כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    חינוך אחר

    תשלום-פר-ביצוע - תימרוץ מורים

    0 תגובות   יום שני, 4/7/11, 19:31

    תשלום-פר-ביצוע (PfP) למורים

    ממצאי מחקרים

    אסף ותרגם אברמלה פרנק

     

    מקור 1

    Roland G. Fryer (2011). TEACHER INCENTIVES AND STUDENT ACHIEVEMENT: EVIDENCE FROM NEW YORK CITY PUBLIC SCHOOLS.

    http://www.nber.org/papers/w16850.

    תימרוץ כספי של מורים בכדי לשפר את ביצועי התלמידים הפך למדיניות חינוכית פופולארית עולה ברחבי העולם. הנייר הזה מתאר ניסוי מבוסס-בית-ספר במאתיים בתי-ספר ציבוריים  בניו יורק, שנבחרו באופן אקראי, ניסוי שעוצב בכדי להבין טוב יותר את השפעת תימרוץ המורים על הישגי התלמידים. לא מצאתי אף עדות שתימרוץ המורים שִפר את ביצועי התלמידים, נוכחות בבית-הספר או שיעור המסיימים י"ב; לא מצאתי כל עדות שתימרוץ כספי שינה את התנהגות התלמידים או המורים. אם משהו קרה בכלל, אזי תימרוץ המורים הוריד את הישגי התלמידים, במיוחד בבתי-ספר גדולים. הנייר כולל דיון ספקולטיבי של תיאוריות העשויות אולי להסביר תוצאות חמורות אלו.

     

    מקור 2

    Sylvester Ngoma  (2011). Improving Teacher Effectiveness: An Examination of a Pay for Performance Plan for Boosting Student Academic Achievement in Charlotte-Mecklenburg Schools. Information Technology Educator. Harding University High School. Charlotte, NC 28269.

    הלחץ הגובר לשפר את האפקטיביות של המורים בכיתה הוביל בתי-ספר מחוזיים ציבוריים רבים לאמץ שיטה של תשלום-פר-מאמץ כאופציית פיצוי אסטרטגית לשפר את ביצועי המורים, ובאופן זה לשפר את ההישגים האקדמיים של התלמידים. למרות זאת, מעט מחקרים איששו באופן אמפירי את התלות-ההדדית בין ביצוע תשלום, ביצוע מורה והישגי תלמידים.

    אף על פי כן, בית-הספר המחוזי Charlotte-Mecklenburg נמצא בתהליך יישום של תכנית PfP לפני שהתכנית הוערכה באופן כולל, נבדקה בצורה נכונה ופותחה בשלמות. בהתייחס לעובדת ריבוי הגורמים שתורמים ללמידה, נייר זה מסיק שהישענות חזקה על PfP בכדי לתמרץ מורים עשויה להיות בעלת אפקטים שליליים על האפקטיביות של המורים ותוצאות הלמידה של התלמידים, אם התכנית לא עוצבה כראוי ו/או יושמה בפזיזות. יתרה מכך, המסמך מצביע על הבעייתיות של בדיקת ביצועי מורה, ושל מורכבות הקישור תשלום-ביצוע כמשוכה עיקרית של תכנית כזאת.

     

    מקור 3

    Matthew G. Springer, Dale Ballou, Laura Hamilton, Vi-Nhuan Le, J.R. Lockwood, Daniel F. McCaffrey, Matthew Pepper, Brian M. Stecher (2011). Teacher Pay for Performance: Experimental Evidence from the Project on Incentives in Teaching (POINT). 2011 SREE Conference Abstract Template.

    ניסוי POINT ב-PfP בוצע בחטיבות ביניים (כיתות ה'-ח') מחוזיות של MNPS במשך שלוש שנים אקדמאיות מ-2006-7 עד 2008-9. MNPS כוללת 34 חטיבות, שהקיפו כ-20,000 תלמידים. אוכלוסיית התלמידים היא במשוער 47% אפריקנים-אמריקנים, 16% היספנים, 3.7% אסיאתים ו-33% לבנים. כלל האוכלוסיה באזור היא 626,000 תושבים.

    ניסוי POINT כלל מורי מתמטיקה. כל מורי המתמטיקה בחטה"ב שעבדו במחוז ב-2006-7 התאימו להשתתף, בידיעה שלפחות 10 מתלמידיו של כ"א מהם מדי שנה השלימו את בחינות תוכנית ההערכה המצטברת של טנסי במתמטיקה (TCAP).

    בהתייחס למגבלה של השפעת אי-התמדה ידועה, אנחנו מסיקים שתכנית POINT בכללותה לא הובילה לשינוי גדול ומתמשך בהישגי התלמידים כפי שנמדדה ע"י TCAP. יש עדות מועטת בלבד, שהעידוד של POINT השפיע על המורים לעשות שינוי בסיסי בשיטות ההוראה או ברמת המאמץ, ועדות ששינויים שהם כן עשו נבחרו בהקפדה במיוחד בכדי להגדיל את הישגי התלמידים.

     

    מקור 4

    ‘Umi Jensen, Greg Yamashiro, and Katherine A. Tibbetts (2010). What Do We Know about Teacher Pay-for-Performance? http://www.ksbe.edu/spi/PDFS/PerformancePay.pdf.

    • גורם מרכזי בתשומת-הלב הנוכחית להתפתחות המקצועית של המורה ותיגמולו הוא השחיקה, הבאה לביטוי בפרישה ועזיבת מורים את המקצוע לטובת הזדמנויות רווחיות יותר.
    • גורם מרכזי אחר הוא קשיים שחווים מחוזות רבים במאמציהם לגייס ולשמור על מורים חדשים, בשל, לפחות בחלקו, עניינים כספיים וחברתיים/דוריים.

    דעות לגבי פיתוח "הפרקטיקה המיטבית" של אסטרטגיות תשלום-פר-ביצוע (PfP):

    • השיטה המבטיחה ביותר מבוססת על מאמצי שיתוף-פעולה בין מורים והנהלה, שמכבדת ריבוי השקפות ובונה אמון.
    • שימוש בהערכות תקפות וישימות של ביצועי מורים ותפוקות לומדים.
    • תימרוץ כספי יכול לתרום לשינוי חיובי בפרקטיות הוראה ותפוקות תלמידים במיוחד כאשר הוא מחובר להתפתחות מקצועית ולמבנה ארגוני תומך.

     

    מקור 5

    Eva L. Baker, Paul E. Barton, Linda Darling-Hammond, Edw ard Haertel, Helen F. Ladd, Robe rt L. Linn, Diane Ravitch, Richard Rothstein, Richard J. Sh avelson, and Lorrie A. Shepard (2010). Problems with the Use of Student Test Scores to Evaluate Teachers. EPI BRIEFING PAPER, Economic Policy Institute.

    הפוטנציאל התוצאתי של שימוש שגוי בהערכת מורים מבוססת-מבחנים

    מעבר לדאגה לגבי מתודולוגיות סטטיסטיות [שנדונות במאמר ולא הובאו כאן], ראייה פרקטית ועקרונית אחרת שוקלת כנגד הישענות "כבדה" על ציוני מבחנים של תלמידים לצורך הערכת מורים. המחקר מראה, שמיקוד מופרז בציוני מתמטיקה וקריאה בסיסיים, יכול להצר ולפשט מדי את תכנית הלימודים לנושאים ולמסגרות שעליהם נבחנים, והפחתת תשומת-הלב מתחומי מדע, היסטוריה, אמנויות, אזרחות ושפה זרה, וגם מכתיבה, חקר ומטלות מורכבות יותר של פתרון-בעיות.

    קשירתה של הערכת מורים וסנקציות לתוצאות של ציוני מבחנים יכולים לפגוע במוטיבציה וברצון של מורים לעבוד בבית-ספר עם התלמידים היותר נצרכים, כאשר הווריאציות הגדולות, הבלתי-צפויות בתוצאות ותפיסתם כאי-צדק יכולים לחתור תחת מורל המורים. הסקירה מצאה ששחיקה ודמורליזציה קשורות למאמץ לקדם אחריותיות מבוססת-מבחנים, בעיקר בבתי-ספר על-יסודיים.

    תיגמול אינדיווידואלי של מורים, המבוסס על השוואת תוצאות מבחנים של תלמידים יכול ליצור גם תמריץ לאי-שיתוף-פעולה בין מורים. בתי-הספר הטובים יותר פועלים על בסיס שיתופי-פעולה, כשהמורים עובדים בגבולות רחבים חוצי כיתות ושכבות גיל, לקראת מטרה משותפת של הובלת כלל הילדים למימוש הפוטנציאל המרבי שלהם. בית-ספר יהיה משפיע יותר אם מוריו מכירים היטב את מצב התלמידים ויכולים לכוון מאמצים בכדי להתמודד עם צרכי התלמידים.

    דווקא כמה נקודות-מבט אחרות, עם פחות תלות בציוני מבחנים, נמצאו כבעלות יכולת לשפר את הפרקטיקה של המורים בעקבות זיהוי הבדלים בין המורים באפקטיביות שלהם. כאן משתמשים בפרוטוקול תצפיות שיטתי בעל קריטריונים מבוססי-מחקר מפותחים היטב בכדי לבחון הוראה, כולל תצפיות או וידיאו של פרקטיקה כיתתית, ריאיון מורים ותוצרים כמו תכנון שיעורים, משימות ודוגמאות של עבודות תלמידים.

    [...] אימוץ שיטה לא תקפה של הערכת מורים ושימוש בה בכדי לתגמל או להעניש, מובילה ללא-ספק להחלטות לא מדויקות כלפי הצוות, יוצרת דמורליזציה בקרב המורים, גורמת למורים מוכשרים להימנע מבתי-ספר של תלמידים בעלי צרכים גבוהים יותר, או לעזוב את המקצוע בכלל, ומרתיעה מורים בעלי פוטנציאל להיכנס אליו. המחוקקים אינם צריכים לאפשר מנדט לגישה מבוססת-מבחנים לצורך הערכת מורים, שאינה מוכחת וקרוב לודאי תגרום נזק לא רק למורים, אלא גם לתלמידיהם.

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      חינוך אחר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין