כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מגשש באפלה

    בלוג על קיימות, כלכלה, מערכות מורכבות, דמוקרטיה, תאגידים, תרבות הצריכה וכל הבלגן מסביב.

    כולם רוצים שירים פשוטים

    12 תגובות   יום רביעי, 28/11/07, 22:41

    מתוך הפוסט של שי

    התחממות גלובלית – בואו נעשה סדר

     

    צטט: רמי הסמן 2007-11-27 20:13:18

    שי אהלן,

    קודם כל אני רוצה להצטרף ולהודות לך על שהעלת את הפוסט המאוד חשוב והמלמד. אני חייב להודות שאינני מומחה גדול במדעי איכות הסביבה, אבל אני מצוי בקשר עם הארגונים הירוקים המובילים בארץ מאז תחילת שנות התשעים. הם תמיד ביקשו שאבוא ואסייע להם בתחום בו אני כן מבין, והוא תקשורת חברתית.

    הסברתי להם, כי מכל המאמרים והכתבות החדשותיות שהתפרסמו במהלך השנים, לא ניתן היה להבין מהו מוקד הבעיה. אוקיי, כדור הארץ מתחמם. אנחנו מקבלים את קונספט גאיה - שכל המערכות קשורות. אבל מה מוקד הבעיה? מה אנחנו, אלו שמצואים בקצה המשוואה התקשורתית יכולים לעשות? אף פעם לא הייתה תשובה. כל פעם התלבשו על נושא אחר. חוצה ישראל. נתב"ג 2000. השפד"ן. הקישון. שקיות ניילון מתכלות. זה נכון לא רק לישראל, זה נכון לכל העולם.

    הפעם הראשונה שהחלו ממש לעשות סדר, היה עם הסכמי קיוטו. כן, כולנו יודעים שהנבל הגדול כעת הינו בוש. אבל גם לסין לא חסר, והיא זכתה להרבה הקלות. התרומה של אל גור והסרט שלו, יש להם משמעות אדירה בשיח העולמי. הבעיה שצריך בהחלט לזכור, וציינת זאת, שמול הארגונים הירוקים פועלים כוחות כלכליים אדירים. כוחות המריצים קמפיינים המדגישים עד כמה הם ידידותיים לסביבה. מהדוגמאות הבולטות בתקופה האחרונה חברת הדלק Shell בארה"ב.

    גם במאמר שלך אתה מתייחס למספר רב של גורמים התורמים לתהליך. בסיכומו של יום האדם הממוצע בעולם המודרני, המופצץ כל יום באלפי מסרים תקשורתיים לא עומד במבול. הארגונים הירוקים בארץ חייבים להתאחד יחדיו מאחורי מסר אחד מוביל. להחליט על נושא אחד בו רוצים להתרכז, ולהתמקד בו במשך שנה, שנתיים או אפילו שלוש. בסוגיות חברתיות כמו איידס (תחום שאני במקרה בקיא בו), למדנו שעלינו להעביר לציבור מסר אחד ומרכזי. ריבוי מסרים מבלבל.

    הציבור בארץ להערכתי היום כבר בשל לתמוך במאבק הסביבתי. חייבים להחליט על נושא אחד בו מתרכזים, הבעיה המרכזית אותה אתה מעלה. לבחור "באויב" אחד בו ממקדים את המאמצים להביא לשינוי. לבחור במסר אחד, ולבסוף לומר לציבור דבר אחד אותו הם חייבים לעשות. כל הסוגיה חייבת להיות מחוברת לרמת דחיפות, הקרובה לסיווג של חיים ומוות, כי בפחות מזה אנחנו הישראלים לא זזים.

    מה שקרה עם המכונית החשמלית זה די פשוט. מישהו גנב לארגונים הירוקים את ההצגה. זו איננה הצגה מקורית ישראלית. זו הצגה מאוד חזקה בארה"ב.

    בכל מקרה, זו איננה הצעה, זו בקשה, כמי שמאוד רוצה להתגייס ולעשות משהו, כמו (אני בטוח) עוד עשרות אלפי אנשים: תתמקדו. אנא תכתוב עוד פוסט (כשיהיה לך את הכוחות), ותחליטו: מהי הבעיה מרכזית, מיהו האויב המרכזי, מה חייבים לעשות, את מי צריך לשכנע, מה אנחנו יכולים לעשות, והכל שיתכנס במסר אחד ומרכזי.

    מודה לך על הפוסט ולמען כולנו, אני מאוד מקווה שתצליחו להוביל אותנו (לפני שיקפוץ עוד בעל אינטרס כלכלי ויגנוב לכם שוב את ההצגה).

    ברכות!

    רמי

     

    אז רמי - הנה תשובות חלקיות.

    מסר אחד- החיים הם לא פיקניק

    1. נכון שכולם רוצים שירים פשוטים, וזה נורא חשוב, אבל העולם מסובך - ואנשים צריכים להתבגר. די. אתם כבר לא צרכנים מפונקים יותר (למרות שזה מה שתאגידים האכילו אתכם בטפטפת). אתם אזרחים. זה לא "התפקיד" שלנו להציל אתכם. זה התפקיד שלנו לתת לכם את המשוט וללכת קצת לנוח. תתחילו אתם לחתור.

     

    מסר בקיצור: - אתם לא צרכנים , אתם בני אדם ואזרחים.

     

    מסר שני - עוד לא ראיתם כלום
    נושא ההתחממות הוא הכי סקסי, והוא גם מתלכד עם עליית מחירי הנפט בגלל סיבות אחרות (שיא תפוקת הנפט, עליות בביקוש וכו'). - אבל הוא בהחלט לא הנושא הסביבתי היחיד. מי שינסה לפתור רק אותו

    א- ילך על פתרונות לא נכונים ויהיה לו קשה ליישם אותם

    ב- ימצא את עצמו עוד X זמן (X יכול להיות עוד חודש או עוד 50 שנה ואף אחד לא יודע בדיוק כמה ) בצרה דומה או יותר גדולה.

     

    עד עכשיו הצרות שלנו היו מהמערכת הגאו פיזית (אוזון, התחממות ) - פוטנציאל הסיבוך מבעיות מהמערכת האקולוגית-ביולוגית הוא בסדר גודל אחד לפחות יותר גדול. 

     

    מסר בקיצור - להחליף נורות זה לא מספיק - צריך להחליף תקליט.

     

    מאמר מוסגר - רמי נתן דוגמה של איידס. דוגמה טובה אם רוצים לדבר רק על התחממות עולמית, אבל דוגמה רעה אם רוצים לדבר על סביבה וקיימות. הדבר המקביל הוא לנחות איפשהו ולנסות להסביר לאנשים מה זה בריאות - יש מחלות, יש חיידקים, כן זה רעיון טוב לשטוף ידיים לפני הארוחה, יש וירוסים, הם שונים מחיידיקים, וכו'. נכון יש מערכות הסברה בנושא - אבל הן מתבססות על זה שכולם מגלים גם עניין בנושא ולא רק על סלוגנים.

     

    מסר 3 - אינקובטור

    הסבר - יש במאמר ובמושג קיימות


    - לא מדברים על להציל את הלוויתנים, אלא להציל אותכם ואת הילדים שלכם.

    המושג הזה גם מסביר לא רע איך כל הצרות שרמי הסביר מתקשרות. (יותר טוב מתאוריית גאיה שמאנישה את המערכת).

     

    העולם מורכב ממערכות שתומכות בנו ויש מחזורים של חומרים.

     

    מסר קצר - בעולם שבנוי כמו ספינת חלל, מי שמתנהג כמו קאובוי הוא אדיוט.

    מסר קצר 2 - הסביבה זה לא פארק הירקון, הסביבה זה האינקובטור שלך, תפסיק ללחוץ על הכפתור האדום.

     

    מסר 4 - טביעת רגל אקולוגית

    הסבר - אין משקל שווה לכל הפעולות - לא דין הפסקת נסיעה במכונית, יציאה מהפרבר, או הקטנת צריכת בשר כדין מעבר לשקיות רב פעמיות או מחזור בקבוקים.

     

    מסר קצר - תפסיקו לבזבז את הזמן שלכם ואת האנרגיה שלנו. ותתחילו לקחת את העסק ברצינות.

     

    (שמתם לב איך המסרים הקצרים מתארכים?).

     

    מסר 5- לא פוחלץ, אמסטף

    הטבע הוא לא פאסיבי, הוא לא כמו צלחת או כמו שולחן , הוא לא "טבע דומם". הוא כמו כלב אמסטף קטן שכלוא איתך בחדר - להרעיב אותו או "להרגיז" אותו (לגרום לו לצאת משיווי משקל) - לא רעיון טוב.

    מסר קצר - הטבע הוא לא דומם.

     

     

    מסר 6 - נא להפסיק למחזר , או מלחמת תרבות

    הסבר - מי אשם?

    יותר נכון

    מה אשם:

    הצמיחה הכלכלית, הקפיטליזם, תרבות הצריכה, הגידול בכמות האנשים - כולם אשמים וכולם באים מתרבות לינארית (שלא חושבת במחזורים), תרבות שחושבת שהאדם יכול לעשות מה שבא לו והטבע יתנהג כמו צלחת, או כמו מנורה, ויעשה את מה שמצפים ממנו.

      

    תרבות הצריכה הסבירה לכם שאתם צרכנים ולא בני אדם או אזרחים.

    הכלכלנים אמרו לכם שאשפר לקיים צמיחה אינסופית בעולם סופי

    המנהיגים שלכם אמרו לכם שהפתרון לכל דבר הוא עוד צמיחה כלכלית

    הפרסומות שלכם אמרו לכם שאם תקנו יותר תהיו מאושרים יותר

    בכל יום העיתונים הציפו אותכם במידע זבלי בבוקר, הטלוויזיה הרדימה אותכם בלילה

    בכל יום - אתם קניתם את זה בשקיקה.

     

    במקביל, לילה לילה, המשאבים המתכלים יורדים והמערכות הביולוגיות מקלות הפרעה גדלה והולכת כדי לספק "צמיחה כלכלית" של קניונים, פרברים, וילדות בנות 8 שעושות דיאטה.

     

    כל ההגיון המסדר של התרבות הזאת לא ממש עובד עם הרעיון של קיימות.

    - עולם שבו יש גבולות לצמיחה הכלכלית וצריך להתחיל לדבר גם על צדק חברתי וחלוקה אופטימלית.

    - עולם שמחייב דמוקרטיה ומחייב הקטנת אי השוויון אחרת העניים יורידו ביגון שאולה את העשירים. וגורל כולם קשור בכל השאר.

    - עולם שבו המין האנושי צריך להכיר במערכות שמספקות לו חיים ולשמור עליהן - כמו גנן.

    - עולם שמורכב ממערכות מורכבות.

    - עולם שבו העושר לא נובע מכמות הצריכה אלא מאיכות התפקוד של מערכות שמקיפות אותנו - המערכת הנפשית שלנו, המערכת הביולוגית של הגוף שלנו, מערכת המשפחה, מערכת הקהילה, המערכת הפוליטית, המערכת הכלכלית והמערכת האקולוגית.

     

    אני לא מבטיח שירים פשוטים

    אני לא מבטיח דם, יזע ודמעות - את זה נקבל מספיק גם בתסריטים די אופטימיים.

     

    אני מבטיח שיש לנו

    - אדמה וצמחים,

    - שכל ויזע,

    - מכונות ומחשבים,

    - מים ושמש -

     

    מי יתן ונדע להשתמש בהם טוב.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (12)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        16/1/08 14:44:

      תודה על התגובות.

       

      לא ויקיפדה -אקו ויקי.

       

      לשמחתי יש משהו שמעביר הרבה מהמסר בצורה די אפקטיבית ולא רעה בכלל לטעמי -

      The Story of Stuff. גאונה מי שעשתה אותו. 

       

       

        14/1/08 21:12:

      רציתי לומר שלדעתי המסר ה-6 הוא חשוב ביותר

      הוא לא לגמרי חדש לי, אבל הצורה שבה ניסחת אותו בויקיפדיה גיבש אותו עבורי. לאחר שקראתי את דבריך מסכימה מאוד: לא להתמקד ובוודאי לא להסתפק במחזור, אלא ללכת למקור, לשורש הבעיה, וללכת על הפחתה במקור ועל שימוש חוזר.

       

      אז מי שמחפש מסר פשוט, שיר פשוט - אפשר לנסח סלוגן וגם להוסיף הסבר קצר על החשיבות של ההפחתה במקור ושל השימוש החוזר.

        14/1/08 20:46:

      חשוב מאוד!

      *

        14/1/08 13:12:

      אני מצטרף למילים של אבא שלי  מחייך

      לגבי שלושת הנושאים, על הראשון (בינתיים לפחות) לדעתי צריך לוותר. באופן אישי אני לא רואה את זה קורה. (למרות שאני אעמוד בזה בטוח).

       

      אני חושב ששני הנושאים הבאים הם לא בלתי אפשריים בכלל.

