כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    הבלוג של מצב הרוח

    ארכיון

    נקניקיות, בירה ורוק'נ'רול - סיבוב הופעות באירופה, יולי 2012

    3 תגובות   יום חמישי, 5/7/12, 10:17

    פעם בכמה שנים יודעים האסטרולוגים לנבא קונסטלציית כוכבים כזו שתביא לך שלש הופעות מעולות בשלשה ימים, סביב אותו אזור גאוגרפי. ארוע קוסמי שכזה הזדמן לנו בין ה-30 ביוני ל-2 ביולי, שבהם הופיעו טום פטי ושוברי הלבבות, לו ריד, ופרל ג'אם, כולם במרחק של כ-400 ק"מ האחד מהשני. אני גם מבקש כל שנה מהאסטרולוגים שאם כבר הם מוצאים אירוע כזה, אז שיהיה בגרמניה. שם הבירה עולה פחות מקוקה קולה, הנקניקיות טובות תמיד, איכות הארנות תמיד גבוהה, והסאונד תמיד, תמיד, תמיד, אבל תמיד, מקצועי.

    אמנם לא טריוויאלי לעזוב הכל בשיא עונת ההפלגות, אבל יש דברים שבשבילם אני עובד - ולא להיפך. אז ארזתי תיק, אספתי את שמוליק, ונסעתי לשדה בתעופה, שלש שעות בלבד אחרי שחזרנו מההופעה של רוני פיטרסון בזאפה. בשדה התעופה במינכן לקחנו רכב ונסענו ארבע שעות למאנהיים, שם, ב-sap arena, תוכננה להתקיים ההופעה של טום פטי.

    שמוליק ואני הכרנו בשנות התיכון, זיהינו תחומי עניין מקבילים רבים אחד אצל השני ומאז לא נפרדנו. אנחנו יכולים לנסוע ימים שלמים במכונית, להקשיב למוזיקה, לדבר על מוזיקה, להתווכח על מוזיקה, ולזלוג ממוזיקה לספרות, מדע בדיוני, מדע, קולנוע, ומה לא. וזה בדיוק מה שעשינו במשך ארבעת הימים האלה. כל אחד צריך חבר כזה. אם אין לכם - אשכיר לכם את שמוליק בתשלום לפי יום. טוב, אנסה לפחות. הוא קצת עסוק, וכמעט הבריז מהנסיעה הזו אחרי שכבר קנינו את כל הכרטיסים. כבר חשבתי איך אני מוצא פרטנר בדקה ה-90. חשבתי על פוסט בקפה: "מצב הרוח מחלקים לכם כרטיסי טיסה, בתי מלון וכרטיסים להופעות.." אבל לא רציתי להסתבך עם רותם.

    במאנהיים יש פטנט נחמד - כרטיס הכניסה למופע משולב בתחבורה ציבורית. אז השארנו את הרכב בחניית המלון ונסענו, אחרי סיור קצר בעיר ומנוחה של שעה- שעתיים, (בכל זאת, ארבע שעות טיסה וארבע שעות נהיגה) לארנה.

    הארנה של מאנהיים היא כל מה שארנה צריכה להיות, וסוף סוף מצאנו גם דוכני נקניקיות, אחרי שלא מצאנו כאלה בכל העיר. כניסה לארנה בסדר גודל כזה תמיד מלווה בהתרגשות, ואנחנו מתמקמים לנו בעמדה שבחרנו, מול הבמה, בישיבה כמובן. אנחנו כבר תיכף בני 50..

    ''

     

    את טום פטי אני מת לראות כבר הרבה שנים. הוא פעיל מאז שנת 1976, והוציא כל כך הרבה להיטי רוק ענקיים שכבר הפסקתי לספור. הוא גם הקדים בשנים רבות את פרל ג'אם בכל הקשור למריבות עם חברות התקליטים והכרטיסים בכל הקשור למחירים הנגבים מהמעריצים, ומאז שהנחתי את ידי על הDVD המצוין של ההופעה בפלורידה - עיר הולדתו - משנת 2006, אני מחכה לרגע שבו יזדמן לי לראות אותו מופיע באירופה, ומהצליל הראשון היה ברור שאקבל כאן את אותו הדבר. המופע, אגב, תוכנן להתחיל בשמונה, ובבואנו לארנה קיבלו את פנינו מודעות התנצלות על כך שהמופע יתאחר ויתחיל רק בשמונה וחצי, ובשמונה וחצי הוא אכן התחיל. התנצלות? אצלנו זה בכלל לא נספר. טוב, בסך הכל טום פטי בארנה במאנהיים. קטן עלינו הישראלים. איפה הוא ואיפה האמנים שלנו והמועדונים שלנו, שכבודם לא יאפשר להם להתחיל הופעה לפני אחת עשרה בלילה.

