כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';
    0

    אי אפשר לסלוח, לפני שכועסים/כואבים/מרגישים

    12 תגובות   יום חמישי, 6/10/11, 04:11

    ''

     

    סליחה אמיתית מביאה איתה תחושת ניקיון אמיתי ומזכך. היא מאפשרת לחזור לאנרגיות שלנו במלוא עוצמתן, היא מפנה משקעים מהעולם הרגשי, שחוסמים את מקומם של רגשות אוהבים ושמחים. 

     

    רבים מסרבים לשחרר מעצמם את המטענים השליליים האלה. מסרבים לסלוח. הם מחזיקים את הרגשות הקשים מוקפאים בתוכם, בטענה שהם לא יכולים לסלוח. אחרים טוענים שאם יסלחו, ישכחו מקומות קשים ואז הם עלולים לחזור אליהם. וטיעון נוסף הוא שלא מגיע לו, לה, להם.

     

    מי שלא סלחנו להם, לעתים אפילו לא יודעים שכך הם פני הדברים. הוא או היא כבר מזמן המשיכו בחייהם. ואין מה להמשיך לצפות להתנצלות מהם, בכדי להסכים לסלוח להם.


    מי שממשיך לשלם את המחיר, הוא מי שנשאר עם הרגשות הקשים שחנוקים בתוכו, מבלי לאפשר לתהליך הסליחה לשחרר אותם. רגשות שלא עובדו ושוחררו הופכים לתסכול, מרירות, חנק, חוסר חיות. 

     

     ****


    מהעבר השני, יש סליחה שנאמרת מהר מידי. כי כך נכון, כי ראוי לסלוח ולהמשיך הלאה. מסבירים לעצמנו שזה מה שהוא או היא יכלו, ואין מה להנציח רגשות שליליים.  לעיתים זו התחמקות מהתמודדות עם מה שעולה מאיתנו, כי זה עלול לכאוב מידי. כל מקור קושי, מפגיש עם מקומות עתיקים יותר בשורש הנשמה, שעלולים להציף זכרונות ותחושות מכאיבים נוספים. אז מדחיקים, וסולחים מהפה החוצה, מבלי באמת לעבור עם הדברים את תהליך העיבוד.  


    סליחה אמיתית עבורי, עוברת דרך הסכמה להרגיש כל מה שעולה מתוכנו.  תהליך כזה מפעיל גם כפתורים של כאבי עבר ומאפשר ניקוי עמוק תוך הצפה של ארועים, שאז, כשנקברו, לא יכולנו להתמודד איתם.

     

    סליחה אמיתית נכון בעיני שתעבור דרך מקום אגואיסטי, שלא מנסה עדין לעבד ולהבין את האחר, אלא רק חווה את הרגשות במלוא עוצמם. 

    משמע, לחוות את הכאב, עד תומו, את הכעס, בשיא החימה, את האכזבה, את כל הרגשות האמיתיים שנכחו. לא לנתח את הרגשות, אלא ממש להרגיש אותם, דרך הגוף.

    כי כל רגש אצור שכזה, ממוקם איפה שהוא בגוף, ממתין שנתייחס אליו, שנאפשר לו להיות, מבלי לשפוט אותו כטוב או רע. 

    ורק כשמסכימים להרגיש את הרגשות והזיכרונות הכואבים, במלוא עוצמתם, הם יכולים לעבור עיבוד והתמרה, ולעזוב את המערכות, הרגשיות, הפיזיות, המנטאליות, הרוחניות.

     

    ****

     

    השלב הבא, הוא לקחת אחריות. הדברים מהם נפגענו, כעסנו, התאכזבנו, מן הסתם פוגשים מקומות בתוכנו. אחרת, אף אחד לא יכול היה להפעיל אותם. מקומות פתורים בנו לא יעוררו רגשות קשים, לא יביאו לנו מראות מבחוץ שיכאיבו לנו ויכעיסו כל כך. זה השלב הקשה. להבין שלא עשו לנו, אלא רק הפגישו אותנו עם מקומות פגיעים שלנו.

    (קישור לפוסט על לקיחת אחריות - "זה לא הם שפגעו בנו, אלא אנחנו שנפגענו")

    http://cafe.themarker.com/post/2086860/

     

    ורק אחר כך, יכולה להגיע סליחה אמיתית ונקייה, שפותרת את האחר, ובעיקר כזו שמשחררת אותנו. סליחה מטהרת, שמאפשרת לחזור להרגיש הכל, ממקום חסר מטענים ואותנטי. לא מגיע לאף אחד מאתנו להמשיך לצבור בתוכו אנרגיות שליליות, שחוסמות את זרם החיים.  

    דרג את התוכן:

      תגובות (12)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        7/10/11 22:49:
      יפה מאוד! שנה נפלאה לך.
        7/10/11 09:36:
      מורה שלי אמרה לי ביום קשה: "אי אפשר לאבד בלי לעבד" משחק מילים שמזכיר לי לתת מקום לתחושות הלא נעימות לפני שאני מניחה=סולחת חתימה טובה
        6/10/11 18:08:
      מדהים כתבת, וכל כך נכון
        6/10/11 15:24:

      הזכרת לי חוויה אמיתית של סליחה. דיברתי עם מישהו שפגע בי. זה היה ממש מזמן, ירדו לי דמעות ופתאום הייתה הרגשה נפלאה כזאת של סליחה מתוקה, ממשית, אנרגטית, במפתח הלב. הוא לא ביקש סליחה, זה משהו שקרה לי בהפתעה.

        6/10/11 09:53:
      יש לי נטייה לקפוץ מהר מדי מעל לשלב שבו אני מאפשרת לעצמי להיות במקום האגואיסטי, הפגוע, שלא רוצה להבין את השני. איכשהו מהר מאד "אני מבינה" אותו, ועוברת מהר ללקיחת האחריות על עצמי. וכיון שכך לעתים זה דומה יותר לאשמה מאחריות. אני מנסה להשתנות כי בגוף אני כבר מבינה... הנה ברגע זה עצרתי תהליך שבו כבר כמעט "סלחתי..." תודה לך מיכל על פוסט חשוב מאין כמוהו.
        6/10/11 09:46:
      שפינוזה : או לא לכעוס כלל או לעולם לא לסלוח גמר חתימה טובה יקירה
        6/10/11 08:41:
      קראתי את שני המאמרים, יש המון עבודה אבל זה כל כך נכון.... תודה שהבאת, אין לי כל כך מה להוסיף על הכתוב. גמר חתימה טובה מיכלי. אוהבת אותך
        6/10/11 08:02:
      סליחה כבר אמרתי.. אהבתי תודה
        6/10/11 07:04:
      גם אני מסכימה עם הכתוב. גמר חתימה טובה ושנה טובה ומוצלחת לכולנו
        6/10/11 04:55:
      *מסכימה עם כל מילה פוסט מלא תובנות לסליחה. גמר חתימה טובה