כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    החיים בארגון הגדול

    חיים בארגון גדול הם מעניינים ומתסכלים. יש יציבות ופרנסה, אך יש חרדות טפשיות, פחדים לא ברורים ובעיקר תסכול עצום ושחיקה.

    0

    הפוסט השלושים: אשתי היקרה - בואי וסתם נהיה ידידים.

    38 תגובות   יום רביעי, 17/10/07, 00:53

    אשתי היקרה.

    הפוסט הזה מוקדש כולו לך, הבעיה שאולי אף פעם לא תזכי לקרוא אותו.

    עברה חצי שנה מאז שנפרדנו, עדיין לא התגרשנו ואני הוגן, ממשיך לקרוא לך בכל מקום אשתי. אני זוכר תקופות שהיו לנו פעם. היה כיף, יש לנו עבר מפואר ביחד! אז למה את לא רוצה שנהיה סתם ידידים?

    לפעמים אני יושב איתך כשהילדה לידנו, אחרי כשעתיים אני מבין, אנחנו בהחלט לא מתאימים! אין סיכוי שאי פעם נחזור לחיים משותפים. אבל, כאמור, יש לנו עבר מפואר ביחד, אז למה את לא רוצה סתם להיות ידידים?

    אני זוכר איך חיזרתי אחרייך, זה היה מזמן, לפני בערך עשרים שנים . קראת ספר ובאתי ושאלתי מה שמו. הכרתי את הספר, זה הרשים אותך. התחלנו לדבר, התקשרתי, נפגשנו, היה מדהים!

    את זוכרת את הפגישות הראשונות? איך למדנו להכיר האחד את השני, אחד את הגוף של השני, אחד את הנפש של השני. היה מוזר, מיוחד, מרתק, מרגש - היה לנו כיף ביחד! אז למה עכשיו את לא רוצה סתם להיות ידידים?

    את צודקת, היו תקופות קשות, לא תמיד הייתי קשוב אלייך. לא תמיד הבנתי את כל הצרות שלך, לא תמיד הייתי לידך כשבאמת היית צריכה. בגלל זה נפרדנו, אולי משום כך גם קצת הפסקנו להיות ידידים. אבל עכשיו אין כבר ציפיות לזוגיות, עכשיו כל אחד מחפש את דרכו לבד, עכשיו שנינו לבד לשינינו יש מצוקות משותפות! אז למה את לא רוצה סתם להיות ידידים?

    את יודעת שאני עובר תקופה מיוחדת. אמרתי לך. את יודעת שעובר עלי משהו גדול מהחיים. אמרתי לך. את לא יודעת מה זה, רצית לדעת, לא אמרתי לך. האמת שזה די פשוט - התחלתי לכתוב בלוג ותראי איזה יופי - אני מקדיש לך פוסט! וגם אמרתי לך שאם אי פעם תרצי שנהיה ידידים את תדעי הכול. את תכירי את הבלוג שלי. נכון, זה לא יצירת אומנות, זה לא משהו באמת גדול, אבל נראה לי שהוא בסדר. נראה לי שאם אי פעם תראי אותו את בעצמך תגידי שזה לא כל כך נורא שאנחנו ידידים.

    יש לנו ילדה משותפת, אנחנו מגדלים אותה באושר ובכבוד. היינו מספיק חכמים לא להכניס אותה לצרות שלנו, היינו מספיק חכמים להבין שהיא מעל הכול, שאסור שהאושר שלה יושפע אפילו טיפה ממה שקורה אצלנו. הצלחנו, היא נשארה שמחה, היא לא מתפרקת. אין לי ספק שהיא תהיה בעננים אם רק תסכימי שנהיה סתם ידידים.

    את יודעת עכשיו אני די לבד, אין לי כל כך את מי לשתף במחשבות שלי, אין לי ממש למי להקשיב ובכך להקל על המצוקות שלו, חבל. אני יודע, גם את לפעמים לבד, גם את רוצה לפעמים לחלוק, אז קדימה, אל תהיה כבדה, אני כאן, בואי ונהיה סתם ידידים.

    אני יוצא עם בנות, את יודעת על זה, את מתעניינת עד גבול מסוים, לא רוצה לדעת יותר מדי. גם את יוצאת עם בנים, אני יודע, את לא מסכימה לערב אותי יותר מדי. לפעמים אני חושב - אם היינו באמת ידידים היה לנו הרבה יותר קל, הרי אנחנו לא באמת מקנאים אחד בשני, שנינו רוצים אח או אחות לילדה שלנו, אז קדימה תתאפסי, אין טעם להיות רחוקים, תחשבי קצת, מה הטעם בזה - בואי ונהיה ידידים.

    עכשיו כבר מאוחר, אני עייף מאוד, סיימתי את הפוסט שכולו שלך, וקצת כואב לי שאולי אף פעם לא תדעי שהוא קיים. אולי אף פעם לא תקראי.

    דרג את התוכן:

      תגובות (38)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        11/11/07 23:57:

       

      צטט: heleni 2007-11-11 03:07:05

      היי

       

      מרגש, כנה, רגיש,

      אז פשוט תקריא לה את זה

      בכ"ז אהבתם ויש לכם ילדה

      משותפת, שתדע זה חשוב

      זה יקרב את הידידות

      הרצויה

      בהצלחה

       

      הלני

      הלני - תודה רבה על התגובה.

      בנתיים, היא לא כל כך רוצה לקרוא.

       

      אולי עם הזמן.

       

      שוב - תודה.

        11/11/07 03:07:

      היי

       

      מרגש, כנה, רגיש,

      אז פשוט תקריא לה את זה

      בכ"ז אהבתם ויש לכם ילדה

      משותפת, שתדע זה חשוב

      זה יקרב את הידידות

      הרצויה

      בהצלחה

       

      הלני

        20/10/07 21:07:

       

      צטט: מינצית 2007-10-20 13:26:37

      אהבתי את הצורה שבה כתבת את המחשבות והתחושות שלך

      חשוף,אמיתי ,כנה, כואב

      היא יודעת שכך אתה מרגיש?

      שמח שאהבת.

       

      אחרי כתיבת הפוסט דיברתי איתה על זה. בנתיים לטענתה היא לא מוכנה. אני אחכה.

       

      תודה רבה.

        20/10/07 13:26:

      אהבתי את הצורה שבה כתבת את המחשבות והתחושות שלך

      חשוף,אמיתי ,כנה, כואב

      היא יודעת שכך אתה מרגיש?

        19/10/07 08:19:

       

      צטט: mai7@ 2007-10-18 22:03:04

       

       

      אאוץ'.

      צביטה ענקית בלב.

      אולי היא פשוט לא מסוגלת.

      אולי היא כואבת מידי..

      אולי היא מכירה את עצמה ויודעת שאם תהיו ידידים, היא לא תתנתק ממך.

      פרידות אינן פשוטות וצריך זמן להבין אותם, לעכל.

      אולי עם הזמן יבשלי בכם הרגע להיות ידידים ?

       

      מאי - כנראה שהיא עדיין כואבת מדי את מה שהיה ולכן קשה לה סתם להיות ידידים.

       

      אני מבין את זה. מקווה שהזמן יעשה את שלו.

       

      תודה רבה.

        19/10/07 08:16:

       

      צטט: karenv 2007-10-18 20:30:05

      "לא תמיד הייתי קשוב אלייך. לא תמיד הבנתי את כל הצרות שלך, לא תמיד הייתי לידך כשבאמת היית צריכה. בגלל זה נפרדנו,,,"

       אני לא רוצה לדרוך על פצעים, כתבת מדהים, נקי , טהור ומלא חמלה.

      ו2- השורות מעלה הבהבו ונצנצו לי

      כי הן היו כל כך מוכרות, סיבה שכיחה לפרידה אצל כל כך הרבה זוגות.

      עצוב שכך.

      אכן עצוב. הדבר היחיד שקצת מעודד הוא שהיום ברור לי לחלוטין היכן טעיתי. ברור לי שטעויות נוספות מסוג זה לא יהיו לי.

       

      תודה רבה.

        19/10/07 08:15:

       

      צטט: הסמויה 2007-10-18 20:29:00

      חיבוק.

      סמויה תודה רבה.

        19/10/07 08:15:

       

      צטט: yoram marcus 2007-10-18 19:58:37

      שלום ג'ו - פעם ראשונה מבקר אצלך, בעקבות קישור שנתנה בפוסט האחרון שלה (אותו עד רגע זה עדיין לא קראתי) ניצה צמרת, וצד את עיני.

      יש לדעתי מכשול אחד גדול, וכמעט בלתי-עביר לפחות בשלב זה, להיות 'סתם ידידים': הכאב. תיארת כה יפה את סיפור האהבה שהיה ביניכם. את הרומן, שהלך ונבנה גם אחרי מיסוד הקשר והקמת המשפחה ולא הועם שנים. להכריז עכשיו שקשר האהבה הכה עמוק הופך בזה ל'סתם ידידות', פירושו להודיע את מה ששניכם מהססים כשהראיה: אתם עדיין פרודים ולא גרושים - שכל מה שנבנה, מנופץ בזה לרסיסים. שכל מה שהוקם, בעמל, תוך שיתוף פעולה ודאגה, לא שווה כלום והופך ל'סתם'. הורדת 'מהלך' ממחויבות, ועוד שכרוכים בה אכפתיות ואהבה, ל'ידידות' (בלבד!), היא דבר כואב ואפילו טראומתי.

      היא מאוד נבונה, אשתך, כשהיא נמנעת או בולמת זאת. מה דעתך, שאהבה היא שמונעת זאת ממנה? זו שהייתה בעבר (אותה תיארת), ומשהו ממנה נותר גם עתה? לא תשמע את זה ממנה, אם הדבר נכון: ככל שיותר תבקש את ה'סתם ידידות', היא יותר ויותר תסתגר, תצבור אפילו כעסים: על שאינך מבין...

      ידידות, טובה כששניים שווי-נפש; מאוזנים ושלווים. לא כשהשניים, קל וחומר אחד, מלאי רגשות.

      האם תוכל לדבר איתה על כך? לא על הדבר שיכול להתפרש כמעליב ופוגע, 'סתם ידידים'?

      בידידות - גם לה, וכמובן גם לך -

      יורם

      יורם - תודה רבה על התגובה ותודה רבה על עצם ההשקעה בתגובה כל כך מנומקת שבהחלט גרמה לי לחשוב מזוית אחרת על המצב.

       

      ולעצם העניין - יש הרבה מאוד במה שאתה כותב. אכן יתכן שעדיין קיימים משקעים שלא מאפשרים לעזוב הכל בקלות רבה וסתם להיות ידידים.

       

      אני יכול לדבר איתה על זה, וכשאעשה זאת בהחלט אחשוב גם על מה שכתבת.

       

      תודה רבה.

        18/10/07 22:03:

       

      צטט: mai7@ 2007-10-18 22:03:04

       

       

      אאוץ'.

      צביטה ענקית בלב.

      אולי היא פשוט לא מסוגלת.

      אולי היא כואבת מידי..

      אולי היא מכירה את עצמה ויודעת שאם תהיו ידידים, היא לא תתנתק ממך.

      פרידות אינן פשוטות וצריך זמן להבין אותם, לעכל.

      אולי עם הזמן יבשלי בכם הרגע להיות ידידים ?

       

       

      יבשיל.

        18/10/07 22:03:

       

       

      אאוץ'.

      צביטה ענקית בלב.

      אולי היא פשוט לא מסוגלת.

      אולי היא כואבת מידי..

      אולי היא מכירה את עצמה ויודעת שאם תהיו ידידים, היא לא תתנתק ממך.

      פרידות אינן פשוטות וצריך זמן להבין אותם, לעכל.

      אולי עם הזמן יבשלי בכם הרגע להיות ידידים ?

       

        18/10/07 20:30:

      "לא תמיד הייתי קשוב אלייך. לא תמיד הבנתי את כל הצרות שלך, לא תמיד הייתי לידך כשבאמת היית צריכה. בגלל זה נפרדנו,,,"

       אני לא רוצה לדרוך על פצעים, כתבת מדהים, נקי , טהור ומלא חמלה.

      ו2- השורות מעלה הבהבו ונצנצו לי

      כי הן היו כל כך מוכרות, סיבה שכיחה לפרידה אצל כל כך הרבה זוגות.

      עצוב שכך.

        18/10/07 20:29:
      חיבוק.
        18/10/07 19:58:

      שלום ג'ו - פעם ראשונה מבקר אצלך, בעקבות קישור שנתנה בפוסט האחרון שלה (אותו עד רגע זה עדיין לא קראתי) ניצה צמרת, וצד את עיני.

      יש לדעתי מכשול אחד גדול, וכמעט בלתי-עביר לפחות בשלב זה, להיות 'סתם ידידים': הכאב. תיארת כה יפה את סיפור האהבה שהיה ביניכם. את הרומן, שהלך ונבנה גם אחרי מיסוד הקשר והקמת המשפחה ולא הועם שנים. להכריז עכשיו שקשר האהבה הכה עמוק הופך בזה ל'סתם ידידות', פירושו להודיע את מה ששניכם מהססים כשהראיה: אתם עדיין פרודים ולא גרושים - שכל מה שנבנה, מנופץ בזה לרסיסים. שכל מה שהוקם, בעמל, תוך שיתוף פעולה ודאגה, לא שווה כלום והופך ל'סתם'. הורדת 'מהלך' ממחויבות, ועוד שכרוכים בה אכפתיות ואהבה, ל'ידידות' (בלבד!), היא דבר כואב ואפילו טראומתי.

      היא מאוד נבונה, אשתך, כשהיא נמנעת או בולמת זאת. מה דעתך, שאהבה היא שמונעת זאת ממנה? זו שהייתה בעבר (אותה תיארת), ומשהו ממנה נותר גם עתה? לא תשמע את זה ממנה, אם הדבר נכון: ככל שיותר תבקש את ה'סתם ידידות', היא יותר ויותר תסתגר, תצבור אפילו כעסים: על שאינך מבין...

      ידידות, טובה כששניים שווי-נפש; מאוזנים ושלווים. לא כשהשניים, קל וחומר אחד, מלאי רגשות.

      האם תוכל לדבר איתה על כך? לא על הדבר שיכול להתפרש כמעליב ופוגע, 'סתם ידידים'?

      בידידות - גם לה, וכמובן גם לך -

      יורם

        18/10/07 18:43:

       

      צטט: taya1 2007-10-18 18:26:06

      נו, טוב, אז גם אני , גם אני אגיד תודה לניצה.

      ותודה גם לך שכתבת ושיתפת.

      וגם אני אגיד תודה לך.

      תודה שבאת וקראת.

        18/10/07 18:42:

       

      צטט: אורדן, חגי אורדן 2007-10-18 09:40:35

      ג'ו

      כשנפתח כך הלב

      וכותבים מהלב, ומתכוונים כך,

      אי אפשר לעמוד מול הכנות .

       

      אני משוכנע שתמצא את הנתיב לליבה

      גם אם לא בכתיבה.

      התכנים שם. הם אמת. הם יגיעו.

       

      תודה שכך שיתפת. 

      חגי - תודה רבה על כך שאתה משוכנע.

      אני עובד על זה, בסוף אמצא את הנתיב לליבה.

        18/10/07 18:40:

       

      צטט: st_s 2007-10-18 07:30:42

      ותודה לניצה צמרת שהביאה אותי עד הלום.

      תודה גם לך שהגעת עד הלום.

        18/10/07 18:26:

      נו, טוב, אז גם אני , גם אני אגיד תודה לניצה.

      ותודה גם לך שכתבת ושיתפת.

        18/10/07 09:40:

      ג'ו

      כשנפתח כך הלב

      וכותבים מהלב, ומתכוונים כך,

      אי אפשר לעמוד מול הכנות .

       

      אני משוכנע שתמצא את הנתיב לליבה

      גם אם לא בכתיבה.

      התכנים שם. הם אמת. הם יגיעו.

       

      תודה שכך שיתפת. 

        18/10/07 07:34:

       

      צטט: ג'ו מ 2007-10-18 06:56:29

       

      צטט: בת יוסף 2007-10-18 06:26:24

      אתם תהיו ידידים. זה ברור לי מהגישה ומאופן הכתיבה. אולי יקח עוד מעט זמן. אבל, זה יבוא.שיהיה בהצלחה. :)

      בת יוסף - תודה שאת כאן.

       

      הלוואי שיום אחד אוכל לומר לך שצדקת.

       

      ועם כל הספקות, גם לי נראה שבסוף כך יהיה.

       

      תודה.

      התודה לניצה שבעקבותיה הגעתי. :)

        18/10/07 07:30:
      ותודה לניצה צמרת שהביאה אותי עד הלום.
        18/10/07 06:56:

       

      צטט: בת יוסף 2007-10-18 06:26:24

      אתם תהיו ידידים. זה ברור לי מהגישה ומאופן הכתיבה. אולי יקח עוד מעט זמן. אבל, זה יבוא.שיהיה בהצלחה. :)

      בת יוסף - תודה שאת כאן.

       

      הלוואי שיום אחד אוכל לומר לך שצדקת.

       

      ועם כל הספקות, גם לי נראה שבסוף כך יהיה.

       

      תודה.

        18/10/07 06:26:
      אתם תהיו ידידים. זה ברור לי מהגישה ומאופן הכתיבה. אולי יקח עוד מעט זמן. אבל, זה יבוא.שיהיה בהצלחה. :)
        17/10/07 23:39:

       

      צטט: ניצה צמרת 2007-10-17 22:42:04

      היי איש. חרשתי את הפוסטים האחרונים. מזל שכיכבתי כאן בהתחלה. היית מקבל ממני כוכב על כל השלושה. אתה כותב נפלא. מכתבים אישיים על מה ומה היה, על הרגעים הכי קשים. אני הייתי שם. בדייטים הללו, לא תאמין בכמה, הייתי בגרושים וקודם הייתי בעשרות שנות נישואים. 30 זה לא סתם. זה באמת עבר מפואר. ואני חושבת שכתבת כאן כל כך יפה אבל יש לפעמים לזמן משמעות. תן לה זמן, אולי בהמשך, היא תיאות. ובינתיים, שמור על הילדה, ועשה שיהיה לה טוב, ככל שתוכל. ככל שאפשר. תודה על הפוסט הזה. תודה על הקודמים. אהבתי מאוד.

      ניצה

      הי - אני שמח שאהבת.

       

      הילדה אצלי מעל הכל, אני שומר עליה מכל משמר.

       

      אני נותן לה זמן, מקווה ומאמין שבסוף היא תאות.

       

      תודה רבה על כל מה שכתבת ותודה רבה על הכוכב.

       

      להתראות.

      היי איש. חרשתי את הפוסטים האחרונים. מזל שכיכבתי כאן בהתחלה. היית מקבל ממני כוכב על כל השלושה. אתה כותב נפלא. מכתבים אישיים על מה ומה היה, על הרגעים הכי קשים. אני הייתי שם. בדייטים הללו, לא תאמין בכמה, הייתי בגרושים וקודם הייתי בעשרות שנות נישואים. 30 זה לא סתם. זה באמת עבר מפואר. ואני חושבת שכתבת כאן כל כך יפה אבל יש לפעמים לזמן משמעות. תן לה זמן, אולי בהמשך, היא תיאות. ובינתיים, שמור על הילדה, ועשה שיהיה לה טוב, ככל שתוכל. ככל שאפשר. תודה על הפוסט הזה. תודה על הקודמים. אהבתי מאוד.

      ניצה

        17/10/07 17:28:

       

      צטט: נינה 2007-10-17 12:11:16

      כמה נוגע וכואב..

      מעריצה אותך על הכנות והפתיחות..

      חברה שלי - תודה רבה על התגובה.

       

      זה שאת מעריצה אותי, ולא משנה על מה, עושה לי את היום!

        17/10/07 17:27:

       

      צטט: אמביולנטית 2007-10-17 10:38:28

       

      אין עליך! באמת. ואתה יודע משהו... ניראה לי שגם זה יקרה

      אבל יש קטע כזה - לכל אחד לוקח פרק זמן אחר להבשיל עם רעיונות

      ולהיות מוכן אליהם.

      אל תתייאש. נישמע שהיא יקרה וחשובה לך והיה בינכם משהו מיוחד הרבה זמן

      ובגלל הילדה המשותפת אתם תמיד תהיו חלק אחד בחיים של השני.

       

      התגובות שלך מלאות אנרגיה - כיף לקרוא אותן.

       

      היא יקרה לי, יש לנו ילדה משותפת. וכן היא יקרה לי גם בזכות עצמה.

       

      אני לא מתייאש. אני מקווה ומאמין שיום אחד אכן נהיה ידידים.

       

      תודה רבה.

        17/10/07 17:25:

       

      צטט: shironet 2007-10-17 10:07:03

      חזרתי לתת כוכב.

      על שגרמת לי להרגיש.

      שמח שגרתי לך להרגיש.

       

      תודה רבה!

        17/10/07 17:25:

       

      צטט: shironet 2007-10-17 10:04:44

      חמש שנים אחרי.

      יש לי המון מה לאמר בנושא..קצת קשה לי לפתוח פה.

      מוזר שדווקא הנושא הזה נשאר רגיש וכואב כל כך.

      קל לי יותר לדבר על קשרים חדשים, פרידות לבטים.

      הקשר ההוא עובר שינויים כל  הזמן.

      החתונה שלו

      ההריון שלו

      הילדים המשותפים שלנו.

      והקשר הזה בינינו.

      אני בספק אם זאת תוכל להיות ידידות אי פעם, כי יש כל כך הרבה מאחורי זה.

      מה שכן..זה קשר לחיים שלמים. ולא מסתיים ביום הפרידה. הוא רק משתנה.

      שירה נכון מאוד. אני מקפיד תמיד, בתאור השאיפות שלי לעתיד, לדבר על משפחה נוספת ולא משפחה חדשה. ברור לי שאישתי (פרודתי) והילדה שלי תמיד יהיו המשפחה שלי, אם וכאשר אקים משהו חדש, הוא יהיה נוסף ואף פעם לא במקום.

       

      ובקשר אלייך - אם את רוצה שתהיו ידידים אז אני מאחל לך מכל הלב שלכך תזכי ושתהיה הצלחה גדולה.

       

      תודה רבה על התגובה ובמיוחד על זה שאת כאן.

        17/10/07 17:20:

       

      צטט: whiteangel 2007-10-17 09:47:34

      זה לוקח זמן אבל מגיע.

       

      הגרוש שלי ואני, אחרי המלחמות הגדולות, מנהלים היום שיחות ידידות נפלאות.

       

      מה גם שזה הדבר הכי נכון לעשות לטובת הילדה.

       

      בהצלחה.

      נורית - תודה רבה.

      מה שאת כותבת בהחלט נותן לי תיקווה. לנו אין מלחמות גדולות ואני מקווה שלא צריך אותן לאורך הדרך בשביל אחר כך להיות סתם ידידים.

        17/10/07 17:18:

       

      צטט: levana feldman 2007-10-17 08:56:11

      ג'ו מ

      ואני דוקא מאמינה שאחרי שהכעסים ישקעו, אתם כן תחזרו להיות ידידים.

      כל הדברים שחיברו ביניכם פעם עדיין קיימים.

      אולי , בדרך, במהלך השנים, תפסתם כיוונים שונים ואתם לא מתאימים יותר

      לחיים זוגיים. אבל יש משהו בסיסי שחיבר אותכם אז והוא קיים.

      אני חושבת שלטובת הבת שלכם, כדאי שתהייו מיודדים. מאמינה שעם הזמן

      זה יקרה.

      בוקר טוב.

      לבנה - תודה על האמונה. אני מאוד מקווה (וקצת מאמין) שאכן, יום אחד זה יקרה.

      ערב טוב.

        17/10/07 12:11:

      כמה נוגע וכואב..

      מעריצה אותך על הכנות והפתיחות..

        17/10/07 10:38:

       

      אין עליך! באמת. ואתה יודע משהו... ניראה לי שגם זה יקרה

      אבל יש קטע כזה - לכל אחד לוקח פרק זמן אחר להבשיל עם רעיונות

      ולהיות מוכן אליהם.

      אל תתייאש. נישמע שהיא יקרה וחשובה לך והיה בינכם משהו מיוחד הרבה זמן

      ובגלל הילדה המשותפת אתם תמיד תהיו חלק אחד בחיים של השני.

       

        17/10/07 10:07:

      חזרתי לתת כוכב.

      על שגרמת לי להרגיש.

        17/10/07 10:04:

      חמש שנים אחרי.

      יש לי המון מה לאמר בנושא..קצת קשה לי לפתוח פה.

      מוזר שדווקא הנושא הזה נשאר רגיש וכואב כל כך.

      קל לי יותר לדבר על קשרים חדשים, פרידות לבטים.

      הקשר ההוא עובר שינויים כל  הזמן.

      החתונה שלו

      ההריון שלו

      הילדים המשותפים שלנו.

      והקשר הזה בינינו.

      אני בספק אם זאת תוכל להיות ידידות אי פעם, כי יש כל כך הרבה מאחורי זה.

      מה שכן..זה קשר לחיים שלמים. ולא מסתיים ביום הפרידה. הוא רק משתנה.

        17/10/07 09:47:

      זה לוקח זמן אבל מגיע.

       

      הגרוש שלי ואני, אחרי המלחמות הגדולות, מנהלים היום שיחות ידידות נפלאות.

       

      מה גם שזה הדבר הכי נכון לעשות לטובת הילדה.

       

      בהצלחה.

        17/10/07 08:56:

      ג'ו מ

      ואני דוקא מאמינה שאחרי שהכעסים ישקעו, אתם כן תחזרו להיות ידידים.

      כל הדברים שחיברו ביניכם פעם עדיין קיימים.

      אולי , בדרך, במהלך השנים, תפסתם כיוונים שונים ואתם לא מתאימים יותר

      לחיים זוגיים. אבל יש משהו בסיסי שחיבר אותכם אז והוא קיים.

      אני חושבת שלטובת הבת שלכם, כדאי שתהייו מיודדים. מאמינה שעם הזמן

      זה יקרה.

      בוקר טוב.

        17/10/07 07:14:

       

      צטט: shining 2007-10-17 01:03:53

      תן לזמן לעשות את שלו.

      אתה כותב עכשיו ממקום פגיע ומאד רגיש,

      וגם מרגישים זאת בכתיבתך.

      זמן מרפא הכל.

      זמן.

      סבלנות.

      ואושר אמיתי דווקא מהמקום של הלבד.

      ומי יודע,אולי עוד כמה שנים תהיו כאלו חברים טובים,שמשתפים ומתייעצים.

      רק הזמן.

      סבלנות איש.

      סבלנות.

      ומאחלת לך את כל האושר,השמחה והאהבה.

      ליל מנוחה.

       

      לימור - תודה רבה על התגובה ועל האיחולים.

       

      כנראה את צודקת, הזמן יעשה את שלו.

        17/10/07 01:03:

      תן לזמן לעשות את שלו.

      אתה כותב עכשיו ממקום פגיע ומאד רגיש,

      וגם מרגישים זאת בכתיבתך.

      זמן מרפא הכל.

      זמן.

      סבלנות.

      ואושר אמיתי דווקא מהמקום של הלבד.

      ומי יודע,אולי עוד כמה שנים תהיו כאלו חברים טובים,שמשתפים ומתייעצים.

      רק הזמן.

      סבלנות איש.

      סבלנות.

      ומאחלת לך את כל האושר,השמחה והאהבה.

      ליל מנוחה.

       

      ארכיון

      פרופיל

      ג'ו מ
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין