כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    הד-החינוך - מעורר לחשיבה מתחדשת ב"עדה המחנכת"

    1 תגובות   יום רביעי, 18/4/12, 10:41

    מטלטל ומחכים

    חמש שנים ל"הד החינוך" החדש


    בפברואר 2012 מלאו חמש שנים ל"הד החינוך – אל המאה ה-21", שהפך את כתב-העת המסורתי למשהו שונה לחלוטין. הד החינוך המחודש, בעריכתו של ד"ר יורם הרפז, מאופיין במספר מסרים עיקריים:


    לומדים עולם: העיתון נושא עיניו אל ארצות רחוקות ואל חוקרים מכל העולם בכדי ללמוד כיצד לעשות חינוך טוב יותר. הגלובליזציה והרפורמות החינוכיות שלצדה, אשר משנות מן היסוד את העולם המערבי, מככבות כנושא מוביל במספר גיליונות. בחוברת הנושאת את השם "סוד ההצלחה של רפורמות חינוכיות" (2009/6) שואל הרפז את פרופ' דן ענבר היכן נמצאת חולשתו של החינוך הישראלי – האם בחזון, במדיניות או בביצוע? "בשלושתם", עונה ענבר, "יש לנו קושי לייצר חזון חינוכי הנותן ביטוי לייחודיותה של המדינה. [...] המגזריות החברתית-תרבותית אינה מאפשרת לנהל מדיניות חינוך יציבה כאשר שרי חינוך ומנכ"ליהם נכנסים  ויוצאים כמו בדלת מסתובבת. [...] והביצוע? כאשר מוצע שינוי כלשהו, הביצוע צולע באטיות במבוכי הבירוקרטיה – ואז השר מתחלף" (עמ' 35-6).


    מדינת ישראל אימצה בשנים האחרונות, בעקבות ארה"ב, רמה גבוהה במיוחד של סטנדרטיזציה, לחלוש באמצעותה בבתי-הספר. האם זה נבון? הסטנדרטים עומדים בסתירה בולטת ליכולת של בית-הספר להחליט באופן עצמאי על דרכו ולהגדיר לעצמו אתוס וחזון. הד החינוך מבטא גישה ביקורתית כלפי מדיניות זאת שאימץ משרד החינוך.


    למידה טובה: לסוגיית הלמידה הטובה ופיתוח החשיבה אצל הלומדים יש מקום כבוד ב"הד החינוך". שתיהן מוצגות בגיליונות מהיבטים שונים: "מהפכת הלמידה – מה אפשר וצריך ללמוד ממנה" (2008/2), "ממה עשויה הוראה טובה ואיך עושים אותה?" (2008/8), "ללמוד לחשוב – האם אפשר? האם צריך? איך עושים את זה?" (2009/4). הלמידה הטובה על-פי מרבית הכותבים היא פעילה, מה שמכונה בעגה המקצועית – קונסטרוקטיביסטית. במסגרת זאת הגיע כתב-העת גם לשאלה, שהיא במידה רבה עתידנית, מהו הקשר בין הוראה לחקר המוח (גיליון 2009/10), עליה אין עדיין תשובות מספקות.


    בית-ספר טוב: השאלה "מהו בית-ספר טוב?" נעשית מרכזית יותר, כאשר מחליט משרד החינוך ליצור "טבלאות ליגה" ולפרסם ברבים את הצלחותיו של כל בית-ספר. המילה "הצלחות" היא כמובן שורש העניין: מה מכניסים לכאן ואילו קריטריונים מודדים? מזה כשני עשורים יש אצלנו כאמור דיון חשוב בשאלה "מהי הוראה טובה?"; עכשיו נעבור אל "מהו בית-ספר טוב?" – שאלה לא פשוטה כלל ועיקר – אבל לאמיתו של דבר אנחנו מצויים בשאלה הבסיסית יותר: "מהם משרד חינוך טוב ומערכת חינוך טובה?", והנה חזרנו אל הדברים שנכתבו בתחילה.


    מורים טובים: לאחר דו"ח מקינזי המפורסם, שחוגג אף הוא עתה 5 שנים, יש עיסוק נרחב בשאלת מקומם של המורים במערכת החינוך אצלנו: מי הם הפונים להוראה, הכשרתם, תנאי עבודתם והיבטים נוספים הנוגעים בהם. הד החינוך מפנה בצדק מקום נרחב לנושא זה.


    פריצות דרך בחינוך: שני גיליונות (אפריל 2010; פברואר 2010) עסקו בפריצות דרך בחינוך. הם הגדירו מה נחשב לפריצת דרך, סיפרו על מהפכני חינוך ונתנו השראה לכל מי שחולם על שינוי מסדר שני של בתי הספר שלנו. למעשה, בכל הגיליונות יש מאמרים "מהפכניים" הדוחפים לעשייה.


    צדק חינוכי-חברתי: גיליון אחד (אוגוסט 2010) הוקדש לנוער מנותק, וכמעט בכל גיליון אפשר למצוא "חומר" על הפרטת החינוך שמחזקת את המוחזקים ומחלישה את המוחלשים. גיליון אחד (פברואר 2011) הוקדש לחינוך לשלום ועודד מחנכים יהודים וערבים לעשות משהו בתחום קריטי זה.

     

     

    פורסם באתר "עבודה שחורה"

    http://www.blacklabor.org/?p=44534

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        19/4/12 17:58:
      תודה על המידע, אינני מכירה את הד החינוך החדש.

      ארכיון

      פרופיל

      חינוך אחר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין