כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';
    0

    חולצה סגולה - שיר מאת שולה ניסים

    27 תגובות   יום שלישי, 12/6/12, 16:57

    חולצה סגולה

    - - - כל הזכויות שמורות לשולה ניסים - - -

     

     

     

    אם אתן לך את החולצה הסגולה שלי

     

    מה תעשה בה

     

    בחולצה הסגולה שלי.

     

    האם תוציא מן החולצה הסגולה שלי

     

    את הכפתורים הלא סגולים

     

    אך שימושיים

     

    ותעביר אותם לחולצה הלא סגולה שלה.

     

    את הבד שאתה לא אוהב

     

    בגלל צבעו הסגול

     

    אבל ברור לך שהוא עשוי

     

    מכותנה טובה וסופגת היטב

     

    תהפוך לסמרטוט של נקיון.

     

    איזה לכלוך תנקה במה שהיה

     

    החולצה הסגולה שלי

     

    עד שלא ייראה צבעה המקורי

     

    של החולצה הסגולה שלי

     

    ותגיד לי מנוול שכמותך

     

    איפה הכפתורים.

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

    נכתב בשנת 1997

    דרג את התוכן:

      תגובות (27)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/6/12 11:50:

       

       

      מכיוון ששתי מגיבות נזכרו בשמלה הסגולה בחרתי להביא לכאן את המילים של השיר המפורסם.

       

       

      השמלה הסגולה
      מתי כספי
      מילים: חיים חפר
      לחן: סשה ארגוב
      קיימים 6 ביצועים נוספים לשיר זה


      הבוקר יבוא, הבוקר יבוא
      אנחנו לא נישן את כל הלילה לפניו
      נשב ליד הכביש על שפת התעלה
      נרכב על משאית ברוח הלילית
      נראה את הגבעות מתעוררות באור סגול
      ביתך יהיה צוחק וקיץ בחלון
      כשאנחנו נצא ביחד

      את תלבשי את השמלה הסגולה
      ושוב עינייך מוצפות באור כהה
      את תשלחי חיוך אל כל עובר ושב
      וסיגלית פתאום תפרח בשיערך
      את תזמרי לך שיר שאת מיליו שכחת
      את תצחקי פתאום ולא תדעי מדוע
      כשאנחנו נצא ביחד

      הבוקר יבוא, הבוקר יבוא
      אנחנו לא נישן את כל הלילה אחריו
      נרוץ את כל החוף נשתה את כל העיר
      נשיר באוטובוס שירים משוגעים
      נשב מאה שעות על הגדר שמול ביתך
      וככה זה יחזור וכך יהיה תמיד
      כך יהיה כשנצא ביחד

      איך תלבשי את השמלה הסגולה
      ואיך תוצפנה שתי עינייך אור כהה
      איך תשלחי חיוך אל כל עובר ושב
      וסיגלית פתאום תפרח בשיערך
      איך תזמרי לך שיר שאת מיליו שכחת
      ותצחקי פתאום ולא תדעי מדוע
      כאשר לא נצא ביחד

        17/6/12 09:37:

      צטט: ציפי*** 2012-06-15 20:29:31

      צטט: שולה ניסים 2012-06-15 09:44:23

      ציפי איזו תגובה משמחת. מזכירה לי את זה שפעם היה לי הרגל להיכנס לחנויות לדברי תפירה ולקנות כפתורים. יכולתי לבלות שם שעות ולהתפעל מכל המבחר היפהפה של עולם הכפתורים. את הכפתורים שקניתי הייתי מחברת לסוודרים שסרגתי או לחולצות שלא אהבתי את הכפתורים שלהן והיה לי צורך להחליף. תודה! תגובתך בצירוף התמונה משעשעת ומחייכת אותי.

       

      שולה ליקרה. אני שמחה שהעליתי חיוך כי זו היתה הכוונה. בסופו של דבר הכי חשוב שמעבר לכאב נדע

      גם לשעשע את עצמנו. אמא שלי היתה תופרת וכפתורים היו כל הזמן בבית ובטח בילויים בחניות לדברי 

      תפירה.אז גם לי העלית זיכרונות אחרים. תודה חברה טובה

       

      ברור ציפי. מה הייתי עושה בלי היכולת להשתעשע.

        17/6/12 09:36:

      צטט: מרי סטיוארט 2012-06-15 12:07:35

      צטט: שולה ניסים 2012-06-15 11:36:28

      צטט: מרי סטיוארט 2012-06-15 11:32:44

      מצוין ( כמובן שעלה לו בראש זכר השמלה הסגולה של חפר/ ארגוב. אירוני : איך כבר לא תפרח פתאום סיגלית בשיערך ..)

      תודה מרי סטיוארט. ואני בכלל לא התכוונתי להתכתב עם השיר ההוא, ככה יצא. השיר מונח אצלי בקלסר כל כך הרבה שנים ובכלל לא חשבתי על זה. 

       

       יודעת.האסוציאציה, עלי.

       

      ודווקא אהבתי את זה.

        15/6/12 20:29:

      צטט: שולה ניסים 2012-06-15 09:44:23

      ציפי איזו תגובה משמחת. מזכירה לי את זה שפעם היה לי הרגל להיכנס לחנויות לדברי תפירה ולקנות כפתורים. יכולתי לבלות שם שעות ולהתפעל מכל המבחר היפהפה של עולם הכפתורים. את הכפתורים שקניתי הייתי מחברת לסוודרים שסרגתי או לחולצות שלא אהבתי את הכפתורים שלהן והיה לי צורך להחליף. תודה! תגובתך בצירוף התמונה משעשעת ומחייכת אותי.

       

      שולה ליקרה. אני שמחה שהעליתי חיוך כי זו היתה הכוונה. בסופו של דבר הכי חשוב שמעבר לכאב נדע

      גם לשעשע את עצמנו. אמא שלי היתה תופרת וכפתורים היו כל הזמן בבית ובטח בילויים בחניות לדברי 

      תפירה.אז גם לי העלית זיכרונות אחרים. תודה חברה טובה

        15/6/12 12:07:

      צטט: שולה ניסים 2012-06-15 11:36:28

      צטט: מרי סטיוארט 2012-06-15 11:32:44

      מצוין ( כמובן שעלה לו בראש זכר השמלה הסגולה של חפר/ ארגוב. אירוני : איך כבר לא תפרח פתאום סיגלית בשיערך ..)

      תודה מרי סטיוארט. ואני בכלל לא התכוונתי להתכתב עם השיר ההוא, ככה יצא. השיר מונח אצלי בקלסר כל כך הרבה שנים ובכלל לא חשבתי על זה. 

       

       יודעת.האסוציאציה, עלי.

        15/6/12 11:36:

      צטט: מרי סטיוארט 2012-06-15 11:32:44

      מצוין ( כמובן שעלה לו בראש זכר השמלה הסגולה של חפר/ ארגוב. אירוני : איך כבר לא תפרח פתאום סיגלית בשיערך ..)

      תודה מרי סטיוארט. ואני בכלל לא התכוונתי להתכתב עם השיר ההוא, ככה יצא. השיר מונח אצלי בקלסר כל כך הרבה שנים ובכלל לא חשבתי על זה. 

        15/6/12 11:32:
      מצוין ( כמובן שעלה לו בראש זכר השמלה הסגולה של חפר/ ארגוב. אירוני : איך כבר לא תפרח פתאום סיגלית בשיערך ..)
        15/6/12 11:31:

      צטט: שיח אחר 2012-06-15 11:25:14

      כולכם מתענגים פה על הנכתב ואף אחד אותי לא מעדכן.. :)) נהדר פשוט

      תודה שיח אחר. זה בגלל שאני לא אוהבת לשלוח קישורים. אבל הנה בסוף ראית. :)))

       

        15/6/12 11:25:
      כולכם מתענגים פה על הנכתב ואף אחד אותי לא מעדכן.. :)) נהדר פשוט
        15/6/12 09:44:
      ציפי איזו תגובה משמחת. מזכירה לי את זה שפעם היה לי הרגל להיכנס לחנויות לדברי תפירה ולקנות כפתורים. יכולתי לבלות שם שעות ולהתפעל מכל המבחר היפהפה של עולם הכפתורים. את הכפתורים שקניתי הייתי מחברת לסוודרים שסרגתי או לחולצות שלא אהבתי את הכפתורים שלהן והיה לי צורך להחליף. תודה! תגובתך בצירוף התמונה משעשעת ומחייכת אותי.
        15/6/12 02:36:

      הנה שולה יקרה, מצאתי את הכפורים שלך!!

       עכשיו תבחרי לך חולצה חדשה עם צבע נועז

      וכפתורים חדשים..עזבי אותך מהישנים.

      שהוא יתקע איתם..ימחזר אותם, ישמור אותם...יבלע אותם..

       

      ''

        14/6/12 09:05:

      צטט: ביייבי 2012-06-14 09:00:48

      כמה כעס יש בשיר הזה ואני חושבת שזה לאו דווקא בגלל חולצה אלא בגלל בחור שעבר אל אחרת וכל הכעס עובר דרך החולצה והצבע שלה. סוף שבוע נעים שולה.

      תודה בתיה וסופשבוע נעים גם לך :))))

       

        14/6/12 09:00:
      כמה כעס יש בשיר הזה ואני חושבת שזה לאו דווקא בגלל חולצה אלא בגלל בחור שעבר אל אחרת וכל הכעס עובר דרך החולצה והצבע שלה. סוף שבוע נעים שולה.
        13/6/12 17:10:

      צטט: judi.m 2012-06-13 15:38:03

      בניגוד ל- 'חולצה הכחולה' העולה על כל העדיים, באה החולצה הסגולה שכל עדייה נילקחים...

      הי ג'ודי,

      אני נוטה לחשוב שכתבתי חולצה סגולה מן הסתם כי אהבתי מאוד סגול, ובאותה מידה זה היה יכול להיות חולצה  אדומה או ירוקה, או שאני סתם מספרת לעצמי סיפורים וב "סגול" הזה יש משהו שבא מן התת מודע???  זה יפה ההשוואה בין החולצה הכחולה וזו שבשיר. כן, עדייה נלקחו... אוהבת את הפרשנות. תודה. :))))

       

        13/6/12 17:02:

      צטט: razam-דודי רצם 2012-06-13 11:10:10

      "ותגיד לי מנוול שכמותך

      איפה הכפתורים".
      האם השאלה נשאלה בשנת1997 או בתקופה האחרונה ? אני מאמין שהכותבת  עכשיו נמצאת ממקום אחר...

      השאלה נשאלה בזמן שהשיר נכתב.  אני אכן נמצאת עכשיו במקום אחר מבחינת היחס שלי אליו...

       

        13/6/12 16:59:

      צטט: כִּשְׁ-רוֹנִית 2012-06-13 01:50:49

      נהדר. מצחיק שנון מקורי. מאד מאד אהבתי.

      תגידי את זה לאחותי שלא אהבה את ה "מנוול" תודה!!!

       

        13/6/12 16:57:

      צטט: imsen 2012-06-13 01:47:21

       

      את הולכת ומשתפרת.

      אני מניח שלקראת 1996 תשתפרי אפילו עוד...

      שיר יפה, מציאותי, ולא מצטעצע.

      אם כך מעניין מה היית אומר על מה שכתבתי לפני שנות התשעים. הרבה שירים השמדתי, לא אהבתי אותם. תודה.

       

       

        13/6/12 16:53:

      צטט: נעמה ארז 2012-06-12 19:41:26

      נהדרת ההתפתחות בשיר. גם אוהבת את המשיכה ל"שמלה הסגולה" שמשמשת לביטוי של אהבה, ואילו כאן, לא שמלה, אלא חולצה, ולא אהבה, אלא עלבון, כעס, ופרדה.

      הידהד לך לשיר ההוא עם השמלה הסגולה? פעם הייתי מטורפת על סגול, והיו לי חולצות בצבע הזה,  כיום אני מוכנה להסתכל על עוד צבעים. תודה נעמה, לא ידעתי מה לחשוב על השיר, אם הוא טוב או לא.

       

        13/6/12 16:49:

      צטט: judi.m 2012-06-12 19:16:56

      נכתב ב-1997, אבל הזעם ניכר היטב. החולצה הסגולה כמושא לזעם.

      היה מכוון לאחד מאד ספציפי . טוב, בינתיים נרגעתי..

        13/6/12 15:53:
      לא מצליחה עכשיו לכתוב תגובות כמקובל בתוספת ה "צטט" הפרסומות משתלטות על משטח התגובה. תודה לכולם!!
        13/6/12 15:38:
      בניגוד ל- 'חולצה הכחולה' העולה על כל העדיים, באה החולצה הסגולה שכל עדייה נילקחים...
        13/6/12 15:21:

      צטט: judi.m 2012-06-12 19:16:56

      נכתב ב-1997, אבל הזעם ניכר היטב. החולצה הסגולה כמושא לזעם.
        13/6/12 11:10:

      "ותגיד לי מנוול שכמותך

      איפה הכפתורים".
      האם השאלה נשאלה בשנת1997 או בתקופה האחרונה ? אני מאמין שהכותבת  עכשיו נמצאת ממקום אחר...

        13/6/12 01:50:
      נהדר. מצחיק שנון מקורי. מאד מאד אהבתי.
        13/6/12 01:47:

       

      את הולכת ומשתפרת.

      אני מניח שלקראת 1996 תשתפרי אפילו עוד...

      שיר יפה, מציאותי, ולא מצטעצע.

       

        12/6/12 19:41:
      נהדרת ההתפתחות בשיר. גם אוהבת את המשיכה ל"שמלה הסגולה" שמשמשת לביטוי של אהבה, ואילו כאן, לא שמלה, אלא חולצה, ולא אהבה, אלא עלבון, כעס, ופרדה.
        12/6/12 19:16:
      נכתב ב-1997, אבל הזעם ניכר היטב. החולצה הסגולה כמושא לזעם.