    המוזיקה מאד אמריקאית, ומפתיע שהוא ממלא ארנות ב-20,000 איש, טוען שמוליק. אני אומר - רוק טוב כבר מזמן אינו עניין של גיאוגרפיה. הארנה משובחת. האקוסטיקה מצוינת. המסכים בהיי דפינישן. והרוק משובח. והסאונד כל כך צלול, אפשר לשמוע כל צליל של כל כלי על הבמה, אפשר להבין כל מילה בכל שיר, אפשר ליהנות ממוזיקה כמו שהיא צריכה להיות מושמעת. איפה הארנה הזו ואיפה האנגר 11 או האנגר 1 של גני התערוכה. אולי בגלל זה מחרימים אותנו כל כך הרבה אמנים? לא בגלל אלימות כלפי פלסטינים אלא בשל אלימות כלפי המוזיקה שלהם? כדי שלא נהרוג אותה ואת הזכרונות של המעריצים מהמוזיקה של האמן כמו גם את התקווה שלהם לקבל תמורה לכספם וזכרונות טובים מהאמן שהם מעריצים?

     

    ''

     

    זהו סיום הטור האירופאי, והחבר'ה נותנים את הכל. כל הלהיטים שרציתי לשמוע היו שם (למעט אחד, בכל זאת, קשה לדחוף 35 שנות להיטים לתוך שעתיים וחצי..): 

    wo'nt back down, learning to fly' free falling, refugee, last dance with mary jane, listen to her heart, וכמובן handle with care - הלהיט המצוין שפטי יצר במסגרת הרכב העל travelling wilburies עם ג'ורג' הריסון המנוח, בוב דילן וג'ף לין. 

    אני כבר לא מנסה להסריט, תמיד יש חבר'ה רציניים יותר עם ציוד טוב יותר משלי, והם ממהרים להעלות לטיוב את הסרטונים שלהם מיד עם תום המופע. אז הנה כמה מאלה - כולם מהמופע במאנהיים: קודם כל last dance with mary jane המצוין:

     

    ''

     

    הנה listen to her heart באיכות תמונה טובה אבל סאונד קצת פחות טוב..:

     

    ''

     

    הקהל כולו שר את השירים, ואנחנו מצטרפים בכיף. הגרמנים המאופקים שלצידנו שרים בשקט, אנחנו צועקים חזק יותר, וכל הקהל בעננים. הנה כאן learning to fly המשובח באיכות טובה:

     

    ''

     

    וכאן, אם יש לכם קצת סבלנות, קטע באיכות גבוהה יותר שבו הוא מציג את הלהקה על פני כמה דקות ורק לאחר מכן ממשיך מיד ל- free falling :

     

    ''

     

    אנחנו בעננים. מבחינתנו זה אולי סיום הטור האירופאי של פטי, אבל פתיחה מצוינת לטור הפרטי שלנו. יוצאים מהארנה אליה נכנסנו בגל חום אירופאי לא אפייני של 30 מעלות, במכנסיים קצרים וסנדלים, אל תוך סופת ברקים וגשם שוטף. מערך התחבורה הציבורית תוגבר ונוספו חשמליות מיוחדות מהארנה לתחנה המרכזית, ולמלון הגענו לפני חצות, ללילה של שינה עמוקה. מחר - לו ריד מחכה לנו במינכן, שוב ארבע שעות נסיעה.. ומחר גם הפוסט הבא.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        27/1/13 13:47:
      א. אני גם מתה על הנקניקיות ברוטב קרי בגרמניה . אבל ... אני כבר לא אוכלת חזיר . ב. כבר קיבלת כוכב היום אז אחזור ב"נ מחר . ג. יופי של פוסט !!!
        5/7/12 12:27:
      אין על הנקניקיות בשילוב הבירה בגרמניה לקח לי שנים להסכים לנסוע למדינה שאחראית באופן ישיר למחיקת אילן היוחסין של המשפחה שלי שלא לדבר על לממן שם את האוכלוסיה המקומית, אבל בסוף זה קרה ואחרי איזה שני אוקטובר פסטס הבנתי שמה שהיה היה ואין מה לעשות יש דור צעיר שמתבייש בדור ההוא ויודע לקבל אותנו בזרועות פתוחות עם מוזיקה טובה (לא רק רוק) עם נקניקיות ובירה שנשפכת כמו מיים... וכנראה שהסאונד בהופעות בארץ הוא בעיה ארצית ולא ממוקדת מועדון זה או אחר...
        5/7/12 12:20:
      תענוג לקרוא ותענוג להתלוות אליך ולשמוליק. אני גם אוהבת את תום פטי מהרבה שנים - אז קצת חוויה מיד שניה:)