      כמובן שהתשובה שלי מתחילה בחינוך.

      צמצום הצריכה, וייצור (וקניה) של מוצרים מעריסה לעריסה שכאלה הם דברים אפשריים בעיניי.

      השאלה היא מה הדרך?

      לדעתי הדרך היא במקום כלשהו באמצע,

      בין התמקדות מוחלטת במשהו ספציפי, מדיד וברור,

      לבין התפזרות מוחלטת (מה שבעיניי קורה היום)

       

      אפשר לבחור כמה מדדים עיקריים, אפשר להציב מטרות ואפשר להתמקד בנקודות ספציפיות, גם בחינוך וגם במבחן התוצאה.

       

      לדעתי למשל, אחד המפתחות לשתי הנקודות האלה הוא קומפוסט.

      אמנם זה לא הרגל קל לרכוש ולהפיץ אותו לכלל האוכולוסיה,

      אבל לדעתי ברגע שאנשים עושים קומפוסט, הם

       

      מתחברים לאדמה. לסביבה.

      מבינים כמה זבל הם יוצרים (אורגני ולא אורגני).

      מבינים שלזבל הזה יכול להיות ערך חיובי ושלילי.

      היו שמחים לזרוק את כל המוצרים שלהם אל הקומפוסט

      אולי עם הזמן יקנו פחות אריזות, יקנו פחות בכלל

      (לדעתי) יבינו לאט לאט את התמונה הגדולה ויקחו על עצמם עוד

        7/1/08 09:07:

      בראבו !!

       

      ניסחת נפלא דרור. למדתי המון ממה שכתבת. לא למדתי מידע חדש. למדתי שאני, עם כל התענינותי בנושא, ממשיך להתיחס אליו בפשטנות רדודה.

       

      אני חושב שאסור להחמיץ את התרומה שרמי מציע כאן - ללמד אותנו איך לגייס ציבור שלם לעניין הזה באפקטיביות. אולי זה בלתי אפשרי לגרום לציבור להבין מורכבות במכה אחת. אני מאמין שכדאי ללמוד מהמומחים. אין ספק שהקמפיין הירוק המבולבל הנוכחי (אספת הקמפיינים של ארגונים ירוקים ושל גופים כלכליים) לא תורם להתגייסות אינטליגנטית של הציבור. חשוב להיענות להצעה של רמי לנסח את הפואנטה הבסיסית הראשונה שעליה ניתן יהיה בהמשך להבהיר את המורכבות.

       

      שלש הבעיות המדידות שהצגת מרתקות בפשטותן ובמה שנראה כמו "בלתי אפשריותן". הקטנת ילודה, הקטנת צריכה, מוצרים מעריסה לעריסה - אם רוצים שאחד מאלה יתחיל לתפוס חייבים מומחים לקידום רעיונות בציבור, בממשל ובתאגידים.

       

      מזל שיש אנשים כמוך דרור.

       

      תודה

       

       

        5/12/07 23:13:

       

      צטט: -עלמה- 2007-12-05 17:45:22

      בחיזוק להסבריך רוצה להוסיף כי אכן הקריטיות היא בתפיסת כל הנושאים ולא בהתמקדות בבעיה אחת.

      אין כאן נסיון ליצור חברה שיכולה לנשוף בהקלה ולומר לעצמה "עשיתי משהו" אלא חברה המודעת לכך שצריך לעשות עוד ועוד ולפעול בכל תחומי החיים.

      תודה רבה

       תודה לך

        5/12/07 17:45:

      בחיזוק להסבריך רוצה להוסיף כי אכן הקריטיות היא בתפיסת כל הנושאים ולא בהתמקדות בבעיה אחת.

      אין כאן נסיון ליצור חברה שיכולה לנשוף בהקלה ולומר לעצמה "עשיתי משהו" אלא חברה המודעת לכך שצריך לעשות עוד ועוד ולפעול בכל תחומי החיים.

      תודה רבה

        3/12/07 18:13:

       

      צטט: רמי הסמן 2007-11-30 00:53:46

      דרור שלום,

      אתה מנסה לקפוץ שלב אחד קדימה. אתה עובר למסרים הקריאטיביים וכאן הטעות שלך. תחליטו קודם כל מה הבעיה המרכזית. משלל הבעיות שהעלתם תחליטו, מהי הבעיה הקריטית. בעיה שניתן להציג כבעיה, ניתן להציע פתרון, לציבור הרחב יכולה להיות תרומה בהבאת השינוי, מהלך שהוא בר מדידה, ולבסוף גם אפקטיבי. תמשיך לחשוב כמומחה למדעי איכות הסביבה, ולא כקופירייטר. זה השלב הבא. עדיין לא הצלחת לבודד בעיה אחת אליה ניתן להתחבר.

      אני מבטיח לך שאם תצליח למצוא בעיה אחת, היא בסוף תמשוך מאחוריה את האחרות, בגלל האטרקטיביות שלה. הדרך להתמודד עם שלל הנושאים היא לדרג אותם על-פי סדר קדימויות. ואחר-כך תחליט במה כדאי להתמקד. את הקופי והסלוגנים תשאיר לסוף.

      שיהיה בהצלחה!

      רמי

       רמי, זה כמובן היה בהומור, לא התכוונתי באמת לשלב מסר קריאטיבי (כלומר יצירתי בעברית?) רק נקודות לחידוד.

      יש לפחות 3 בעיות קריטיות, שניתן די בקלות למדוד אותן. ניתן להציג אותן כבעיה , יש להן פתרון, הציבור יכול ולמעשה יש לו חלק משמועתי בקידום הפתרון, המהלכים הם ברי מדידה וגם אפקטיבים.

       

      הצרה עם הדברים האלה היא שהם פשוט "בלתי אפשריים מבחינה ציבורית". 

        

      1. נקודה קריטית אחת היא שאם יש יותר  בני אדם - אז גם אם ההשפעה של כל אחד מהם קבועה ההשפעה הכוללת גדלה - ולכן צריך שאנשים יעשו פחות ילדים. רצוי 0-2. אני מניח שזה ברור למה זה אפקטיבי, בר מדידה ותלוי באנשים. 

       

      2. נקודה קריטית נוספת היא שגם אם מספר האנשים קבוע, אבל כל אחד מהם צורך יותר משאבים עדיין ההשפעה גדלה - ולכן צריך לייצב ואז להקטין את הצריכה. שוב משהו הגיוני , קל לביצוע אפקטיבי ובר מדידה.

       

      3. נקודה 3 היא שיש לקיים תעשייה שתדאג למוצרים "מהעריסה ועד לעריסה" - והפרדה בין זרם של חומרים שהוא נזרק לטבע, כחומר מזון,  והפרדה בין חומרים רעילים שבהם יבוצע מחזור פנימי בתוך התעשייה האנושית.

       

       הצרה היא שרוב הדברים האחרים הם דברים די קוסמטיים. (כולל מחזור או גידול היעילות של רכבים אנרגיה וכו').

       

       

       

        2/12/07 23:07:

      מעולה

      תודה רבה

        30/11/07 20:11:

      פוסט מענין.

      למדתי עוד קצת,

      כל הכבוד !

        30/11/07 00:53:

      דרור שלום,

      אתה מנסה לקפוץ שלב אחד קדימה. אתה עובר למסרים הקריאטיביים וכאן הטעות שלך. תחליטו קודם כל מה הבעיה המרכזית. משלל הבעיות שהעלתם תחליטו, מהי הבעיה הקריטית. בעיה שניתן להציג כבעיה, ניתן להציע פתרון, לציבור הרחב יכולה להיות תרומה בהבאת השינוי, מהלך שהוא בר מדידה, ולבסוף גם אפקטיבי. תמשיך לחשוב כמומחה למדעי איכות הסביבה, ולא כקופירייטר. זה השלב הבא. עדיין לא הצלחת לבודד בעיה אחת אליה ניתן להתחבר.

      אני מבטיח לך שאם תצליח למצוא בעיה אחת, היא בסוף תמשוך מאחוריה את האחרות, בגלל האטרקטיביות שלה. הדרך להתמודד עם שלל הנושאים היא לדרג אותם על-פי סדר קדימויות. ואחר-כך תחליט במה כדאי להתמקד. את הקופי והסלוגנים תשאיר לסוף.

      שיהיה בהצלחה!

      רמי

        28/11/07 23:34:

      מצויין, המסר הפשוט הוא באמת- החיים מסובכים, ואין דבר כזה ארוחות חינם. אני מבטיח (חוץ מהכוכב) שני פוסטים בהמשך- "ואם לא הייתה התחממות גלובלית" ו"הסביבה היא לא שוק"

       

       

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      האזרח דרור
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין