כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    שירים ועוד שירים...

    "ביקור בליל ירח"
    "עט לאהוב"
    ו"כמו מזכרת".

    בספריי אלה חברו זה אל זה שירי אהבה, נוסטלגיה והגות.

    הספר "כמו מזכרת" - כל כולו נוסטלגי. כל השירים בו
    נושאים ניחוחות וטעמים נוסטלגיים מרגשים ומעוררי געגוע לבית, לשכונה... לימי התום.

    לרכישת הספרים:
    ניתן להשאיר כאן הודעה או לפנות אליי באמצעות לחצן "צור קשר" באתר האינטרנט :-
    http://aurorahadad.wixsite.com/books

    הָאִישׁ הַשּׁוֹכֵן בְּלִבִּי

    19 תגובות   יום שלישי, 22/2/11, 10:08

    הָאִישׁ הַשּׁוֹכֵן בְּלִבִּי,

    לֹא יַכִּירוֹ אָדָם

    זוּלָתִי,

    אַף הוּא בְּעַצְמוֹ

    לֹא יַכִּיר אֶת הָאִישׁ

    הַזּוֹכֶה בְּרִגְשֵׁי חִבָּתִי


    כִּתְמוּנָה יְשָׁנָה הוּא

    מוּנָח בִּלְבָבִי,

    אֶת חַיַּי מְקַשֵּׁט

    כַּעֲטֶרֶת,

    כַּצֵּל הָעוֹבֵר נָח

    בְּסֶתֶר יוֹמִי,

    בְּלֵילִי חוֹבֵק הוּא

    אַחֶרֶת.


    אִם אֶשְׁמַע הֵד קוֹלוֹ,

    אֶדְמַע בְּנִסְתָּר,

    אַךְ שְׂפָתַי אָשִׂים

    כְּצוֹחֶקֶת,

    וְשִׁיר אֲפַזֵּם לְעַצְמִי  

    לְלֹא קוֹל

    לְהַרְחִיק שְׁעָתִי

    הַדּוֹחֶקֶת


    וְאֶהְיֶה בְּעֵינַי כְּשׁוֹטָה,

    הַנִּכְבֶּשֶׁת בִּצְעִיף

    אַשְׁלָיָה –

    לְעוֹלָם לֹא יִהְיֶה הוּא

    כְּסוּתִי הָעוֹטֶפָת,

            וְאוּלַי, מֵעוֹלָם לֹא הָיָה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (19)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        11/5/15 14:50:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2015-05-10 17:39:12

      יפה וכואב, מזכיר את רחל, לא פחות.

      תודה רבה לך מכבית,

      נעמת לי מאוד בתגובתך ובביקורך.

      יפה וכואב, מזכיר את רחל, לא פחות.
        22/9/12 11:32:
      תודה רבה ג.ע. כיף לי לקרוא את תגובתך ושמחה על ביקורך. שנה נהדרת שתהיה לך !
        22/9/12 08:24:

       

      אורור היקרה, איך את מצליחה כל פעם להפעים אותי בשפה היפה שלך. איזה שיר התוודעות יפה ונוגע מצד הדוברת. השפה הזאת כל כך מזכירה לי את רחל, שממש כיף לי לקרוא אותך כאילו את מצליחה עדיין להחיות את התקופה ההיא, כשהשפה היתה עוד עשירה ויפה.

       

       


       

      כִּתְמוּנָה יְשָׁנָה הוּא

      מוּנָח בִּלְבָבִי,

      אֶת חַיַּי מְקַשֵּׁט

      כַּעֲטֶרֶת,

      כַּצֵּל הָעוֹבֵר נָח

      בְּסֶתֶר יוֹמִי,

      בְּלֵילִי חוֹבֵק הוּא

      אַחֶרֶת.


      אִם אֶשְׁמַע הֵד קוֹלוֹ,

      אֶדְמַע בְּנִסְתָּר,

      אַךְ שְׂפָתַי אָשִׂים

      כְּצוֹחֶקֶת,

      וְשִׁיר אֲפַזֵּם לְעַצְמִי  

      לְלֹא קוֹל

      לְהַרְחִיק שְׁעָתִי

      הַדּוֹחֶקֶת

       



       

      מקסים. מקסים. מקסים.

       

        19/6/11 21:09:

      צטט: אדם ראשון 2011-06-19 20:29:36

      כִּתְמוּנָה יְשָׁנָה הוּא מוּנָח בִּלְבָבִי, ...השיר יפה וזה,כל כך מוכר.

       

      תודה רבה אדם ראשון על ביקורך ועל מילותיך.

       

      אורורה

        19/6/11 20:29:
      כִּתְמוּנָה יְשָׁנָה הוּא מוּנָח בִּלְבָבִי, ...השיר יפה וזה,כל כך מוכר.
        19/6/11 20:21:

      יהודית יקרה,
      תודה רבה על תגובתך היפה.
      נעימה את לי מאוד בביקורך.

      תודה וערב נעים,
      אורורה

      כמה חיננית ויפה הכתיבה. תודה לאחד השירים היפים שכמו מעצמם מנגן שירך בלבי.
        2/4/11 10:23:
      דן יקר, תודה רבה על ביקורך בשירי ועל המשוב היפה. משמח אותי לדעת כי כך חשת לגביו. שבת שלום אורורה
        1/4/11 12:05:

      כמה עצובה ומתסכלת יכולה להיות אותה אהבה חד צדדית...

       

      אחד השירים הכי יפים שקראתי

       

      תודה :)

        28/2/11 09:41:

      אכן, בני, רבים מאיתנו נושאים בלבם, במשך שנים, אהבה ישנה, הגם שהמשיכו כבר הלאה בחייהם.

      לעיתים מדובר על אהבה של ממש, ולעיתים, מדובר על אהבה חד צדדית - הנרקמת בתוך לבנו ...

      ונותרת שם כמעֵין אשליה !

      תודה בני על ביקורך, נעמת לי.
      אורורה

      שיר נפלא! בין אם מקרה פרטי ובין אם לאו. רבים רבים בינינו, לא נחסך מהם הצער הזה של חיבור נהדר ואח"כ ניתוק כואב ושאלות מטרידות. גם הצורך הזה לשים עצמנו כאילו הדברים כתמול שלשום, בשעה שלא היא... תודה אורורה. בני
        28/2/11 08:26:
      אורורה חביבה, מה שכתבת כאן, בדיוק-בדיוק, מילה במילה, יכולתי לכתוב עד לפני שנים אחדות, כאשר שחררתי את "ההוא ששכן בליבי", לחיות את חיי במלואם בלעדיו. [סיפור שנמשך 30 שנה, עם טפטופים של תחזוקה קלושה במציאות...] מיותר לומר עד כמה אני מרגישה אותך... ♣ [אני כאן, אם תרצי...]
        27/2/11 22:35:

      תודה אסתר יקרה,

       

      על אף שהשיר נכתב בגוף ראשון, הוא אינו אלא השראה ואינו מקרה פרטי שלי.

       

      מכיוון שגם אני, בדיוק כמוך, יכולה להרגיש ולהזדהות עם האחר... נרקמו בזו אחר זו מילותיי, ויצרו את השיר הזה.

       

      הערכתי לך אסתר, מכל הלב, על ביקורך, משובך ורגישותך המיוחדת.

       

      תודה, אורורה

        23/2/11 08:05:
      תודה לכם ידידיי, נעמתם לי מאוד בביקורכם. תודה על המשוב. אורורה
        22/2/11 20:42:

      ומה אין בשיר הזה ?
      הכל מכל וכל בשורות
      תיאור של מצב ותיאור של רצון
      תחושות ורגש אל מול הגיון
      געגוע וערגה
      תשוקה ואהבה
      ומבט גדול במראה
      הכל מכל וכל
      במיטב הדימוי והרגש

        22/2/11 15:27:
      קראתי פעם וגם בשנית הוא נהיר ברור אבל יש בו את תנועת הרגשות ומחול הגעגוע שאינו מותיר לילה רגוע.. ומושך שנית לחזור ולקרוא. בהולכנו לאור הזכרונות והעונות בהן שתלנו כמיהות. עבותים הגזעים שהותרנו בלב יערות הם חוזרים נגיעות. עוד אשוב בשלישית לקרוא.. ועוד להאיר את השיר המיוחד . צובט בלב הגעגוע.
        22/2/11 15:10:
      שיר זה מעמיק ומעורר מחשבה אף יותר משירייך הקודמים. אהבתי.
        22/2/11 10:49:
      כמיהה ערגה תשוקה עזה, רצון עז לעצב לו דמות לזה שיזכה בליבך

      רשימה

      פרופיל

      אורורה1
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין