כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    Velvet Underground

    במעמקי הביצה, הברנז'ה ותעשיית התקשורת. כל מה שצריך לדעת על המנגנונים שמפעילים את גלגלי הדפוס וקורי הרשת

    ארכיון

    0

    זאב, זאב

    21 תגובות   יום חמישי, 29/3/07, 13:14



    ההרשעה נותרת בעינה, אבל אין עמה קלון. ז"א שרמון יוכל לחזור לזירה, אבל לא למ. המשפטים.

    זהו, הוא לא מתכוון לדבר יותר. עכשיו רק אפשר להמר כמה זמן יעבור עד הראיון הראשון תחת כותרת הגג "רמון מדבר בפעם הראשונה" "רמון חושף הכל".

    הנשיא ייחקר היום. והנה המשדר המלא.
    השאלה היא רק אם פרקליטיו יתבעו את עובדה.
    התגובות הראשונות (יותר מ-300) לידיעה הן מאתמול ב-22:30 בערך, אבל תאריך הכתבה הוא מהיום בחמש בבוקר. אולי תעדכנו?

     

    אורלי אזולאי, שליחת ידיעות בארמון מלך סעודיה בריאד, מככבת גם על שער העיתון.
    מי צילם, אגב?


    שי לחג: ישראל היא המדינה המערבית בעלת שיעור העוני הגבוה ביותר. 25% עניים. רובם כמובן חרדים וערבים. אבל מה חדש? ידיעות מוסר שהנתונים מאתמול. מהלינק אפשר לראות שהידיעה בהארץ, עם נתונים דומים, היא מינואר.


    די מעניין איך כל העיתונים אימצו את הכינוי "הזאב" לזאב רוזנשטיין, השב למולדת כשהוא זוכה לשטיח אדום לפחות, וכתב מעריב אפילו נמצא איתו על המטוס! ככל שגריר או בעל תפקיד לאומי הוא חוזר לארץ ונשאל לתחושותיו בנושא: ומה אומר האיש שבילה בכלא האמריקאי? "אני שמח מאוד לחזור לארץ". באמת חשוב מאוד לקבל את דעתו המלומדת של אחד העבריינים הכבדים על תחושותיו.


    אחרי שהתלוצצתי לפני שבוע על דבריו של מזכ"ל האו"ם החדש
    "
    יש לי חיבה רבה לישראל גם מכיוון שהיא דומה לדרום-קוריאה. שתי המדינות הללו שמות דגש על חינוך ילדים, על טיפוח דור המחר, על התפתחות לאומית ועל רמה גבוהה למדי של מוסר"
    (
    באן קי-מון, מזכ"ל האו"ם החדש, בראיון ל-7 ימים)
    קיבלתי מייל נוזף ממישהו:
    "
    יצא לי לעבוד עם קוריאנים, ב-1998 שהיתי חודש בסאול ואני מוצא שדבריו של מזכיר האו"ם מתאימים למציאות ושיש זיקה בין ישראלים לקוריאנים. כשאתה מספר לקוריאני (מהמעטים שמדברים אנגלית) שאתה מישראל אתה מתקבל תמיד בהתלהבות. גם הם מדינה קטנה ומוקפת אויבים, וגם להם הסטוריה כואבת של מלחמות. בקוריאה יש חשש ממלחמה קשה נוספת נגד הצפון ומכאן גיוס חובה, מילואים, קומנדו ימי וקציני צבא בפוליטיקה.

    כמו ישראל, הצליחו הקוריאנים לחלץ את עצמם מהעולם השלישי ולהפוך למדינה תעשייתית. הם קשוחים במו"מ, דורשים את הבלתי הגיוני ובכלל מצליחים לעצבן. יש להם איגודים מקצועיים מיליטנטיים והרבה שביתות. לא במקרה דיבר מזכיר האו"ם על חינוך, כי בקוריאה בתי הספר תחרותיים ולוחצים. רבים מהקוריאנים נוצרים וגם מסיבה זו הם חשים קרבה לישראל. ברור שלא הכל דומה - האוכל הקוריאני מופלא ממש, אחד המטבחים הטובים שאני מכיר.

    בין האנשים שמצויים בעסקים בין קוריאה לישראל הזיקה בין ישראל לקוריאה נחשבת לקלישאה".
    אוקיי, מקווה שעשיתי צדק עם קוריאה ועם המזכ"ל.


    Rewind
    צילום היום (של אתמול) – עמיר פרץ (אלון רון) עם המילה "מינימום" מאחוריו, כשהוא פורש ידיו. התצלום מצטיין בגלל הקומפוזיצה המושלמת שלו.

    צרות בכותרות

    אנה ניקול מזוהמת? מזל שהיא לא יהודיה ולא חיה פה, אחרת, חבל עליכם.


    לחם עבודה לחג

     

    יאיר טרצ'יצקי, מבעלי לחצ חברתי יעזוב בקרוב את דסק מעריב וחבר לידידו מנוער ומבלוג יואב ריבק בדסק הארץ.

     

     

     

    דרוש כתב אינטרנט וטכנולוגיה במשרה חלקית.
    computers@y-i.co.il


    במגזין Go של ידיעות מתפנה משרת עורכת Gossip (מוסף הרכילות של המגזין) ומדורים.

    נטיות צהבהבות חובה, מאסטר בגלוסים - יתרון.

    groovy.sahar@gmail.com


    בהעולם הבוקר מחפשים תחקירנים עם אמביציה, זיקה לאקטואליה וניסיון. כיף שם.

    haolam.haboker@gmail.com

     

     

    הדס ריבק מזכירה שבוואלה! מחפשים כתב/ת מדיה. המון זמן, אגב.


    רונן שמיר שעזב את נענע יערוך את האתר של רשת.
    עכשיו המאבק יהיה יובל נתן (עורך קשת אינטראקטיב) Vs שמיר.


    יזהר גביש יסקר את תחום ההייטק בדהמארקר.

    נחום ברנע ממשיך לצבור פרסים, הפעם אות נשיא אונ' ת"א.


    בראש השנה האחרון כתבתי על הרמות הכוסית במשרדים. מאחר שחלק גדול מכם ייהנו מכך היום (או ביום ראשון, או שהכל כבר מאחוריכם) אני מביאה את הפוסט הרמתם במשרד בשידור חוזר.


    דסק החוץ/עדו אברהמי
    Life
    עובר לרשת. ובעברית. אסתי מספידה.

    אישי ציבור אמריקאיים מדווחים על המחלות שלהם. הפעם דובר הבית הלבן.


    מאפיית מצות בתוך אוטובוס בית ספר? יאק.


    ויקיפדיה בלי טעויות וזיופים? לא כותרת יומרנית מדי? וגם, האם בגלל שמדובר בכותבים מזוהים יהיו פחות טעויות? לא יודעת.
    וזו החלופה המוצעת: סיטיזנדיום.

    בלוגלד
    הבלוגרית קאת'י סיירה זכתה לאיומים ברצח. שימו לב, אגב, שהיא מפרסמת את האיי.פי של המאיים בראש חוצות.


    מתברר שבשבוע שעבר, כשקוננתי על המוספים הפרסומיים ועל כך שאני זורקת אותם כיוונתי לדעת גדולים, ושא.ב יהושע כבר כתב על כך בספרו ואף שם מצא להם – תחיבים.

    שגיא חמץ כותב על תהיות הבלוגר (לכתוב או לא לכתוב) ומדבר על חרדת כתיבה (למשל של יובל דרור). לא מדויק. אני חושבת שגם כרמל וגם יובל דיברו על לאות שפקדה אותם. בעיני זה עניין זמני, חלק מהגלים שמאפיינים את תהליך הכתיבה.


    ולדי ראיין קומדיאנט רוסי שהגיע פה לשפל המדרגה. כותרת הפוסט שלו היא "מה היה מפריע לאלוהים אם היה לי טור במעריב".
    ולדי היקר: לא אלוהים הוא הקובע למי יהיה או לא יהיה טור במעריב, והכנסת אלוהים לקונטקסט הזה גורמת נזק תדמיתי עצום לאלוהים, יתברך שמו, והופכת את העניין לגדול מהחיים, בעוד שהוא למעשה קטן הרבה יותר מהם. וכמו שכבר אמרתי לך, אתה טועה בגישתך. לא זה מה שאתה צריך. ובכל מקרה: הצעת את הראיון הזה למישהו? ואם אתה דבק במעריב, אז, נניח, לעורכים בסופשבוע? פנית קונקרטית?


    אבי העלה את הראיון איתי בבלוג שלו בקפה. הראיון מעט יותר ארוך, והוא מיועד גם למי שלא אוהבים את פורמט הקריאה בקובץ סרוק.

    תרבות
    תמלול כנס כוכב נולד שהנחה ניר קיפניס מבלייזר.


    קראתי את כל הטענות הקשות נגד העונה השנייה של אמאל'ה. אחרי כשלושה פרקים אני חייבת לומר שהיא צלחה את מבחן העונה השנייה, ואני מחבבת אותה, אולי אפילו יותר מקודם.


    כמה מחידושי האקדמיה:
    החסן נייד – דיסק און קי
    מסלת שמע – קובץ קולי
    הדתה – ההפך מחילון

    תקריש – ג'ל לשיער (אבל רק בנאדם אחד במדינה עוד משתמש, לא?)


    מח' הגהה
    מה קרה במודעת הספר החדש של יצחק לאור.

    טוקבק
    אמנם כותבי המכתבים למערכת לא אוהבים שמשווים אותם לטוקבקיסטים, ואחד הכתבנים האובססיביים אפילו הוציא ספר ממכתביו, אבל ההשוואה מתבקשת.

    טרום אצבעות
    טיים אאוט מציע את המבחן האולטימטיבי, 128 שאלות (+בונוס) האם אתה תל אביבי.

    אבל אני מזהירה: הוא די קשה. עלולים אתם להתפדח קשות.


    ליסה פרץ בילתה עם רני רהב 3 ימים (סופשבוע).

    מורן שריר (גם), שפייד את העמוד שלו בפליקר ראיין את עפר שכטר.

    וגם שני פרויקטי חג מז'אנר הלא אקטואלי: 1. אושיות מספרות בדיחות 2. ישראלים עונים על מיני קושיות.
    כותרת אחת מעולה: "קפיצה קטנה לחולה" (יוני שדמי מבקר באגם).


    נרי ליבנה הזדעזעה מפרויקט הגמילה של בוקי נאה במהלך השבוע, ודיברה איתו. השיחה עלתה לטונים גבוהים למדי.

     

    ועדת המדרוג
    "
    רשתות חברתיות באינטרנט – פאתט!"
    שימוש במילה פאתט – פאתט!

    ארי שביט על התקשורת שהעלתה את אולמרט לשלטון.


    לפני פיזור
    מוצ"ש בחצות: ספיישל ולווט אנדרגראונד (The Original)בגלגלצ (דןדן מטיוק עורך וטל פריצקר מגישה). יהיה מצוין. כמובן.


    מהלילה שעון קיץ. בשתיים לפנות בוקר הזיזו את השעון לשלוש. וכך הפסדתם שעת שינה.

     

     

     

    vlvtunderground@gmail.com

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (20)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        29/3/07 23:22:

       

      צטט: velvet 2007-03-29 20:19:48

       

      צטט: אדון שוקו 2007-03-29 14:37:28

      1. 1. רוזנשטיין: "באמת חשוב מאוד לקבל את דעתו המלומדת של אחד העבריינים הכבדים על תחושותיו", את כותבת ואני מסכים, אבל האם את לא היית מאלה שכל כך היללו את הסופראנו'ס? יכול להיות שהסדרה הזו תרמה לא מעט להשחתת האופן שבו אנחנו מתבוננים במאפיונרים אמיתיים?
      2. 2. חידושי האקדמיה: לא מבין מה לועזי במונח "קובץ קולי" ומה זה "מסלת שמע". ומי זה האדם היחיד שעוד משתמש בתקריש? יאיר לפיד? אני דווקא חשבתי על צבי יחזקאלי.
      3. 3. מוסף הארץ: תוצרת הארץ במוסף הארץ מתעסקת השבוע הרבה בביקורת התקשורת: ניר בכר כותב על אתיקה בקולנוע תיעודי, נרי ליבנה על האתיקה של בוקי נאה, יואב שטרן על ידיעה פלסטינאית שגויה ודריה שועלי על גבולות עולמו של גבי גזית. יש מקום במדור הזה גם לאייטמים כאלה, אבל התמהיל השבוע יצא בעייתי.

      נאים ולווטיך, אבל מה, אתה משווה סדרת דרמה לחיים האמיתיים? מה עם החירות האמנותית? בגלל טוני סופראנו נעריץ את ז"ר?

      אני לא משווה את הסדרה למציאות, אני מעלה השערה האם היחס שלנו לסדרה לא מחלחל אל היחס שלנו למציאות. כמו שסדרות דרמה יכולות לשנות את היחס שלנו למיעוטים (במקרים של פלורנטין וההומואים, או אמאל'ה והחד הוריות, אני חושב שזו היתה אחת המטרות של היוצרים), כך הן גם עלולות לייצר סימפטיה מסויימת לשוליים האלימים.

        29/3/07 22:53:

      אני ממש מתמלא בגאווה אישית על כך שקישרת לעמוד של המשדר , סיימתי לבנות את העמוד רק אתמול ב20:30 כשעוד חשבתי שזה הבייבי (רק) שלי מחייך

        29/3/07 21:15:

      למה? למה את מתעללת בתחיבים שלי? היום סגרתי עוד אחד...אחחחח תענוג...

      אלא שבזמן הפקת ה"תחיב", גררו לי את האוטו צועק

      בטח זאת את זו ששלחה אלי את המנחוס... 

       

       

        29/3/07 20:19:

       

      צטט: אדון שוקו 2007-03-29 14:37:28

      1. 1. רוזנשטיין: "באמת חשוב מאוד לקבל את דעתו המלומדת של אחד העבריינים הכבדים על תחושותיו", את כותבת ואני מסכים, אבל האם את לא היית מאלה שכל כך היללו את הסופראנו'ס? יכול להיות שהסדרה הזו תרמה לא מעט להשחתת האופן שבו אנחנו מתבוננים במאפיונרים אמיתיים?
      2. 2. חידושי האקדמיה: לא מבין מה לועזי במונח "קובץ קולי" ומה זה "מסלת שמע". ומי זה האדם היחיד שעוד משתמש בתקריש? יאיר לפיד? אני דווקא חשבתי על צבי יחזקאלי.
      3. 3. מוסף הארץ: תוצרת הארץ במוסף הארץ מתעסקת השבוע הרבה בביקורת התקשורת: ניר בכר כותב על אתיקה בקולנוע תיעודי, נרי ליבנה על האתיקה של בוקי נאה, יואב שטרן על ידיעה פלסטינאית שגויה ודריה שועלי על גבולות עולמו של גבי גזית. יש מקום במדור הזה גם לאייטמים כאלה, אבל התמהיל השבוע יצא בעייתי.

       נאים ולווטיך, אבל מה, אתה משווה סדרת דרמה לחיים האמיתיים? מה עם החירות האמנותית? בגלל טוני סופראנו נעריץ את ז"ר?

        29/3/07 20:16:
      V.סליחה? אבוד לי? לי? לי? אם אבא שלה היה פוגש אותי והייתי מראה לו את המומחיות שלי בטחנות קמח(כולל טחנות עשויות מעץ בנות מאות שנים גם באירופה) אז הוא היה אומר לרגינה:הא הא הא הא הא .....מחוץ לזה כל "מטווחי" הדירות בת"א כבר יודעים שאני מחפש דירה מ"מצד שני של הפארק".....ואף אחת בקפה לא תשבור אותי!!! "כיסופית יקרה"(אלכסנדר פן,על בלתי מושגת).
        29/3/07 19:48:

       

      צטט: צפוןגולי 2007-03-29 19:11:13


      ולדוס,תקרא את הבלוג של נועה אוסטריכר(המקסימה והמבריקה)ויהיו לך עוד הרבה יותר תירוצים.

       

       אני קורא את הבלוג של נועה דרך קבע. העניין הוא ש:

      א. אני לא מחפש תירוצים.

      ב. אם כבר אני משמיע משהו שנשמע כמו אמתלה, סביר להניח שמדובר במשהו אמיתי ולא צעקות בנוסח הכותרת של הרשומה לעיל. 

        29/3/07 19:43:

       

      צטט: velvet 2007-03-29 18:54:32

      אבל אין לך שגיאות כתיב. וגם לא ענית לי אם פנית למישהו.

      הכתבה הזו היא לא משל מתוחכם עליי או משהו כזה. 

       

      זהו ראיון עם סטיריקן שיש לו דיסוננס בין רמת התוכן הגבוהה לבין העברית הבעייתית, ומתוקף עניין זה אין לו מה לחפש כרגע בעיתונות הישראלית. באיזשהו מקום, אני רואה בשלושת אלפי המילים הללו כתב אישום כנגד האטימות של בועת התקשורת הישראלית, שאפילו לא מסתכלת בכיוון של כותבים בשפות זרות. אני מוכן אף לצטט את א.ב.יהושע, שאמר פעם "חיכינו לעליה הרוסית בשקיקה, כי חשבנו ש'הנה, מגיעים קוראים חדשים', אבל אז הסתבר שהם מעוניינים דווקא לכתוב! ברוסית!!". ואגב, הרבה יותר רוסים מודעים כיום לכתביו של א.ב.יהושע מאשר יהושע עצמו מודע לקיומם של סופרים רוסים שלא מתו לפני כמה עשרות/מאות שנים.

       

      עד עתה לא פניתי לאף אחד מתוקף עומס אדיר בעבודה/לימודים, אבל אני בדיוק עכשיו עוסק בזה. "סופשבוע"? ננסה... בהחלט מדובר במשהו מגזיני. אפילו נדמה לי שהראיון הזה מתאים יותר סגנונית למגזין כמו "בלייזר"...

        29/3/07 19:11:

      כיפאק לבת המאוהבת.

      (צג, עמיר, אבוד לכם) 

        29/3/07 19:11:

      V,מה מי צילם את אזולאי? הנייה! עם שניהם אף אחד לא דיבר שם(אל תיתני קרדיט ,זה לא יעצור אותי...)

      מעניין מה קרה אצל גדעון לוי על הדשא,רפי(לוי )היה התובע במשפט רמון ,אחוק(של גדעון)מתקופת ה"בליזרים" של פרס ...

      ברנע נראה(תיקתיקשורת) בריא לגמרי,מה זה מבול הפרסים?....

      טירת צבי:"מצאו את סופרפארם בבטן של אנא ניקול סמית"ומה איתנו?...

      V.הקוריאנים דומים לישראלים?  חכי שהם"יפתחו את העיניים".....

      ולדוס,תקרא את הבלוג של נועה אוסטריכר(המקסימה והמבריקה)ויהיו לך עוד הרבה יותר תירוצים.

      איפה אתם בסדר? יש כאלה שאין להם פרוסת לחם לחג....

       

        29/3/07 19:00:

      אחחחח...  שוב המעבר הזה לשעון הקיץ.

      תמיד שנאתי אותו, והשנה במיוחד.

      מילא שעת שינה, אבל עד שמצאתי אהבה חדשה... לוקחים גם שעה ממנה. ואיזו שעה! בין שתיים לשלוש בלילה!

        29/3/07 18:54:
      אבל אין לך שגיאות כתיב. וגם לא ענית לי אם פנית למישהו.
        29/3/07 17:55:

      איכשהו אף פעם לא יצא לי להסתמך על אלוהים בשום דבר, ואני מקווה שלא אצטרך, בטח שלא לענייני פרנסה. בכ"א, יש כאן מצב של מישהו במצב מעניין, שבו הוא ממשיך לחיות כאן אבל עובד מול השוק הרוסי.

       

      ואני, אגב, הבנתי שיש לכל זה סיבה מאוד מאוד טריוויאלית. העורך הממוצע שרואה את מה שמריאן כותב, ינקוט בשלוש גישות אפשריות:

      1. מי זה הרוסי הזה ומה הוא רוצה מחיי?  (הגישה השוללת מלכתחילה)

      2. אני לא אבזבז 30 דקות מחיי על עריכת שגיאות הכתיב שלו, כשיש בחוץ כותבים שזקוקים להרבה פחות עריכה ומוכנים לעשות את זה בפחות כסף. (זה למקרה שהטקסט מגיע בעברית)

      3. נו, עכשיו גם צריך למצוא מתורגמן במיוחד בשבילו? (זה למקרה ההזוי שבו טקסט ברוסית יגיע למערכת של עיתון עברי. במרבית העיתונים העבריים לא ימציאו מתורגמן אפילו בשביל טקסט של לב טולסטוי)

       

      מעבר לזה, את התמקדת בכותרת, בזמן שלדעתי היו שם כל מיני דברים יותר עמוקים. השוואות בין יהודים לישראלים, למשל.  

        29/3/07 15:29:

      שלוםV

       

      אהבתי את הראיון עם לן

       

      אשר לארי שביט. חבר של עמרי שרון ומשפחת שרון צריך להיזהר כשהוא מדבר על אולמרט.

       

      כל טוב

      שולמית

        29/3/07 14:37:
      1. 1. רוזנשטיין: "באמת חשוב מאוד לקבל את דעתו המלומדת של אחד העבריינים הכבדים על תחושותיו", את כותבת ואני מסכים, אבל האם את לא היית מאלה שכל כך היללו את הסופראנו'ס? יכול להיות שהסדרה הזו תרמה לא מעט להשחתת האופן שבו אנחנו מתבוננים במאפיונרים אמיתיים?
      2. 2. חידושי האקדמיה: לא מבין מה לועזי במונח "קובץ קולי" ומה זה "מסלת שמע". ומי זה האדם היחיד שעוד משתמש בתקריש? יאיר לפיד? אני דווקא חשבתי על צבי יחזקאלי.
      3. 3. מוסף הארץ: תוצרת הארץ במוסף הארץ מתעסקת השבוע הרבה בביקורת התקשורת: ניר בכר כותב על אתיקה בקולנוע תיעודי, נרי ליבנה על האתיקה של בוקי נאה, יואב שטרן על ידיעה פלסטינאית שגויה ודריה שועלי על גבולות עולמו של גבי גזית. יש מקום במדור הזה גם לאייטמים כאלה, אבל התמהיל השבוע יצא בעייתי.
        29/3/07 14:34:

      יפה כתבה לבנה על בוקי נאה, הכתבה שלו עוררה בי תחושה מאוד לא נעימה. איך בדיוק הוא הציג אותה בפני נוסעי האוטובוסים של "סיורי הפשע"? "תכירו, זאת הזונה שאני מנסה לגמול?".

      אם אדון נאה היה יודע משהו מהחיים שלו הוא בטוח היה יודע שאי אפשר לגמול את מי שלא באמת רוצה להיגמל, ולתת למישהי סמים או לקנות לה בגדים כדי שתסכים ללכת לגמילה זה רעיון ממש, אבל ממש גרוע.

       וכאן ראוי להחמיא לירון טן ברינק, שהוא כנראה היחיד שכותב נגד המגמה המגעילה של הפיכת פושעים וחלאות לסלבס. סיורי פשע, איכס.

       

        29/3/07 14:07:

      הערות לסדר:

       

      רמון: טרם יבש הדיו על גזר הדין והפרקליטות שוקלת לערער על הקביעה שאין קלון.

      ויקיפדיה: בגיליון האחרון של "במחנה" כתבה על חיילים עורכים ערכים בויקיפדיה. השלב הבא: לייב בלוגינג ממעצר בשכם.

       

      TV

       

      עובדה: מבחינת הנשיא, ההופעה של עו"ד אביגדור פלדמן ב"עובדה" הייתה לא טובה. במקום להתעסק בהקשר הרחב של השאלות של אילנה הוא בחר להתעסק בפרטים עם אילנה על כל עובדה שהיא טענה. מה שיצא זה תגובות מבולבלות שנקטעו על ידי אילנה. הקטע שהוא החזיק את תיק החקירה וקרא מתוכו נראה כמו שעת סיפור.

       

      זאב זאב: גם ערוץ 10 שלח את הכתב לעניני משטרה שרון גל ללוות את רוזנשטיין בחזרה ממיאמי: רוזנשטיין מחייך שעולה למטוס, רוזנשטיין לא אזוק, רוזנשטיין מניח תפילין, רוזנשטיין מחייך שיורד מהמטוס. רק היה חסר לומר "רוזנשטיין מתלוצץ עם שוטריו".

      הסקופ: רוזנשטיין הצליח לפתור תשבץ שלם!

       

      עמיר פרץ: שוב עמית סגל מתגלה כבעל עין חדה: ב"שש עם" מביא את יחסי אולמרט-פרץ באזכרה הממלכתית לחיים הרצוג: פרץ לא הושב בשורה הראשונה. בסיום האזכרה יצא פרץ לבד שאולמרט יצא מחובק עם ברק.

       

       

       

       

       

       

       

        29/3/07 13:49:

      היי, ולווט, לא התכוונתי ברצינות.

      גם לי יש הרגשה שלא מפקססים לאוחובסקי בצרפת את הפוסטים שלימגניב

        29/3/07 13:47:

      נועה - כן, אני יודעת שכתבת, אבל יו נואו, לא נראה לי שהם התחילו בפרויקט ברגע שקראו את זה. על גליונות חג עובדים קצת קודם. מאידך, כל הכבוד לך על מישוש הדופק.

      אדום עולה - סבבה. לא ידעתי. 

        29/3/07 13:34:

      מצטער שאני חוזר על התגובה מהפוסט הקודם אבל מאחר והזכרת כאן את העובדה שנחום ברנע קיבל פרס מאוניברסיטת ת"א, אני מבקש לחזור אל מה שמבחינתי היה הרגע המיוחד של הארוע.

      תמר איש שלום ראויה לכל שבח על האופן בו בחרה להגיב למתרחש על הבמה בארוע הפתיחה של בית הספר לתקשורת באונ' ת"א. היא היתה המנחה שהיהת אמורה לפתוח ולסגור ובאמצע להציג את המשתתפים.

      אבל היא לא נשארה אדישה לאופן השובניסטי שבה התייחס אמנון אברמוביץ להתנהגות של רמון (יחד איתו היו על הבמה נחום ברנע ואמיר אורן). פעם ועוד פעם היא העירה הערות אישיות ברורות על הצורך בהתייחסות בוגרת ומאוזנת יותר לארוע הזה.

      בראבו!!!!!!!!!!!!! 

       

        29/3/07 13:31:

      א. אהבתי מאוד את הראיון איתך אצל אבילן. גם למיזנטרופים מושבעים מגיעה מנת החשיפה שלהםמגניב

       

      ב. האם לרגל החג לא חשבת אולי לשנות את כותרת המדור האהוב ל"מצה-עבודה"?

       

      ג. הרעיון של "האם אתה תל אביבי" נחמד, אבל עם כל הכבוד לטיים אאוט-

      אני הייתי קודם.