כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    הפואטיקה של הערמונים

    אחד מסימני ההיכר לאנשים שאינם יודעים לכתוב הוא ציטוט מפורסם בפתיח.

    \"יש הרואים עצמם כאנשי המעשה, משום שברכבת תופסים הם את המקומות הטובים ביותר\".

    ממני - אל תפתחו ציפיות.

    0

    חופש הביטוי ברשת: מפרשת קוז'יקרו למימונה או גולדמונד נגד אבירי הפוליטיקלי קורקט בישראל

    19 תגובות   יום שבת, 14/4/12, 22:46

    לפני כשבוע נחקר הכדורסלן עידו קוז'יקרו במשטרה עקב סטטוס שפירסם בדף הפייסבוק שלו בו כתב כי הוא מתחיל את החג עם מצות טבולות בדם של ילדים נוצרים ומוסלמים. במקביל, זכה הכדורסלן למטר של גידופין וגינויים (קישור לכתבה באתר מאקו).

    הסטטוס נכתב מתוך ההנחה שקוראים ישראלים מכירים את הפרוטוקולים של זקני ציון ועלילות-הדם אשר הופצו ועדיין מופצות נגד יהודים בעולם. נכון, מדובר בסטטוס לא מעודן במיוחד, חסר טאקט אפילו, אשר נכתב תוך התעלמות של הנ"ל ממעמדו (?) כ"אישיות ציבורית" (אם כדורסלן אכן נחשב לדמות ציבורית). יחד עם זאת, הייתי רוצה להיות זבוב על הקיר של משטרת ישראל ברגע בו החליטו לזמן את הכדורסלן לחקירה. מעניין אותי לדעת האם הוחרמו מצות מביתו, והאם נשלח גם צוות של זיהוי פלילי כדי לבדוק האם יש דם בנמצא והאם הדי-אן-אי הוא נוצרי, מוסלמי או אחר. 


    בהיותי וכחן ופרובוקטור מטבעי (שתי תכונות מעצבנות ומיותרות, אני מודה), בדקתי את השטח עם סטטוס משלי:


    "יש לי אף ארוך, אני מאוד אוהב כסף, אני זומם להשתלט על העולם וכל יום אני פותח את הבוקר עם מצה טבולה בדם של ילדים נוצרים, מוסלמים ומורמונים, אם כי לאחרונה קצת קשה למצוא מורמונים בישראל. "

    לצערי הרב, סטטוס זה זכה אך ורק לשש תגובות ולאפס גינויים. אפילו חברי המורמונים שתקו נוכח ההתגרות. 

    בשלב זה חיפשתי לעצמי מטרה אחרת. סטטוס אשר יחשב לחוקי בהתאם לחופש הביטוי בישראל, אך חסר-טעם ואף פוגעני. "היכן אוכל למצוא פרה קדושה בשנת 2012" חשבתי לעצמי, ובדקתי את השטח. השואה אולי? השכול בישראל? גלעד שליט? נושאים רגישים וכואבים אומנם אבל אני רציתי לפגוע באמא של הפרות הקדושות בישראל.


     עזבו אתכם מאושוויץ וממשפחת שליט, אני הולך לשחטו את הפרה הקדושה מכולם:


    המימונה.


     



    להלן הסטטוס הפוגעני:


    "אני רוצה לצלם את המימונה הכי וולגרית ובהמית בארץ. לאן כדאי ללכת?"


    אכן, מדובר בסטטוס בטעם רע. כנראה שלא הייתי מסתובב עם מגאפון בדיזינגוף ושואל את השאלה בפרהסיה. ובכל זאת, בתור אדם שברשימת החברים שלו מופיעים למעלה מתשע-מאות איש, אני רואה מדי יום סטטוסים פוגעניים לא פחות. סטטוסים שפוגעים בי כישראלי, כציוני, כחייל מילואים, כיהודי, כאשכנזי למחצה, כעיראקי למחצה, כתושב חיפה, כאדם שעיר, כגבר, כאדם אשר יקריח עד גיל ארבעים, כחובב מוזיקת טראנס, כמעריץ של קולדפליי, כאדם שחושב ש"מצב האומה" זאת תוכנית לסחים, והרשימה עוד ארוכה. 


    חברה בפייסבוק (והגיע הזמן לפנות לצוקרברג ולשנות את ההגדרה מ"friend" ל"contact"), התרעמה על הסטטוס והגדירה אותו בתור הסטטוס הגס ביותר שקראה בתקופה האחרונה. הזמנתי אותה לפשפש באכיון הסטטוסים שלי, כדי שתוכל להתרשם מסטטוסים גסים לא פחות. למרבה האירוניה, סטטוסים שלה מהשנים האחרונות כוללים התבטאויות אשר מגדירות את חיילי צה"ל כרוצחים, את מדינת ישראל כפושעת, את ראש ממשלת-ישראל הנבחר כ... כל קללה אפשרית וכו'.


    בהיותי סחבק וירטואלי שאוהב להקיף את עצמו באנשים מכל רחבי הקשת הפוליטית, יש לי בפייסבוק עוד הרבה חברים כמוה, אוחסולים פוסט-ציונים, רדיקלים במיוחד, אשר מבלים את שיגרת יומם בניהול דיונים מעמיקים בינם לבין עצמם שמתנהלים בערך כך:


    "ביבי הוא זבל, אני שונא אותו."

    "די לכיבוש, אני מתבייש במדינה שלי." 

    "די לאפרטהייד. חיילי צה"ל הם רוצחים!"

     

    (וכן הלאה, סטטוסים אלו נגמרים בסופו של דבר באורגזמה וירטואלית קולקטיבית, ובסוף כולם הולכים לקנות "לחם ארז" ולבצע מדיטציה מול דמותו של יונתן פולק)


    אותם אוחסולים פוסט-ציונים, מלאי צדקנות ושנאה לישראל מצד אחד, ואפס סובלנות לדיעות שונות משלהם מצד שני, מאוד אוהבים את חופש הביטוי, ונלחמים בשם עקרון מקודש זה מתי שמתאפשר. למרות היותם  אחוז זניח באוכלוסיה, הם בטוחים שמספרם גדול בהרבה, היות ובמהלך השנים דאגו להקיף את עצמם באנשים שחושבים, נראים ומדברים בדיוק כמוהם.

     

    כך נוצר לו מחנה רדיקלי, אנמי, עלוב, מתנשא, צדקני וחסר השפעה לחלוטין (כאן בישראל, בחו"ל הם אכן מצליחים לגרום נזק) שבטוח שהשמש זורחת לו מהתחת. אנשים אלו לא מעוניינים לסיים את הכיבוש, להשיג שוויון זכויות לערבים, לחתור לחברה שוויונית ולהפוך את ישראל למקום שטוב לחיות בו. הם שואפים לבסס את מעמדם כדיזידנטים מורמים מהעם, כאליטה "צודקת" שהקדימה את זמנה, כתושבי "העולם הגדול" אשר יראו לכולנו את הדרך לעולם טוב יותר. עלאק.


    בהיותי בעל עסק ברחוב אשר השיח השולט בו ברובו הוא השיח הפוסט-ציוני, אני נאלץ לגלות סובלנות מדי יום  לאנשים ולהתבטאויות שכאלו. מעולם לא דרשתי מאדם כלשהו שלא לבטא את דעותיו, ובטח שלא להסיר סטטוס אשר נכתב במרחב הפרטי שלהם (קרי: פייסבוק, טוויטר, בלוגים וכו'). עצם הדרישה מאדם להסיר התבטאות, כאשר זאת אינה מנוגדת לחופש הביטוי או לתקנון בפייסבוק, היא פוגענית בעשרות מונים מההתבטאות עצמה. 


    אחרי שחסמתי את המשתמשת שתקפה אותי באופן אישי (ועשיתי זאת לא משום שהביעה ביקורת על דברי אלא בגלל שהיא אדם בלתי נסבל בעיני, ואני לעולם לא חוסם אנשים אלא אם כן מדובר בניגרים שמדווחים לי על מליון דולר שהופקדו לזכותי בחשבון בנק כלשהו), התחלתי לקבל לא מעט הודעות מנשים אשכנזיות עם משקפיים בהן הן דורשות ממני להסיר את הסטטוס שכתבתי. יש לציין שמעולם לא הכרתי נשים אלו, בפייסבוק או מחוצה לו. מה שהופך את הדרישה לתמוהה אף יותר. 


    למרבה הפלא, הגינויים כולם (פרט לאחד) הגיעו מאשכנזים בני-אשכנזים, שמבחינתם לחופש הביטוי קיים אך ורק צד אחד: הצד שלהם, ואיננו קיים כאשר הוא מבטא דיעה הפוכה משלהם. בנוסף לכך קיבלתי גם גינויים מצידם של חברים אשר שמעתי מפיהם התבטאויות גזעניות כלפי ערבים הגרועות פי כמה מהתבטאותי שלי. דווקא חברי המזרחיים (אגב, גם אני חצי מזרחי, למרות שם משפחתי הסלבי) קיבלו את הסטטוס בהומור ובהבנה, ומתוך ידיעה שמוצאם האתני רלוונטי עבורי בערך כמו צבע הנעליים שהם לובשים. 


    תגובה מלאה לפניות אלו כתבתי בסטטוס האחרון שלי בפייסבוק, בו הפניתי אותם לערך "חופש הביטוי" בויקיפדיה. בשורה התחתונה, בפראפראזה על דבריו של וולטיר ("אינני מסכים עם דבריך, אך אגן עד מוות על זכותך להשמיעם"), אני מצהיר קבל עם ועדה כי אאבק על זכותי וזכותכם לכתוב שטויות ודברים חסרי-טעם בעמוד הפייסבוק שלכם ואגן עד זכות זו עד שתגמר הסוללה במחשב הנייד. 


    נ.ב: טעותי היחידה בעניין, ואני מצר על כך, היא שלא הפרדתי בין המימונה עצמה, שמתקיימת הערב, לבין חגיגות ה"פוסט מימונה" אשר יתקיימו מחר ברחבי הארץ. 





     

    דרג את התוכן:

      תגובות (19)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        21/4/12 08:20:
      אל תצפה שמשטרת ישראל תבין התבטאות אירונית.
        17/4/12 16:10:

      צטט: זהראידלסון 2012-04-17 15:59:20

      לאור תשובתך, אחדד. חופש הביטוי שלך הוא להגיד כל דבר שבא לך, למעט כמה דברים שאסורים (לשון הרע, הסתה לאלימות, הסתה לגזענות ואולי עוד כמו חוק החרם לצערנו). גם אדם שמתלונן על הביטוי שלך באמצעות ביטוי מוגן על ידי חופש הביטוי. אם אתה מדבר ספציפית על אנשים שכותבים לך בקיר בפייסבוק, אז הבעיה שלך היא או שאתה פותח את הפייסבוק שלך לתגובות לכולי עלמא, ואז אתה תקבל גם תגובות טובות וגם שליליות (וזכותך למחוק את השליליות) אבל אל תתפלא שתחטוף ביקורת, כולל הביקורת שעדיף אילו לא היית מתבטא כך, כי גם זו דעה. אתה קורא לזה "ניסיון לצנזורה", אולם הם לא יכולים לצנזר אותך - כלומר להשתיק אותך בכוח, הם רק מבקשים שתתחשב בדעתם ומתוך החלטה שלך תסיר את הביטוי. בכל מקרה, כל עוד לא *מנעו* ממך להתבטא אין לך קייס. ראיתי עמדה אחת שאני חייב להגיב לה גם, לגבי האבחנה שכבוד האדם הוא משהו מלאכותי וחירות ביטוי היא טבעית. שניהם מלאכותיים באותה המידה - שניהם דברים שהמצאנו כדי שהחברה בכללותה תהיה כפי שאנחנו רוצים. גם קניין זו המצאה אנושית. אני אולי אכתוב על זה פוסט.

       

       

      אני מעדיף את התגובות השליליות בפייסבוק. הן יותר מעניינות, בכל פעם שעושים לי לייק, אני מת קצת מבפנים. אני לא מתפלא על כך שאני חוטף ביקורת, אני מתפלא על כך שאנשים מאוד פרובוקטיביים בהתבטאויותם לא שמים לב לאירוניה בעצם בקשתם ממני להסיר התבטאו פרובוקטיבית שלי, על דף הפייסבוק שלי. לא באתי להצביע על השתקה, אלא על סטנדרט כפול ועל צביעות, והאנשים שדיברתי עליהם מהווים קריקטורה בהקשר זה. 

       

        17/4/12 16:09:

      צטט: זהראידלסון 2012-04-17 15:59:20

      לאור תשובתך, אחדד. חופש הביטוי שלך הוא להגיד כל דבר שבא לך, למעט כמה דברים שאסורים (לשון הרע, הסתה לאלימות, הסתה לגזענות ואולי עוד כמו חוק החרם לצערנו). גם אדם שמתלונן על הביטוי שלך באמצעות ביטוי מוגן על ידי חופש הביטוי. אם אתה מדבר ספציפית על אנשים שכותבים לך בקיר בפייסבוק, אז הבעיה שלך היא או שאתה פותח את הפייסבוק שלך לתגובות לכולי עלמא, ואז אתה תקבל גם תגובות טובות וגם שליליות (וזכותך למחוק את השליליות) אבל אל תתפלא שתחטוף ביקורת, כולל הביקורת שעדיף אילו לא היית מתבטא כך, כי גם זו דעה. אתה קורא לזה "ניסיון לצנזורה", אולם הם לא יכולים לצנזר אותך - כלומר להשתיק אותך בכוח, הם רק מבקשים שתתחשב בדעתם ומתוך החלטה שלך תסיר את הביטוי. בכל מקרה, כל עוד לא *מנעו* ממך להתבטא אין לך קייס. ראיתי עמדה אחת שאני חייב להגיב לה גם, לגבי האבחנה שכבוד האדם הוא משהו מלאכותי וחירות ביטוי היא טבעית. שניהם מלאכותיים באותה המידה - שניהם דברים שהמצאנו כדי שהחברה בכללותה תהיה כפי שאנחנו רוצים. גם קניין זו המצאה אנושית. אני אולי אכתוב על זה פוסט.

       

       

      אני מעדיף את התגובות השליליות בפייסבוק. הן יותר מעניינות, בכל פעם שעושים לי לייק, אני מת קצת מבפנים. אני לא מתפלא על כך שאני חוטף ביקורת, אני מתפלא על כך שאנשים מאוד פרובוקטיביים בהתבטאויותם לא שמים לב לאירוניה בעצם בקשתם ממני להסיר התבטאו פרובוקטיבית שלי, על דף הפייסבוק שלי. לא באתי להצביע על השתקה, אלא על סטנדרט כפול ועל צביעות, והאנשים שדיברתי עליהם מהווים קריקטורה בהקשר זה. 

       

        17/4/12 15:59:
      לאור תשובתך, אחדד. חופש הביטוי שלך הוא להגיד כל דבר שבא לך, למעט כמה דברים שאסורים (לשון הרע, הסתה לאלימות, הסתה לגזענות ואולי עוד כמו חוק החרם לצערנו). גם אדם שמתלונן על הביטוי שלך באמצעות ביטוי מוגן על ידי חופש הביטוי. אם אתה מדבר ספציפית על אנשים שכותבים לך בקיר בפייסבוק, אז הבעיה שלך היא או שאתה פותח את הפייסבוק שלך לתגובות לכולי עלמא, ואז אתה תקבל גם תגובות טובות וגם שליליות (וזכותך למחוק את השליליות) אבל אל תתפלא שתחטוף ביקורת, כולל הביקורת שעדיף אילו לא היית מתבטא כך, כי גם זו דעה. אתה קורא לזה "ניסיון לצנזורה", אולם הם לא יכולים לצנזר אותך - כלומר להשתיק אותך בכוח, הם רק מבקשים שתתחשב בדעתם ומתוך החלטה שלך תסיר את הביטוי. בכל מקרה, כל עוד לא *מנעו* ממך להתבטא אין לך קייס. ראיתי עמדה אחת שאני חייב להגיב לה גם, לגבי האבחנה שכבוד האדם הוא משהו מלאכותי וחירות ביטוי היא טבעית. שניהם מלאכותיים באותה המידה - שניהם דברים שהמצאנו כדי שהחברה בכללותה תהיה כפי שאנחנו רוצים. גם קניין זו המצאה אנושית. אני אולי אכתוב על זה פוסט.
        16/4/12 00:33:

      צטט: פרנק וורנר 2012-04-15 22:56:59

      אם אתה ווכחן, אני מניח שאתה מכיר את קהילת אקטואליה בקפה. השאלה היא- מדוע אתה לא שם? האם גם אותך העיפו, או שלבור שופכין כזה אתה מעדיף לא להיכנס? (ובצדק)

       

      אני אוהב להתעצבן בקטנה, לא בתור דרך חיים

       

        16/4/12 00:31:

      צטט: noa_p 2012-04-15 22:46:37

      מעניין לי לקרוא את ההאשמות שאתה מאשים אותי בהן אותי, כחלק מציבור שלם, לא אותי כפרט. בהחלט, אני רדיקלית. לצערי, יותר בדעותי מאשר במעשי לאחרונה, אבל כן, רדיקלית. רוצה להזכיר, שיש הבדל גדול בין חופש הביטוי לכבוד האדם, ובדרך כלל, נעשית צנזורה על התבטאויות, בשם ההגנה על כבוד האדם... אינני צנזורית, וגם אינני מאמינה בכלי הזה, של צנזורה והוראה מגבוה מי ומה ראוי להישמע ומה ומי-איננו ראוי להישמע. זכותי לדעותיי נשמרת, גם אין הן מוצאות חן בעיניך או בעיני אנשים אחרים (והן -אכן-אינן מוצאות חן בעיני רבים, המבקשים להשתיקן). ואני תוהה- ניסיתי לעצבן, הצליח לך ביג טיים. למה אתה מתעצבן?

      אהלן נועה.

      עניתי כך למגיב הקודם ואענה גם לך: אין לי שום בעיה עם דיעות רדיקליות. אני מוכן לשמוע הכל, כל עוד מדברים איתי בגובה העיניים ולא עושים שימוש בטיעונים דמגוגיים זולים כגון: "שטפו לך את המוח" וכו'. אני לא נמצא רחוק ממך על הסקלה הפוליטית, אני מאוד מעריך את פעילות משמר ווטש, לקחתי חלק בתערוכה של שוברים שתיקה בתל-אביב ואני חבר במר"צ. הרקע להאשמות שלי נובע ממגע יומיומי עם אנשים מהשמאל הרדיקלי שמבחינתם, או שאתה איתם, או שאתה נאצי. 

      אומנם, בדבריי היתה פרובוקציה, אם כי הפרובוקציה עדיין מייצגת את מה שאני חושב. אפשר לומר שהבעתי את עצמי במקום שבו ידעתי שהדיעה שלי תעצבן אנשים. מעבר לפרובוקציה, הפרחתי כאן בלון ניסוי שאכן הצליח מעבר למצופה, וכמו שכתבתי בפוסט, אנשים מאוד פרובוקטיביים בצורת הביטוי שלהם עצמם, לא הצליחו להתמודד עם דיעה שלפיה מנהגם של עשרות אלפי אנשים שעושים מנגל בפארקים ברחבי ישראל הוא ברברי.

      ואם לחדד עוד יותר את הנקודה, מרגיזה אותי הצביעות שבדבר: אנשים שילכו עד הקצה בהתבטאויות הפוליטיות שלהם, אבל לא יסבלו התבטאויות אחרות מהקצה השני.

       

        16/4/12 00:18:

      צטט: עצבן 2012-04-15 22:18:23

      1. לגבי המצה הדם והכדורסלן - על פניו זה נראה כמו שחזור של הספר "הבדיחה" של מילן קונדרה (על סטודנט שאמר בדיחה לחברתו ומצא עצמו במחנה כפיה לתיקון עצמי). במקום הסטטוס המקורי הייתי מעלה סטטוס חדש - "סיפרתי בדיחה סרת טעם ומצאתי את עצמי בחקירה משטרתית - נראה לי הרבה יותר מצחיק מהמקור.

       

      2. לגבי האיסור לדרוש למחוק סטטוס. אין ספק מותר פורנוגרפיה מותר אלימות מותר גזענות, מותר פדופיליה הכל מותר.. אבל לדרוש למחוק סטטוס - גוואלד...

       

      כאשר הדרישה למחוק סטטוס מגיעה מאנשים אשר מקדשים את חופש הביטוי, ומתבטאים בצורה פוגענית כלפי אחרים (ובישראל, תמיד יהיה מי שיפגע ממך), אז הדרישה היא לא לגיטימית. למרות שהחלטת לשים באותה שורה פדופיליה יחד עם דעתי האישית לפיה חגיגות הפארקים ביום שאחרי המימונה וולגריות בעיני. אני לא מצנזר אנשים אחרים, ולא מוכן שאנשים אחרים יצנזרו אותי. גם כאשר אני פוגעני. 

       

       

      3. לגבי הטענה שהרדיקלים השמאלים הם מתנשאים: ברור שביטוים כמו "מחנה רדיקלי, עלוב, צדקני... שבטוח שהשמש זורחת לו מהתחת" לא שמים את הכותב מעל למושא הביקורת שלו... גם ההבחנה הרפואית שמי שמאמץ אידיאולוגיה קיצונית (ובידי מי נמצא המפתח לשאלה מיהו קיצוני?) סובל מבעיות נפשיות - היא לא כלי לשים את עצמך מעל מי שאינך מסכים עימו.

       

      הבעיה שלי היא לא עם האידיאולוגיה של השמאל הרדיקלית, כמו שהיא עם הרטוריקה. יש לי חברים קומוניסטים, יש לי חברים פוסט-ציונים. אני מאוד אוהב להתווכח איתם. הבעיה שלי היא עם אנשים שלא מוכנים לשמוע דיעה שונה משלהם ומקיפים עצמם רק באנשים מהמחנה שלהם. 

       


       

      4. לגבי הטענה שהפייסבוק שלך הוא שטח פרטי... נו טוב זה כבר למעלה מבינתי.

       

      בוודאי שהפייסבוק שלי הוא שטח פרטי (והדברים לא נכתבו למשל בדף של קבוצה, או פורום כלשהו). אבל זה כבר דיון מורכב. בשורה התחתונה, אני חושב שהרשת לא אמורה לסבול צנזורה, חוץ מבמקרים קיצוניים (למשל, תמונות עירום של קטינות). אני חושב שהתבטאות נגד מנהג עדתי היא בגדר הנסבל. 

       

        15/4/12 23:04:

      צטט: noa_p 2012-04-15 22:46:37

      מעניין לי לקרוא את ההאשמות שאתה מאשים אותי בהן אותי, כחלק מציבור שלם, לא אותי כפרט. בהחלט, אני רדיקלית. לצערי, יותר בדעותי מאשר במעשי לאחרונה, אבל כן, רדיקלית. רוצה להזכיר, שיש הבדל גדול בין חופש הביטוי לכבוד האדם, ובדרך כלל, נעשית צנזורה על התבטאויות, בשם ההגנה על כבוד האדם... אינני צנזורית, וגם אינני מאמינה בכלי הזה, של צנזורה והוראה מגבוה מי ומה ראוי להישמע ומה ומי-איננו ראוי להישמע. זכותי לדעותיי נשמרת, גם אין הן מוצאות חן בעיניך או בעיני אנשים אחרים (והן -אכן-אינן מוצאות חן בעיני רבים, המבקשים להשתיקן). ואני תוהה- ניסיתי לעצבן, הצליח לך ביג טיים. למה אתה מתעצבן?

       

      מה זה "כבוד האדם"? מה זה הערך החדש הזה שנכנס פתאום?

      חופש הביטוי הוא נגזרת ישירה של חופש הפרט. כלומר- האיסור להפעיל כל צורה של כח על אדם אחר (ומה שהרבה שוכחים- שביחד עם זאת כדי לשמור על חופש הפרט יש להפעיל כח ואלימות נגד אנשים שיוזמים הפעלת כח שכזו), אבל "כבוד האדם", זה ערך שיותר מלאכותית דווקא בגלל שהוא יחסי ולא נטוע אבסולוטית כמו חופש הפרט (לחיים ולרכוש). "כבוד האדם" זה ערך מלוכלך שנועד לחתור תחת חופש הפרט על ידי תמיכה מוסרית ופילוסופית בדיוק באנשים שחותרים תחת חופש הפרט.

       

      דרך אגב לכותב הפוסט- Successful troll is successful, כל הכבוד :)

        15/4/12 22:56:
      אם אתה ווכחן, אני מניח שאתה מכיר את קהילת אקטואליה בקפה. השאלה היא- מדוע אתה לא שם? האם גם אותך העיפו, או שלבור שופכין כזה אתה מעדיף לא להיכנס? (ובצדק)
        15/4/12 22:46:
      מעניין לי לקרוא את ההאשמות שאתה מאשים אותי בהן אותי, כחלק מציבור שלם, לא אותי כפרט. בהחלט, אני רדיקלית. לצערי, יותר בדעותי מאשר במעשי לאחרונה, אבל כן, רדיקלית. רוצה להזכיר, שיש הבדל גדול בין חופש הביטוי לכבוד האדם, ובדרך כלל, נעשית צנזורה על התבטאויות, בשם ההגנה על כבוד האדם... אינני צנזורית, וגם אינני מאמינה בכלי הזה, של צנזורה והוראה מגבוה מי ומה ראוי להישמע ומה ומי-איננו ראוי להישמע. זכותי לדעותיי נשמרת, גם אין הן מוצאות חן בעיניך או בעיני אנשים אחרים (והן -אכן-אינן מוצאות חן בעיני רבים, המבקשים להשתיקן). ואני תוהה- ניסיתי לעצבן, הצליח לך ביג טיים. למה אתה מתעצבן?
        15/4/12 22:18:

      1. לגבי המצה הדם והכדורסלן - על פניו זה נראה כמו שחזור של הספר "הבדיחה" של מילן קונדרה (על סטודנט שאמר בדיחה לחברתו ומצא עצמו במחנה כפיה לתיקון עצמי). במקום הסטטוס המקורי הייתי מעלה סטטוס חדש - "סיפרתי בדיחה סרת טעם ומצאתי את עצמי בחקירה משטרתית - נראה לי הרבה יותר מצחיק מהמקור.

       

      2. לגבי האיסור לדרוש למחוק סטטוס. אין ספק מותר פורנוגרפיה מותר אלימות מותר גזענות, מותר פדופיליה הכל מותר.. אבל לדרוש למחוק סטטוס - גוואלד...

       

      3. לגבי הטענה שהרדיקלים השמאלים הם מתנשאים: ברור שביטוים כמו "מחנה רדיקלי, עלוב, צדקני... שבטוח שהשמש זורחת לו מהתחת" לא שמים את הכותב מעל למושא הביקורת שלו... גם ההבחנה הרפואית שמי שמאמץ אידיאולוגיה קיצונית (ובידי מי נמצא המפתח לשאלה מיהו קיצוני?) סובל מבעיות נפשיות - היא לא כלי לשים את עצמך מעל מי שאינך מסכים עימו.

       

      4. לגבי הטענה שהפייסבוק שלך הוא שטח פרטי... נו טוב זה כבר למעלה מבינתי.

        15/4/12 20:37:
      אני חושב שאצור לינק קבע לבלוג שלך פה, כדי שאוכל לחסוך מעצמי שיטוט בשאר האתר, שרובו לא מתקרב אפילו לתמורה שאני מקבל מקריאה אצלך.
        15/4/12 17:22:

      צטט: הלנה ויטמן 2012-04-15 16:57:47

      אתה מעורר געגוע לויכוחים לשם הויכוחים שניהלנו בחדר האוכל כשחזרנו מהתיכון. היום המקלדת מחליפה כל כך הרבה דברים, לפעמים גם את שיקול הדעת. לפחות לא זכית לסמיילי כועס, זה נראה לי דבר מעליב הרבה יותר מחוסר השקעה בטקסט. ואני לתומי חשבתי שלשבש מילים של שירים כסטטוס זה פרובקטיבי מספיק. "אל תתנצר, אל תתנצר שוב."

       

      הלוואי והיה לי משהו טוב יותר לעשות מאשר להתווכח, אבל ככה זה כשגרים בחיפה. משעמם.

       

        15/4/12 16:57:
      אתה מעורר געגוע לויכוחים לשם הויכוחים שניהלנו בחדר האוכל כשחזרנו מהתיכון. היום המקלדת מחליפה כל כך הרבה דברים, לפעמים גם את שיקול הדעת. לפחות לא זכית לסמיילי כועס, זה נראה לי דבר מעליב הרבה יותר מחוסר השקעה בטקסט. ואני לתומי חשבתי שלשבש מילים של שירים כסטטוס זה פרובקטיבי מספיק. "אל תתנצר, אל תתנצר שוב."
        15/4/12 11:28:
      ברור שאני מערבת. זאת בדיוק הנקודה. להעיז בכתב, באופן מרוחק (מבלי לשמוע את הנשימות של מי שמולך) דורש חצי קלאץ'. להעיז בפועל, בפנים, דורש משהו נוסף. ושיפוטיות היא גם סוג של צנזורה. ולא אתה ולא אני נקיים ממנה.
        15/4/12 11:21:

      צטט: מ*כל 2012-04-15 11:18:29

      יש חוסר התאמה בין האומץ והכנות שאתה מבטא כאן בכתב (ואגב, אני מסכימה איתך) לבין חופש הביטוי שאתה מרשה לחברים האמיתיים שלך (הגשמיים). נ.ב. להפליץ למישהו בפרצוף כשהוא אוכל פלאפל זה אולי חופש ביטוי, אבל משאיר ריח רע. חחחח

       

      את מערבבת בין שני נושאים: אנשים זרים שאני לא מכיר, ולא חברים שלי אפילו בפייסבוק, שפונים אלי בבקשות להוריד תכנים, לבין מערכות היחסים האישיות שלי ביני לבין אנשים שמסביבי, שחופש הביטוי לא ממש רלוונטי לגביהן. 

        15/4/12 11:18:
      יש חוסר התאמה בין האומץ והכנות שאתה מבטא כאן בכתב (ואגב, אני מסכימה איתך) לבין חופש הביטוי שאתה מרשה לחברים האמיתיים שלך (הגשמיים). נ.ב. להפליץ למישהו בפרצוף כשהוא אוכל פלאפל זה אולי חופש ביטוי, אבל משאיר ריח רע. חחחח
        15/4/12 00:20:

      צטט: זהראידלסון 2012-04-14 23:53:23

      לא הבנתי מה אתה מנסה להגיד בשורה התחתונה... הרי זה לא המדינה או פייסבוק ביקשו לפגוע בחופש הביטוי, אלא פרטים אחרים בחברה ביקשו ממך לא להתבטא כך, וזה חופש הביטוי שלהם באותה המידה לבקש ממך לעשות זאת. כמובן, אתה לא חייב להסכים לכך. לגבי קהילת הפוסטציוניים שהזכרת, נשמע שאתה אומר שהם מונעים ממניעים אינטרסנטיים והאג'נדה היא רק אמצעי לכך; אני חושב ששניהם יכולים להיות אמיתיים בצוותא. כל אחד שמקדם אג'נדה רוצה להיזכר בתור זה שהצליח להשפיע, לא? לגבי התוכן עצמו, אני חושב שבהחלט עשו פיל מהעכבר במקרה של שחקן הכדורסל. אני רואה את השלב בו מתחילים לצחוק על דברים (גזענות, הומופוביה, וכו') בתור השלב בו באמת החברה אומרת שזה מגוחך להתייחס לזה ברצינות, ולצערי כאן דווקא הפכו את זה לעניין רציני.

       

      אהלן

       

      אני לא מסכים עם הלוגיקה הפנימית לפיה הבקשה למנוע מאדם להתבטא כרצונו בדף הפייסבוק שלו היא ביטוי של חופש הביטוי בפני עצמו. מדובר בנסיון לצנזורה. אחת כמה וכמה כאשר הוא מגיע מאנשים שאני בכלל לא מכיר ואינני נמצא בתקשורת איתם בפייסבוק ומחוצה לו.

       

      בנוגע לקהילת הפוסט ציונים - אני לא אומר בהכרח שהם מונעים ממניעים אינטרסנטיים, אבל מנסיון אנשים אשר מאמצים אידיאולוגיות קיצוניות, בין אם זה ברוך מרזל או יונתן שפירא, לרוב סובלים בעיות נפשיות כאלו או אחרות אשר באות לידי ביטוי באמצעות אימוץ אידיאולוגיות שכאלו. 

       

      מה שאני כן מנסה לומר הוא שאני לא מוכן שיטיפו לי מוסר אנשים שהתבטאויותיהם שלהם פוגעניות לפחות כמו אותה התבטאות שלי. ואם כבר את זה אני מוכן לסבול, אז לפחות שלא יעזו לדרוש ממני לצנזר את עצמי, כל עוד ההתבטאות שלי עומדת במבחן החוקתי. 

       

      ואם זה לא ברור בהקשר הזה, דף הפייסבוק שלי הוא המרחב האינטימי שלי. אף אחד לא חייב להיכנס אליו. אף אחד לא חייב לקרוא בו. אף אחד לא חייב להסכים עם מה שאני כותב אותו ולאף אחד אין זכות לדרוש ממני לצנזר בו את התבטאויותי. 

        14/4/12 23:53:
      לא הבנתי מה אתה מנסה להגיד בשורה התחתונה... הרי זה לא המדינה או פייסבוק ביקשו לפגוע בחופש הביטוי, אלא פרטים אחרים בחברה ביקשו ממך לא להתבטא כך, וזה חופש הביטוי שלהם באותה המידה לבקש ממך לעשות זאת. כמובן, אתה לא חייב להסכים לכך. לגבי קהילת הפוסטציוניים שהזכרת, נשמע שאתה אומר שהם מונעים ממניעים אינטרסנטיים והאג'נדה היא רק אמצעי לכך; אני חושב ששניהם יכולים להיות אמיתיים בצוותא. כל אחד שמקדם אג'נדה רוצה להיזכר בתור זה שהצליח להשפיע, לא? לגבי התוכן עצמו, אני חושב שבהחלט עשו פיל מהעכבר במקרה של שחקן הכדורסל. אני רואה את השלב בו מתחילים לצחוק על דברים (גזענות, הומופוביה, וכו') בתור השלב בו באמת החברה אומרת שזה מגוחך להתייחס לזה ברצינות, ולצערי כאן דווקא הפכו את זה לעניין רציני.

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      גולדמונד
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין