כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    בשביל הזהב

    פינגווין הזהב 2010 - מועמדים לסרט הטוב ביותר

    1 תגובות   יום שני, 3/1/11, 16:28

    מדי שנה, בתחילת ינואר, אני עורך "טקס פרסים" משלי. פינגווין הזהב הוא סיכום שנתי של הסרטים והשחקנים האהובים עלי בקטגוריות שונות, לא יוצאות דופן במיוחד. בדרך כלל, הארוע מתקיים על גלי הרשת בלבד ולהוציא מקרה אחד חריג (המוסד הסגור), הזוכים לא שומעים בכלל על הבחירה בהם ולא תובעים לקבל פרס. רובם אפילו לא יודעים לקרוא עברית, כך שאני יכול לכתוב מה שבא לי ולא לפחד מהשלכות עתידיות שבחירת זוכים בפינגווין הזהב עלולה לגרור (שוב, להוציא את המוסד הסגור). בשמונה השנים הקודמות, פרסמתי רשימת מועמדים לכל קטגוריה וזמן קצר לאחר מכן, העלתי מאמר שלם בו נחשפו הזוכים, בתוספת נימוק לבחירה בהם. לצערי, האתר אליו העלתי את הטקסים הקודמים נסגר ואם לומר את האמת, זה לא הפסד כזה גדול. אני מבין היום בקולנוע הרבה יותר משהבנתי לפני כמעט עשור וסביר להניח שפינגווין הזהב של 2020 יכיל התנצלות דומה על הבורות שלי עשר שנים קודם לכן.

    השנה, החלטתי לשנות מעט את הפורמט. יש לי רשימת מועמדים בכל קטגוריה, אבל אפרסם רק את שמות הזוכים ועוד אזכור אם צריך למי שהיה קרוב לנצחון וחבל לא לציין את שמו. כך יהיה בכל הקטגוריות, מלבד קטגוריית הסרט הטוב ביותר שאת היחוד שלה, אני אוהב להדגיש. זו הסיבה שרק בקטגוריה הזו מספר המועמדים מוגבל לחמישה ולא ל"כמה מקום נשאר לי עד סוף הדף?". לכן, אני מציג בפניכם את חמשת המועמדים לפרס פינגווין הזהב 2010 לסרט הטוב ביותר, שתכנסו קצת לראש שלי לפני הטקס. רשימת הזוכים המלאה תחשף בהמשך השבוע.

     

    האקסים של החברה שלי – סקוט פילגרים נגד העולם

    אני מת קצת מבפנים בכל פעם שאני נאלץ לכתוב את שמו העברי של הסרט. אחת המשימות הקשות בתולדות הוליווד תמיד הייתה ליצור עיבוד למשחק מחשב שיהיה גם טוב וגם נאמן לרוח המקור. בסקוט פילגרים נגד העולם, הבעיה נפתרה בכך שהלכו בכיוון ההפוך ועבדו תסריט למשחק מחשב. ליתר דיוק, עבדו קומיקס שפונה ראשית ושנית לגיקים שמכירים קלישאות של משחקי מחשב ואינם אדישים להתייחסויות תרבותיות המופיעות בקצב של קליע בתאוצה. עוד לא שמעתי על מישהו שהיה בהקרנה של הסרט ולא קמו אנשים באמצע. הוא עשוי בגישה כל כך נישתית ואנטי-קולנועית, שהוא ממציא את המדיום מחדש ומלמד את כל במאי האקשן, הפנטזיה והקומדיה של העשור הקרוב איך עושים את זה בלי להתמוטט מרוב תשישות. סקוט פילגרים נגד העולם, לצד "קיק-אס", הוא מבט חסר רחמים אל העתיד של הקולנוע ואך טבעי שחלק מהקהל יברח במחשבה שהרכבת עומד לצאת מהמסך.

     

    ''

     

    הדקדוק הפנימי

    אני לא יודע למה עוד מפתיע אותי שעושים בישראל סרטים ברמה גבוהה כל כך. אולי כי על כל הדקדוק הפנימי, יש גם "שליחותו של הממונה על משאבי אנוש" שלא מצליח לחדש או להפתיע בשום צורה, או "המדריך למהפכה" שהבמאי שלו הוא גם פוליטיקאי וגם מנהיג חברתי וגם פעיל למען לגליזציה של סמים וגם השליח מה-AM:PM. אלה לא סרטים רעים, אבל הדקדוק הפנימי הוא זה שבאמת ממלא אותי בגאווה כלפי הקולנוע המקומי. ניר ברגמן לקח ספר לא פשוט לעיבוד והפך אותו לתסריט נגיש, אך גם עוכר שלוה. הוא לא מחפש הסברים איפה שאין ומתמקד בסיפור ובדמויות שחוות אותו. מדובר באחד הסרטים הישראלים הרגישים (אבל לא רגשניים) אי פעם ואלה הרגעים החסרים שעושים אותו כל כך מלא. את מה שצריך להשלים בראש, לא צריך להראות על המסך. לניר ברגמן יש את היכולת הנדירה להבחין בין נחוץ ללא נחוץ ולנקות את הסרט מרעש רקע מציק ומכל לכלוך שיפריע להתאהב בחלק מהדמויות ולשנוא את חלקן, לא בהכרח בלי חפיפה בין הקבוצות.

     

    ''
     

     

    התחלה

    יש לי יחסי אהבה-שנאה עם הסרטים של כריסטופר נולאן. לפעמים הוא עושה משהו שאני מאוד אוהב (ממנטו, האביר האפל), לפעמים הוא יוצר סרט שאני מרגיש כמו האחרון שיבין את ההתלהבות ממנו (באטמן מתחיל, יוקרה). התחלה שייך לאלה שאני אוהב. הוא לוקה בבעיה של רוב הסרטים של נולאן: העדר רגש. גם הליהוק לא משהו ולאונרדו דיקפריו הוא בחירה איומה לתפקיד הראשי. רק שמסיבה כלשהי, זה לא מפריע. נולאן, בניגוד לניר ברגמן, לא עושה סרטים רגישים, אלא חכמים. הכל תפור ליחידה אחת וכל שניה משלימה שניה אחרת. להתחלה יש עלילה פשוטה יחסית, אבל מספיק למצמץ לרגע ונשארים עם סימני שאלה עד לכתוביות הסיום. זה לא סרט עמוס בפרטים, אבל הרגשתי כאילו נחתה עלי נושאת מטוסים מלאה פילים אפריקאים שאכלו טשולנט. האקשן אינטנסיבי, האפקטים תוקפים (מילולית) מכל מקום וכל הזמן צריך להיזכר אם מדובר בחלום או במציאות. אם הדמות היא מהטובים או מהרעים. אם אני רוצה שיצליחו או שיכשלו. הסרט מתחיל בבום על-חושי ורק נעשה יותר ויותר סוחף משם. הוא מבלבל, מסוגנן, מעוקר רגשית ועדיין מצליח לעשות דפיקות לב ללא הפסקה.

     

    ''

     

    מר שועל המהולל

    סטופ-מושן היא טכנולוגיה שנדיר לראות בימינו מחוץ לערוץ הופ וגם שם, היא נחשבת מיושנת ולא אסטתית. בשביל להצדיק סרט באורך מלא שישתמש בטכנולוגיה כזו, צריך סיפור על-זמני שמדבר אל ילדים ואל הוריהם כמעט באותה רמה. מר שועל המהולל לא מנסה להיות מתוחכם במיוחד, אבל הוא מצליח בכל זאת. לצד המראה הבאמת יחודי שעושה צדק לסופר עם דמיון עשיר כמו רואלד דאל, הסרט עשוי בתזמון קומי מצוין ומלווה במוזיקה שקשה להיפרד ממנה. הדמות הראשית שחצנית ומרוכזת בעצמה. מזל שיש לה ניגוד מצד אוסף נרחב של דמויות משנה ושלושה רשעים שאי אפשר לרחם עליהם. במידה רבה, מר שועל המהולל נראה כאילו מדובר בקלאסיקה שנשכחה עם השנים והתגלתה מחדש בסוף 2009. זה לא רק השימוש בסטופ-מושן וזה לא רק העובדה שהוא מבוסס על ספר בן ארבעים שנה. הצפיה פשוט עושה כזו תחושה חמימה, שקל מאוד לבלבל אותה עם נוסטלגיה.

     

    ''

     

    צעצוע של סיפור 3

    זה לא סוד שפיקסאר הם הדבר הקרוב ביותר של ימינו לנס אלוהי. מדובר במשהו ברמת מיתולוגיה יוונית לפחות. כל דבר שהם נוגעים בו הוא זהב (או לפחות כסף) ולרוב טהור. לכאורה, הם עשו את השגיאה הגדולה ביותר שאפשר לעשות עם זכיון ישן – הם החזירו לקולנוע דמויות אחרי יותר מעשור של חוסר פעילות. דיסני עושים את זה מדי פעם והתוצאה חפיפניקית ואיומה. פיקסאר עושים מזה שובר קופות ואת אחד מסרטי האנימציה הטובים בהיסטוריה. בני האדם בעולם של הסרט התבגרו, אבל צעצועים נשארים לנצח באותו גיל. במקום לעשות את המתבקש ולהעביר אותם מסכת חדשה של הרפתקאות בסופה הכל ישוב לקדמותו, יש כאן סרט שמפרק את מהותן של הדמויות לגורמים ומרכיב בחזרה כיצירה שלמה יותר. אנחנו לומדים לראות את כל הטרילוגיה בעיניים אחרות ולחוות שילוב בין אימה לבין אושר, גם אם אין לנו שום דבר במשותף עם קאובוי מעץ. מאז "במבי" לא היה סרט שכל כך הרבה אנשים הודו שבכו בו ואני לא מתכוון לילדים. צעצוע של סיפור 3 מכיר את האנשים שראו את וודי, באז והחבר'ה לראשונה ב-1995 ונוגע להם בנקודה הכי רגישה. הילדים של אז, שגדלו להיות מבוגרים ציניים ומפוכחים, הם אלה שהכי מתחברים אליו וחשים צמרמורות טובות ורעות לכל אורכו.

     

    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        10/1/11 05:31:
      הי מיזה?

      ארכיון

      פרופיל

      אביעד שמיר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין