כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    יומנו של מתמחה

    התמחות בראיית חשבון. תחזיקו חזק, זה יגרום לכם לחשוב פעמיים... עכשיו ברצינות

    עינייך החומות . . . (ירוקות!)

    1 תגובות   יום רביעי, 7/9/11, 19:08

    יש משהו בירוק הזה ששואב אותי פנימה, כאילו הייתי אליס בארץ אחרת משוועת לשקט והבנה של מה שיש כאן

    אתמול הגעתי מוקדם מאוד למשרד, ראיתי את אחד השותפים, בכניסה לבניין ואמרתי בוקר טוב, "בוקר טוב" הוא השיב, אתה כאן כבר הרבה זמן ? אתה לא ...??" ""כן זה אני" עניתי, איזה עולם קטן, "משהו בעיניים שלך מסגיר שאתה לא כלכך אתי בשיחה" הוא אמר "כן קוראילזה אהבה אמרתי" הוא חייך בנונשלנטיות ונעלם אל תוך אוסף הקומות והחרדים הבלתי מאויישים בשעה כה מוקדמת של הבוקר

    כל היום חשבתי על זה, זה טוב ? זה רע? כזה אדם בכיר פונה אליי מסתבר שאנחנו מכירים וכל מה שנשאר לו ממני זה שהיה לי מבט מאוהב בעיניים, שום מילה על מקצועיות, שום פידבק על העבודה שלי, מה הוא שמע, את מי הוא מכיר איך אפשר לנצל את הקשרים האלה להתקדם כאן? ים שאלות ....

    מעין כעס על עצמי שנתתי לעצמי להיחשף כך, לחשוף רגשות ולאפשר למישהו אחר להיכנס אל תוך עולמי הקט הסגור הנכון כלכך

    ואז נחתה התובנה!!!!!! ברור שזה העיקר, ברור שזה היה נכון, הרי מה נשאר בסוף, כל האפור והשחור/לבן מסמכי וורד אינסופיין ומאות אלפי ג'גות בתוך שרתים וספריות, מסמכים מודפסים לעייפה וישיבות דירקטוירון משעממות, ברור שיש כאן חיוך אחד גדול שמנהל את הכל והוא הוא העיקר

    טוב שזה מה שנשאר לו ממני

    אין מאושר ממני שכך עיניי הסגירו עולם שלם של צבע, חושים, חיוך גדול ואהבת אמת

    הרי זה מה שנאר , לא ?????!!!!

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        8/9/11 11:48:

      מלים ששמעתי פעם אחת - ואני חוזר עליהן מאז:

      "על ערש דווי, עוד איש לא נשמע מתחרט שלא השקיע יותר בעבודה."