כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    החינוך הישראלי - קריאה למשמעות

    1 תגובות   יום חמישי, 4/8/11, 13:18

    בימים האחרונים גובר קולו של החינוך בקרב תנועות המחאה. במסגרת התופעה המרעננת שלפנינו, יש לציין בצער את הקול הנעדר של מנהלות/י בתי-ספר, מי שאמורים להנהיג. המוחים הם בעיקרם מורים מן השורה, שגם הם אינם עושים זאת כקהילה מאורגנת, שכן, שני ארגוני המורים שלהם שותקים. אז טוב שיש בקרב עשרות אלפי המורות/ים כמה שחושבים בראש גדול. ובכן, מה רוצים מוחי החינוך? ברוח התביעות של תנועת המחאה הכללית הם דורשים אחריות המדינה לחינוך, סגירת פערים חברתיים ובעיקר – חינוך איכותי לכל.

     

    החינוך "האיכותי" או "הרלוונטי" הוא שם המשחק ובו יש להתרכז. אני מבקש להציגו מכמה זוויות:

     

    מערכת של שוק. את הפיכת החינוך למיסחור ושוק מובילים שר החינוך ומנכ"לו. הם תמימי-דעים מאד באשר לכיוון שבו יש ללכת, ונחישותם בשנות כהונתם ראויה להערכה. שושני הביא למשרד אג'נדה תחרותית מגובשת, ושר החינוך, התם מן ההגדה, מצא בה קרש הצלה למערכת שוקעת. הרעיונות בתירגומם הפשטני לעילא ולעילא, לקוחים מן הרפורמות החינוכיות בעולם המערבי: שיפור ה"הישגים" (שלא יתחמקו כאן מהתייחסות) באמצעות בחינות סטנדרט ארציות, ומדידה-מדידה-מדידה.

     

    מערכת סטנדרטיזציה. קרוב לוודאי שאין מדינה בעולם, שבה שליטה מרכזית על מערכת החינוך באמצעות בחינות היא כה מרחיקת לכת כמו בישראל. הסטנדרטיזציה שלנו כוללת: בחינות בגרות רבות בכיתות י'-י"ב; בחינות מיצ"ב בכיתות ב', ה' ו-ח'; בחינות מפמ"ר בחטיבת הביניים; בחינות בין לאומיות; ותוכנית ליבה (כ-14 מקצועות לימוד מחייבים שונים). למנהלי בתי-הספר וצוותיהם כמעט אין צורך לחשוב, לשאול וליזום. הם צריכים רק לבצע היטב את מה שדורש מהם המשרד. הם טכנאים צייתנים של מלאכה סיזיפית נטולת כל ערך.

     

    בחינות והישגים. מדוע מערכת של בחינות חוזרות ונשנות היא כה רעה? כי היא מחייבת הוראה של "שפיכת ידע" מן המורה לתלמידיו, שיעורים פרונטאליים, חשיבה בסיסית לגמרי שנגמרת בזכירה וקצת הבנה, וכן ויתור על שאילת שאלות רציניות, חקר ורכישת מיומנויות אישיות חיוניות. אין כמעט דבר פתטי יותר מלמידה בעל-פה של נתונים שנמצאים בעשרות או מאות אתרים באינטרנט. 4 דקות וכל המידע ברשותך. בהמשך להוראה אנכרוניסטית, ללחץ רב ומשאבים אדירים, אנחנו מקבלים עליה שולית ב"הישגים" של בחינות במקצועות שונים. ומה נשאר לנו אחריהן? תלמידים שרובם אינם יודעים קרוא וכתוב כראוי, אינם מבינים את הנקרא ונטולי טכניקות של חשיבה וחקר. הם אינם "לומדים עצמאיים" (ביטוי ריק מתוכן של משרד החינוך), אלא אנשים צייתניים בדיוק כמו מוריהם ומנהליהם. זו מערכת שאינה נותנת תשובות לצרכים: לא מגדילה ראש, לא מטפחת ערכים חברתיים ו/או אישיים, לא מציידת את בוגריה בכישורים ראויים ובעיקר משעממת את תלמידיה עד כלות.

     

    חיפוש משמעות. מתוך מה שמצטייר כאן, מובן לגמרי מדוע מרבית הציבור, על-פי סקר, מעדיף חינוך פרטי. 3 בחינות בשבוע לכל תלמיד בכל שלב גיל ממאיסות על הציבור את החינוך "הציבורי". "טכנולוגיית ההישגים" הזאת איבדה כל טעם של חינוך בעל עומק, שבדיוק אותו מחפשים ההורים בתקופתנו המבולבלת. ההורים וילדיהם מבינים, או לפחות חשים, שמתבצע כאן תהליך חסר כל משמעות וערך.

     

    המורים שמצטרפים עכשיו למחאה הכללית עם קולות החינוך שלהם, אינם מסתפקים בדרישות תקציביות, אלא עושים את הצעד הגדול קדימה – לקראת חינוך שתואם את צרכי העשור השני של המאה ה-21. הם יודעים שלא ייוושעו מאנשי משרד החינוך, המנהלים של בתי-הספר וארגוני המורים, והם לוקחים את גורלם בידיהם-שלהם.

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        4/8/11 21:11:
      מי יתן ורבים ישמעו את קולך.

      ארכיון

      פרופיל

      חינוך אחר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין