים ההופכים לחברים של המרואיינים והמקורות שלהם, ועל מיני תאונות עבודה שמתרחשות במשך השנים.
    כך שעל פניו אין שום חידוש בידידויות של ש"ר, כי "כך עושים כולן". אבל האם זו הצדקה לכך?

    כשלעצמי אני יכולה להעיד שתאונות העבודה שלי היו תמיד בכיוון ההפוך (ר"ל ניתוק של קשרים מכל הסוגים).


    מודעת המשיח מיום שישי, חוזרת גם היום במעריב. מדהים, לא?
    (תת כותרת: המוסף לשבת, כולל סריקות).


    צרות בכותרות

    "בת 60 פוקחת עין וזורקת בעלה" (על סדנה למתגרשות מעל גיל 50).

    למה זורקת? בשביל מה האלימות הזו? המילה פרידה לא מספיק קשה?

     

    "גרמניה עשויה לשחרר בקרוב מהכלא את קאזם דאראבי, לשעבר ראש החיזבאללה בגרמניה ומי שככל הנראה מחזיק במידע חשוב ביותר אודות רון ארד" (מעריב, 2).

    המילה המתאימה ביותר היא עלולה לשחרר. שהרי לעשויה יש משמעות חיובית ולעלולה - שלילית.


    פני אחד
    בועז כהן חזר, כמובטח, לידיעות, וכותב על האלבום החדש של רדיוהד המחכה להורדה באינטרנט תמורת פני אחד והלאה, כמה שתרצו. והביקורת.


    שבותותי וקוטותי

    תוצאות הלוואי של השביתה הגדולה היא ששוב נרגיש ברחוב כמו ביולי אוגוסט.

    הכי אהבתי את העדכונים על התגייסות הממסד לטיפול בילדים השובתים. לצד המתנ"סים והטלוויזיה החינוכית "מרכזי קניות וקניונים מ תכוונים להקים הפנינג ותוכניות פעילות" (מעריב)

    כן, גם הילדים לא יהיו בבית הספר, וגם ירוקנו את כיסי הוריהם, שהשביתה הזו ודאי עוד תלבין את ראשיהם.

    במעריב יצאו חצי מיליון תלמידים לחופתה (חופשה+שביתה), אבל בידיעות 600 אלף. מה זה 100 אלף בינינו.


    בלוגלנד
    חשבו על זה: האמצעי בו משווקת טיב טעם את גרסתה לאירועי החתולים הוא הבלוג שלה: בעיתונים, בטלוויזיה, באינטרנט. אפשר לומר שכל אדם במדינה שלא נחשף עד היום למילה, כבר לא יכול להימלט ממנה. הבלוגוספירה לא יכלה לזכות ליחסי ציבור טובים יותר. אז מי אמר הבלוגים מתו, יחי הרשתות החברתיות?

     

    סיפור חינוכי על בלוג שהורד מהאוויר על ידי ספקית האינטרנט הבריטית שלו.

    (מחכה שיעלה בקפטן או המארקר).

     

    יובל דרור מרצה על הבלוג שלו.
    מהנה.


    לחם עבודה דירה

    גדי להב יהיה סמנכ"ל תוכן האינטרנט של קבוצת הארץ.

    גדי, כך המיתולוגיה, הוא זה שסיפר לרולניק על velvet בימיה הראשונים.

     

    סקופ מבקש תעודות עיתונאי לכתביו.

     

    רנט קונטרול תל אביב קוראת לכל השוכרים בהווה ובעתיד לחבור אליה.
    חפשו אותם פה:
    "לכל מי שחבר בfacebook - הקבוצה נקראת Rent Control וכמו כן קיימת קבוצה גדולה המטפלת באותו נושא הנקראת   Stop insane rent prices in Tel-aviv. שלחו אלינו בקשת הצטרפות".


    השיר של עמיר (ריקי במשמרת אחרונה)
    ב-1995 הוציא הצמד "Evrything but the girl" (שם מצוין, אבל היה לי חבר שטען שמי שרואה איך טרייסי טורן נראית מבין למה) - את השיר הקלאסי הזה, Missing. מאז זכה לאלפי רמיקסים מכל דיג'יי ליגה ז'. מתבגרי ניינטיז לא שוכחים אותו, וגם אלו שפותחים את האוזניים עכשיו זכאים לטעימה, בעיקר כשהווידיאו עם הנוכחות השברירית של טורן בהחלט מדגדג.


    VTV
    רינה שתיל, תחקירנית טלוויזיה והבימאית עמליה מרגולין עמלות על איתור שביעיסטים
    ושמיניסטים לסדרה דוקומנטארית על חוויית הנעורים בישראל שנת 2007 על "הדור שנולד עם עכבר ביד", שם זמני. וכה כותבת שתיל: "שביעיסטים אלו, שנולדו לשנת 91'  גדלו בעולם של מסכים זוהרים ומסרים מהירים, אינטרנט ומיילים ו-SMS,  ופיתחו שפה משלהם וספירה אליה מתקשים המבוגרים לחדור. איזו חוויות נעורים מייצר עולם הרשת? דרך כך, נעסוק בכל אותן סוגיות המטרידות אותנו המבוגרים אצל בני הנוער: יחסם למדינה וצבא, יחסם לאלימות, כסף, תהילה, אהבה, זוגיות וכו', הערכים שלהם וסדר העדיפויות שלהם. הסדרה, בת שישה פרקים, מיועדת לשידור בערוץ 2 (קשת) במהלך שנת 2008. את הסדרה ינחה אירי ריקין. אני פונה אליכם בבקשה לעזרה באיתור בני ובנות נוער המתאימים לסדרה".
    rina-sh@zahav.net.il


    לפני פיזור
    מה הכי מפחיד פילים (מעריב אחורי)? זמזום הדבורים.
    מתוך Current Biology

    vlvtunderground@gmail.com

    דרג את התוכן:

      תגובות (43)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        13/10/07 08:25:
      שבתי לכאן כדי להביע את הדחייה שחשתי מהאייטם הקטן בחדשות שישי על החתונה: אקזמפלר לכל הצדדים הרעים של המשולש עיתונות-הון-שלטון.
        13/10/07 01:29:

       

      צטט: velvet 2007-10-10 21:38:14

       

      צטט: היריב 2007-10-10 11:04:31

      אמש צץ לי פוסט בראש ועדיין לא שחררתי אותו משם: מה אם טיב טעם היו פותחים אתר ולא בלוג? האם הם היו זוכים לכיסוי כזה בתקשורת?
      אין לי תשובות, יש לי רק שאלות נוספות מהסוג הזה.

      אוי אוי אוי. עוד מישהו מתרשל. יש להם אתר, והוא לונקק פה. לאתר ולבלוג יש צרכים אחרים. לא שאני לא חושבת שאפשר היה להטמיע את הבלוג באתר, אבל איש לא שאל לדעתי.

      יש לנו קצר? אני מדבר על הבלוג למאבק בכלבוטק, לא על האתר של טיב טעם שמאחסן את הבלוג. למיטב הבנתי, טיב טעם יצאו לתקשורת עם הבלוג, לא עם האתר.

       

      בכל מקרה, בסוף כן יצא לי מזה פוסט.

        11/10/07 00:48:
      צמרת הביצה מזכירה לי עוד ביטוי אהוב: שיא השפל.
        10/10/07 23:28:
      גע"ס את צודקת, באמת בלבלתי
        10/10/07 22:25:

       

      צטט: velvet 2007-10-10 22:17:54

       

      צטט: tuvi-po 2007-10-10 21:54:43

       

      צטט: velvet 2007-10-10 21:36:22

       

      צטט: tuvi-po 2007-10-10 10:41:03


      ... מרביתם נהנים מההתחכחות עם מושאי הסיקור שלהם, לא מוותרים על שום הזמנה לבילוי נוצץ באירועים של ברוני התקושרת, הפרסום, יחסי הציבור, ראשי ובעלי הבנקים, המו"לים, הפוליטיקאים, המיליונרים והמיליארדרים, הסלבס ומי שתרצו.   

      באסה, מה שאתה אומר.
      באסה, בטח באסה, אבל מציאות.
      רוצה להגיד שאת לא מכירה אותה? את המציאות הזאת?

      אני חייבת להודות שהתמזל מזלי לעבוד (לרוב) עם אנשים שהיו להם סטנדרטים אחרים.

       

      אשרך, אני שמח בשבילך. וזה לא שהייתי חבר של המתברגים למיניהם (עוד סיבה, אחת מרבות שאני רחוק משם עכשיו). אבל ראיתי אותם. את כולם. זה היה שקוף לגמרי. כשאתה רכז כתבים במשך 5-4 שנים, וראש דסק, ויושב מדי בוקר בישיבות מערכת - אתה רואה הכל

        10/10/07 22:17:

       

      צטט: tuvi-po 2007-10-10 21:54:43

       

      צטט: velvet 2007-10-10 21:36:22

       

      צטט: tuvi-po 2007-10-10 10:41:03


      ... מרביתם נהנים מההתחכחות עם מושאי הסיקור שלהם, לא מוותרים על שום הזמנה לבילוי נוצץ באירועים של ברוני התקושרת, הפרסום, יחסי הציבור, ראשי ובעלי הבנקים, המו"לים, הפוליטיקאים, המיליונרים והמיליארדרים, הסלבס ומי שתרצו.   

      באסה, מה שאתה אומר.
      באסה, בטח באסה, אבל מציאות.
      רוצה להגיד שאת לא מכירה אותה? את המציאות הזאת?

      אני חייבת להודות שהתמזל מזלי לעבוד (לרוב) עם אנשים שהיו להם סטנדרטים אחרים.

        10/10/07 21:54:

       

      צטט: velvet 2007-10-10 21:36:22

       

      צטט: tuvi-po 2007-10-10 10:41:03


      ... מרביתם נהנים מההתחכחות עם מושאי הסיקור שלהם, לא מוותרים על שום הזמנה לבילוי נוצץ באירועים של ברוני התקושרת, הפרסום, יחסי הציבור, ראשי ובעלי הבנקים, המו"לים, הפוליטיקאים, המיליונרים והמיליארדרים, הסלבס ומי שתרצו.   

      באסה, מה שאתה אומר.


      באסה, בטח באסה, אבל מציאות.
      רוצה להגיד שאת לא מכירה אותה? את המציאות הזאת?

        10/10/07 21:44:

       

      צטט: צפוןגולי 2007-10-10 18:30:06

      אז אם ג'ודי (ששידכה) היא  נ"מש, אז ריבלין היא וישר?

      ויש"ר, כן :)

        10/10/07 21:43:

       

      צטט: תוכי ושמו מוקי 2007-10-10 17:40:42

      סליחה שניה, אז מהיום היא "ורד שרון ריבלין רמון"?

      כן, מה רע? כל השמות נגמרים בנון פראית.

        10/10/07 21:42:

       

      צטט: velvet 2007-10-10 21:25:22

       

      צטט: חנה בית הלחמי 2007-10-10 09:38:14

      מעניין אותי לדעת מה יוצר דינמיקה כזו, של אישה בעלת יכולות ומיצוב טוב, שיוצאת למאבק אישי לוהט למען עבריין מין נלוז, בוגדני וחסר תפיסת גבולות. אולי זה קרוב יותר למה שמפעיל כל מיני נערות שמתאהבות באסירים שלא פגשו מעולם, יוצאות למדיה עם אהבתם הטהורה ומתחתנות איתם? אם לא, מה זה?

      את מעוותת את העובדות. הם היו זוג. המקרה קרה כשהם היו ביחד. ועל אף הציניות שלי וחוסר האמון שלי במערכות שכאלו, אז כן, יש אהבה ומחויבות וזוגיות, ובכל אלו אין שום סיבה להאשים את ש"ר. התנהגותה, כלומר התמיכה והעמידה לצד בן זוגה מובנת לגמרי. אני מדברת על המישור האישי כמובן.

      הוא שאמרתי, גם לגילה היתה אהבה ומחוייבות זוגית. "האישי הוא הפוליטי" אינו סיסמא שדופה - תבנית שחוזרת על עצמה בהרבה מקרים פרטיים היא תופעה חברתית. התנהגותה מובנת אבל תסלחי לי שקשה לי לתת לה לגיטימציה במיוחד כשהיא באה מאשה מודעת. אגב - הנזק הסמוי שדווקא אישה כזו מחוללת, במסר שעובר ממנה לנשים אחרות, גדול מזה של הגילות והמתאהבות ברוצחים אסירי עולם ובמושאי-הושעה אחרים. הבחירה של נשים להעצים את מי שמזיק להן לא יוצאת נשכרת מנשים מועצמות שנופלות לאותו דפוס.

      קיים תמיד הסיכוי שיש שם אינטרסים אחרים ונוספים, אולם אני אישית רואה את הבחירה בהם כליקוי מאורות.

        10/10/07 21:42:

       

      צטט: צפוןגולי 2007-10-10 14:49:44

       ועכשיו גנבו לי את LOVEמכר ,הלמו היה תובע אותם?

      V,2 לא ראית בידיעות (דעות סבר פלוצקר):   "יהודי, באסלקה כבר היית" (את לא מגיהה לשם?)

      מי גנב לך את לאב מכר? תגיד לי אני אפוצץ אותו.
      וכן, אני לא מגיהה לשם. יש ימים עם מסלולים מקוצרים.

        10/10/07 21:40:

       

      צטט: תומר לוי 2007-10-10 14:13:56

      מה יש להם שם במוזסיה? תמיד עם החזקים, תמיד בעד השלטון. אולמרט הבטיח להם סקופ בתמורה לסיקור שמטרתו לפורר את מאמצי השביתות?

      אני לא חושבת.

        10/10/07 21:39:

       

      צטט: פינצטה 2007-10-10 11:30:49

       

      אפילו אני, שיודעת את כל זה והרבה יותר מזה, אכלתי אותה בגדול כשרכשתי פעם מוצר מסויים שעיתונאית (אם אפשר לקרוא לה ככה) מסוימת פצחה עליו בשירי הלל מופלאים. רק אחרי שהשקעתי את הכסף בגרוטאה, נזכרתי במעללי הממליצה.

      זה היה מאוחר מדי. .

      צוחק 

      אמרתי לך להתייעץ רק איתי.

        10/10/07 21:38:

       

      צטט: היריב 2007-10-10 11:04:31

      אמש צץ לי פוסט בראש ועדיין לא שחררתי אותו משם: מה אם טיב טעם היו פותחים אתר ולא בלוג? האם הם היו זוכים לכיסוי כזה בתקשורת?
      אין לי תשובות, יש לי רק שאלות נוספות מהסוג הזה.

      אוי אוי אוי. עוד מישהו מתרשל. יש להם אתר, והוא לונקק פה. לאתר ולבלוג יש צרכים אחרים. לא שאני לא חושבת שאפשר היה להטמיע את הבלוג באתר, אבל איש לא שאל לדעתי.

        10/10/07 21:36:

       

      צטט: tuvi-po 2007-10-10 10:41:03


      ממרום יותר מ- 25 שנים של עיסוק אינטיסיבי בעיתונות, בכל המדורים ובכל הרמות, המציאות שאני מכיר היא פשוטה וחד-משמעית: רוב העיתונאים המסקרים הם פוליטיקאים מסוג מסוים בפני עצמם. אם הם לא היו כותבים בעיתון, מן הסתם היו רצים לכנסת, ורבים כבר ביצעו את המעבר בפועל (ע"ע השמות הידועים, בכל התחומים). מרביתם נהנים מההתחכחות עם מושאי הסיקור שלהם, לא מוותרים על שום הזמנה לבילוי נוצץ באירועים של ברוני התקושרת, הפרסום, יחסי הציבור, ראשי ובעלי הבנקים, המו"לים, הפוליטיקאים, המיליונרים והמיליארדרים, הסלבס ומי שתרצו.   

      באסה, מה שאתה אומר.
        10/10/07 21:33:

       

      צטט: גע"ס 2007-10-10 10:37:10

       

      Quote: יאיר רוה 2007-10-10 10:02:53

      איפה גע"ס כשצריך אותה?

      הנה אני. ומה שאמרת, וגם אחדד ש"בת שישים פוקחת עין ונפרדת מבעלה" לא מתיישב טוב עם הלחן.

       


      עייני בתשובתי ליאיר. הלחן? הלחן? אני רוצה לראות אותך מתגרשת בגיל שישים. נראה אותך מתחרזת עם משהו.


      חוץ מזה אני שילמתי 5 פאונד על האלבום של רדיוהד, ואני מזמינה את כולם להתוודות על כמה הם שילמו. פה או בבלוג שלי.

      כבוד.

        10/10/07 21:30:

       

      צטט: יאיר רוה 2007-10-10 10:02:53

      איפה גע"ס כשצריך אותה?

      "בת שישים פוקחת עין וזורקת בעלה" היא פראפרזה מחורזת לשיר של דידי מנוסי "בת שישים פוקחת עין ונועלת נעלה". לא ההברקה הכי גדולה בתבל, אבל באופן יחסי למצב הכותרות בארץ לא צרה צרורה.

      אני רוצה לצאת שוב נגד המילה "זורקת". כן, אני מבינה את הפראפרזה, אבל אני לא אוהבת את השימוש בפועל זורק/ת בהקשר לבני אדם. גם כך אנוש כחציר ימיו, אז עוד להוסיף ולהחפיץ אותנו (גברים ונשים כאחד, אין אפליה)?
      עכשיו, ברצוני להזכיר שהכתבה האמורה הייתה כתבה כאובה ומתייסרת, ולא איזו דאחקה סלוגנית. אשר על כן, ועם כל הכבוד לגע"ס, לך ולדידי מנוסי, אני לא מסכימה איתך.
        10/10/07 21:27:

       

      צטט: עיתוניש 2007-10-10 09:48:54

      לפני כמה חודשים, ישבנו בבית קפה (אכן קשים חיי עמל) ובתור בדיחה הרצנו תסריטים לסיפור הזוכה בתחרות הסיפור הקצר של "הארץ", שמאז שציפר בשטח נוטפת אהבת ספרות ותרבות כמו (גורי עורכים, אנא מלאו כאן דוגמא מצחיקה. לא פחות משתי שורות). אחת האופציות שהעלינו: סיפור שיש בו הומו, נאצים, שואה ושמאל. לא ידענו את נפשנו כשבדיחה בדיוק כזאת קטפה את המקום הראשון...
      אתם משו, אתם. בבאר שבע יש קפה?
        10/10/07 21:25:

       

      צטט: חנה בית הלחמי 2007-10-10 09:38:14

      מעניין אותי לדעת מה יוצר דינמיקה כזו, של אישה בעלת יכולות ומיצוב טוב, שיוצאת למאבק אישי לוהט למען עבריין מין נלוז, בוגדני וחסר תפיסת גבולות. אולי זה קרוב יותר למה שמפעיל כל מיני נערות שמתאהבות באסירים שלא פגשו מעולם, יוצאות למדיה עם אהבתם הטהורה ומתחתנות איתם? אם לא, מה זה?

      את מעוותת את העובדות. הם היו זוג. המקרה קרה כשהם היו ביחד. ועל אף הציניות שלי וחוסר האמון שלי במערכות שכאלו, אז כן, יש אהבה ומחויבות וזוגיות, ובכל אלו אין שום סיבה להאשים את ש"ר. התנהגותה, כלומר התמיכה והעמידה לצד בן זוגה מובנת לגמרי. אני מדברת על המישור האישי כמובן.

        10/10/07 21:21:

       

      צטט: mdeutsch 2007-10-10 09:25:48

      אתיקה עיתונאית? עולם שאינו קיים כמעט. זכורים לי עיתונאים בכירים (ברמה של עורכים בכלי תקשורת מובילים) המתקשרים למשרדי יחסי ציבור בתלונות רמות על כך שלא קיבלו משהו בחינם, דורשים טיפול מיוחד או הדחה של מישהו שלא טיפל בהם יפה בגוף המסוקר על ידם.

      כן, גם אני שמעתי על זה, אבל לא ראיתי את זה קורה בפועל.

        10/10/07 21:20:

       

      צטט: עיתוניש 2007-10-10 09:12:23

      לגבי טיב טעם, לא רוצה לחרב שמחות, אבל אין כאן שום נצחון של הבלוגספירה או בכלל האינטרנט. הכסף האמיתי, הון ממש, מונח בעתונות. ולא סתם לא מסתפקים בבלוג החינמי. טיב טעם רוכשת מודעות ענק כבר כמה ימים, והיא הייתה מתה שמישהו יראיין את המנהל וייתן לו במה בעיתון. או בחדשות. האינטרנט הוא ברירת מחדל לחוסר שיתוף הפעולה איתם. למה? כי בעיתנות ובטלוויזיה הקהל שבוי. אם הייתה כתבה על "טיב טעם" היום בעיתון הייתי מסתקרן וקורא, אבל אין לי שום כוונה להיכנס לאתר.
      מזלך שתיקנת את עצמך בהמשך, אחרת הייתי עורפת את ראשך האפור ומגיעה לבאר שבע להרביץ לך.
      לא, הם לא מתים להתראיין, כי אז הם לא שולטים על התוצאה. בבלוג איש לא יכול להסות אותם.
        10/10/07 21:17:

       

      צטט: efitr 2007-10-10 08:42:55

         אתיקה עיתונאית, אם אף אחד עוד לא סיפר לך, היא פאסה.

      אני מקווה שלא, ושיש עוד איים של אתיקה.

        10/10/07 21:08:

       

      Quote: אסקלנטה 2007-10-10 19:44:27

       

      והעניין של הנערות שמתאהבות באסירים, חנה, זו כבר ממש

      הגזמה פראית. נכון, יש תופעה כזו שמאפיינת נשים שהוחזקו בשבי

      והתאהבו בשוביהן (ע"ע פטי הרסט), אבל לחבר את זה לרמון

      זה פשוט לא לעניין

      אתה מבלבל פה בין שני דברים שונים. מה שהיה לפטי הרסט זו תסמונת שטוקהולם. התאהבות נשים באסירים היא עניין אחר, אבל ורד שרון ריבלין התאהבה או וואטאבר ברמון עוד כשהוא היה חרמן נורמטיבי. למה שאישה חזקה כמו תישאר איתו אחרי זה אני לא מבינה, אבל זאת כבר לגמרי בעיה שלה.

        10/10/07 19:44:

      פינצטה פינצטה, אני אתך. גם לי נראה שחנה הולכת רחוק מדי

      רמון הוא לא עבריין מין, בכל זאת צריך להבדיל בין עברייני מין של ממש

      כמו האזרח ק' למשל, ובין התנהגות נלוזה וחרמנית הראיה לגינוי, אך במסגרת

      של התנהגות נלוזה וחרמנית

       

      והעניין של הנערות שמתאהבות באסירים, חנה, זו כבר ממש

      הגזמה פראית. נכון, יש תופעה כזו שמאפיינת נשים שהוחזקו בשבי

      והתאהבו בשוביהן (ע"ע פטי הרסט), אבל לחבר את זה לרמון

      זה פשוט לא לעניין

        10/10/07 18:30:
      אז אם גודי(ששידחה) היא   נ"מש, אז ריבלין היא וישר?
        10/10/07 17:40:
      סליחה שניה, אז מהיום היא "ורד שרון ריבלין רמון"?
        10/10/07 15:06:
      "בת 60 פוקחת עין ..".(זהו עין אחת ?השניה כבר לא?) מעניין, גם הן מעדיפות לקחת צעירות מתאילנד או מקניה? (מאיזה עיתון זה?)
        10/10/07 14:49:

      V,1

       זה מזכיר לי (חיים רמון) שקראתי לפרשה מיץ פה-רמון וגנבו לי את זה, ועכשיו גנבו לי את LOVEמכר ,הלמו היה תובע אותם?

      V,2 לא ראית בידיעות (דעות סבר פלוצקר):   "יהודי, באסלקה כבר היית" (את לא מגיהה לשם?)

        10/10/07 14:13:
      ידיעות אחרונות, דרך זרוע האינטרנט שלו (פשוט כי את העיתון עוד לא קראתי), שוב לוקח את הצד של הממשלה נגד השבותים. אחרי הסיקור החד צדדי והמבזה בזמן שביתת הסטודנטים, גם עכשיו Ynet בוחר לתת את הבמה למורים שנגד רן ארז, לאלו שמאמינים שהשביתה לא תביא הישגים. מה יש להם שם במוזסיה? תמיד עם החזקים, תמיד בעד השלטון. אולמרט הבטיח להם סקופ בתמורה לסיקור שמטרתו לפורר את מאמצי השביתות?
        10/10/07 12:43:

       

      צטט: פינצטה 2007-10-10 11:38:48

       

      הוא לא עבריין מין, סתם תרח חרמן עם תפיסת עולם חסרת גבולות של 'אני ואפסי'.

      מסתבר שהוא גם טרח חרמן וכו', וגם עבריין מין. מורשע, אגב.

      ולגבי האנלוגיה ההזויה שלך על נערות שמתאהבות באסירים, מאיפה הבאת אותה?

      ממש לא המקרה הזה. לא כל כך הזויה. הפסיכולוגיה הנשית במיטבה. להושיע ולהציל, בנאמנות עיוורת.

       

        10/10/07 11:39:

      ורד שרון ריבלין היא פאם פאטאל. לא פעם ראיתי אותה מראיינת כרישי הון ושלטון בבית הקפה הקרוב לביתי, מנכ"ל סלקום למשל. יש לה כריזמה והיא מעבירה משהו עם ניחוח של מלכת קרח דומיננטית, ואחת שיודעת לפצח,  אבל אולי זה בעיניים שלי.

       

      קשה לי להבין את הטעם שלה בגברים, אבל זה עניין אחר.

        10/10/07 11:38:

       

      צטט: חנה בית הלחמי 2007-10-10 09:38:14

      את דעתי על כל הנשים שסינגרו על רמון כבר אמרתי. את דעתי בעניין גילה קצב הצנעתי מתוך חמלה (היו עליה מתקפות אינספור, והאישה לא נראתה לי כמי שמסוגלת לעמוד על כבודה). דעתי על ריבלין גרועה משתיהן. המילה בוז תשקף אותה יפה. זה לא היה סוד, אגב, שהיא פעלה והפעילה, ביחד עם כמה מבכיריה העיתונות, את קו ההגנה על רמון במדיות השונות. מעניין אותי לדעת מה יוצר דינמיקה כזו, של אישה בעלת יכולות ומיצוב טוב, שיוצאת למאבק אישי לוהט למען עבריין מין נלוז, בוגדני וחסר תפיסת גבולות. אולי זה קרוב יותר למה שמפעיל כל מיני נערות שמתאהבות באסירים שלא פגשו מעולם, יוצאות למדיה עם אהבתם הטהורה ומתחתנות איתם? אם לא, מה זה?

       

       

      נו באמת. נסחפת. הוא לא עבריין מין, סתם תרח חרמן עם תפיסת עולם חסרת גבולות של 'אני ואפסי'.

      ולגבי האנלוגיה ההזויה שלך על נערות שמתאהבות באסירים, מאיפה הבאת אותה?

      ממש לא המקרה הזה.

        10/10/07 11:30:

       

      צטט: mdeutsch 2007-10-10 09:25:48

      אתיקה עיתונאית? עולם שאינו קיים כמעט. זכורים לי עיתונאים בכירים (ברמה של עורכים בכלי תקשורת מובילים) המתקשרים למשרדי יחסי ציבור בתלונות רמות על כך שלא קיבלו משהו בחינם, דורשים טיפול מיוחד או הדחה של מישהו שלא טיפל בהם יפה בגוף המסוקר על ידם.

       

       

      אפילו אני, שיודעת את כל זה והרבה יותר מזה, אכלתי אותה בגדול כשרכשתי פעם מוצר מסויים שעיתונאית (אם אפשר לקרוא לה ככה) מסוימת פצחה עליו בשירי הלל מופלאים. רק אחרי שהשקעתי את הכסף בגרוטאה, נזכרתי במעללי הממליצה.

      זה היה מאוחר מדי.

      אני נשארתי עם הזבל היקר, ואילו היא שקבלה אותו בחינם ועוד הרבה יותר שווים ממנו, חגגה לה כל הדרך למטוס בנסיעת צ'ופר קטנה מטעם היח"צנים.

      וכן, היא עדיין חוגגת, בביתה שנראה כמו מחסן.

      צוחק

        10/10/07 11:04:
      אמש צץ לי פוסט בראש ועדיין לא שחררתי אותו משם: מה אם טיב טעם היו פותחים אתר ולא בלוג? האם הם היו זוכים לכיסוי כזה בתקשורת?
      אין לי תשובות, יש לי רק שאלות נוספות מהסוג הזה.
        10/10/07 10:41:


      ממרום יותר מ- 25 שנים של עיסוק אינטיסיבי בעיתונות, בכל המדורים ובכל הרמות, המציאות שאני מכיר היא פשוטה וחד-משמעית: רוב העיתונאים המסקרים הם פוליטיקאים מסוג מסוים בפני עצמם. אם הם לא היו כותבים בעיתון, מן הסתם היו רצים לכנסת, ורבים כבר ביצעו את המעבר בפועל (ע"ע השמות הידועים, בכל התחומים). מרביתם נהנים מההתחכחות עם מושאי הסיקור שלהם, לא מוותרים על שום הזמנה לבילוי נוצץ באירועים של ברוני התקושרת, הפרסום, יחסי הציבור, ראשי ובעלי הבנקים, המו"לים, הפוליטיקאים, המיליונרים והמיליארדרים, הסלבס ומי שתרצו.   

      אבל יותר מזה: עיתונאים-מסקרים, כתבים מדיניים/פוליטיים/כלכליים בכירים - ככל שהם צוברים קילומטרז' עם נושאי ומושאי סיקורם - נהפכים לחלק בלתי נפרד מהם. חושבים כמוהם, מדברים מגרונם, נלחמים את מלחמותיהם, שותפים לאהבותיהם ושנאותיהם.

      ויוצא מכל זה: מי שלא מתחבר נכון - נפלט מהמערכת. אין לו סיכוי. אם אתה לא נהפך לחלק מהמערכת שאותה אתה מסקר - מוחקים אותך. ובהקשר הזה אין הבדל בין תחומי הסיקור:  כמו מכבי ת"א (כדורסל), כמו לשכת ראש הממשלה, כמו משרד האוצר, כמו תקשורת, כמו היי-טק, כמו תיירות ותעופה, כמו משפט ומשפטים. כולם התאחדו והיו לגוף אחד

        10/10/07 10:37:

       

      Quote: יאיר רוה 2007-10-10 10:02:53

      איפה גע"ס כשצריך אותה?

       

      "בת שישים פוקחת עין וזורקת בעלה" היא פראפרזה מחורזת לשיר של דידי מנוסי "בת שישים פוקחת עין ונועלת נעלה". לא ההברקה הכי גדולה בתבל, אבל באופן יחסי למצב הכותרות בארץ לא צרה צרורה.

       

      =======

      הנה אני. ומה שאמרת, וגם אחדד ש"בת שישים פוקחת עין ונפרדת מבעלה" לא מתיישב טוב עם הלחן.

       

      חוץ מזה אני שילמתי 5 פאונד על האלבום של רדיוהד, ואני מזמינה את כולם להתוודות על כמה הם שילמו. פה או בבלוג שלי.

      http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=3265&blogcode=7633400

        10/10/07 10:02:

      איפה גע"ס כשצריך אותה?

       

      "בת שישים פוקחת עין וזורקת בעלה" היא פראפרזה מחורזת לשיר של דידי מנוסי "בת שישים פוקחת עין ונועלת נעלה". לא ההברקה הכי גדולה בתבל, אבל באופן יחסי למצב הכותרות בארץ לא צרה צרורה.

       

      =======

       

      והאם שמתם לב ש"מטרו ישראל", מבית הקו-אופ/ג'רוזלם פוסט, הפך ל"ישראל פוסט"? זאת אחרי שבית המשפט אסר עליו את השימוש במותג "מטרו". חבל שבית המשפט לא אסר עליו להמשיך לצאת לאור עם פונטים וריווחים כה מכוערים.

       

        10/10/07 09:48:
      אה, בעצם בכלל לא אמרת שהבלוגים ניצחו את הפרינט. מזל שאני עתונאי. לא נותן לעובדות לבלבל אותי. נה לך ולווט! את טועה! תגידו, מתי מעיפים את בני ציפר מתרבות? שמתם לב שלבנאדם יש תסמונת טורט ממוקדת - מדי כמה דקות הוא חייב לפלוט "נאצים" או "היטלר?". חייב לחלוק איתכם: פעם, לפני כמה חודשים, ישבנו בבית קפה (אכן קשים חיי עמל) ובתור בדיחה הרצנו תסריטים לסיפור הזוכה בתחרות הסיפור הקצר של "הארץ", שמאז שציפר בשטח נוטפת אהבת ספרות ותרבות כמו (גורי עורכים, אנא מלאו כאן דוגמא מצחיקה. לא פחות משתי שורות). אחת האופציות שהעלינו: סיפור שיש בו הומו, נאצים, שואה ושמאל. לא ידענו את נפשנו כשבדיחה בדיוק כזאת קטפה את המקום הראשון... ואנשים טובים ומוכשרים באמת עדיין מנסים ומתאכזבים. חבר'ה, זה לא אתם. זה הוא. מה שעצוב זה, שככל שהוא עושה יותר באזז ב"הארץ" כנראה יותר משוכנעים שהוא נכס. ממרומי מגדל השן, הפגנות ההמונים נראות כמו כתם צבעוני נחמד כזה.
        10/10/07 09:41:

       

      צטט: mdeutsch 2007-10-10 09:25:48

      אתיקה עיתונאית? עולם שאינו קיים כמעט. זכורים לי עיתונאים בכירים (ברמה של עורכים בכלי תקשורת מובילים) המתקשרים למשרדי יחסי ציבור בתלונות רמות על כך שלא קיבלו משהו בחינם, דורשים טיפול מיוחד או הדחה של מישהו שלא טיפל בהם יפה בגוף המסוקר על ידם.

      וגם גונזים תחקירים על גופים שמפרנסים עיתונאים כמרצים....ע"ע גניזת תחקירים בנושא שחיתויות בהסתדרות המורות ופרסומם רק אחרי שהיו"ר המכהן נבחר שנית.

        10/10/07 09:38:
      את דעתי על כל הנשים שסינגרו על רמון כבר אמרתי. את דעתי בעניין גילה קצב הצנעתי מתוך חמלה (היו עליה מתקפות אינספור, והאישה לא נראתה לי כמי שמסוגלת לעמוד על כבודה). דעתי על ריבלין גרועה משתיהן. המילה בוז תשקף אותה יפה. זה לא היה סוד, אגב, שהיא פעלה והפעילה, ביחד עם כמה מבכיריה העיתונות, את קו ההגנה על רמון במדיות השונות. מעניין אותי לדעת מה יוצר דינמיקה כזו, של אישה בעלת יכולות ומיצוב טוב, שיוצאת למאבק אישי לוהט למען עבריין מין נלוז, בוגדני וחסר תפיסת גבולות. אולי זה קרוב יותר למה שמפעיל כל מיני נערות שמתאהבות באסירים שלא פגשו מעולם, יוצאות למדיה עם אהבתם הטהורה ומתחתנות איתם? אם לא, מה זה?
        10/10/07 09:25:
      אתיקה עיתונאית? עולם שאינו קיים כמעט. זכורים לי עיתונאים בכירים (ברמה של עורכים בכלי תקשורת מובילים) המתקשרים למשרדי יחסי ציבור בתלונות רמות על כך שלא קיבלו משהו בחינם, דורשים טיפול מיוחד או הדחה של מישהו שלא טיפל בהם יפה בגוף המסוקר על ידם.
        10/10/07 09:12:
      לגבי טיב טעם, לא רוצה לחרב שמחות, אבל אין כאן שום נצחון של הבלוגספירה או בכלל האינטרנט. הכסף האמיתי, הון ממש, מונח בעתונות. ולא סתם לא מסתפקים בבלוג החינמי. טיב טעם רוכשת מודעות ענק כבר כמה ימים, והיא הייתה מתה שמישהו יראיין את המנהל וייתן לו במה בעיתון. או בחדשות. האינטרנט הוא ברירת מחדל לחוסר שיתוף הפעולה איתם. למה? כי בעיתנות ובטלוויזיה הקהל שבוי. אם הייתה כתבה על "טיב טעם" היום בעיתון הייתי מסתקרן וקורא, אבל אין לי שום כוונה להיכנס לאתר. מבחינת חתך גילאי הצרכנים בטיב טעם ומכל בחינה אחרת, פרסום בעתונות עולה על פרסום באינטרנט עשרות מונים. כתבה אחת הייתה עושה מה שלא יעשו עשרה בלוגים. אפילו כתבה מצולמת באינטרנט שתטהר לחלוטין את טיב טעם לא תמנע מהציבור לנהור לכלבוטק ובכל זאת להציץ. לא אישי ולוו, כן? אבל פרינט שולתתת
        10/10/07 08:42:

         אתיקה עיתונאית, אם אף אחד עוד לא סיפר לך, היא פאסה. רק אמש נתקלתי בפרסומת טלויזיונית לגוף כלכלי העוסק במכירת ביטוחים, שמוגשת על ידי טאלנט בכיר,המרבה להופיע גם במהדורות חדשות. ואף אחד אינו פוצה פה.

         כשהייתי ילד פעור עיניים בגלי צה"ל, הכתב המדיני של התחנה דאז אודי סגל התחתן. אני זוכר כיצד הוא סיפר שהוא אינו מזמין אף פוליטיקאי לחתונתו. היום כתבי חברת החדשות של ערוץ 2 לא מהססים להזמין את מושאי הסיקור שלהם לחתונות, בריתות ושאר שמחות.