כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מילים שנוגעות...

    מילים מלב אל לב על מה שהיה וגם על מה שאולי שיהיה ...
    ובין לבין על מה שקורה ...

    טיולים , מוסיקה, מחשבות, אנשים ...


    תגובות (25)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      30/3/12 15:49:

    ישר כוח

    נשים לעניין

    כן ירבו כמותן.

      27/3/12 20:22:
    בהחלט מחמם את הלב!! כבוד!!
      26/3/12 12:36:
    כל הכבוד לנשים הללו ולדומות להן, הן נותנות דוגמא לבנות שלהן ועוד יותר, לבנים שלהן. פוסט מצויין :)
      24/3/12 18:25:

    מה אוכל להוסיף על מה שכבר נכתב לפני?

    מפרגנת להן בגדול

    ולך...שהבאת : )

      24/3/12 16:34:
    ישר כח. יש אור בקצה המנהרה... רוני (-:{
      24/3/12 13:11:
    שאפו לנשים שאפו לך על הסיפורים שלהן
      24/3/12 11:41:
    חמש מתוך רבות, במספרים הולכים ומתרבים. אפשר להקים מפלגה לכנסת הנשים שהידיעה והדעת יהדהדו. להחליף בהן את הרצאות הקצינים שתבואנה הן לבתי ספר לשכנע עד כמה טוב לחיות בעד ארצנו.
      24/3/12 07:31:
    יישר כוחן. אני ביקרתי בדרום אצל אישה בדואית שהקימה עסק לתבלינים וקרמים במו ידיה[שכחתי את שמה]
    פוסט נפלא וחשוב. נשים עוצמתיות שכאלה....
      23/3/12 22:29:
    חנה, ידעתי שאת בדרום אבל לא ידעתי שהיית ברהט. אהיה שם ביום ראשון, במרכז למשפחה. שמחתי להכיר את הנשים פורצות הדרך כאן ברשומה שלך, ואני נרגשת לקראת מפגשים עתידיים עם נשות המגזר במסגרת תפקידי החדש.
      23/3/12 20:48:
    פוסט חשוב.
      23/3/12 17:51:
    יפה שהן מצליחות ,,מעודד שהחברה שלהן מתקדמת בזכותן .
      23/3/12 14:08:
    נהדר חנה, יש לפחות עוד אחת, מרים אבו גאנם : http://www.haaretz.co.il/gallery/women-s-day/1.1659036
      23/3/12 14:07:
    יפה מאוד
      23/3/12 07:31:

    הפצתי בפייסבוק.

      23/3/12 07:25:
    פירגון נאה. הרבה כבוד!
      23/3/12 02:23:

    כל כך יפה...

     

    חייב לספר לכולכם משהו אישי - אחד הדברים שתמיד ריתק אותי היה השוני העצום בין מה שחשבתי על נשים מוסלמיות לבין הנשים המוסלמיות שבאמת פגשתי. ואותי מאוד קשה להאשים בגזענות, זה פשוט התמונה החוזרת ונשנית שראיתי בערוצי הטלויזיה - או שהאישה המוסלמית היתה כפרית, או שהיא היתה מצחיקה, או שהיא היתה שולטת ביד חזקה בבעלה - נשים מוסלמיות שדוגלות בשלום את זה לא ראיתי דרך מסך הטלויזיה שלי בישראל. אבל פה, בבריסל יצאתי בעבר עם 2 בחורות מוסלמית ומה שהפתיע אותי היה שהיתה בהן פתיחות עמוקה, נשיות חושנית, וגם רכות נפשית ועדינות. זה לווה בחוש הומור נהדר וחוסר אכפתיות לעובדה שאני יהודי וזה הראה לי שטעיתי, שהכללתי ושעשיתי מה שכולנו עושים. יש כמה מדינות שבגלל ההתערבות הממשלתית ופחד מאיסלם קיצוני האיסלם לא השמיד לחלוטין את החופש והחרות ש"דייטת דת" יכולה לעשות בידים של אנשים לא אחראים. אני עושה הבדלה גדולה בין דת לאמונה. דת זה המסחרה שמסביב לאמונה, משהו שאנחנו והאחים המוסלמים שלנו מוכיחים שאנחנו בהחלט באים מאותו אבא. שכל אחד מאיתנו אלוף בלקחת אמונה שאינה קשורה באלוהים ולהפוך אותה לדת חדשה. אצל המוסלמים זה תרבות האיסלם הלא מתקדמת כמו האיסלם הסלאפי, הואהביסטי שלא בדיוק תואם את דמות האל שכולו אהבה. אצל היהודים זה הפיכת הדת לדבר יותר חשוב מלחיות את העכשיו. העכשיו, למי שלא יודע, זה שותפות מלאה בחובות ובזכויות של כל אזרחי המדינה, והכללת האהבה שהיא האל על כולם, כולל האחים היהודים שלהם שלא שומרים מצוות. אני מאמין שכשאנחנו נתחיל להיות עם מאוחד המתמקד בהפצה של אהבה גם אנחנו וגם האחים המוסלמים שלנו נחייה בשותפות גורל - כשנעזוב את תרבות הצריכה הכלכלית והרוחנית, כשנתאחד ברצון אמיתי לקדם את התודעה האנושית לעולם של טוב לילדנו, עולם של שלום.

     

    רציתי לכתוב שיש כללים מי פורץ ומי לא, אבל האמת היא שזה לא נכון. התודעה (הקוסמית ובגלל כך, האישית) היא הרבה יותר גדולה והרבה יותר בלתי צפוייה ממה שאנחנו איי פעם נוכל לתאר. קסם של אנשים שפורצים את הגבולות של הקהילה בה הם חיים בכדי למלא שליחות הם אנשים שמרבית הזמן אנחנו לא נקרא עליהם בעיתונים אך אלו האנשים שנושאים על כתפיהם את משקל יצוב החברה האנושית בהם הם והן חיים וחיות. אנשים אלו, כשהם פועלים באהבה, ממלאים את לב האנשים סביבם באותה אהבה ותורמים לחברה הרבה יותר מאשר אלופי הרגע וטייקוני השעה.

     

    ברכות מרחוק

    א.ב. של אהבה

    בריסל, בלגיה.

     

    נ.ב. אם אהבתם את התגובה, אנא הגיבו לבעלת הבלוג, הודו לה ובקשו ממנה להעביר ברכות לנשים המצוינות בכתבה.

     

      23/3/12 00:41:
    כח נשי, סוף סוף
      22/3/12 23:22:
    חנה, מעניין מאוד , חמש נשים - מחסה חמסה:-)
      22/3/12 22:22:
    תודה על ההיכרות הווירטואלית הנפלאה הזו עם הנשים המיוחדות האלו. יש כל כך הרבה ללמוד מהן. כבוד, יקירתי, על הפרסום בהארץ אונליין - ראוי!
      22/3/12 20:11:
    יש לך נבחרת יוצאת מן הכלל וצילמת אותן נפלא. שאפו
      22/3/12 19:57:
    אשת חייל מי ימצא....
      22/3/12 19:16:
    יפה כתבת, כמו תמיד
      22/3/12 17:22:
    :)
      22/3/12 15:52:
    תענוג לקרוא
    0

    "חמסה" בנגב - חמש נשים פורצות דרך השוברות את תקרת הזכוכית ...

    25 תגובות   יום חמישי, 22/3/12, 15:47

    רק כמה שעות בנגב וכל כך הרבה הפתעות טובות, מרגשות ומעניינות...

    5 נשים אמיצות ,יצירתיות, נחושות, מיישירות  מבט  ללא מורא, המחוללות שינוי בסביבתן, השוברות את תקרת הזכוכית...מירי  - בת לעדה האתיופית, מנהלת מרכז להעצמת נשים בדואיות, עופרה -מדריכת אירובי בדואית מרהט, אינתיסאר - מדריכה ליישוב סיכסוכים בקרב ילדים מרהט, סארה - מקדמת בריאות עירונית ולשם שינוי - ליזה -מנהלת מרכז לסיוע לנפגעות תקיפה מינית בבאר שבע. הן מפלסות שבילים ונתיבים חדשים עבור נשים בסביבה הקרובה להן, כשהן מגיעות מתרבות אחרת, קודים חברתיים, תרבותיים ומשפחתיים שונים כל כך מאלה שלנו, אבל הרצון להצליח ולהטביע חותם, מאחד את כולן. ומה אומרים הגברים שם במקומות מהם הן מגיעות?.... :-)

     

     

    ''

     

    מירי פיקדו-אהרוני, בת 35, מנהלת מרכז תמיכה וסיוע למשפחות  בדואיות ביישוב רהט.

    עלתה לישראל מאתיופיה בגיל 3, בוגרת תואר ראשון בעבודה סוציאלית ותואר שני בניהול עמותות ומלכ"רים. המרכז פועל בין היתר להעצמת נשים בדואיות. 22 מהן משתתפות בקורס מיוחד לשימוש בקמח מועשר בחומצה פולית, כחלק מתהליך הטמעת תזונה בריאה בקרב האוכלוסיה הבדואית.

    מירי, בחרה לצמוח מהעולם בו גדלה - של העדה האתיופית - על כל משמעויותיו - ללמוד ולהתפתח ולחזור ולתמוך באוכלוסיה נחשלת, כמו סגירת מעגל אישי.

    מירי, יפה, נמרצת מאד, אכפתית וחושבת רחוק - אם לשניים, נשואה לבן למשפחה מיוצאי  הונגריה ואוהבת גולאש...

     

     

    ''

     

    סארה אבו סיאם, בת 25 בסך הכל, מרהט. מקדמת בריאות עירונית, מנהלת בריאות ובטיחות ילדים,זוכת מגן שר הבריאות למתנדבים  במערכות הבריאות כמפעילת "אבירי הבטיחות" -

    ניהול בטיחות ילדים. היא עוסקת בקידום אורח חיים בריא בקרב נשים וילדים באוכלוסיה הבדואית, ובבריאות השן. מנהלת "בטרם" ברהט וגם חברה ב"רשת ערים בריאות" בישראל.

    סארה, נמרצת מאד, חדורת אמונה ביכולת לקדם דברים, לא חוסכת את דעתה

    ומביעה אותה בקול רם ובטוח, מאמינה בהשכלה ודעת, לא מוותרת על דרכה,

    ועדיין חושבת כי דרך ארוכה מאד עומדת בפני הנשים הבדואיות המבקשות לפרוץ דרך...

     


     

    ''


    עופרה ( כן, כן -זהו השם ...) , בדואית אסלית בת 28, מדריכת אירובי מוסמכת, מדגימה את תרגילי הכושר במתנ"ס ברהט. כמעט חזון  אחרית הימים, בדואית בטייץ שחורים וסווטשרט עם מיקי מאוס, מנחה את הנשים המתעמלות בלבוש מלא וכיסוי ראש  החולמות כמו כולן, על גיזרה מעוצבת יותר ... :-)  98 נשים מתעמלות כאן  מדי שבוע, והקשישה מביניהן היא בת 73 ! עופרה, בת 28 , נשואה, אם לשניים "ועוד אחד בבטן" היא אומרת ומצביעה על בטן שטוחה להפליא, כזו שגם בגיל 12 כבר לא היתה לי ...:-)

     

    ''

     

    אינתיסאר, בדואית מרהט, מדריכת אומנות וגם בוגרת לימודי גישור ויישוב סיכסוכים.

    את התחום הזה היא מנחילה לילדים הבדואים ומאמינה שמה שמלמדים בגיל צעיר כחלק מחיים, הופך לבסוף לשיגרה בטוחה ...משהו עלייך? אני שואלת....   "בת 40 פלוס" היא קורצת לי כאילו אומרת - "את כבר מבינה"...שונה מן הסתם מנשים אחרות בגילה ביישוב. כיסוי ראש, מכנסיים וכל כך הרבה ברק בעיניים...

     

     

     

     

     

     

    ובטון אחר לגמרי:


    ''

     

    ליזה ניקולאיצ'ק, מנהלת מסל"ן - מרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית בבאר שבע.

    18 שנה בישראל , תואר שני בפסיכולוגיה, ישירה כמו חץ באמצע לוח הקליעה,

    לא עושה חשבון (כמעט) לאף אחד, נשואה לרוסי "אמיתי" הלומד באמצעותה

    "איך זה מרגיש" עם קוצים של "צברים", ונראה ש"עושה בצפר" למי שאיננו

    משיב לה ישר ולעניין על שאלותיה הנוקבות.

    קולטת אל המרכז מספר רב של מקרי אלימות במשפחה, מכל הסוגים, וכל מקרה

    נשמע מזעזע מקודמו. דואגת שכל מקרה יזכה לתשומת הלב המירבית.

    "ולפני הכל" היא אומרת, "תמיד אנו דואגים שיהיה כאן אוכל, הדבר בסיסי כל

    כך"... נכנסת לפרטי הפרטים, בנחישות, אמונה גדולה בכוח ומשמעות עשייתה,

    ואיך לא -ברגישות העצומה המתבקשת כאן...


     

    דרג את התוכן:

      פיד RSS

      פרופיל